רשם האגודות קבע כי אשת חבר קיבוץ איננה חברת קיבוץ בעצמה אלא אם הקיבוץ קיבלה כחברה כדין

דורית מגן, דיירת קיבוץ רמת הכובש ערערה לרשם האגודות השיתופיות על החלטת חוקר שבדק ומצא כי איננה נחשבת לחברת קיבוץ ומשום כך, אינה זכאית לזכויות השמורות לחברי קיבוץ.

עיקרי טענותיה של דורית מגן

·    משנת 1983 דורית מתגוררת בקיבוץ בעקבות נישואיה לחבר הקיבוץ ומאז עד היום מרכז חייה הוא בקיבוץ, בו נולדו לה שני ילדים שגם התחנכו בו.

·    בין דורית מגן לקיבוץ לא נחתם הסכם כלשהו, ואילו במקרים אחרים של כאלו שאינם חברים כן נחתמו הסכמים.

·    עד לשנתיים האחרונות לא הייתה כל דרישה מדורית מגן לחתום על הסכם כאמור, בניגוד לדרישה מהאחרים אשר לא התקבלו לחברות או נמצאים במעמד של מי שאינו חבר.

·    דורית קיימה את חלקה בגיוסים ותורניות, המבוצעים רק על ידי חברים.

·    הקיבוץ שילם במשך כל השנים את תשלומי הביטוח הלאומי עבור דורית מגן , תוך שהוא מגדיר אותה כחברה בקיבוץ.

עיקרי טענות הקיבוץ

·    האסיפה הכללית משנת 1986 החליטה שלא לקבל את דורית מגן לחברות בקיבוץ.

·    לאחר שלא התקבלה דורית מגן לחברות הסכים הקיבוץ כי היא תמשיך ותתגורר בקיבוץ בהסדר מיוחד שמקובל לכנותו "אשת חבר" שהנו הרשאה לדורית מגן להתגורר בקיבוץ יחד עם בן זוגה החבר, אשר מחייב עבודה על פי סידור  העבודה של הקיבוץ וכן קבלת תקציב "כמו חבר".

·    בנסיבות אלו היה ברור לדורית מגן כי היא איננה חברה בקיבוץ.

·    הקיבוץ נהג בדורית מגן בחלק מהעניינים כפי שהוא נוהג בחבריו לא בשל כך שראה בה כחברה, אלא מכוח הסדר מיוחד שהקיבוץ נוהג לכנותו "אשת חבר".

רשם האגודות קבע :

·    מבחינה עובדתית דורית מגן לא התקבלה לחברות בקיבוץ בהחלטת האסיפה בשנת 1986 ולא השיגה  על כך במשך תקופה שמעל 18 שנים.

·    האם יש ברצון הקיבוץ שלא לפגוע בדורית מגן כמי שהנה "אשת חבר" להמשיך ולתת לה אפשרות לגור בקיבוץ ולהתקיים ולעבוד בקיבוץ גם לאחר שלא התקבלה לחברות בקיבוץ כדי להפכה היום לחברה?

·    התשובה לכך היא שלילית. מדובר במעמד מיוחד המוכר לשלטונות המס ורק לצורכי מס נחשבת דורית מגן כחברה, כפי שקיים לגבי בני חברים ואחרים בקיבוץ שאינם חברי קיבוץ, אין בהצגת מי שעובד בקיבוץ במעמד אשרת חבר ונהנה מזכויות כלפי שלטונות המס רק לצורך חישובי המס כדי להקנות מעמד של חבר למי שבפועל אינו חבר.

·    הקיבוץ לא יצר כל מצג שווא כלפי דורית מגן, מהעובדות עולה כי דורית מגן ידעה היטב כי היא אינה חברה בקיבוץ ולראייה, לא הוזמנה לאסיפות, לא דרשה להצביע, ולא מחתה על אי קבלתה לחברות  או טענה שמספר הקולות היה כזה על פי התקנון אפשר לה להתקבל לחברות.  היא גם לא טענה כי היא חברה על פי מנהג ונוהג במשך שנים רבות וגם לא דרשה תשלום לקרן פנסיה וגמול ותק   ולאפשר לה להשתתף באסיפות, כאמור לגבי כל חבר.

·    העלאת טענות שכאלו באיחור כה רב נגועה בחוסר תום לב ובשיהוי, סובייקטיבי ואובייקטיבי, העולה כדי הסכמת דורית מגן להחלטת האסיפה וויתור על חברותה בקיבוץ. התנהגותה נגועה בשיהוי ובחוסר ניקיון כפיים  שיש בו להצדיק את שלילת בקשתה להכיר בה  היום כחברה בקיבוץ.

·    בנסיבות אלו ולאור האמור יש לראות במערכת היחסים בין הקיבוץ לדורית מגן כהסכמה לתנאים שקיבלה דורית מגן מהקיבוץ לאחר שלא התקבלה לחברות, התנהגות הקיבוץ כלפי דורית מגן הנה על פי תקנונו ובהתאם למעמדה של דורית מגן בקיבוץ הייתה בתום לב והמסקנה היא כי יש בהתנהגות זו של הקיבוץ, לאורך השנים קיום התחייבותו כלפי דורית מגן כתושבת וכאשת חבר וכמי שהנה כקרובתו של חבר, על פי התקנון וכפי שנהג כלפי אחרים במעמדה של דורית מגן. 

רשם האגודות קבע:

לאור הדברים- בקשתה של דורית מגן כי תוכר כחברת קיבוץ נדחית.