רשם האגודות דן בשאלת חברותו של יוגב אלייקים במושב תאשור
מדינת ישראל
רשם האגודות השיתופיות
בפני רשם האגודות השיתופיות תיק מס' 1332/62/10
ע"י ב"כ עו"ד אפרת ואש
ע"י ב"כ עו"ד חי חיימסון
עסקינן בשאלת חברותו של המשיג באגודה. לבדיקת סוגיה זו, מונה עו"ד צחי סנדומירסקי כחוקר (להלן: "החוקר").
ביום 18.07.2011, הגיש החוקר את דו"ח החקירה על ממצאיו ומסקנותיו, ובו המליץ שלא להכיר במשיג כחבר באגודה.
לאור המלצה זו, מתקיים ההליך שבפניי.
עיקרי העובדות שלעניין:
1. כל חבריה של האגודה, הינם בני זוג נשואים ומחזיקים במשקים באגודה. לעומת זאת, המשיג הינו רווק.
2. בשנת 2009 ביקש המשיג להתקבל כחבר באגודה. או אז נאמר לו, כי בשל רווקותו, שאלת חברותו היא חריגה מנוהל האגודה ויש לקבל את הסכמתה של האסיפה הכללית האם להתחיל בהליכי הקבלה לחברות, הכוללים: מבחני התאמה, המלצת ועדת הקבלה וזכייה במירב קולות חברי אגודה אשר יצביעו בעד קבלתו לחברות.
3. לשם כך, ביום 18.06.2009 כונסה אסיפה כללית (להלן: "האסיפה הכללית") אשר על סדר יומה נידונה השאלה, האם לאפשר למשיג להתחיל בהליך המועמדות. בפרוטוקול האסיפה נרשם על סדר יומה של האסיפה "קבלת מועמד למשק 22 אלקיים יוגב". בהחלטתה של אותה אסיפה נכתב כי: "התקיימה הצבעה בעד קבלתו למועדמות. הצביעו, בעד 22 נגד 4. הוחלט לקבלו למועמדות".
4. בפרוטוקול ועד הנהלה מיום 15.07.2009, אשר על סדר יומה נקבע הנושא "מועמד לחברות משק 22", נכתב כי: "לאחר קבלת חוות דעת ממכון פילת ולאחר דיון בנושא קבלתו של מר יוגב, הוחלט לאשר העברת הזכויות במשק 22 מהחבר דוד אלקיים ולקבל את יוגב אלקיים לחברות".
5. בפרוטוקול ועדת קבלה מיום 17.11.2009 נכתב: "ממליצים לאשר את יוגב אלקיים ... כמועמד לחברות במשק 22".
6. לאחר שהמשיג עבר את מבחני ההתאמה ואת המלצתה של ועדת הקבלה, התקיימה הצבעה בקלפי, בה התבקשו החברים להצביע האם לקבל את המשיג כחבר. ההצבעה התקיימה ביום 18.11.2010 ובפרוטוקול נרשמו תוצאות ההצבעה, כך: "יוגב אלקיים בעד 13 נגד 19". (להלן: "ההצבעה בקלפי"), כלומר, המשיג לא זכה לרוב הדרוש לצורך קבלתו לחברות.
7. בשלהי שנת 2010 התקיים הליך בוררות בין המשיג לאגודה, אשר עסק בשאלת הקצאת מים למשיג. בפסק הבוררות ולאחר שהועלתה שאלת חוסר סמכותו של הבורר, התבטא הבורר (עו"ד עופר נועם) בין היתר כך: "בשלב זה אני קובע כי על פניו נראה כי מר יוגב אלקיים אושר על ידי מוסדות האגודה כחבר אגודה וזאת בהתאם לפרוטוקולים של האסיפה הכללית מיום 18.06.2009 והחלטת הועד מיום 15.07.2009". ובהמשך: "אדגיש כי האמור לעיל אינו פוגע בזכות האגודה לטעון כל טענה בנוגע לחברות ככל שיש פגמים בקבלת המבקש 2 לחברות". (להלן: "פסק הבוררות")
8. בפרוטוקול של ועד הנהלה מיום 19.01.2011, נכתב: "בהחלטה מיום 15.07.2009 (החלטת ועד ההנהלה – א.ז.) הוחלט בנושא יוגב אלקיים ונרשם בפרוטוקול לקבלו לחברות במקום לרשום לקבלו כמועמד לחברות על כן יש לבטל את ההחלטה הזו שנרשמה בטעות".
