שימוש בחומרי הדברה לצורך גידולי שדה בקיבוץ כפר עזה- האם זהו הגורם למחלת הפרקינסון של חבר הקיבוץ?
עובדות רלוונטיות:
דורון ברמן, חבר קיבוץ כפר עזה, עבד בקיבוץ בענף גידולי שדה, משנת 1989 עד תחילת שנת 1996. דורון ברמן חלה במחלת פרקינסון, לטענתו כתוצאה מחשיפה לחומרים רעילים במסגרת עבודתו בקיבוץ כפר עזה. ביטוח חקלאי הינה חברת ביטוח, אשר לטענת דורון ברמן, ביטחה את קיבוץ כפר עזה, ביחס לחבות הקיבוץ כלפי עובדיו.
בנובמבר 2003 ,הכיר המוסד לביטוח לאומי בתביעתו של דורון ברמן, וקבע כי נגרמה לו נכות צמיתה בשיעור של 30%, בגין המחלה. זאת, בהתבסס בין היתר, על קביעת רופא המוסד לביטוח לאומי, אשר קבע כי לא ניתן לשלול קשר סיבתי בין חשיפת דורון ברמן לחומרי הדברה, לבין מחלת הפרקינסון ממנה סובל.
טענות דורון ברמן:
במסגרת עבודתו בקיבוץ כפר עזה, הוא בא במגע עם חומרי הדברה רעילים באופן יום יומי, וחשיפה זו היא שגרמה להתפתחות מחלת הפרקינסון, ממנה הוא סובל. קיבוץ כפר עזה ביצע כלפיו עוולות רשלנות והפרת חובות חקוקות, בין היתר בשל שלא סיפק לו אמצעי הגנה מתאימים, ולא דאג להדרכה נדרשת להימנעות ממגע עם רעלים. קיבוץ כפר עזה היה בעל שליטה ופיקוח מלאים על הנסיבות אשר הובילו לפגיעתו. עקב גילוי מחלתו, דורון ברמן נאלץ להפסיק את עבודתו בענף גידולי השדה. דורון ברמן טוען, כי נגרמו לו נזקים מיוחדים וכלליים, לרבות הפסדי השתכרות בעבר ובעתיד, כאב וסבל, צורך בעזרת הזולת בעבר ובעתיד, והוצאות. נזקיו של דורון ברמן, מסתכמים לטענתו ב – 4,200,000 ₪.
טענות קיבוץ כפר עזה וביטוח חקלאי:
לא מתקיים קשר סיבתי בין עבודתו של דורון ברמן ומחלת הפרקינסון. גם אם קיימים הנזקים להם טוען, הרי שנגרמו עקב רשלנותו הבלעדית או המכרעת של דורון ברמן. כמו כן, תביעתו של דורון ברמן התיישנה, שכן חלפו מעל 12 שנה, מאז חלה לראשונה, לטענתו, במחלה ו-7 שנים מאז התגלו סימני המחלה לראשונה. קיבוץ כפר עזה וביטוח חקלאי הגישו חוות דעת של פרופ' יוסף מרטין רביי, השוללת את הקשר הסיבתי בין מחלת הפרקינסון של דורון ברמן לעבודתו בקיבוץ כפר עזה, וקבעה כי מחלתו הינה אידיוטית, משמע שסיבתה אינה ברורה, ולא נגרמה בשל חשיפה לרעלים.
מינוי מומחה:
בית המשפט זה מינה, בהסכמתם של דורון ברמן, קיבוץ כפר עזה וביטוח חקלאי, את פרופ' עודד אברמסקי, כמומחה מטעמו בתחום הנוירולוגיה, לצורך מתן חוות דעת בעניינו של דורון ברמן. המומחה העריך את נכותו של דורון ברמן בשל מחלת הפרקינסון בשיעור 30%, אולם שלל קשר סיבתי בין חשיפתו לחומרי הדברה ובין מחלתו. המומחה הבהיר בעדותו, את ההבדל בין מחלת פרקינסון, אשר לדבריו אינה עשויה להתחולל, כתוצאה מחשיפה לרעלים, ובין פרקינסוניזם- תסמונות פרקינסוניות, אשר עשויות להיגרם על ידי חשיפה לחומרים כימיים. לדברי המומחה, התסמינים של מחלת הפרקינסון ופרקינסוניזם, דומים, באופן שרופאים עשויים שלא להבדיל ביניהם. בשלב מאוחר של ההליכים, חרף התנגדות קיבוץ כפר עזה וביטוח חקלאי, ונוכח טענתו של דורון ברמן לעניין החמרה במצבו, התבקש פרופ' אברמסקי, המומחה מטעם בית המשפט, לשוב ולבדוק את דורון ברמן, בעניין אחוזי הצמיתה. בחוות דעתו העדכנית, קבע המומחה, כי נכותו של דורון ברמן באותו שלב, הייתה בשיעור 70%.
