תביעה לתשלום חוב כנגד מנהלה וגיזברה לשעבר של אגודת שער אפרים המצויה בפירוק
מדינת ישראל
בפני רשם האגודות השיתופיות מספר תיק' 1292/194/11
התיישבות שיתופית בע"מ (בפירוק)
ע"י ב"כ עו"ד איתן ארז
המבקשת/המפרק
נ ג ד
וילמובסקי ישראל – ת.ז.012233490
רחוב מקדולנד 22/22 נתניה
ה ח ל ט ה
בפניי תביעה שהוגשה על ידי עורך דין איתן ארז, מפרק האגודה שער אפרים – מושב עובדים להתיישבות חקלאית בע"מ (בפירוק), להלן: המבקשת או המפרק לתשלום חוב המשיב ששימש מנהלה וגזברה של האגודה. על מנת להגיע להכרעה בסוגיה דנא, זומנו הצדדים לדיון שהתקיים בפניי ביום 12.3.2012, וזאת לאחר שהגישו הצדדים את עיקרי טיעוניהם.
1. אגודת שער אפרים נקלעה לקשיים כלכליים שעיקרם חובות לנושים, ספקים, בנקים ועוד. מי שניהל את האגודה והיה מנהלה והגזבר, באותה העת, היה מר ישראל וילמובסקי (להלן: "הנתבע"). עקב מצבה הכלכלי הקשה של האגודה התקבלה ביום 3.7.2003 החלטה בפש"ר 1710/03 על ידי כבוד השופטת ורדה אלשיך להקפאת הליכים נגד האגודה עד ליום 3.9.03 והחליטה על מינוי נאמניםלפי סע' 350 לחוק החברות, תשנ"ט- 1999, להלן: חוק החברות, את עו"ד איתן ארז ורו"ח יוסי אוזן על מנת לגבש תכנית הבראה לאגודה והסדר נושים בפיקוחו של בית המשפט.
2. ניסיון זה לא צלח ולא היה מנוס מלפרק האגודה. ביום 26.4.2004 מונה עו"ד איתן ארז לתפקידו כמפרק זמני של האגודה.
3. ביום 17.4.11 הגיש המפרק תביעה בשם האגודה כנגד הנתבע בגין יתרת חובו הכספי לאגודה הבקשה הומצאה לידי הנתבע ביום 3.5.2011 ע"י המפרק.
4. בהחלטתי מיום 6.9.2011 שנשלחה לצדדים, קבעתי כי על הנתבע להגיש תגובתו תוך 21 ימים עם העתק למפרק, וקבעתי דיון בפניי בנוכחות הצדדים ליום 1.11.2011.
5. ביום 1.10.2011 הוגשה בקשה למתן הוראות ע"י המפרק, וביום 10.10.2011 הוגשה בקשה ע"י הנתבע למתן אורכה להגשת תגובה ודחיית מועד הדיון.
6. נוכח בקשת הנתבע לדחייה, והסכמת המבקשת, שונה מועד הדיון ונקבע מחדש ליום 12.3.2012. הדיון התקיים במועדו הקבוע לאחר שהצדדים הגישו עיקרי טיעון.
7. המפרק טען כי במסגרת המאמצים לשיקום והבראת האגודה פעלו הוא וצוותו יחד עם משרד רו"ח בועז מקלר המלווה את הפירוק לשחזור כרטסת הנה"ח של האגודה. עם סיום השחזור נתגלה כי היו פגמים בניהול חשבונותיה של האגודה וחובו של הנתבע שתפקד כמנהלה ומזכירה של האגודה עמד על סך 510,266 ₪ נכון ליום 26.4.04. הסכום האמור בתוספת הפרשי הצמדה וריבית החל מיום 26.4.04 ועד ליום הגשת התביעה ב- 2.2.2012 עומד על סך של 737,138 ₪.
המפרק טען שהנתבע היה האחראי על תקינותה של המערכת החשבונאית של האגודה, שכן כרטסות הנה"ח היו בחזקתו ובאחריותו בכל עת, עד אשר פורקה האגודה. הוא לא פעל לתיקון הפגמים כאמור ולתיקון העיוות והוא מושתק מלטעון כנגד המערכת החשבונאית האמורה.