טענות המשיג שהועלו בפני החוקר:
9. המשיג רכש משק מחבר אחר באגודה ונרשם במינהל מקרקעי ישראל כבעל הזכויות בו.
10. המשיג הגיש בקשה להתקבל כחבר אגודה וזו אכן החליטה הן באסיפה הכללית מיום 18.06.2009 והן בישיבת וועד ההנהלה, מיום 15.07.2009, לקבלו כחבר.
11. בשנת 2010 הגיש המשיג, יחד עם דודו, בקשה למינוי בורר בסכסוך שנתגלע בינו לבין האגודה, לאחר שזו סירבה להקצות לו מכסת מים. לטענת המשיג, בפסק הבררות נקבע כי הוא חבר אגודה.
12. לקראת שנת 2011, פנה המשיג לאגודה בבקשה להקצות לו את חלקו היחסי במכסת המים. האגודה התעלמה מן הבקשה ובמקביל כינסה את האסיפה הכללית ביום 07.11.2010 לדיון בקבלת המשיג כחבר באגודה, כאילו היה מועמד לחברות. למרות שבאסיפה זו הוחלט שלא לקבל את המשיג, טוען המשיג כי אין להחלטה זו תוקף מאחר והוא חבר הן בהתאם לפסק הבוררות, הן מכוח החלטת האסיפה הכללית מיום 18.06.2009 והן מכח החלטת וועד ההנהלה מיום 15.07.2009.
13. לטענת המשיג, מניעיה של האגודה להפסקת חברותו נובעים מכך, שעיסוקו בחקלאות מצריך את האגודה להקצות לו מים ובכך הוא "מפריע" לחקלאיים הוותיקים של האגודה, וביניהם יו"ר ההנהלה, לנצל לעצמם את מכסת המים של האגודה.
14. ועד ההנהלה של האגודה פועל באופן מגמתי נגד המשיג, העומד על זכותו להיות חלק מבעלי הנחלות, ולהיות זכאי לחלק ראוי ממכסת המים לחקלאות.
15. לטענת המשיג, מגמתיות זאת ניתן ללמוד בסטיית האגודה מתקנון האגודה שאינו מכיל מנגנון של שנת מועמדות ואילו כלפיו הוחל מנגנון זה. למשיג לא נודע כי החלטת האסיפה הכללית מיום 18.06.2009 עסקה במועמדתו ולא בחברותו.
תשובת האגודה לטענות המשיג – כפי שהובאה בדוח החקירה:
16. המשיג התקבל כמועמד לחברות, אך מעולם לא התקבל כחבר אגודה בפועל.
17. באסיפה הכללית מיום 18.06.2009, הוחלט לקבל את המשיג רק כמועמד ולא כחבר.
18. כמו כן, בישיבת וועד ההנהלה מיום 15.07.2009 הוחלט לקבל את המשיג כמועמד. לטענת האגודה, בפרוטוקול ועד ההנהלה נפלה טעות סופר, עת נרשם שהמשיג התקבל לחברות תוך השמטתה, בטעות, של המילה "מועמד".
19. מוסיפה האגודה וטוענת כי גם אם ועד ההנהלה אכן אישר את חברות המשיג באגודה, עדיין ההחלטה נתונה בידי האסיפה הכללית אשר לא אישרה זאת, וביום 18.11.2010 התקיימה אסיפה כללית בקלפי ורוב משתתפיה החליטו, שלא לקבל את המשיג כחבר.
