רכישת בית ביישוב מתוך שיקולים כלכליים מפריכה את החזקה לפיה יש לשלם דמי השתתפות לאגודה בשל הרצון בחיי קהילה
אגודה קהילתית גבעת יואב הגישה לביהמ"ש בקשה לחיוב זוג מתושבי היישוב, אשר רכשו בו בית בדמי השתתפות בסך 7530 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית.
לטענת האגודה, כל תושבי היישוב, בין אם הם חברים באגודה ובין אם לאו, מחויבים בתשלום דמי השתתפות בהוצאות השוטפות לצורך מימון שירותים הניתנים לתושבי היישוב, כגון שירותי מזכירות, אחזקת מערכת החינוך, גינון וחזות הישוב, ניקיון, אירועים קהילתיים ועוד. ומכיוון ובני הזוג נהנים משירותים אלה, הם מחויבים בתשלום דמי ההשתתפות ככל יתר התושבים. עוד טענה האגודה כי בינה לבין בני הזוג נכרת חוזה מכללא בהתנהגות, ולפיו הם התחייבו לשלם את דמי ההשתתפות.
מנגד, בני הזוג מכחישים את הטענה בדבר כריתת החוזה, היות והם עברו להתגורר בישוב ברמת הגולן משיקולים כלכליים ולא בשל אופיו המיוחד לכאורה של הישוב, ועל כן אין לאגודה סמכות לחייבם בדמי ההשתתפות הנטענים.
בנוסף, טענו בני הזוג כי במהלך הפגישות הבודדות בשלבי הקליטה איש לא טרח למסור להם מידע מפורט ונכון אודות הגופים המנהלים את היישוב והמספקים שירותים לתושבים, כך שהם סברו שתשלום הארנונה למועצה יהא כשהיה עת התגוררו בעיר וכך גם התשלום למוסדות החינוך בהתאם לגיל הילדים.
לבסוף, טענו בני הזוג כי לאחר בירור מעמיק הם למדו שאמנם חלה עליהם חובה לשלם ארנונה למועצה ולוועד המקומי, אך הם אינם חייבים בתשלומים לאגודה.
דיון והכרעה
ראשית קבע ביהמ"ש כי לבני הזוג לא הוסבר שיידרשו לשלם תשלומים החורגים מעבר לתשלומי החובה לרשות המקומית, וזאת בין היתר, בשל החלטת האגודה לוותר על עדותה של האחראית בוועדת הקליטה, מסמכי התנהלות כספית המצביעים על בלבול בין האגודה לבין הוועד המקומי בשאלת גביית התשלומים, ואי-הפרכת טענות בני הזוג.
שנית, באשר לטענת האגודה כי קיים חוזה מכללא בין הצדדים, ציין ביהמ"ש כי אמנם נקבעה בפסיקה חזקה לפיה אף במקום שלא הוענקו לאגודות סמכויות שלטוניות, הרי שביחסים בין האגודה המבקשת לחייב בגין שירותים בעלי אופי ציבורי לבין התושב, קם חיוב בדין האזרחי תוך קביעה שנכרת הסכם רצוני בין הצדדים, מכללא ובהתנהגות.
אך במקרה דנן, הגיע ביהמ"ש למסקנה כי בני הזוג עברו ליישוב מתוך שיקולים כלכליים גרידא, ולפיכך הם עמדו בנטל לסתור החזקה שנקבעה בפסיקה, ולפיה הם רכשו את ביתם על מנת ליהנות מחיי הקהילה או על מנת ליהנות מרכיבי אופיו של היישוב הקשורים לאגודה (חיי קהילה והספקת רמת שירותים מוגברת), ובנסיבות הללו יש לדחות את התביעה.
ביהמ"ש דחה את תביעת האגודה מאחר ובני הזוג רכשו את ביתם מתוך שיקולים כלכליים ולא מתוך רצון בחיי הקהילה, ועל כן לא נחתם חוזה מכללא בין הצדדים המחייבם בתשלומים נוספים לאגודה.
מאחר ובני הזוג טענו שאינם מעוניינים בפסיקת הוצאות ושכר טרחה אלא בסכום של שקל אחד, ביהמ"ש חייב את האגודה לשלם לבני הזוג הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך שקל אחד.
ניתן ביום ח' טבת תשע"ה, 30 בדצמבר 2014, בהעדר הצדדים.