8. לטענת המפרק, הנתבע צירף את נספחים 2 ו- 3 אשר מוכיחים את העילות כנגדו, להלן:" הסכם העבודה בין המשיב לאגודה" שבו נקבע כי הנתבע יהיה קבלן עצמאי ויקבל שכר מהאגודה כנגד הוצאת חשבוניות, וכן פרוטוקול אשר במסגרתו בוטל הסכם זה באופן רטרואקטיבי.
9. המפרק טען כי על הנתבע היה להמציא את החשבוניות אשר הנפיק לאגודה וכן את האסמכתא בדבר ביטולן.
10. לטענת המפרק עולה כי הנתבע זייף תלושי שכר גבוהים לצורך הוכחת טענותיו שכן לאחר חיפוש שנערך בדיווחים למס הכנסה ולביטוח לאומי לא נמצאה התאמה לסכומים בתלושים הנחשדים כמזויפים ואשר אינם נמצאים בשום מקור קיים.
11. תביעת המפרק מתבססת על ספרי הנהלת החשבונות, לעניין זה קובעת הוראת סע' 1א לתקנות האגודות השיתופיות (ניהול וביקורת חשבונות ), התשל"ה- 1975- הפנקסים כראיה:
" פנקסי האגודה וספרי חשבונותיה ישמשו ראיה לכאורה לנכונות הרשום בהם ובלבד שהרישומים בוקרו על ידי ברית הפיקוח או רואה החשבון של האגודה, לפי העניין, הטוען שהרשום אינו נכון, לרבות האגודה – עליו הראיה".
כתמיכה לטענה האמורה הפנה המפרק להחלטתי בתיק מספר 1292/2492/06 בעניין דמרי יחיאל ואח' נ' שער אפרים, שבה קבעתי כי ספרי החשבונות של האגודה מהווים ראיה לכאורה לקיומו של חוב על פי הדין לצורך הוצאת צווי תשלום, ומכאן כי על כתפי החייב הטוען כנגד הכתוב בכרטסת הנה"ח רובץ נטל הראייה לסתירת טענות התובע. בנטל האמור לא עמד הנתבע וניתן לראות כי עיקרי הטיעון שלו אינם מגלים הגנה, אף לא בדוחק, כנגד טענות המפרק אלא רק טענות בעלמא כנגדו.
12. ועוד לעניין זה ציין המפרק כי סע' 49 לפקודת האגודות השיתופיות, קובע לעניין אחריותם של פקידים כי :
"אם נראה אגב מהלך פירוק העסקים של האגודה שמי שהשתתף בארגונה או בהנהלתה של האגודה או שכל מי שהוא עכשיו או מי שהיה נשיא, יו"ר, מזכיר, חבר ועד ההנהלה או פקיד מפקידי האגודה או עובד מעובדיה, השתמש שלא כהוגן בכל כסף מכספי האגודה או בנכס מנכסיה, או שעיכבם אצלו או שנעשה חייב עליהם או אחראי להם, או שאשם באי-יושר או במעילה באימון בנוגע לכספים או לנכסים של האגודה, רשאי הרשם עפ"י בקשה מאת המפרק או מאת נושה או משתתף לבדוק את אופן הנהגתו של אותו אדם וליתן צו הדורש מאתו לסלק או להחזיר את הכסף או את הנכסים או חלק מהם בצירוף ריבית לפי אותו השיעור שהרשם ימצאהו לצודק, או לתרום סכום לאקטיב של האגודה בתורת פיצוי על השימוש לרעה בכספים או בנכסים, על עיכוב הכספים, על אי-היושר או על המעילה באימון, הכל כפי שהרשם ימצא לנכון לצוות".
המפרק טען כי נתגבשו הנסיבות לשימוש בסנקציות הקבועות בסעיף הנ"ל, ולהוצאת צו השבת כספים מידי הנתבע, חיובו בפיצוי בגין עיכובם וכן בגין אי היושר והמעילה באמון. הנתבע ניהל את האגודה וכן היה מזכירה, הוא נטל הכספים של האגודה שלא כדין ובכך גרם נזק עקב אובדן קיזוז מס התשומות. הרשעת הנתבע בפלילים מבססת את חבותו, ולכן יש להפעיל את הסנקציה הקבועה בסעיף 49 לעיל.
