תביעה לשינוי סיווג האגודה ולעדכון פנקס החברים שלה

תיק מס' 14118/00 נועם בלום ואח' נ' אגודת הכורמים הקואופרטיבית של יקבי ראשל""צ וזכרון יעקב בע''מ

בפני רשם האגודות השיתופיות תיק מס' 14118/00

בעניין: 1. נועם בלום

2. אסתר ברגמן בלום

3. דניאל גולדשטיין

ע"י ב"כ עו"ד הרצל כספי,

מבית אמריקה, שד' שאול המלך 35, תל-אביב

טל' 03-6964421; פקס 03-69680606

4. בתיה רביב

5. צבי רביב

6. רונן רביב

7. יצחק בונשטיין

8. רבקה קרניאל

ע"י ב"כ עו"ד חיים שטריקס ו/או אסף שיפר

ו/או מיכאל תשבי

מרח' דניאל פריש 3, תל-אביב

טל: 03-6088922; פקס 03-6969215

המבקשים

ובעניין : אגודת הכורמים הקואופרטיבית של יקבי ראשל"צ וזכרון יעקב בע''מ

ע"י ב"כ עו"ד י.א. קנטור, י. מירון,

מ. רז, י. ריזנברג, ע. זמיר, י. פוקס,

ד. עבאדי ו-א. סקורניק.

מרח' מונטיפיורי 33, תל-אביב 65202

טל' 03-5606868; פקס 03-5604466

המשיבה

ה ח ל ט ה:

א. רקע

אגודת הכורמים הקואופרטיבית של יקבי ראשל"צ וזכרון יעקב בע"מ (להלן – האגודה) הינה אגודה חקלאית על פי סיווגה. תקנות האגודה מחייבות כי חבריה יהיו כורמים המשווקים כל תוצרתם לאגודה.

עד לשנות ה- 80 לא קיבלו חברי האגודה מחיר עבור הענבים שסיפקו לאגודה, אלא היו משווקים את הענבים לאגודה, האגודה הייתה מנכה הוצאותיה על הטיפול בהם והיתרה הייתה חוזרת אל החברים.

משנת 81', החלה האגודה לשלם לחבריה מחיר קבוע ומוסכם עבור תוצרתם. כמו כן, באותה שנה פרשו רבים מחברותם באגודה, והיה על האגודה לשלם להם עבור זכויותיהם. כתוצאה מכך, נקלעה האגודה לקשיים כלכליים עד מצב שעמדה על סף קריסה. משבר זה תם בשנים 86'-87' וחלה התאוששות במצבה הכלכלי של האגודה..

בשנת 90', נקבעו ע"י האגודה בתקנותיה מכסות שיווק לכורמיה תוך מחשבה על תכנון נכון יותר של כמויות הענבים, זניהם ואיכותם. לקביעה זו של מכסות חשיבות שכן ממנה נגזרות זכויות ההצבעה וזכויות הפרישה מן האגודה. כתוצאה משינוי זה, לכל חבר זכויות ספציפיות הנובעות מתוצרתו כך שאין אחידות בזכויות אלה בין החברים.

בשנת 97', נעשה צעד לקראת שינוי נוסף ע"י האגודה בתקנותיה במטרה להסדיר את זכויות חבריה הפורשים ולהיטיב מצבם הפיננסי בסכומים גדולים, כפונקציה של מכסותיהם ותוצרתם בפועל.

בפועל נעשה שינוי זה רק בשנת 00' וכאמור, היטיב מאוד עם החברים הפורשים שכן קודם לכן נעשה פדיון המניות בדרך נומינלית.

המבקשים, שהם חברי האגודה (או חברים 'לשעבר') מבקשים שתי בקשות עיקריות; האחת, שינוי סיווגה של האגודה מאגודה "חקלאית" לאגודה "לשירותים" או לאגודה "צרכנית", דבר המשפיע על ערך פדיון מניה של חבר פורש. העילה לבקשה היא כי עם השנים נעשתה האגודה דומה יותר בהגדרתה לאגודה לשירותים כך שבפועל חדלה להיות אגודה חקלאית. השנייה, עדכון פנקס החברים של האגודה כתוצאה מאי סדרים ברישום זהותם של חברי האגודה.

ב. עיקר טענות המשיבה

1. מבקשים 1-7 אינם חברי האגודה שכן חברותם פקעה, ומבקשת 8 הגישה בקשת לפדיון זכויותיה באגודה.