20. לטענת האגודה, עניינו של הליך הבוררות שהתקיים בין המשיג לאגודה, עסק בשאלת הקצאת מים מהאגודה לחבר ולא בשאלת חברותו. האגודה אף מפנה לדברי הבורר אשר עמד על כך בהחלטתו באומרו, שאין בהחלטות שניתנות בהליך הבוררות בכדי לפגוע בזכויות האגודה לטעון כל טענה כנגד חברות המשיג באגודה.
הממצאים והמסקנות כפי שהובאו בדוח החקירה – סעיפים 32-42:
|
32. בהצבעה בקלפי, הוחלט פה אחד שלא לקבל את המבקש כחבר. אם כן כיצד טוען המבקש כי הוא חבר?. 33. אלא שלדידו של המבקש יש להכיר בו כחבר, לאור החלטת האסיפה הכללית מיום 18.06.2009, לאור פסק הבוררות ולאור החלטת ועד ההנהלה מיום 15.07.2009. 34. הפכתי והפכתי, אך לא הבנתי כיצד מעלה המבקש טענות אלו. 35. באשר לאסיפה הכללית: בפרוטוקול האסיפה נכתב במפורש, שחור על גבי לבן, כי הוא התקבל ל"מועמדות", מועמדות ולא חברות. 36. תכליתה של אותה אסיפה כללית, באה כאמור רק בכדי לאפשר למבקש להתחיל בהליכים של קבלה לחברות, אך לא היה בה דבר וחצי דבר לעניין חברותו. 37. טוענת ב"כ המבקש כי תקנון האגודה אינו מכיר בתקופת מועמדות, ולפיכך יש להכיר במבקש כחבר, לאור החלטתה של האסיפה הכללית. אודה ואומר כי לא ירדתי לעומק דעתה בטענה זו. ראשית, האם העובדה שתקנון האגודה אינו מסדיר את נושא המועמדות, מונע מהאסיפה הכללית להחיל על אדם תקופת מועמדות?. שנית, האם העובדה שתקנון האגודה אינו מסדיר את נושא המועמדות יש בה בכדי להפוך את המבקש כחבר?. הרי גם אליבא ד-המבקש, אם תקנון האגודה אינו עוסק בנושא המומעדות, אזי כל מה שניתן להסיק מכך שלהחלטתה של האסיפה הכללית, אין משמעות אופרטיבית כלל, אך אין בכך בכדי לקבוע כי המבקש הינו חבר? שלישית, הניסוח שנכתב בפרוטוקול נאמר אמנם בלשון "מועמדות", אולם כאמור לעיל, גם המבקש ידע והבין שכוונתה ומטרתה של אותה החלטה, היא רק לאפשר לו להתחיל את מבחני ההתאמה והראיונות אצל ועדת הקבלה. אלמלא סבר המבקש כך, היאך אינו הלין על האגודה, כאשר נדרש לעבור מבחני התאמה וראיונות אצל ועדת הקבלה לאחר אותה החלטה של האסיפה הכללית?. צא ולמד שהמבקש ידע גם ידע, הבין גם הבין, שמשמעות החלטת האסיפה הכללית, הייתה רק לאפשר לו להתחיל בהליכי הקבלה, הא ותו לא, אלא שהיא נוסחה בלשון "מועמדות". 38. עוד טוענת ב"כ המבקש, כי אין להתייחס למילה "מועדמות" שנרשמה באותו פרוטוקול אסיפה ולכאורה יש להשמיטה. טענה זו מוטב הייתה שלא תועלה. המבקש כאמור אישר בפה מלא, את העובדה שכל מה שעמד לנגד עינה של אותה אסיפה, היה רק שאלת מועמדותו ולא חברותו. 