רשם האגודות דן במחלוקת הנוגעת להחלטת הועד הממונה של התאחדות מגדלי הבקר להאריך את כהונת המזכ"ל
מדינת ישראל
רשם האגודות השיתופיות
בפני רשם האגודות השיתופיות תיק מספר 1703/86/12
ב ע נ י ן : 1. התאחדות מגדלי הבקר
2. יעקב בכר – מזכ"ל ההתאחדות
ע"י ב"כ עו"ד רון רוגין
- המשיגים
ו ב ע נ י ן : 1. עוזי דובלין
2. חנוך שלומוביץ
ע"י ב"כ עו"ד פיליפ (גל) רוסטהולדר
רמת רזיאל מושב עובדים מס' 67
ד.נ. צפון יהודה 10974
1. התאחדות מגדלי הבקר בישראל הינה אגודה שבה חברים רוב רפתני ישראל, רפתנים במושבים ובקיבוצים. האגודה מטפלת בכל נושאי הבקר והרפתות בישראל. האגודה מתנהלת באמצעות מוסדותיה הנבחרים, ללא כל צורך בהתערבות הרשם. לאור מחלוקת אשר התעוררה בנושא פנקס חברי האגודה, מונה לאגודה ביום 19.10.2009 ועד ממונה. וההליך לעדכון פנקס החברים הסתיים זה מכבר ועתה נערכת האגודה לבחירות אשר בהם יבחרו כלל חברי האגודה את רשויות האגודה, מועצת האגודה וועד ההנהלה.
2. בעקבות פניית המבקשים, החליט עוזר הרשם לבדוק את החלטת הועד הממונה של האגודה מיום 12.4.11, בדבר הארכת כהונת מזכ"ל האגודה מר יעקב בכר עד לתאריך 16.3.2014, ומינה את עו"ד יפתח עניא בהתאם לסמכותו הקבועה בסעיף 43 לפקודת האגודות השיתופיות, לחקור בנושא.
3. החוקר לאחר שערך חקירה מקיפה ונפגש עם מבקשי החקירה ואחרים המליץ על פסילת החלטת הועד הממונה, אשר האריכה את כהונת מזכ"ל האגודה. הסיבה העיקרית לפסילת החלטת הועד האריכה את כהונת המזכ"ל היתה לאור הוראות סעיף 51 (16) לתקנון האגודה:
"המועצה תבחר מזכ"ל לאגודה, על פי נוהל הבחירות המפורט בפרק ד' להלן"
"א. לתפקיד מזכ"ל האגודה יבחר מועמד, שבעת הבחירה היה חבר האגודה, או חבר בתאגידהחבר באגודה, או חבר בתאגיד השותף בתאגיד החבר באגודה.
ג. הועדה תפנה, לא יאוחר מ-30 יום לפני ישיבת המועצה בה יבחר מזכ"ל האגודה, לכל חברי האגודה באמצעות הפרסומים הרשמיים של האגודה, להגיש את מועמדותם לתפקיד מזכ"ל האגודה.
ד. הועדה תבחן את המועמדים שהציעו את עצמם ותמליץ למועצה על לא יותר משני מועמדים.
ה. לבחירת מזכ"ל האגודה תזומן ישיבת מועצה שעל סדר יומה יהיה, בין השאר, סעיף: "בחירת מזכ"ל האגודה".
ו. לישיבת המועצה יוזמנו המועמדים המומלצים ע"י הועדה. המועמדים ימסרו למועצה את פירוט קורות חייהם, השכלתם והתאמתם לתפקיד. המועמדים ישיבו על שאלות חברי המועצה.
ז. הוצע מועמד אחד על ידי הועדה, תצביע המועצה ברוב דעות על בחירתו כמזכ"ל האגודה. הוצע שני מועמדים על ידי הועדה, תצביע המועצה בין שניהם, כמזכ"ל האגודה יבחר רק מי שקיבל מעל למחצית קולות חברי המועצה המשתתפים בהצבעה.
ח. באם המועצה לא תבחר במי ממועמדי הועדה, תשוב הועדה ותמליץ תוך 30 יום על לא יותר משני מועמדים נוספים.
ט. הצבעת חברי המועצה תהיה חשאית. ועדת הביקורת תספור את הקולות ותודיע על תוצאותיה.
י. תקופת הכהונה של מזכ"ל האגודה תהיה ארבע שנים. המועצה רשאית להאריך את כהונתו של מזכ"ל האגודה לתקופת כהונה בהצבעה חשאית, ברוב של שני שליש מהמשתתפים בהצבעה, בישיבה שעל סדר יומה יהיה בין השאר סעיף:
"הארכת כהונת מזכ"ל האגודה".