13. לפיכך ביקש המפרק לחייב את הנתבע גם בתשלום נזקי האגודה עקב אי המצאת מסמכים וחשבוניות מתאימות .
עיקרי טענות הנתבע:
14. הנתבע, לעומת זאת, טען כי דין תביעת תשלום חוב זו אשר הוגשה ע"י המבקשת בשנת 2011 בגין חוב משנת 1998, להידחות על הסף מחמת התיישנות משום שעברו למעלה מ-13 שנים מיום יצירת החוב ומעל ל- 7 שנים מיום מינוי המפרק ומכאן שעילת התביעה התיישנה.
15. הנתבע טען כי הסתמכות המפרק על ההחלטה בעניין דמרי (ראה סעיף 11 לעיל) איננה במקומה, הרישום במסמכים עליהם הסתמך המפרק אינו מהווה ראיה לכאורה עקב כך שמסמכים אלה אינם עוסקים בכרטיסי הנה"ח של הנתבע ואינם רלוונטיים לעניינו.
16. לטענתו, התביעה לתשלום חוב המבוססת על מסמך כרטסת הנה"ח איננו יכול לשמש בסיס לתביעה כלשהיא מהסיבות הבאות:
א. מסמך זה לא אושר ע"י ברית פיקוח או ע"י רו"ח של האגודה משנת 1998 ומכאן כי אינו תואם את ההגדרה "פנקס כראיה" כנדרש לפי ס'1א לתקנות ניהול וביקורת החשבונות ומכאן כי חובת ההוכחה על קיומו של החוב חלה על המבקשת ולא עליו כפי שנטען.
ב. מסמך זה הינו חלק קטן מכרטסת האגודה אשר בה נכללת זכאותו של הנתבע לשכר מהאגודה ואשר לא שולם לו על ידה כפי שנקבע בהסכם העבודה עמה. המסמך אשר צורף לתביעה זו מכיל רק את החובות שהנתבע חייב לאגודה, אך מנגד קייםלטענתו חוב כספי של האגודה כלפיו, שאותו ישלקזז מחובו כביכול, וחוב זה איננו נכללבמסמך הנ"ל. מכאן כי מסמך זה איננו כשיר להוות כרטסת הנה"ח. מלאכת שחזורה של הכרטסת לוקה בחסר ומכאן כי איננו יכול לשמש כבסיס לתביעה כספית כלשהיא, שכן יש להפחית ממסמך זה את הסכומים אשר מגיעים לנתבע מהאגודה בגין השכר עבור עבודתו בשתי משרות בהן הועסק ע"י האגודה כפי שמפורט בהסכם השכר ותלושי המשכורת.
17. הסכם העבודה אשר צורף כנספח 3 לתגובה התייחס אך ורק לעבודה בריכוז והנהלת פרויקט הפיתוח של האגודה וכי התשלום עבור העבודה הנ"ל שולם בתלוש נפרד מתשלום השכר בעבור עבודתו כגזבר ו/או מזכיר האגודה. מכאן עולה כי כל טענה בגין זיוף תלושי שכר דינה להידחות.
18. לאחר שהסתיים הדיון בתיק הנדון ביום 12.3.2012 שלח הנתבע מספר מכתבים ופניות, חרף העובדה כי הדיון הסתיים, אציין בקצרה פניות אלה:
א. ביום 26.3.2012 הוגשה בקשה ע"י הנתבע "לתיקון פרוטוקול ומתן החלטה בשאלה טרומית", ולהלן עיקריה: ראשית טען הנתבע כי כרטיס הנה"ח אשר הוצג ע"י ב"כ האגודה איננו מאושר ע"י רו"ח ולכן אינו מהווה ראיה לכאורה לאמיתות תוכנה. שנית, הנתבע מבקש לאפשר לו לחקור את עורך המסמך הנ"ל כשמטרת החקירה הינה הוכחת קיומם של כרטיסים נוספים אשר לא צורפו ע"י המפרק והם מוכיחים כי קיימים זיכויים המגיעים לנתבע מן האגודה בגין שכר עבודתו עד ליום פיטוריו מתפקידיו באגודה. כמו כן יוכיחו הכרטיסים הנוספים כי יש תשלומים נוספים ששולמו על ידי הנתבע עקב חובות האגודה למשתכנים, בנקים, ספקים וכו... וכי תשלומים אלה יש לקזז כנגד יתרת חובו לאגודה בכרטיסי הנה"ח.
