תביעה לסילוק יד

בפני עו"ד לאה רוזנטל                                                                תיק 892/180/96

עוזר רשם האגודות השיתופיות

ב ע נ י ן :                       בית אלעזרי מושב עובדים

                                    להתיישבות שיתופית בע''מ

                                    ע"י ב"כ עו"ד אבי קליר

                                    רחוב הל"ה 7, נתניה42385-

                                    טל. 09-8826457 פקס. 09-8846459

            המערערת

ו ב ע נ י ן :                     גריידי יהודה

                                    ע"י ב"כ עו"ד יוסי אשד

                                    גני הדר, קיבוץ נען76829-

                                    טל. 08-9357434 פקס. 08-9354970

                                                                                                המשיב

ה  ח  ל  ט  ה

1.         בפסק הבורר הראשון והחלקי מיום 13.4.99 אשר דן בנושא של פנוי וסלוק יד של המשיב מקרקע הדרושה לאגודה שמעה הבוררת שש ישיבות בוררות, וכתבה פסק-בורר מנומק ומבוסס כאשר קיבלה את התביעה לסלוק יד המשיב מהקרקע.

2.         בפסק בורר קצר מיום 7.8.00, פסקה הבוררת בסעיף ד':

            "הואיל והצדדים לא הגיעו להסכמה הנוגעת לפנוי המבנים שבמגרש 584 הרי שלא תערך כל שמאות בנוגע להשקעות במבנים לעניין זה יצוין כי נושא זה לא היה חלק מהבוררות".

3.         ביום 24.12.00 נחתם הסכם פשרה בין הצדדים אשר קיבל תוקף של פס"ד בבית המשפט.

4.         על פי הפשרה את גובה הפיצוי היה צריך לקבוע השמאי.

            השמאי קבע פיצוי בסך 25,500.- ש"ח בחוות דעתו.

            המשיב ערער בפני הבוררת על גובה הפיצוי אותו פסק השמאי ועל שכר טרחת שמאי.

5.         הבוררת בפסק מיום 19.3.01 קבעה כי אין מקום להתערבותה וכי ישולם למשיב עפ"י החלטת השמאי, הכל כפי שהסכימו הצדדים ביניהם בהסכם הפשרה.

7.         ערעור האגודה נסב על שלושה נושאים הנוגעים לפסק הדין הסופי:

            האחד: מדוע הוסיפה הבוררת בפסק הסופי פיצוי בסך 20,000.- ש"ח עבור המבנים והשקעות במבנים אשר פונו ע"י המשיב.

            השני: מדוע חויבה האגודה בלבד בתשלום 600.-$ שכ"ט הבוררת בשאלת הפיצוי. מן הראוי היה להשית שכר הבוררת על המשיב או לפחות על הצדדים בשווה.

            השלישי: בשאלת פינוי וסילוק יד התקיימו 6 ישיבות בוררות המערערת זכתה ולא נפסקו לה הוצאות" בעוד שהבוררת פסקה הוצאות לב"כ המשיב בסך 4,500.- ש"ח כולל מע"מ על הדיון בשאלת הפיצוי בלבד והחלטות נוספות.

8.         בתאריך 2.2.02 נשמע הערעור בפני. הצדדים חזרו על טענותיהם בערעור ובתגובה לערעור.

9.         לאחר שעברתי על פסקי הבוררות, על כתבי בי"ד שהוגשו לעניין הערעור, וכן על הנספחים שנוספו בערעור אני מחליטה כדלקמן:

10.       בנושא הפיצוי הנוסף עבור השקעות במבנים:

            מחד, טוען ב"כ המשיב כי נפסק סכום נמוך ביותר משום שלא היה היתר בניה למבנים. עוד טוען ב"כ המשיב, כי השערוך נעשה בהצמדה בלבד וללא ריבית, על כן הסכום הסופי נמוך מהסכום הנכון.

            ועוד: המשיב הביא ראיות לנושא התשלומים אותם שילם לאחיו תמורת פנוי מבנה וכן תשלום לחבר אגודה אחר כפי שהובהר במסמכים.

            כמו כן הוכח שהיו השקעות על פי רשימה שניתנה, ב2- המבנים.

11.       לעומתו טוען ב"כ המערערת, כי לא היה מקום לפסוק פיצוי עבור מבנים משום שהמבנים לא נכללו בעקרונות הפיצוי שקבעה האגודה. במידה וכבר נפסק פיצוי היה צריך להוריד פחת.

12.       שוכנעתי על פי מסמכים שהגיש המשיב כי המשיב אכן שילם סכומים עבור המבנים האמורים בחלקה 31 לשעבר סך של 1,500.- ש"ח וכן סך של 2,600.- ש"ח סכומים לגביהם הבוררת ערכה שערוך וקבעה פיצוי בסך של 20,000.- ש"ח עבור המבנים וההשקעות בהם.

            הבוררת מינתה את השמאי, עמדה מאחורי ההחלטה כי הפיצוי על פי השמאות בסך 25,500.- ש"ח היא בנושא הקרקע, ומצאה לנכון לזכות המשיב בפצוי גם עבור המבנים.

            איני רואה מקום להתערב בהחלטת הבוררת בנושא זה.

            מברור שערכתי עם מזכירת המערערת ועם הבוררת הובהר כי שני הצדדים שלמו לבוררת, כל אחד סך של 300.- דולר עבור הישיבה האמורה.

            הואיל וכך, אני מקבלת את עמדת ב"כ המערערת וקובעת כי לאחר תשלום של 300 דולר מכל צד, אין עוד חוב כלפי הבוררת. המערערת אינה צריכה לשאת בתשלום נוסף כלשהו לבוררת.

14.       לנושא אי פסיקת הוצאות לב"כ המערערת. הנושא המרכזי בשש ישיבות הראשונות של הבוררות היה תביעת פינוי וסלוק יד של המשיב המערערת זכתה בתביעה.

            הבוררת כחברה "בשלב זה אין אני פוסקת הוצאות".

15.       בהחלטה מיום 28.1.02 פסקה הבוררת הוצאות בסך 4,500.- ש"ח כולל מע"מ לטובת המשיב. כאמור דובר בדיון בנושא הפיצוי ובמספר בקשות והחלטות אשר התקבלו בעניין (כגון: בקשות הבהרה לחוות דעת השמאי וכו').

16.       אין זה נכון לקפח את המערערת ולא לזכות אותה בהוצאות משפט עבור זכייתה בחלק הראשון של הבוררות.

            אשר על כן, אני פוסקת עבור שש ישיבות, סך של 3,000.- ש"ח + מע"מ אותם ישלם המשיב למערערת כהוצאות משפט.

17.       במידה וטרם הועבר סך הפיצוי אשר נקבע ע"י הבוררת 20,000.- ש"ח, הרי שהמערערת זכאית לקזז מהסך הנ"ל את הסך של 3,000.- ש"ח + מע"מ, ואת היתרה להעביר למשיב.

18.       החלטה זו תועבר לצדדים בדואר רשום.

                1  באוגוסט  2002

                                                                                       מנהלת מחלקת הבוררויות