י"א. מועצת האגודה רשאית להפסיק את כהונתו של מזכ"ל האגודה ברוב של שני שליש מחברי המועצה. הפסקת הכהונה תעשה רק לאחר כינוסה של ישיבת מועצה שעל סדר יומה יהיה בין השאר סעיף: "הפסקת כהונת מזכ"ל האגודה". לישיבת המועצה האמורה יוזמן מזכ"ל האגודה שישיב לשאלות וטענות חברי המועצה ויטען טענותיו כנגד הפסקת כהונתו".
4. בפועל מי שהחליט על הארכת הכהונה היה הועד ולא המועצה כפי שנדרש בתקנון האגודה. דע עקא כי עד היום, אין עדין, מועצה נבחרת, וכהונת המזכ"ל על פי הסכם העבודה עמדה להסתיים ביום 16.3.14.
6. ליעקב בכר הידע המקצועיות והנסיון לשמש כמנכ"ל כפי שהוכח מאז מינויו
והוא סייע רבות לענף הבקר בחקיקה.
7. לשיטת דו"ח החקירה, אך ורק המועצה של התאחדות מגדלי הבקר היא המוסמכת למנות את המזכ"ל ולהאריך את כהונתו. בהעדר מועצה מכהנת כדין, לא היה הועד הממונה רשאי להאריך את כהונת המזכ"ל, ואין גורם אחר באגודה הרשאי להאריך הכהונה, ובכך נוצר (VACUUMׂׂ) דבר שאינו הגיוני.
8. סוגית סמכות הועד הממונה להארכת כהונת המזכ"ל במישור החוזי הוא באמצעות בדיקת הסכם העבודה המקורי משנת 2008 (טרם מינוי הועד הממונה) בין האגודה למזכ"ל. הסכם זה הוא מחודש מרץ 2008, נקבע מפורשות כי הועד רשאי להאריך את כהונת המזכ"ל לכהונה אחת נוספת (ראה סעיף 4.1 להסכם העבודה וסעיף 4.2 להסכם העבודה) אני מצטט:
"בתום תקופת כהונה של ארבע שנים מתחילת הסכם זה, תחליט הנהלת האגודה בנושא הארכה אחת נוספת של כהונת העובד".
על פי הוראות ההסכם רשאית הייתה ההנהלה להאריך את הכהונה בעוד 4 שנים. החלטת הועד הממונה מיום 12.4.11 ניתנה אכן על פי האמור בהסכם העבודה, אך האריכה את הכהונה בשנתיים נוספות בלבד וללא העלאה בתנאי השכר.
9. הסכם עבודה זו התקשרות חוזית לכל דבר וענין ומקורו בימים בהם האגודה פעלה עם מלוא רשויותיה על פי דין, והם: האסיפה הכללית, המועצה וועד ההנהלה והאגודה הסמיכה במפורש את ועד ההנהלה להאריך את תקופת כהונת המזכ"ל. דהיינו, המועצה הסמיכה את ועד ההנהלה לאצול מסמכויותיה להנהלה, ולפיכך חזקה על הנהלת האגודה דאז, כי בחודש מרץ 2008 פעלה היא ברשות ובסמכות ועל כן הסכם העבודה עם המזכ"ל הינו חוזה מחייב.
10. על פי דיני האגודות השיתופיות, לועד הנהלה, בעת כהונת הועד הממונה, הסמכות השיורית של כל שאר רשויות האגודה וזאת על פי הוראות סעיף 23 לתקנות האגודות השיתופיות (רשויות האגודה) תשל"ה-1975 וכן סעיף 49 לחוק החברות וכן על פי החלטות הרשם בנושא, ממש כפי שיש לועד ההנהלה הממונה סמכות ולאשר תקציב לאשר מאזן ודו"ח כספי.
11. לדברי ב"כ האגודה התקיימה התייעצות עם משרד הרשם בנושא והם הנחו את הועד הממונה. ניתן למנות בכפוף לשלוש דרישות מידתיות, האחת , תקופת כהונה; תקופה חלקית ולא מלאה (שנתיים ימים ולא ארבע), השניה, מניעת ניגוד עניינים, הוצאות מר בכר מהדיון וההצבעה. השלישית , דרישת רוב מיוחס בהיקש לקביעת סעיף 102 לתקנות. הוכח כי דרישות אלו קויימו במלואן.
12. קיימים אנשים מצויינים היכולים להחליף את המזכ"ל בצורה יעילה וטובה אף בתוך האגודה, אדם מוכר מתוך האגודה שכהן בעבר כמזכ"ל.
