תביעה כספית של האגודה חיננית נגד החברים
בפני הגב' לאה רוזנ
עוזר רשם האגודות השיתופיות
בעניין: אל על יהודה ואביבה
חיננית אגודה שיתופית
להתיישבות בע"מ
ד.נ. מנשה 37867
המערערים והמשיבים שכנגד
ובעניין : חיננית אגודה שיתופית קהילתית חקלאית בע''מ
ע"י ב"כ עו"ד אורי טבח
משד' רוטשילד 25
תל אביב 66882
המשיבה והמערערת שכנגד
ה ח ל ט ה
רקע כללי:
מדובר בתביעה כספית של האגודה נגד החברים. הבורר פסק כי על החייב לשאת בתשלומים בניכוי פרמטרים מסוימים. על כך הוגש הערעור על ידי החברים וערעור שכנגד על ידי האגודה.
עיקר טענות החברים בערעור:
לעניין השמירה – האגודה אינה מופיעה בצו האלוף.
גבו מהחבר שכר דירה בסך 300 ₪ מספר שנים. סך הכל 3,305 ₪. מבקשים החזר.
נושא המסלעה: קודם השקיע החבר סך של 5,000 ₪ במסלעה ולאחר מכן עשה משרד השיכון חומה והמסלעה שלו נהרסה. מבקש החזר סכום ההשקעה.
כשנכנס לאגודה, שילם 1,000$ וכנראה גם את 1,000 ₪ שדורשים ממנו.
מוכן לשלם חוב עבור מים.
ריבית האגודה של 2% לחודש על החוב, גבוהה מידי.
מבקש להוסיף ריבית על הזיכוי שקבע לו הבורר בשאלת החזר תשלום עבור "אירועי תרבות".
עיקרי טענות האגודה בערעור:
לנושא השמירה
החבר שילם במשך שנים 60 ₪ לחודש. זהו הי
על החברים מו
החבר דנן לא הגיש תיעוד רפואי כי אינו כשיר לשמירה.
תעודת נכות של הביטוח הלאומי הוגשה לבורר. אם נסתפק בכך, הרי שלכל הפחות על החבר להמשיך ולשלם 60 ₪ לחודש כמו כל חבר אחר שאינו שומר וכך גם חויב כל השנים.
לבקשה לזיכוי בסך 3,305 ₪ תשלום שכר דירה
האגודה הוכיחה כי שיפצה את 6 הדירות האמורות והשקיע עבור חומרים בלבד 1,885 ₪. יש להוסיף גם את עלות העבודה, מכאן שאין לזכות את החבר בסכום הנדרש.
הבורר קיבל טענה זו. הראיה היא שכאשר הוצגו לבורר הסכמים בין הצדדים משנת 1999, אין איזכור כלשהו לבקשה להשבת תשלום שכר דירה בעבר.
לטענה של החזר השקעה בסך 5,000 ₪ עבור מסלעה
הייתה החלטת אסיפה לבצע גידור אחיד של היישוב. הגידור נעשה מגובה 1.5-
אין ראיה בכתב להוצאות.
עניין המסלעה היה לפני 1999- והחבר לא טען זאת בהליכים באותה שנה. הוא ישן על זכויותיו, ואינו יכול לבקש החזר ב- 2003.
לא הביא חוות דעת או ראיה שהגדר של האגודה גרמה לנזק.
האגודה מתנגדת לטענות אשר מועלות כעת בערעור פעם ראשונה, היה על החבר להעלות את כל טענותיו בעת הבוררות.
4. לאחר שעיינתי היטב במסמכים אשר הוגשו לבורר וכן בתיק הערעור ולאחר ששמעתי את הצדדים אני מחליטה כדלקמן:
5. ככלל הנני מקבלת את פסיקת הבורר. הבורר הוא ששמע את העדים וקבע את מהימנותם ועל סמך החלטה זו נתן את פסק הבורר. ככלל, אין ערכאת הערעור מתערבת בהחלטות הבורר;
"ערכאת הערעור אינה מתערבת , בדרך כלל, בקביעות העובדתיות של הערכאה הראשונה - אשר לה נתונה הייתה ההזדמנות להתרשם במישרין מן העדים - באשר למהימנותם"
(ע"פ 3520/91 הלנה תורג'מן נ' מדינת ישראל, מז (1) 441. ראה גם: ע"פ 7024/93 אליהו פלח נ' מדינת ישראל מט (1) 2, ע"א 765/90 סב"ם שיטות בניה מתוחכמות בע"מ נ' דוד רוקח מו (4) 20, ע"פ 522/84 ג'מאל דרויש סביחאת נ' מדינת ישראל מא (1) 551, ע"א 734/76 פלוני נ' אלמונים לב (2) 661).
6. לשאלת 1,000 ₪ דמי כניסה ליישוב למערער אין קבלה ולא הציגה. תקנה 1א לתקנות האגודות השיתופיות (נהול וביקורת חשבונות) התשל"ה-1975 קובעת:
"1א. הפנקסים כראיה (תיקון: תשמ"ו)
פנקסי האגודה וספרי חשבונותיה ישמשו ראיה לכאורה לנכונות הרשום בהם ובלבד שהרישומים בוקרו על ידי ברית הפיקוח או רואה החשבון של האגודה, לפי הענין; הטוען שהרשום אינו נכון, לרבות חבר האגודה-עליו הראיה."
אני מקבלת את גרסת המשיבה כי טענה זו לא נשמעה לפני כן, מכאן שהמערער חייב בסכום זה.
