שימוש חורג במקרקעין של מושב גורר תשלום דמי שימוש

הנתבע מתגורר במושב חגור, בנחלה שהוקצתה לו ע"י המושב. התובע, מינהל מקרקעי ישראל, דורש דמי שימוש בגין "שימוש חורג" במקרקעין שהוקצו לנתבע ועליהם הציב חבר המושב מבנים שבנייתם לא אושרה על ידי המינהל והשכיר אותם לאחרים ללא אישור המינהל.

מינהל מקרקעי ישראל העניק למושב חגור אדמות על פי "הסכם משבצת". חוזה המשבצת, חוזה שבין המינהל, הסוכנות היהודית, והמושב, מגדיר את השימוש בשטחים לחקלאות. לפי הוראות החוזה, אסור למתיישב לבנות מבנה או תוספת ללא הסכמת המינהל.

אם כן, זכותו של המתיישב היא זכות חכירה, או הרשאה, הכוללת חזקה ייחודית במקרקעין. אולם למרות האמור, אין לנתבע זכות לעשות בקרקע כל שימוש העולה בדעתו.

מסקנה:  בית המשפט קבע שקרקע הנמסרת למתיישב גם כאמצעי ייצור ולא רק כאמצעי להתיישבות. לכן הקרקע מוגבלת לחקלאות, וכל שימוש בלתי חקלאי בקרקע חקלאית יינתן רק בהיתר. משלא ניתן היתר כזה על נתבע לשלם דמי שימוש עבור השימוש החורג בקרקע.