2. כראיה לכך שהמבקשים מבינים שלאי חברותם באגודה השפעה ישירה על בקשותיהם ניתן להביא את העובדה כי תחילה טענו המבקשים לתחולה אקטיבית בלבד לבקשותיהם, אך כעת "שינו חזית" בבקשם תחולה רטרואקטיבית, שתחול גם עליהם.

3. טענות מקדמיות אותן טענה האגודה: "מניעות"; חבר באגודה שהיה חלק פעיל או סביל מהחלטה מסוימת מנוע מלטעון כנגדה, זאת לעניין השינויים שנעשו בתקנון בשנת 2000 שהיטיבו עם הפורשים מהאגודה. "השתק"; המבקשים לא התנגדו בעבר לפדיון נומינלי של מניות הפורשים, זאת משום שהכסף שנשאר בקופת האגודה (ולא ניתן לפורשים) כתוצאה מכך שהיו זכאים לסכום קטן יחסית, שרת גם את המבקשים, ופה מבקשים הם ליהנות פעמיים." שיהוי"; כתוצאה מהאמור לעיל, חלוף הזמן אכן מרמז על ויתור "זכויותיהם" של המבקשים (היסוד הסובייקטיבי) וכן, האגודה שינתה מצבה לרעה כיוון שכבר היו שפרשו לפי התקנות החדשות משנת 2000 (היסוד האובייקטיבי). "העדר זכות עמידה"; חבר פורש אינו יכול לדרוש שינוי תנאים וכן לפי תקנון האגודה, חבר שהפסיק לגדל ענבים בכמות מספקת (מעל 40 קנטר) פוקעת חברותו באופן אוטומטי. זהו מצבם של כל המבקשים, ומכיוון שהם אינם חברי האגודה, לא יכולים להתערב הם בדרך ניהולה ולבקש בקשות כמבוקש להלן. "התיישנות"; המבקשים בעצם עוסקים בתביעה כספית-רכושית שכן עניינם הוא פדיון ריאלי של מניותיהם. המבקשים 1-7 פסקו מלספק ענבים לאגודה לפני זמן רב, כתוצאה מכך פקעה חברותם באופן אוטומטי, כאמור, ותביעותיהם התיישנו. כמו כן, אין מדובר בתביעה לשינוי סטטוס שאינה מתיישנת כי אם בבקשה לשינוי סיווג וסיווג אינו 'סטטוס'. מבקשת 8 ביקשה לפרוש מהאגודה כך שאין להיזקק לבקשתה. אי צירוף כל אותם חברים שהחלטה בבקשות המבקשים עלולה לפגוע בהם; מדובר על שאר חברי האגודה. זהו פגם היורד לשורשו של הליך העלול לרוקן מתוקף החלטה או פסק דין הניתן במצב דברים כזה.

4. לעניין שינוי סיווג האגודה; האגודה היא "חקלאית" לפי הגדרת הסעיף, לפי מטרות האגודה ותקנותיה, לפי התפלגות הכנסותיה ולפי העובדה כי לא חל כל שינוי מהותי בפעילותה מאז סווגה ככזו.

5. הבקשה דנן, כיוון שהמבקשים אינם יכולים לטעון לזכויות משל עצמם מכאן ולהבא, הינה תיאורטית אקדמית ודינה להידחות ככזו.

6. דין הבקשה לצו לפי סעיף 11 לתקנות האגודות השיתופיות (חברות) להידחות שכן זהו חריג שאין להשתמש בו, בעיקר לאור העובדה כי הסעיף מגדיר במפורש אילו אגודות יפדו זכויותיהן לפי ערך ריאלי, ואגודה חקלאית לא נמנית עם אותן אגודות.

7. "חוסר תום לב"; מטרת הליך זה בפני הרשם הינה "דיג" לצורך התביעה הייצוגית המקבילה שהוגשה ע"י מבקשים אחרים בבימ"ש המחוזי, שהינם קרובי משפחה של המבקשים בתיק זה ומעשה זה פסול ומעיד על חוסר תום לב.

8. "בקשה למינוי חוקר"; סעיף 43 לפקודת האגודות השיתופיות מאפשר לרשם לערוך בעצמו חקירה או למנות חוקר כאשר מתקיימים אי סדרים באגודה, ואין זה המצב באגודה. בנוסף, המשיבים אינם חברים באגודה מכיוון שפקעה חברותם באופן אוטומטי, ואם אינם חברי האגודה, לא יכולים לבקש מינוי חוקר לאגודה.