ב. ביום 1.4.2012 הוגשה בקשה נוספת ע"י הנתבע "לעיון וצילום מסמכים" ולהלן עיקריה: הנתבע מבקש לעיין ולצלם מסמכים מתוך תיק הפירוק וכן לצלם ולעיין במסמכים לרבות הכנסות, הוצאות וכן כל שאר הפעולות אותן ביצעו באגודת שער אפרים מתחילת הפירוק ואשר נוגעות לפעולותיו כגון הלוואות אותן לקח, משכנתאות מבנק העצמאות וכן עיסקה אשר בוצעה על ידו לעניין משקים, מגרשים וכדומה, לרבות הסכמים, מסמכים, כרטסות הנה"ח ודפי בנק.
ג. ביום 1.4.2012 הוגשה בקשה שלישית ע"י אשתו של הנתבע הגברת רחל וילמובסקי ולהלן עיקריה: לטענתה על חובו של בעלה לאגודה חלה התיישנות, ולטענתה קיימים זיכויים רבים אשר מגיעים לו מהאגודה. טענה נוספת הינה בגין כך שהיא עצמה נדרשת להחזר הלוואה בסכום גבוה מאוד מחשבונה האישי בגין המחאה שאותה נתן בעלה ללא ידיעתה ע"מ לערוב לאשראי של שער אפרים ולטענתה חוב זה אינו חובה.
לטענתה, כל רכושה ורכוש משפחתה מעוקל לרבות חסכונותיהם וכי הם נותרו חסרי כל, וכי אין מי שיטפל בהם ובבנם הנכה לעת זקנה.
ד. ביום 2.4.2012 הוגשה בקשה רביעית "לעניין החלטת הרשם מיום 2.4.2012, ולקיום ישיבה דחופה עם המפרק", ולהלן עיקריה: בבקשה זו חוזר הנתבע על טענותיו לעניין סכומים אשר שילם במקום האגודה וכי קיימים מסמכים המעידים על כך ושאותם המבקש לא צרף לתביעה, הנתבע חוזר על טענותיו לעניין הסבל הרב אותו הוא ובני משפחתו חווים עקב תביעה זו של המבקשת, וכי חייהם אינם חיים רגילים עקב עיקולים, תביעות ותשלומים אותם הם חייבים בשם האגודה. הנתבע חזר וטען כי החלטת הרשם לעניין בקשתו מיום 1.4.2012 לצילום ועיון במסמכים איננה ברורה וכי הוא חוזר על בקשה זו.
בנוסף מבקש הנתבע כי ללא כל קשר להחלטתי בתיק הנדון הוא פונה אלי בבקשה לקיים ישיבת עבודה עמי ועם מפרק האגודה עו"ד איתן ארז.
19. ביום 22.3.2012הוגשה בקשה חמישית "תלונה נגד עו"ד איתן ארז" ולהלן עיקריה:
· הנתבע טען כי עו"ד איתן ארז הצהיר הצהרות שקריות בעמ' 3 לפרוטוקול הדיון לעניין ההסכמות לגבי שחרור 100 מגרשים. לטענת הנתבע ההסכמה עם המנהל לשחרור מגרשים אלה הושגה בבית המשפט המחוזי לפני כב' השופטת ורדה אלשיך.
· באותו הליך נדרש המפרק להציע הסדר נושים ולצורך כך נעשה מאזן של הזכויות המגיעות לאגודה לעומת דרישות החוב, ולכן טוען הנתבע כי טענת המפרק כי רק בשלב השני התפנה לטפל בגביית החובות ובשלב הראשון טיפל רק בהשלמת 100 מגרשים היא הצהרה כוזבת.