13. חוק החלב הוא פרויקט חקיקתי של משרד החקלאות ומשרד המשפטים, תרומתו של אדם אינה רלבנטית לחוקיות החלטת גוף ממונה, אין בה כדי לאיין פסול בפעילות של ניגוד אינטרסים שבוצעו על ידי אותו אדם, ואין בהם כדי למחוק התנהלויות שאינן כדין של הועד הממונה. מזכ"ל ההתאגדות הוא אינו יוצר החוק.
14. היתה על הועד הממונה חובה לפנות לרשם ולבקש את אישורו להעברת הסמכות לועד הממונה. אין מדובר בענין של מה בכך, הסוגיה של מינוי המזכ"ל היא אקוטית ומחייבת סמכות הולמת, במיוחד כאשר היא שנויה במחלוקת.
15. לענין הטענה כי על פי הסכם העבודה הראשון עם המזכ"ל הסמכות להאריך את חוזה העבודה עם המזכ"ל ניתנה לועד והמועצה הסמיכה את הועד להאריך את ההסכם, לטענת המבקשים אין בכוחו של הסכם לגבור על כוחן של התקנות ותקנון. התקנון דורש את אישורה היחודי של המועצה.
16. על פי הדוח המקורי עולה, כי המזכ"ל היה הרוח החיה שעמדה מאחורי העלאת הנושא לדיון כעשרה חודשים לפני תום כהונתו על פי החוזה המקורי.
הועד בחר לחתום בחופזה על מסמך הארכת חוזה העבודה. למרות מחאותיהם של המבקשים, שהעלו טענות ברורות ומובנות בדבר אי סמכות הועד בדבר העלאת הנושא זמן רב טרם תום תקופת חוזה העבודה מבלי להמתין עד לברור טענותיהם של המבקשים ואף תוך התעלמות מאזהרותיהם בדבר חלקיות המעשה ודרישה לבדיקתו הגלוייה ותכתובת מול משרד הרשם, נחפז הועד לחתום.
17. הטענות לגבי תקיפות החוזה חסרות שחר ומופרכות לחלוטין ברור כי הועד אינו מוסמך להחליט החלטה, או אף לכרות חוזה בניגוד לתקנון. בחוזה העבודה מודגשת הכפיפות לתקנון, היינו הועד צריך היה להמליץ למועצה. גם על פי נוסח ההסכם, אין כל החלטה של המועצה להאציל סמכויות.
18. הטענה לפיה במצב שבו אין מועצה מתפקדת הרי שסמכויותיה עוברות אל הועד הממונה, חסרות בסיס. נטילת סמכות של רשויות אחרות של האגודה, ללא הסמכת הרשם, מהווה צפצוף ארוך על סמכויות רשם האגודות הנכבד. הועד לא ביקש מהרשם את הסמכות למנות או להאריך את מינוי המזכ"ל, אלא מינה בעצמו, בניצוחו של המזכ"ל.
19. הוראות סעיף 23ב' אפשריות רק כאשר אישר הרשם את הפעולה, גם אם ישנן סמכויות כאלה ואחרות המבוצעות על ידי רשויות אחרות, בדרך כלל הועד הממונה מפעיל אותן בלי בקשה מיוחדת לכך מן הרשם, הרי שאין הדבר הופך חריגה זו לחוקית ולגיטימית. יש לבדוק כל חריגה מסמכות לעצמה וייתכן אף שכולן פסולות.
הקניית סמכות מאת רשויות האגודה לועד סותר את עקרון הפרדת הרשויות.
20. התבקשתי על ידי המבקשים לשים לב שהמבקשים נעזרים בשירותו של עו"ד פרטי מכספם האישי כדי שהאגודה תפעל בהתאם לתקנות, ולפיכך נתבקשתי לפסוק לזכותם את תשלום הוצאותיהם המשפטיות.
לאחר שעברתי על החומר שבפני הנני קובע כדלקמן:
21. הוראות תקנון האגודה סעיפים 52 (א) ו-102 ברורות. אין ספק כי במצב דברים רגיל ללא ועד ממונה, מי שהיה אמור לטפל בסוגית המשך כהונת המזכ"ל זו היתה המועצה. אינני מקבל את פרשנות האגודה לחוזה העבודה משנת 2008 עם המזכ"ל, שהועד הוסמך או הואצלה לו הסמכות להאריך את התקופה. הועד היה אמור רק להמליץ למועצה להאריך את התקופה, אך הדיון בכך היה אמור להתנהל על ידי המועצה בהתאם להוראות סעיף 102 לתקנות האגודה.