39. באשר לפסק הבוררות: גם טענה זו נדחית. ראשית, כב' הבורר ציין מפורשות כי קביעתו אינה מונעת מהאגודה להעלות טענות כנגד עצם חברותו. שנית, והיא עיקר, בהחלטה שניתנה על ידך מיום 10.03.2011 (החלטת מינוי הח"מ כחוקר) קבעת כי: "שאלת חברותו של אדם באגודה, נידון במסגרת הליך חקירה בהתאם לסעיף 43 לפקודת האגודות השיתופיות ובהתאם תקנה 6(א) לתקנות האגודות השיתופיות (חברות), תשל"ג – 1975, ולא במסגרת של הליך בוררות. לפיכך, לא אוכל להסתמך על קביעתו של הבורר בעניין חברותו של המבקש". 40. באשר לפרוטוקול ועד ההנהלה: טוען המבקש כי לאור ההחלטה של ועד ההנהלה יש להכיר בו כחבר. גם בטענה זו אין בה ולא כלום. ראשית, גם החלטה זו עסקה במועמדותו של המבקש ולא בחברותו. כך ניתן ללמוד מסדר יומה של אסיפה זו אשר נכתב כי הנושא הוא "מועמד לחברות משק 22". אלא שבגוף ההחלטה נרשם בטעות "לקבל את יוגב אלקיים לחברות". יובהר, כי ועד ההנהלה תיקן טעות סופר זו בהחלטתו מיום 19.01.2011 שנית, בהתאם לתקנון האגודה, אין בסמכותו של ועד ההנהלה לקבל לחברות באגודה, וזו החלטה הנתונה לאישורה של האסיפה הכללית בלבד. כך שגם אם היה ועד ההנהלה מאשר את חברותו, לדבר זה אין תוקף משפטי. שלישית, אי אפשר שלא לציין כי לגבי פרוטוקול זה, דורש המבקש לתת משקל רב לעצם העובדה שנכתב "לקבלו לחברות" ולא "לקבלו למועמדות לחברות". מאידך, בהחלטת האסיפה הכללית, דורש המבקש לתת משקל מינורי לעובדה שנרשם במפורש "לקבלו למועמדות לחברות" ולדידו של המבקש אין להתייחס למילה מועמדות. עינינו הרואות כי טענות המבקש נטענות בבחינת "דבר והיפוכו", כאשר פעמים (בפרוטוקול ועד ההנהלה), הוא טוען שיש לתת משקל רב לכל מילה שנכתבת, ופעמים (בפרוטוקול האסיפה הכללית) המשקל הוא משני ושולי. כמובן ששתי טענות אלה אינן דרות בכפיפה אחת. 41. ב"כ המבקש ביקשה להסתמך על החלטת הרשם בתיק מס' 1045/49/04 מרסל וחיים בן שבת נ' כפר הנגיד, בו פסל הרשם החלטתה של האסיפה הכללית, אשר החליטה שלא לקבל חבר ללא כל עילה אובייקטיבית. 42. לדעתי, החלטת הרשם דלעיל אינה יכולה להועיל לטענות המבקש דנן. בתיק הנ"ל מתאר כב' הרשם בפרוטרוט את הדרך בה התנהלה האסיפה הכללית. מבלי לחזור ולפרט את העובדות, די בכך שנאמר כי החלטת כב' הרשם ניתנה, בעיקר, בשל הדרך בה התנהלה האסיפה אשר דנה בקבלת העוררים (מרסל) לחברות. שם האסיפה נוהלה, בדרך לא דרך ותוך השמצות וגידופים ובשל כך, החליט כב' הרשם לפסול את האסיפה לאור הפגמים החמורים שנפלו בה. בענייננו, המבקש לא טען כנגד הדרך שהתנהלה האסיפה, אלא כנגד החלטתה ותוצואותיה של האסיפה, ולפיכך אין הנידון דומה לראיה כלל. |
21.מכל האמור לעיל, המליץ כאמור החוקר, שלא להכיר במשיג כחבר אגודה.
טענות המשיג בקצירת האומר, כפי שהועלו בפניי:
22. שגה החוקר כאשר לא נתן כל משקל לעובדה, על כך שבתקנון האגודה לא קיים מנגנון של מועמדות לחברות, ואין גם נוהג מוכח בעניין.