· בנוסף טען הנתבע כי המפרק לא בדק כנדרש חובות של משתכנים לאגודה טרם שחרור 100 מגרשים שרישומם על שם המשתכנים שרכשו אותם עוכב. המפרק הפקיד את בדיקת חובות המשתכנים בידי מתמחים ועו"ד מתחילים ממשרדו, וכתוצאה מכך שוחררו מגרשים למשתכנים שלא פרעו חובם .
· עו"ד איתן ארז הצהיר הצהרה כוזבת בשורות 14-13 לפרוטוקול, וטען כי בירר במועצה האזורית ובחברת החשמל לאחר הדיון מי היה מעורב במתן היתרי בנייה ובחיבור החשמל למים, עוד טען כי נאמר לו שהדבר נעשה עקב פניות של המשתכנים עצמם ועו"ד איתן ארז רק חתם על הטופס הנדרש מהמועצה ושחתימה זו נעשתה ללא בדיקת חובם של המשתכנים לפי כרטסת האגודה.
20. הבקשות אשר הגיעו לאחר הדיון הועברו להתייחסות המפרק, ולהלן עיקרי תגובתו:
בקשותיו הכפולות והמשולשות של הנתבע לחקירת רו"ח של האגודה, לתיקון פרוטוקול הדיון מיום, 12.3.2012 בקשה להכרעה בשאלה טרומית, בקשה לעיון וצילום מסמכים, בקשתו לקיום פגישה דחופה עם המפרק, והתלונה שהגיש נגד המפרק, כולן מהוות בקשות סרק ונובעות מרצונו של הנתבע למשוך את הדיון אשר תם ונשלם.
תגובת המפרק לעניין בקשת הנתבע לעיון וצילום מסמכים הינה כדלקמן: הכרטסת הכספית של האגודה מהווה ראיה לכאורה לאמיתות תוכנה והנטל לסתירתה רובץ על הנתבע. בנוסף כרטסת הנה"ח חתומה ע"י רו"ח של האגודה וכן חתומה בחותמת האגודה ומשכך מהווה מסמך מקיים בהתאם להוראות הפקודה.
סע' 23 לפקודת האגודות השיתופיות קובע כי:
23. (1)כל הכספים המגיעים לאגודה רשומה מאיזה חבר עפ"י פקודה זו או עפ"י תקנותיה של האגודה או בקשר עם עסקיה, יהא דינם כדין חוב המגיע לאגודה מאותו חבר, וכן ייגבו.
(2) לצורך פעולת הוצאה לפועל זמנית לגבי חובות המגיעים לאגודה מחבריה, הרי תעודה החתומה ע"י הפקיד או הפקידים הממונים באותה שעה על הנהלת עסקי האגודה והטבועה בחותמת האגודה תיחשב כמסמך מקויים כמשמעותו בסעיף 130 מהחוק העותומני של דיון אזרחי.
כרטסת הנה"ח של הנתבע בוקרה ע"י שלושה רו"ח שונים בהתאם לדין והם אישרו את גובה חובו של החייב לאגודה.
בקשתו של הנתבע לחקירת רו"ח מתייתרת, משום שלבקשה ולעיקרי הטיעון מטעם המבקש צורפו העתקים מכרטסת הנה"ח המהווים ראיה לתוכנם כאילו הוגש המקור.
סע' 35 לפקודת האגודות השיתופיות קובע כי:
35.(1) העתקה מכל פרט רשום בספר או בפנקס או ברשימה שהאגודה מנהלת אותם בקביעות אגב עסקיה והנמצאים ברשותה, אם קויימה כהלכה באופן שנקבע בתקנות, תקובל כראיה על קיומו של הפרט הרשום, ותקובל כראיה על הענינים והעסקים הרשומים בו בכל מקרה שאילו הוגש בו המקור כחומר ראיה, היה מתקבל כהוכחה על הענינים הללו, וכדי אותו שיעור שהמקור מתיחס אליו.