קיים שטר חוב מאפריל 1996, שנת הכניסה המורה על חוב בסך 1,100 ₪. כמו כן, המערער עצמו מודה כי חייב 1,000 ₪ על כן יש לחייבו בסכום זה.
7. א. נושא השמירה נדון בהחלטת אסיפה מיום 17.3.96. נאמר שם: "כל חבר יחוייב בשמירה. כל תושב שאינו כשיר לשמירה ישלם דמי שמירה כפי שייקבע ע"י הועד. ועד ההנהלה יפרסם הצעת עבודה לשומר שכיר, השמירה תתבצע משעה 24:00 עד השעה 05:00".
ב. ע"פ מסמך הביטוח הלאומי סובל הנ"ל מ- 30% נכות צמיתה נכון לספטמבר 2003. סוג הנכות הוא לאחר "צליפת שוט" וכן פוסט טראומה (הנכות הורדה ל- 0) וכן כאב הקרנה ליד ימין וברך ימין. לטענתו אינו עובד ואינו מסוגל לעבוד.
המערער עצמו מסכים כי עליו לשלם סך של 60 ₪ לחודש, הסכום הבסיסי אותו גובה האגודה עבור שמירה. כך גם פסק הבורר. מכאן, כי יש להוריד את חיובי האגודה עבור תחליף השמירה, במידה והחבר חויב.
8. לעניין שיפוץ הבתים, אין מקום להתערב בהחלטת הבורר. ששת הבתים שופצו בעלות כוללת ועל פי הסכמת הדיירים.
הוצגו קבלות עבור חומרים על סך 1,855 ₪ והיתרה עבור שכר עבודה.
אני מקבלת את גרסת האגודה אשר התקבלה ע"י הבורר. מכאן שהמערער לא זכאי להחזר שכר דירה בסך 3,305 ₪.
9. באשר למסלעה, המערער חויב כמו כל חבר אחר. הפיתוח כולו ובניית הגדרות נעשו ע"פ הסכמים וחוזים, כדין. אשר על כן חיוב המערער בעלות המסלעה הוא נכון. כך גם עולה מתשובת משרד השיכון למערערים, מיום 22.2.99 בתגובה לתלונתם.
המערער לא הוכיח נזק שנגרם לו. אני מקבלת את החלטת הבורר בנקודה זו.
10. התובע ישלם עבור צריכת המים.
11. תרבות
הואיל והמערערים מצהירים כי אינם צורכים תרבות באגודה, יש לזכותם מהסכום בו חויבו עבור תרבות מתחילת גביית החוב של שנת 1998 ואילך. סך של 300 ₪ לשנה. יש לזכות גם את הריבית וההצמדה אשר נגבו על סך זה.
איני מקבלת את הערעור שכנגד של האגודה בנדון. החברים מוחרמים, אינם לוקחים חלק בתרבות באופן קבוע, על כן לא ישלמו עבור תרבות.
12. בניית גדר ומסלעה
נעשו בשנים האחרונות מספר הסכמים עם המערער, ראה סעיף ג' לפסק הבורר, שם לא ביקש המערער החזר ופיצוי. הוכח כי הגדר נבנתה לרווחת כלל חברי האגודה ולמען תיווצר חזות אחידה.
אין אני מוצאת מקום להפריד את המקרה של המערער משאר החברים, וזאת גם לאחר עיון בתמונות אותן הגיש המערער בערעור. כך גם פסק הבורר. אין הוכחה לנזק כלשהו שנגרם למערער. אשר על כן איני פוסקת פיצויים בנדון.
13. לנושא הריבית
א. הוגש נייר המהווה הוכחה לגובה הריבית מיום 26.4.1990. בישיבת הנהלה הוחלט להעמיד את הריבית על סך של 2% לחודש במקום 3.5% שהיו נהוגים עד אז.
ב. בדרך כלל חבר חייב - מחויב בריבית הנהוגה באגודה.
ג. אולם, במקרה דנן, לאור הנכות וחוסר התעסוקה של המערער אני קובעת כי יחושב לו חוב עם ריבית של 12% לשנה.
ד. הוראה זו תקפה אך ורק ל- 30 יום מהיום בו יקבלו הצדדים החלטתי זו, בהם יוכל המערער להגיע להסדר תשלומים עם האגודה.
ה. לאור מצבו המיוחד של המערער אני ממליצה לאגודה לאפשר קביעת חוב בסכום גלובלי ובפריסה לתשלומים.
ו. לאחר 30 יום ובאין הסדר, תחזור הריבית להיות הריבית הנהוגה באגודה בגובה של 2% לחודש, כאמור לעיל.
14. לסיכום:
אשר על כן אני מקבלת את האמור בסעיף ח' לפסק הבורר כי גובה חוב החבר לאגודה, הוא בסך 12,467 ₪.
מחוב זה האגודה תפעל כדלקמן;
תוריד את התשלום השנתי עבור תרבות בסך של 300 ₪ לשנה.
תוסיף סך 1,000 ₪ דמי כניסה.
האגודה תפעל לעניין חישוב הריבית על החוב כפי האמור בסעיף 13 לעיל.
במידה והמערער לא יגיע להסדר תשלומים עמה, פתוחה בפני האגודה הדרך לנקוט באמצעים משפטיים. במקרה כזה הריבית תהיה הריבית הנהוגה באגודה.
15. הערעור נדחה. המערער ישלם לאגודה הוצאות ערעור זה בסך 1,000 ₪.
16. החלטה זו תשלח לצדדים בדואר רשום.
היום 06.06.2004 לאה רוזנ
עוזר רשם האגודות השיתופיות