דורון ברמן טען כי המומחה שגה בקביעתו לעניין היעדר קשר סיבתי בין מחלתו לחשיפה לחומרים הרעילים, וכי בית המשפט העליון בישראל, הכיר בעבר בקשר סיבתי בין חשיפה לרעלנים ומחלת פרקינסון. כמו כן, טען דורון ברמן כי הכרת המוסד לביטוח לאומי, בקשר הסיבתי בין החשיפה לחומרים שונים ומחלתו, בקבלו את תביעתו לתגמולים בגין מחלת עבודה, מקימה חזקה לעניין קשר סיבתי, המעבירה את הנטל לקיבוץ כפר עזה להוכיח כי לא מתקיים קשר סיבתי זה. קיבוץ כפר עזה וביטוח חקלאי טענו כי יש לקבל את קביעת המומחה מטעם בית המשפט ומסקנותיו, לפיה לא יתכן כי מחלת הפרקינסון של דורון ברמן הינה תוצאה של חשיפה לרעלים.
דורון ברמן הוכיח כי קיבוץ כפר עזה התרשל והפר חובות חקוקות המוטלות עליו כמעביד מכח תקנות הבטיחות בעבודה וחוק ארגון הפיקוח על העבודה, והן: אספקת אמצעי מיגון אישיים, החלפתם והקפדה על השימוש בהם, פיקוח על עובדים והדרכה נאותה. מהעדויות שהתקבלו עולה תמונה של היעדר הקפדה על הוראות הבטיחות, וחשיפה בלתי מפוקחת ומזיקה של עובדים בענף, לרבות דורון ברמן, לחומרים העלולים לחולל מחלות. בכך פעל קיבוץ כפר עזה באופן רשלני, תוך הפרת חובות הזהירות כלפי עובדיו, ותוך הפרת החוק הבא להגן על העובדים. מכאן הרי שהוכחה אחריותו של קיבוץ כפר עזה, בגין ביצוע עוולות רשלנות והפרת חובה חקוקה. כמו כן, קיימת גישה שונה מזו של המומחה מטעם בית המשפט, לפיה עשוי להתקיים קשר סיבתי בין מחלת הפרקינסון לבין חשיפה לחומרי הדברה, ואף הוכח סטטיסטית קשר סיבתי זה באופן מובהק, במחקרים שונים. אולם, דורון ברמן, קיבוץ כפר עזה וביטוח חקלאי וויתרו על מומחיהם, ולפני בית משפט זה כאמור, חוות דעת אחת של המומחה מטעם בית המשפט, אשר קבע כי לא מתקיים קשר סיבתי בין מחלת הפרקינסון של דורון ברמן לבין חשיפתו לחומרי הדברה. ועל אף שבית המשפט אינו כבול למסקנות המומחה מטעמו, הרי שאין הוא יכול לבוא במקומו, וליצור לעצמו ראיות, במקום בו אינן לפניו.
לסיכומו של עניין, מתקבלת טענתם של קיבוץ כפר עזה וביטוח חקלאי, בדבר היעדר קשר סיבתי בין מחלת הפרקינסון של דורון ברמן לעבודתו בענף גידולי השדה בקיבוץ כפר עזה, ותביעתו של דורון ברמן נדחית.
הערה: לו הייתה תביעתו של דורון ברמן מתקבלת: לא היה נכון לייחס לדורון ברמן אשם תורם, שכן לא קיבל כל הדרכה מסודרת, בעניין שימוש בחומרי הדברה, ונוכח האווירה בענף בקרב העובדים והמנהלים, אשר לקתה בזלזול בסכנות הטמונות בשימוש בחומרי הדברה, ללא אמצעי מיגון נאותים.
התיישנות: דורון ברמן לא יכול היה לדעת כי מחלת הפרקינסון מקננת בו, עד שהתגלתה. אין לומר כי עילת התביעה נולדה לפני גילוי המחלה, שכן טרם גילוי המחלה לא יכול היה דורון ברמן לעמוד על קיומה ועל אחריות קיבוץ כפר עזה כמעביד כלפיו ולעמוד על הקשר הסיבתי בין מחלתו לחשיפתו לחומרי הדברה. לכן טענת קיבוץ כפר עזה לעניין ההתיישנות, לא הייתה מתקבלת.
לעניין הנזק: לו היה נקבע כי מתקיים קשר סיבתי בין מחלת הפרקינסון של דורון ברמן לחשיפתו לחומרי הדברה, נכון היה לקבוע חבותו בשיעור מחצית הנזק.
בנוסף, דורון ברמן, כחבר קיבוץ כפר עזה, מקבל תקציב אישי עבור עבודתו. כל עוד קיבל דורון ברמן תקציב אישי, ובטרם עבר קיבוץ כפר עזה לשיטה של שכר דיפרנציאלי, לא נגרם לדורון ברמן הפסד השתכרות כלשהו.
לא ניתן צו להוצאות.
