שוב כי נקבע כי לא מתקיימים יחסי עבודה בין הקיבוץ לחבריו

בקשתו של קיבוץ עמיר לסילוק תביעה שהוגשה כנגדו על ידי חבר הקיבוץ אשר טוען כי עבד בקיבוץ כמנהל תקשורת בין השנים 1999-2017, ותובע מהקיבוץ זכויות המגיעות לו, לטענתו, בגין עבודתו בסך של 650,000 ₪.

הרקע

חבר בקיבוץ עמיר אשר טוען כי עבד בקיבוץ בתור מנהל תקשורת בין השנים 1999-2017, תובע את הקיבוץ בטענה כי לא שילמו את זכויותיו בגין עבודתו בסך כולל של 650,000 ₪.

הקיבוץ הגיש בקשה לסילוק על הסף, במסגרתה טען כי הינו אגודה שיתופית והתובע הוא חבר באגודה. על פי ההלכה הפסוקה לא מתקיימים יחסי עובד מעביד בין חבר קיבוץ לקיבוץ. כמו כן, טען הקיבוץ כי המסמכים אותם צירף התובע אינם תלושי שכר, אלא דף הכנסה המציין רכיבים שאינם קשורים לתלוש שכר כגון מס אחיד של חברי הקיבוץ וכו'.

עוד נטען, כי תקנון הסדרי העבודה בקיבוץ קובע במפורש כי לא מתקיימים יחסי עובד-מעביד בין החברים לבין הקיבוץ, מה גם, שהעובדה שחבר הקיבוץ זכאי לתשלומי אבטלה מהקיבוץ ולא מהמוסד לביטוח לאומי, יש בה כדי להעיד על כך שלא מתקיימים יחסים כאלה בין החברים לבין הקיבוץ.

מנגד טען התובע, כי הקיבוץ החיל בתקנונו את חוקי העבודה, ועל כן מתקיימים יחסי עובד-מעביד בינו לבין החברים העובדים בו. לעניין התלוש, הוסיף התובע כי הגם שלא מדובר בתלוש שכר הרי שדף ההכנסה דומה מבחינה מהותית לתלוש שכר ויש בו כדי להעיד על היחסים בין הצדדים.

דיון והכרעה

ביה"ד ציין בראשית דבריו את ההלכה הפסוקה לפיה אין להכיר ביחסי עובד-מעביד של אגודה שיתופית כלפי חבר באגודה, אלא במקרים חריגים ויוצאי דופן. במסגרת המקרים החריגים נכללים מקרים בהם חבר האגודה עבד מחוץ למסגרת האגודה, וזאת גם אם מדובר באגודה מסוג קיבוץ שיתופי או קיבוץ מתחדש.

ביה"ד הוסיף לציין, כי הרציונל של אי החלת יחסי עובד-מעביד בין אגודה שיתופית לחבר האגודה, הוא שהחבר עובד באגודה מכיוון והוא חבר בה. כמו כן, ההצדקות שבבסיס דיני העבודה אינן תואמות ביסודן את אורח החיים והעבודה באגודות שיתופיות כגון קיבוצים ומושבים, לכן נחלש הצורך בהחלת דיני העבודה על מסגרת של אגודה שיתופית כלפי חבריה, למעט במקרים בהם החבר מועסק מחוץ לאגודה בהסכם נפרד כגון עובד חוץ בקיבוץ, שאזי בנסיבות מסוימות ניתן להחיל עליו את דיני העבודה.

בעקבות האמור, קבע ביה"ד כי יש לקבל את בקשת הקיבוץ ולדחות את התביעה על הסף. ביה"ד ציין כי במקרה הזה מדובר בחבר קיבוץ אשר עבד בקיבוץ ולא במסגרת חיצונית ועל כן ברור כי ההלכה חלה לגביו ולא מתקיימים בעניינו יחסי עובד-מעביד.

ביה"ד גם דחה את טענות התובע בקשר לתקנון הקיבוץ וכן לעניין נוהל העבודה בקיבוץ, שכן אלו מציינים במפורש כי אין באמור בהם כדי לחייב את הקיבוץ בדיני העבודה, וכי בכל מקרה האמור בהם יגבר על הוראות החוק. גם לעניין דף ההכנסה דחה ביה"ד את טענות התובע וקבע כי אין לראות בדף זה ראיה לקיומם של יחסי עובד מעביד גם אם מתקיים דימיון מה בינו ובין תלוש שכר וזאת לאור האמור לעיל.

סיכום

לאור האמור, דחה ביה"ד את התביעה על הסף מחמת היעדר סמכות עניינית לדון בה.

התובע חויב בתשלום הוצאות הקיבוץ בגין הבקשה בסך 1,000 ₪.

ניתן ביום: ג' באייר תשע"ח, 18 באפריל 2018, בהיעדר הצדדים.