ג. עקרי טענות המבקשים

1. המבקשים 1-2 רשומים בפנקס החברים של האגודה ולפיכך הינם חברי האגודה. גם המבקשים האחרים הינם חברי האגודה, שכן לא ניתן לקבל טענת 'ביטול אוטומטי' מחברות באגודה. יש לאפשר לחבר להשמיע טיעוניו. כמו כן, חברות כיום באגודה, במרב המקרים, מבוססת על השתייכות משפחתית ולא על זכאות אישית וזאת בניגוד לתקנון האגודה.

2. מטרת הבקשה לשינוי הסיווג היא התאמה למצבה העובדתי של האגודה, לצורך פקודת האגודות השיתופיות וכן לצורך פדיון ריאלי של מניות האגודה - בסדר האמור.

3. לעניין שיהוי או ויתור על זכויות, אין כל תשתית לכך כיוון שהשינוי הרלוונטי בתקנון האגודה, הנוגע לפדיון מניות האגודה, התקבל אך בשנת 2000 וכבר באותה השנה פנו המבקשים לאגודה בעניין.

4. אין התיישנות על שאלות סטאטוס כגון אזרחות, גיל וכדומה. גם השאלה בעניין סיווג האגודה הינה שאלת סטאטוס ועל כן על טענה זו להידחות. כמו כן, כמעט ליד כל תביעה לשינוי סטאטוס טמון ערך כספי ואין זו עילה להפוך את התביעה ל'רכושית', עליה כן חלים דיני ההתיישנות.

5. לעניין זכות העמידה; זכות זו הורחבה עד 'עותר ציבורי' וגם אדם שלא נפגע באופן אישי יכול להיות עותר. מכאן, קל וחומר כי למבקשים, להם עניין אישי ולא ציבורי, יש זכות עמידה.

6. לא תהיה כל גרימת נזק לפעולות העבר של האגודה, שכן אין טענה כי חברים שקיבלו פדיון מניותיהם יחזירו תשלומים ששולמו להם. כמו כן, אין מקום לטענה כי העתירה תיאורטית כיוון שהמשיבה 8 בעלת זכות אמיתית לקבלת פדיון מניותיה מן האגודה.

7. המבקשים לא מבקשים לעצמם דבר מה ספציפי, ולכן אין מקום לטענת התיישנות.

8. אין מקום לצרף את כל חברי האגודה כנפגעים פוטנציאליים מההחלטה על שינוי הסיווג שכן גם בפסקי הדין שציטטה האגודה לא היה אף מקרה בו צורפו כל חברי האגודה כשהאגודה הייתה צד להליך.

9. לעניין סיווג האגודה; רק פעילות האגודה בפועל אמור להשפיע על אופן סיווג האגודה: הגדרת אגודה כ"חקלאית" וסיווגה ככזו יכולה להיות ע"פ ההגדרה, אף אם 'מקצת' מחבריה עוסקים בחקלאות. הגדרה זו חייבת פירוש אחר למניעת מצבים אבסורדים בהם מעט מחברי האגודה חקלאים ובכל זאת ניתן יהיה לסווגה ככזו. כמו כן, יש להפריד בין מעשי חברי האגודה העוסקים בפועל בחקלאות, לבין מעשי האגודה, המספקת שירותים לחקלאים, אך אינה עוסקת בחקלאות בעצמה.

10. לעניין חוסר תום לב; הבקשה הראשונה שהוגשה לרשם הוסרה מפאת הספק בשאלה האם מבקשיה נמנים עם חברי האגודה, בעוד שבבקשה העומדת הוסר הספק.

11. חברות כיום באגודה, במרב המקרים, מבוססת על השתייכות משפחתית ולא על זכאות אישית, וזאת בניגוד לתקנון האגודה.

12. לחליפין, מבוקש בזאת צו ע"פ סעיף 11 לתקנות האגודות השיתופיות (חברות) לפדות מניות האגודה לפי ערכן הריאלי. זאת לאור החלטת הרשם הקודם שהטיבה עם החברים בערך פדיון מניותיהם אך האגודה לא פעלה על פיה, הסתירה עובדה זו מהרשם הנוכחי וכעת מבקשת היא לצאת נשכרת מכך ע"י הימנעות מפדיון ריאלי של מניות החברים.