23. שגה החוקר כי לא נתן כל משקל לבקשה של רוב חברי האגודה לקבל את המשיג כחבר, עוד לפני האסיפה הראשונה שדנה במועמדותו.
24. שגה החוקר, כאשר לא נתן משקל לעובדה לכך, שהאגודה שלחה את המשיג למכון פילת וכי הדוח שהתקבל בעניינו היה חיובי. בהתאם לקריטריוניםשלתקנון האגודה, אין שום תימוכין לדחיית המשיג מלקבלו לחברות.
25. טעה החוקר כאשר נתן הכשר ליצירת מנגנון מועמד לחברות באגודה וכל זה רק כלפי המשיג, לאחר שברור שלא נקצבה כל תקופה שהיא למועמדות של המשיג ובפועל, גם לשיטת האגודה, המועמדות נמשכה למעלה משנה ובכך חרגה מהמועדים שקיימים אצל אגודות, בהן מוסדר הליך מועמדות בתקנון.
26. החוקר התעלם כי הסיבה, בגינה האגודה לא מקבלת את המשיג כחבר, הינה מחלוקת כספית ואי רצונם של חברי האגודה, לחלוק עם המשיג את מכסת המים של האגודה.
27. החוקר התעלם מהעובדה, שפרוטוקול ועד ההנהלה מיום 15.07.2009, שונה באופן רטרואקטיבי לאחר שנה וללא תצהיר תומך.
28. החוקר לא בדק את טענות המשיג, על התעללות של ועד ההנהלה כלפיו.
29. החוקר התעלם מכך, שהאגודה יצרה מצב חריג, בו הניחה למשיג לרכוש נחלה על סמך מצגים שהוא מאושר כחבר, ולאחמ"כ מתכחשת לכך. התנהגות זו, מונעת כיום מן המשיג, לקבל מכסת מים, עליה הסתמך עת רכש את נחלתו באגודה.
טענות האגודה כפי שהועלו בפניי:
30. המשיג מנסה לכפות עצמו כחבר אגודה, למרות שהאסיפה הכללית שהתקיימה בעניין אמרה את דברה באופו נחרץ והחליטה שלא לקבל את המשיג כחבר.
31. מכיוון ועמדת האגודה התקבלה על ידי החוקר, מטבע הדברים, האגודה חזרה על רוב טענותיה שנאמרו בפני החוקר, לכן איני רואה טעם לחזור שוב על הדברים כעת.
32. המשיג כאמור טוען, כי הוא חבר אגודה מכוח אסיפה כללית שהתקיימה ביום 18.06.2009, מכוח פסק הבוררות ומכוח החלטת ועד ההנהלה באסיפה שהתקיימה ביום 15.07.2009. מעיון בדוח החקירה עולה כי, החוקר בדק לאשורן את שלושת הטענות הנ"ל והגיע למסקנה כי באף אחת מהן, אין לקבוע כי המשיג התקבל כחבר באגודה.
33. כאמור באסיפה הכללית מיום 18.06.2009, נכתב במפורש שהמשיג התקבל למועמדות באגודה. מועמדות ולא חברות. טענת המשיג כי לא קיים מנגנון של מועמדות בתקנון האגודה, ולפיכך יש לראות בו כחבר, דינה להידחות. גם אם לא קיים מנגנון בתקנון של מועמדות לחברות, הרי שברור לכולם כי במקרה הספציפי של המשיג, הייתה שאלה עקרונית וחדשה, האם לו למשיג להתחיל בהליכי החברות, כאשר הוא עתיד להיות החבר הראשון באגודה שאינו נשוי. האגודה החליטה להביא שאלה זו לפיתחה של האסיפה הכללית שתאמר את דבריה. בסופו של דבר, החליטה האסיפה הכללית לאפשר למשיג לבקש להתקבל כחבר למרות שהינו רווק, אך כמובן האסיפה לא החליטה שהוא חבר אגודה.