בנוסף לכך, הנתבע אשר היה מזכיר האגודה ומנהלה מושתק מלטעון כנגד האמור בכרטסת הנה"ח וכן לבקש עיון וצילום נוסף במסמכים. לטענתו בדיון שהתקיים במשרדי הרשם ביום 12.3.2012 טען הנתבע בסע' 22-24 בעמוד 2 לפרוטוקול כי צילם מאות מסמכים אצל רו"ח הנוגעים לענייניו הכספיים עם האגודה:
" ...כמי שצילם את החומר בפרקליטות וכמי שצילם את החומר אצל רו"ח מקלר , כל מה שיש בתיקים שילמתי הרבה כסף עבור הצילומים הללו כפי שנקבע ע"י המפרק ונעשו באישורו ובהסכמתו..."
לטענת המפרק, לפי כל האמור לעיל נראה כי הנתבע עיין ובחן את המסמכים אצל רו"ח וככל הנראה בחר להתעלם מחובותיו לאגודה.
ולפיכך בקשותיו לצילום ועיון חוזר במסמכי האגודה מיום הפירוק ועד היום מתייתרות מאליהן.
תגובת המפרק לעניין תלונת הנתבע נגדו הינה כדלקמן:
הנתבע טען כי אישור העסקאות במנהל התבצע עוד בזמנו וכי לא נותרו עוד עסקאות לאישור, אכן ההסכמות הועלו בפש"ר 1710/03 בפני כב' השופטת ורדה אלשיך , אולם הנתבע אינו יודע כי עו"ד מטעם משרד המפרק נכח במיוחד בלשכת ממ"י במהלך השנים 2005-2006 וסייע למשתכנים באישור העסקאות במנהל.
המפרק טען כי ראה בשיקום המושב ובאישור העסקאות הנ"ל פרויקט בעל חשיבות עליונה וכי פעל לאישור המגרשים על מנת למזער נזקים שהנתבע גרם לאותן 100 משפחות אשר שמו בו את מבטחן. ובמאמץ עילאי הצליח המפרק להכשיר את 100 העסקאות לצורך קניית מגרשיהם של משתכנים שהשקיעו הון עצמי רב לצורך רכישתם.
הליך זה מול ממ"י היווה הליך מורכב וארוך עקב האנדרלמוסיה ששררה בספרי האגודה כתוצאה ממעלליו של הנתבע .
בד בבד תהליך אישור העסקאות מול המנהל נמשך זמן רב. המפרק פעל לטענתו למינוי רו"ח לאגודה ולבדיקה מקיפה של ספרי החשבונות, והוא קיבל לידיו מערכת הנה"ח הרוסה באשמת הנתבע וחבריו ולפיכך תלונתו איננה מובנת לו. מיותר לומר כי אין לה כל הצדקה.
לטענת המפרק מערכת הנה"ח טופלה מאז מינויו ע"י רו"ח מוסמך, וכי כל תביעות החוב והנושאים הפיננסיים טופלו על ידי רו"ח יוסי אוזן, רו"ח אלי שפלר וכיום רו"ח בועז מקלר אשר ערכו בדיקות לתביעות חוב וכך גם כל פנקסי החברים כולל הפנקס של הנתבע. החובות של חברי המושב והמשתכנים נגבים מאז סוף 2006 לאחר שנים של שיחזור ושיקום ספרי האגודה. המפרק הוסיף עוד כי הוא פועל עד היום לגביית חובות חברים ומשתכנים וחייבים אחרים לאגודה בהליכים בפניי, בבתי משפט אזרחיים, בלשכות הוצל"פ ובגצ"ים כולל גביית חובו של הנתבע.
המפרק הדגיש כי הוא מפקח על כל ענייניה של האגודה באופן אישי וכי טענתו של הנתבע שהפקיד את בדיקת החובות בידי מתמחים ועו"ד צעירים שאינם יודעים לקרוא חשבון של האגודה הינה טענה מבישה. המפרק טוען כי צוותו הנאמן עוסק בפן המשפטי בעוד שלבדיקת הפן החשבונאי התמנה משרד רו"ח.
לטענת המפרק האמור בגוף התלונה חסר כל שחר וראוי לגינוי, טענותיו של הנתבע לא נתמכו בתצהיר לאימות העובדות ולתלונתו לא צורפה כל ראיה התומכת בטענותיו.