22. הסוגייה שבפני מורכבת הרבה יותר. האם כאשר יש ועד ממונה ואין כל רשות אחרת פעילה, לא אסיפה כללית ולא מועצה, וכאשר כל נושא פנקס החברים תלוי ועומד בחקירה בהתאם להוראות סעיף 6 לתקנות האגודות השיתופיות (חברות) תשל"ג-1973 וסעיף 43 לפקודת האגודות השיתופיות, האם יכול הועד, במקרה כזה, ליטול בעצמו את סמכויות המועצה ולהחליט במקומה.
23. התשובה לשאלה זו איננה פשוטה. אין ספק וכך גם מודים הצדדים, כי לרשם האגודות יש את הסמכות, להעניק לועד את סמכויות האסיפה הכללית והמועצה כאשר יש צורך דחוף בהחלטה של רשויות אלו ורשויות אלו אינן קיימות ולא ניתן לכנס אותן, הואיל וטרם נקבע למי באגודה הזכות לבחור רשויות אלו.
24. כבר פסקתי במקרים קודמים כי סמכויות הועד הממונה, רחבות יותר מסמכויות הועד הרגיל. כמו כן פסקתי שכאשר הועד הממונה נבחר, אין הוא יכול להחליט על כינוס אסיפה כללית ללא בקשת רשותי, הואיל וכאשר ממונה ועד ממונה הסיבה לכך היא בדרך כלל מצב כלכלי או חברתי בעייתי, או ספק בשאלה מי הם חברי האגודה. אלמלא כן הרי לא היה צורך בועד ממונה והאסיפה יכולה הייתה לבחור ועד.
25. שאלת סמכויות הועד הממונה נדונה כבר מספר פעמים, ראה לענין זה ספרו של המלומד עו"ד חיים נועם מהדורת אפריל 2010 :
תקנה 28א (ו) לתקנות רשויות האגודה קובעת כי משמינה הרשם ועד ממונה "רשאי" הוא לקבוע את חלוקת התפקידים בין חברי הועד ואת סמכויות ולהנחות את הועד בפעולותיו.
באיזה מידה רשאי הועד הממונה לפעול, לרבות להגיש תביעות משפטיות ללא הנחיות מהרשם? מנוסח הסעיף עולה כי סמכותו של הרשם להנחות את הועד הממונה או לקבוע סמכויותיו אינה מונעת מהועד הממונה לפעול עפ"י שיקול דעתו במקום שהרשם לא הנחה אותו אחרת. השאלה התעוררה בעמ"נ 103/01 בני גאון נגד רשם האגודות ואח' בית המשפט החליט שועד ממונה מוסמך להגיש תביעה גם ללא קבלת אשור הרשם כל עוד הדבר אינו עומד בניגוד להנחיותיו וזאת בניגוד למעמדו של מפרק חברה שנזקק לאשור בית המשפט להגשת תביעה. במקרה זה התעוררה גם שאלת זכות הטיעון בפני הרשם לפני הגשת התביעה. בית המשפט קבע שאין חובה על הרשם לאפשר טיעון כנגד עצם הכוונה להגשת התביעה.
הועד הממונה ממלא את תפקידו של ועד האגודה ורשם האגודות אף הכיר בסמכותו של הועד הממונה להטיל מיסים ככל שלועד האגודה נתנה סמכות כזו (ראה תיק בוררות 49/110/98 קמושר נגד מגדל כפר שיתופי) עמד על כך הרשם בפרשת ליפשיץ נגד קיבוץ גבעת השלושה:
"אמנם, את הועד הממונה ממנה על פי העילות מפורטות בתקנה 28א' לתקנות האגודות השיתופיות, (רשויות האגודה), התשל"ה-1975, הרשם או מי מטעמו. כמו כן, על פי תקנה זו רשאי הרשם להנחות את הועד בפעולותיו.
עם זאת, לועד הממונה שיקול דעת עצמאי בנוגע לתפקידו, לחבריו אחריות אישית כדירקטורים בתאגיד ואין בהוראה האמורה להגבילו בפעולותיו מקום שהרשם לא הנחהו אחרת. זאת – בשונה ממפרק אגודה או חברה הנדרש, בחלק מפעולותיו לאישור הרשם או בית משפט... הועד הממונה נכנס בנעליו של ועד האגודה, ולו חופש פעולה ושיקול דעת נרחב. אין בכך כי ממונה הוא על ידי הרשם לפגוע בכך".
השאלה הנשאלת היא האם פעל הועד הממונה בהתאם לאמור.