34. הפרשנות הזו אינה נתונה במחלוקת, שהרי כך נוסחה ההזמנה לאסיפה הכללית, כך הוצגה השאלה בפני האסיפה הכללית, כך ניתנה ההחלטה מטעם האסיפה הכללית, כך הבינו חברי האגודה וכך גם הבין וידע המשיג. המשיג מעולם לא טען שהוא היה סבור כי הוא התקבל לחברות, כבר מהאסיפה הכללית של ה-18.06.2009, ואם היה טוען זאת, טענתו הייתה נדחית על אתר, כאשר כל פעולותיו שנעשו לאחר האסיפה הזו, מלמדות באופן נחרץ כי הוא ידע שהאסיפה כוננה רק לשאלה האם לאפשר לו להגיש בקשה להתקבל כחבר.
35. המשיג טען בפניי, כי לא קיים מנגנון של מועמדות באגודה ולפיכך יש לראות בו כחבר מכוח החלטת האסיפה הכללית מיום 18.06.2009. טענה זו אינה מועילה לטענות המשיג, שהרי כפי שכתבתי, האגודה לא ביקשה להחיל על המשיג מנגנון מועמדות אלא השאלה שם הייתה עקרונית, האם לאפשר למשיג לנסות להתקבל כחבר גם אם אינו נשוי. זה היה הנושא באסיפה הכללית, ועל כך ניתנה החלטתה של האסיפה הכללית. העובדה שהאסיפה החליטה לנסח את החלטת האסיפה הכללית באופן תמציתי כ"מועמדות", אינה יכולה להועיל למשיג מאומה.
36. גם טענות המשיג כי ועד ההנהלה החליט לקבלו לחברות, נדחית. המשיג באופן עקבי, חוזר על טענה זו למרות שידוע לו כי אין בסמכות ועד ההנהלה לקבל החלטה בדבר חברותו לאגודה, וכל שביכולתו זה רק להמליץ בפני האסיפה הכללית. למרות שהחוקר עמד על כך בדוח החקירה, ביכר המשיג לדבוק בטענה זו על אף היותה משוללת יסוד. גם אם המשיג יחזור על טענה זו פעמים רבות, אין זה הופך אותה לטענה נכונה.
37. לאור דברים אלה, אין טעם שאדון בשאלת הסמכות של ועד ההנהלה לתקן את הפרוטוקול שערך, כאשר גם אם החליט לקבלו לחברות, הרי שהוא נעדר סמכות בעניין.
38. למרות זאת, אתייחס לטענת ב"כ המשיג כנגד תיקון פרוטוקול של ועד ההנהלה. לא מצאתי כל פגם בכך שועד ההנהלה תיקן את הפרוטוקול. דבר זה נעשה בהתאם להוראות הדין, כאשר ועד ההנהלה לא ערך שינויים בפרוטוקול המקורי, אלא תיקן את טעותו בפרוטוקול חדש. (דברים אלה נעשים כדבר שבשגרה). יתכן וחברי ועד ההנהלה לא שמו לב לנכתב בפרוטוקול מאותו יום ולמשמעויות שינסה המשיג לייחס לכך. לאחר שנודע לוועד ההנהלה שהמשיג טוען לחברות מכוח אותו פרוטוקול, החליטו לתקן את הפרוטוקול. בעניין זה אוסיף כי אין צורך בעריכת תצהיר כפי שדורשת ב"כ המשיג.
39. גם טענות המשיג, כי בפסק הבוררות נקבע שהינו חבר אגודה, גם היא טעות שחזרה על עצמה גם בפניי החוקר וגם בפניי. כאשר שאלת חברות של אדם, מתבררת בהליך של חקירה ולא בוררות. הבורר עמד על כך, מר זרח יהב אשר מינה את החוקר עמד על כך, החוקר עמד על כך וחבל שהמשיג חוזר על טענה מושגית זו, גם כעת.
