שיקולי תקציב מהווים פטור מביצוע חובות?
בבית המשפט המחוזי בנצרת בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים לפני כבוד השופט יהונתן אברהם. עת"מ 43798-05-21 עבד אלרחמאן שחברי נגד עיריית נצרת.
העותרים הם דיירי שכונת אלנכיל בנצרת, אשר עתרו כנגד עיריית נצרת בעקבות הצטברות אשפה סביב שכונתם. אלו דורשים כי ביהמ"ש יורה למשיבה, הרי היא עיריית נצרת, לסלק את ערימות האשפה הפזורות מסביב לשכונתם, להקים אתר להשלכת פסולת לשימוש התושבים ולהציב פחי אשפה בפארק הסמוך לשכונה.
רקע:
לפני שנתיים לטענת העותרים, קרס כביש מרג' איבן עאמר המוביל לשכונה. מאז, כיוון שלא נעשו ניסיונות מטעם המשיבה לשפצו, הכביש הפך להיות שומם ולמוקד השלכת פסולת. לטענתם, ערימות האשפה הפזורות לאורך הכביש ניכרות לעין, מדיפות ריח רע וכאשר מובערות שריפות, מדיפות עשן וריח רע לבתי התושבים בשכונה. פניות העותרים למשיבה בעניין לא נענו ופניית העותרים לבית משפט השלום נמחקה מחמת חוסר סמכות עניינית.
בתגובה, המשיבה לא הכחישה את חובתה לפעול לניקוי המרחבים הציבוריים בתחום שיפוטה אך טענה כי תקציבה, אשר מיועד לכלל צרכי הציבור, לא מאפשר לה לנקות את המרחבים הציבוריים הסובבים את השכונה. המשיבה טוענת כי זכות העמידה של העותרים בתור תושבי השכונה, לא יכולה להיות תקפה ביחס לכל חלקי העיר ועל כן, לא קיימת להם זכות עמידה ביחס לשטח הסובב את השכונה. כמו כן, המשיבה טוענת כי העותרים מפריזים בתיאור מצבו של הכביש, היא פעולת בכל האמצעים העומדים לרשותה למניעת השלכת פסולת וכי היא מנקה ואף הגבירה את תדירות הניקיון.
דיון והכרעה:
ביהמ"ש ערך ביקור בסביבת השכונה ובו התרשם כי אכן קיימת הצטברות של אשפה וזבל כפי שתיארו העותרים.
ביהמ"ש קיבל את טענת המשיבה כי זכות העמידה של העותרים אינה יכולה להיות בלתי מסויגת לגבי כל אזור בעיר שכן, השכונה המדוברת הינה שכונה חדשה ומתוחמת על ידי שער כך שתושבים חיצונים לא יכולים להיכנס אליה.
ביקור ביהמ"ש במקום לימד כי השלכת הפסולת לאורך הכביש המוביל לשכונה הינה תופעה בולטת לעין המחייבת את טיפולה של המשיבה. ביהמ"ש התרשם כי המשיבה אינה מתנערת מתפקידה לגמרי ואכן נעשים מאמצים מצדה לניקוי הכביש אך מכיוון שתקצוב ניקיון הכביש נמצא בתיעדוף נמוך, היא לא עומדת בקצב השלכת האשפה וזו מצטברת.
על פי רוב, ביהמ"ש ימעיט ככל הניתן להתערב בשיקול דעת הרשות המנהלית. אף על פי כן, עקב ריבוי והצטברות פסולת באופן בולט לעין בצדי כביש מרג' איבן עמאר, מוצא ביהמ"ש כי נכון לחייב את המשיבה להסיר את ערימות האשפה.
לאור כמות ערימות האשפה, מצא ביהמ"ש כי אין די באמצעי האכיפה הקיימים ועל המשיבה לשקול אמצעי אכיפה נוספים המצויים בסמכותה. ביהמ"ש מוצא לנכון לחייב את המשיבה לפרסם באתר המשיבה את הפעולות הננקטות ואת משך הזמן המשוער לביצוע תיקונים בחוקי העזר. בנוסף, המשיבה תפרסם באתרה את מיקום אתרי הפסולת לבניין וציוד ביתי ואזהרה מפני השלכת פסולת שלא באתרים המורשים תוך פירוט מודגש של הסנקציות אשא יוטלו על משליכי פסולת כאמור. מטרת פרסומים אלו הינה הגברת המודעות לתחלופות להשלכת האשפה, מניעתה והרתעה מפניה.
סיכום:
ביהמ"ש הורה על המשיבה להסיר את ערימות האשפה משני צדי הכביש מצפון לצומת המדוברת ומדרום לו בכל מקטע לאורך 300 מטר בסמוך לבתי המגורים, לא יאוחר מיום 01/03/2022.
כמו כן, ביהמ"ש לחייב את המשיבה לפרם באתר שלה את הפעולות הננקטות לצורך תיקון חוקי העזר העירוניים ואץ משך הזמן המשוערך לביצוע התיקונים, לא יאוחר מיום 15/12/2021.
ניתן ביום: י"ח בכסלו תשפ"ב, 22 בנובמבר 2021, בהיעדר הצדדים.