26. אין ספק כי לא יכול להיות (VACUUM) כאשר אגודה בסדר גודל של התאחדות מגדלי הבקר, תתפקד ללא מזכ"ל.
בשלב זה אציין כי אין זה משנה אם הועד קבל ההחלטה 10 חודשים לפני פקיעת חוזה ההתקשרות, או מאוחר יותר. ברור שהיה צורך לקבל החלטה בטרם סיום החוזה. אינני מייחס גם חשיבות למעורבות המזכ"ל בהליך של הבאת הנושא לדיון. סביר הוא שהמזכ"ל ירצה לדעת בטרם עת האם יוארך חוזה העבודה עימו ובמיוחד בשעה שהוצע לו תפקיד משמעותי אחר בתנועה הקיבוצית. לכן אין פסול בכך שהוא דחף את הועד הממונה לדון בנושא כל עוד לא השתתף בדיון על הארכת חוזה העבודה עימו ואין כל פסול.
27. מאחר ולא היתה קיימת באותה עת, וגם לא בעת הזו, רשות באגודה הנקראת מועצה, ברור כי רשות כזו לא היתה יכולה לדון בהארכת חוזה העבודה עם המזכ"ל. בהעדר רשות הקבועה בתקנון האגודה, יש כמובן למצוא רשות אחרת אשר תטפל בנושא. הרשות היחידה באגודה אשר קיימת ופועלת היום הינה הועד הממונה, לפיכך סביר הוא ואין כל דרך אחרת, אלא שהועד הממונה ידון בהארכת החוזה עם המזכ"ל והשאלה היחידה שנותרה פתוחה היא האם עלי לאשר את החלטת הועד או שזכאי הוא לפעול על דעת עצמו.
על פי החומר שבפני עולה כי הועד נועץ במשרד הרשם בנושא ואף הוכתבו לו 3 תנאים: האחת – תקופת כהונה נוספת חלקית בת שנתיים, השניה – מניעת ניגוד עניינים, בכך שמר יעקב בכר לא ישתתף בדיון, והשלישית - דרישת רוב מיוחס בהיקש לקביעת סעיף 102 (י) לתקנון , דרישות אלו מולאו.
אין מחלוקת כי לא הוגשה בקשה רשמית להסמכת הועד, וכי לא ניתנה החלטה שלי בנושא טרם הדיון וקבלת ההחלטה, בועד הממונה.
28. בנסיבות אלו, שלא היתה רשות מכהנת וחוקית הנקראת מועצה באגודה ברור הוא כי אילו נדרשתי אישית לסוגיה היה עלי ליתן הסכמתי לקיום דיון בועד הממונה בהמשך כהונת מזכ"ל באגודה גדולה וחשובה כמו התאחדות מגדלי הבקר בישראל. גם אם אתן היום החלטה המסמיכה את הועד הממונה לדון בסוגיה, תוצאות ההצבעה יהיו זהות. למעט המבקשים, כל חברי הועד הממונה היו תומכים בהמשך העסקתו של המזכ"ל.
29. לפיכך אין, היום כל סיבה לפסול את החלטת הועד הממונה והתוצאה היא שאני מאשר, אם כי בדיעבד, את פעילות הועד הממונה. לטעמי לאחר שנחתם חוזה עבודה עם המזכ"ל לשנתיים נוספות, אין כל סמכות לבטל חוזה זה ללא הסכמת המזכ"ל אלא בהתאם לתקנון האגודה.
30. התוצאה היא כי המזכ"ל ימשיך ויכהן באגודה על פי החלטת
הועד הממונה לשנתיים נוספות ובהתאם להחלטת הועד הממונה.
31. לגבי המבקשים התרשמתי כי פעלו ממניעים טהורים ובנקיון כפיים ומתוך כוונה להתנהלות נכונה ועל פי דין של האגודה אשר על כן אין אני מחייבם בהוצאת ההליך, או בהוצאות החקירה.
32. הואיל ובהוצאת החקירה שנערכה נשאה המדינה, אין זה נכון שהמדינה תישא בהוצאות של הליך בתאגיד מהמשפט הפרטי, לפיכך הנני סבור שבנושא זה ראוי שהאגודה עצמה תישא בהוצאת החקירה ששולמו לחוקר בסך 7,800 ₪ בתוספת מע"מ.
אין צו להוצאות אורי זליגמן, עו"ד
היום 29.4.2012 בהעדר רשם האגודות השיתופיות המזכירות תעביר החלטתי
בעניין עריכה ושינויים במסמכי פסיקה, חקיקה ועוד באתר נבו – הקש כאן
נוסח מסמך זה כפוף לשינויי ניסוח ועריכה
