רב המועצה האזורית אשכול הושעה מתפקידו עקב הגשת כתב אישום המייחס לו עבירות חמורות, ובהן חטיפת אדם לצורך כליאתו, כליאת שווא, סחיטה באיומים וקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות
הרקע
נגד רב המועצה האזורית אשכול הוגש כתב אישום המייחס לו שורה של עבירות חמורות, ובהן חטיפת אדם לשם כליאתו, כליאת שווא, סחיטה באיומים וקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות. בעקבות זאת, פנה ראש המועצה האזורית לבית הדין למשמעת של עובדי הרשויות המקומיות, בבקשה להורות על השעיית הרב מעבודתו במועצה עד תום ההליך הפלילי התלוי ועומד נגדו.
בפתח דבריו, טען הרב שתי טענות מקדמיות לגבי סמכות בית הדין: כי לבית הדין אין סמכות לדון בבקשה, שכן אין זה ברור שהמועצה הינה המעסיקה שלו, ומוסיף, כי מאחר ותנאי העסקת הרבנים ומשכורתם נקבעים על ידי המשרד לשירותי דת, יש צורך לקיים ועדה משותפת של המשרד לשירותי דת, המועצה והרבנות הראשית על מנת לקבל החלטה בעניין השעייתו; ולחילופין, אף אם המועצה היא מעסיקתו הבלעדית, הרי שעל פי ההסכם הקיבוצי, חלים על רבני ההתיישבות הוראות התקשי"ר, בהן נקבע הסדר מפורט בעניין הליכי השעייתם של עובדי המדינה ויש לפעול על פי הליכים אלה גם כאן.
בנוסף, טען הרב, מספר טענות לגופו של עניין:
א. שעבודתו הינה עבודה פקידותית בתחום הדת ואין מדובר ברועה רוחני לתושבי המועצה, וממילא אין לחשוש שהמשך עבודתו בעוד ההליך הפלילי תלוי ועובד נגדו, יפגע בתדמיתה של המועצה ובאמון הציבור בה.
ב. שהמעשים המיוחסים לו בוצעו במסגרת במסגרת פעילותו כחבר וכבעל תפקיד בישוב תלמים, מחוץ לתחום המועצה.
ג. שאין תשתית ראייתית של ממש לעבירות המיוחסות לו, ולכן אף הוצע לו הסדר טיעון מקל מאוד.
ד. שהוא משמש בתפקידו כ-23 שנים, ואין לו כל עבר משמעתי. מה גם, שתושבי המועצה מרוצים מאוד מתפקודו.
ה. במידה והוא יושעה מתפקידו, ייפגעו תושבי המועצה קשות, שכן הם לא יזכו לקבל שירותי דת כנדרש, וזאת, מאחר והוא משמש רב יחיד במועצה.
דיון והכרעה
בית הדין דחה את טענת חוסר הסמכות, מאחר ובית הדין הארצי קבע כבר, כי מעסיקתו הבלעדית של הרב הינה המועצה האזורית, וממילא הוא עובד רשות מקומית כהגדרת המונח בחוק המשמעת.
כמו כן, דחה בית הדין את הטענה כי על הרב חלות הוראות התקשי"ר, וזאת מאחר ולא ייתכן שהסכם קיבוצי כלשהו יגבר על החוק, ויעניק את הסמכות להשעות עובד רשות מקומית דווקא לנציב שירות המדינה.
לגבי טענות הרב לגופו של עניין, בית הדין הבהיר, כי נוכח חומרתו הרבה של כתב האישום, אין מנוס מלהורות על השעייתו מעבודתו במועצה. עובדת היותו רב המועצה לכשעצמה מחייבת אותו להיות נקי כפיים ובר לבב, וזאת מבלי קשר לשאלת היותו, או אי היותו, רועה רוחני לתושבי המועצה.
בית הדין הסכים עם עמדת ראש המועצה, שאין זה מן הראוי שהרב ימשיך לשמש בתפקידו וייתן שירותי דת לציבור, כאשר תלויות ועומדות נגדו האשמות כה חמורות, והוסיף, כי אפילו אם היה מדובר בעובד זוטר, עדיין אי השעייתו בעת שמתנהל נגדו הליך פלילי בגין אישומים כה חמורים, היתה פוגעת קשות בשמה הטוב של המועצה, בתפקודה ובאמון הציבור בה.
לגבי הפגיעה הקשה בתושבי המועצה, אמר בית הדין, כי הוא משוכנע שראש המועצה סבור כי ניתן להתגבר על קושי זו, ויש לסמוך על שיקול דעתו בעניין זה.
סיכום
בית הדין קיבל את בקשת ראש המועצה והורה על השעייתו של רב המועצה עד תום ההליך הפלילי התלוי ועומד נגדו.
ניתן ב- ג' טבת תשע"ב, 29 בדצמבר 2011.