13. הבקשה למינוי חוקר; לא ברור מתי שיווקה המבקשת 4 ענבים לאגודה. גם המבקשת 8 נמחקה מפנקס החברים ואח"כ הוחזרה. ראוי כי לאור אי הסדרים בפנקס החברים, ימנה הרשם חוקר.

ד. לאחר שעיינתי בכל החומר שבפני הנני קובע כדלקמן:

בפני מועלות שתי בקשות:

הבקשה הראשונה היא בקשה לשינוי סיווגה של האגודה מאגודה "חקלאית" לאגודה "לשירותים" או לאגודה "צרכנית". לשאלת סיווג האגודה השפעות ישירות על פדיון מניה של כל חבר הפורש מן האגודה, ומכאן חשיבותה.

בד בבד עם שאלת הסיווג צומחת ועולה סוגיה נוספת לגבי זהות חברי האגודה עליהם משפיעה שאלת הסיווג. זהו בעצם מקורה של הבקשה השנייה שהיא עדכון פנקס חברי האגודה.

כיוון שכך, סדר הדיון בבקשות מתהפך, כשתחילה יש לתת מענה לשאלת עדכון פנקס החברים, ורק לאחר מכן תעמוד על הפרק שאלת הסיווג, אדון תחילה בשאלת העדכון.

המבקשים והמשיבה חלוקים בדבר מעמדם של המבקשים והאם חברותם פקעה.

לכתבי הטענות לא צורף פנקס החברים של האגודה ולא התרשמתי, ע"פ התשתית העובדתית המונחת בפני כרגע, כי ידוע לכל מיהם חברי האגודה והאם פנקס החברים אכן מעודכן כפי שטוענת האגודה.

על ידי הצדדים מועלות טענות קשות, שההכרעה בהן קשורה קשר הדוק לשאלה מיהם חברי האגודה. דוגמא לכך היא טענת האגודה כי המבקשים נעדרי "זכות עמידה" כתוצאה מכך שלדבריהם הם אינם חברי אגודה. דוגמא נוספת היא סוגיית "הפקיעה האוטומטית" של חברות באגודה, זאת כאשר חדל חבר למלא את הסגולות הדרושות לחברות בהתאם לתקנות האגודה.

בהתאם לסעיף 6 לתקנות האגודות השיתופיות (חברות) התשל"ג – 1973 הקובע:

"(א) רשאי הרשם לצוות על אגודה לתקן את פנקס החברים שלה לגבי אדם פלוני אם הוא חבר כדין באגודה או שאינו חבר בה או שחדל כדין להיות חבר בה ופנקס החברים אינו משקף פרטים אלה כהלכה, ומשניתן צו כאמור יראו את הפנקס לכל דבר כאילו תוקן; הרשם יפעל על פי תקנה זו בין מיוזמתו ובין על פי בקשת אדם כאמור, ועד האגודה, או אגודה אחרת החברה באגודה או שהאגודה חברה בה.

(ב) לא יצווה הרשם על תיקון פנקס החברים לפי תקנת משנה (א) אלא לאחר שנערכה חקירה באגודה לפי סעיף 43 לפקודה בעניינים הדרושים לדעתו למתן הצו כאמור, ונתן לצדדים הזדמנות להשמיע טענותיהם.

(ג) ... ".

הנני מחליט כדלקמן:

למנות לאגודה חוקר לבדיקת פנקס החברים של האגודה.

לעניין הבקשה לשינוי סיווגה של האגודה, בקשה זו תידון לאחר קבלת דו"ח החוקר בעניין עדכון פנקס החברים, שכן למסקנות החקירה אפשר שתהיינה השלכות לעניין הסיווג.

בשלב זה תשא האגודה בעלויות החוקר שימונה לה, אך אם יתברר בסופו של הליך כי לאגודה פנקס חברים מעודכן, אדון בחלוקת ההוצאות על פי סעיף 45 לפקודת האגודות השיתופיות.

אין צו להוצאות.

ירושלים היום 09.05.2004 אורי זליגמן, עו"ד

בהעדר, המזכירות תעביר רשם האגודות השיתופיות

החלטתי לצדדים וליחידת

הפיקוח על מנת שתמנה את

החוקר.