40.ככל שיש למשיג טענות לגבי זכויות קנייניות מסויימות שיש לו באגודה, ובנידון דידן טוען המשיג לזכויות במכסת המים, הרי שאין זה מהליך החקירה וכפי שנקבע בתקנות ששאלת החברות אינה נוגעת לזכויות כל שהן ועל המשיג להגיש תביעה נפרדת כנגד האגודה. לעניין זה ר' תקנה 6(ד) לתקנות האגודות השיתופיות (חברות), תשל"ג-1973, הקובעת לאמור: "היה אדם לחבר באגודה מכוח תיקון פנקס החברים על-פי הוראות תקנה זו, אין בתיקון הפנקס כשלעצמו בכדי להעניק לו זכויות או להטיל עליו חובות כחבר האגודה אלא על-פי תקנותיה וההחלטות שנתקבלו כדין על ידי רשויותיה המוסמכות".
דברים אלה מקבלים משנה תוקף, כאשר המשיג מציין בעיקרי טיעון מצידו (סעיפים 19-21), כי הוא זכאי למכסת המים בכל מצב בשל פסק הבוררות, חוק ההתיישבות החקלאית (סייגים לשימוש בקרקע חקלאית ובמים) התשכ"ז-1967 ובשל החלטה 970 של של מינהל מקרקעי ישראל.
41. טענות המשיג כי הוא הסתמך על כך, שהוא רוכש את הנחלה והוא יהיה חבר, נדחות שהרי כלל ידוע הוא שאין קשר בין רכישת נחלה לחברות ואף המשיג יודע זאת, תוך כך שהוא עמד בעצמו על התשתית הנורמטיבית דלעיל, לפיה הוא זכאי למכסות המים, למרות שאינו חבר באגודה.
42. טענות המשיג כי החלטת החברים בהצבעה בקלפי (שלא לקבלו לחברות), נבעה בשל החלטת החברים להתנכל אליו, בכך שלא יחלוק עימם את מכסת המים, נותרו כחלל בעלמא ולא נתמכו בראייה כל שהיא. מה גם שאף המשיג בעצמו טוען,
43. כי הוא יהיה זכאי למכסות המים גם אם אינו חבר. כך שהמניע שמציג המשיג על "מזימותיו" של ועד ההנהלה או החברים, אינו מתיישב אף עם דברי המשיג עצמו.
44. הסיבות בגינן החליטו החברים שלא לקבל את המשיג אינן ידועות, תוך כך שהחלטה התקבלה באמצעות הצבעה בקלפי, באופן חשאי, ולא ניתן לדעת מה היו צפונות ליבו של כל חבר, עת הניח את הפתק בקלפי. לא רק שלא ניתן לדעת, אלא ראוי לא לדעת, ובכך נשמר אלמנט החשאיות בהצבעה מסוג קלפי, אשר עליו עמד בית המשפט העליון בע"א 10419/03 תומר דור נ' רמת הדר, פ"ד ס(2) 277.
45. כאמור, בהצבעה בקלפי שנערכה ביום 18.11.2010, החליטה האסיפה הכללית, שלא לקבל את המשיג כחבר באגודה. שאלת החברות נתונה לאסיפה הכללית, וככל שזו החליטה שלא לקבל את המשיג כחבר, אין מקום להתערב בהחלטה זו.
46. מכל האמור לעיל, הנני מחליט לאמץ את המלצת החוקר וקובע, כי המשיג אינו חבר באגודה.
47. לגבי חלוקת משא הוצאות החקירה, בהתאם להוראת סעיף 45 לפקודת האגודות השיתופיות, הנני מורה למשיג לסכם טענותיו תוך 30 יום מיום קבלת החלטתי, זכות תגובה לאגודה ולאחר מכן אתן החלטתי בנושא.
אורי זליגמן 54678313-/
|
ניתן היום 1.5.2012 בהעדר הצדדים המזכירות תעביר החלטתי לצדדים |
אורי זליגמן, עו"ד
רשם האגודות השיתופיות
|
בעניין עריכה ושינויים במסמכי פסיקה, חקיקה ועוד באתר נבו – הקש כאן
נוסח מסמך זה כפוף לשינויי ניסוח ועריכה