המפרק טען כי קיבל אגודה הרוסה עם חובות של 100,000,000 ₪ ושבעבודת נמלים שלו ושל צוותו הצליח לייצב את מצבה של האגודה וכיום מתגוררים בה 1,700 תושבים עקב פעולותיו.
אי לכך ביקש המפרק לדחות את תלונותיו של הנתבע לגופן.
ד י ו ן ו ה כ ר ע ה:
21. בפני מחלוקת בין הצדדים לעניין תביעה לתשלום חוב של הנתבע לאגודה. לשם קבלת הכרעה במחלוקת זו הנני נדרש למספר סוגיות אשר הועלו בין היתר, בטענות הצדדים.
יחד עם זאת, זה המקום לציין כי לא נעלמו מעיני כל יתר הטענות אשר הובאו בפניי, אך על מנת שלא להלאות, לא מצאתי מקום להיכנס ולדון בטענות ופרטים שאינם רלוונטיים לסעדים המבוקשים ושאין להם השפעה על התוצאה האופרטיבית של תיק זה.
22. תביעת המפרק נסבה על חובותיו של הנתבע לאגודה וזאת על פי ספרי הנהלת החשבונות של האגודה, כפי שנבדקו על ידי שלושה רו"ח והאחרון שבהם רו"ח בועז מקלר, ובין היתר על הוראות סע' 49 לפקודה (ראה סע' 12 לעיל) ובהתאם הגיש המפרק את בקשתו לחיוב הנתבע בתשלום יתרת חובו לאגודה.
23. נגד הנתבע התנהל הליך פלילי בפני השופט גורפינקל צבי ( ת"פ מחוזי ת"א) 40178/05 מדינת ישראל נ' וילמובסקי ישראל ואח' ), ולהלן פירוט העבירות בהן הואשם:
• נתבע הואשם והורשע במרמה והפרת אמונים הפוגעים בציבור, עבירות על סעיף 284 לחוק העונשין, התשל"ז- 1977, להלן: חוק העונשין ביחס למשתכנים החיצוניים מתאריך 6.1.00 ואילך. הנתבע זוכה מאישום זה ביחס למשתכנים מתוך המושב או כלפי ממ"י.
קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, עבירות על סעיף 415 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, ביחס למשתכנים חיצוניים ששווקו להם מגרשים לאחר 6.1.00.
הנתבע זוכה ביחס למרמה כלפי ממ"י וכלפי משתכנים מתוך המושב.
עבירות מנהלים ועובדים בתאגיד, עבירות על סעיף 424(1) לחוק העונשין. מרמה והפרת אמונים בתאגיד, עבירות על סעיף 425 לחוק העונשין.
• שימוש לרעה בכוח המשרה, עבירה של סעיף 280 לחוק העונשין. מרמה והפרת אמונים הפוגעת בציבור, עבירה על סעיף 284 לחוק העונשין. מרמה והפרת אמונים בתאגיד, עבירה לפי סעיף 425 לחוק העונשין.
הנתבע זוכה מביצוע המיוחס לו באישום זה.
• ניסיון לקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, עבירות על סעיף 415 לחוק העונשין בצרוף סעיף 25 לחוק העונשין. זיוף מסמכים בנסיבות מחמירות, עבירות על סעיף 418 לחוק העונשין, התשל"ז-1977. שימוש במסמכים מזויפים, עבירות על סעיף 420 לחוק העונשין.
•מרמה והפרת אמונים הפוגעים בציבור, עבירות על סעיף 284 לחוק העונשין. עבירות מנהלים ועובדים בתאגיד, עבירות על סעיף 424(1) לחוק העונשין.
הנתבע זוכה מביצוע המיוחס לו באישום זה.
• הכנה וקיום של פנקסי חשבונות כוזבים, 6 עבירות על סעיף 220(4) לפקודת מס הכנסה, התשכ"א –1961 (להלן: " פקודת מס הכנסה") ; השמטה מתוך דו"ח, עבירה על סעיף 220(1) לפקודת מס הכנסה; מסירת אמרה או תרשומת כוזבת, עבירה על סעיף 220(2) לפקודת מס הכנסה; מתן תשובה כוזבת בכתב, עבירה על סעיף 220(3) לפקודת מס הכנסה; שימוש במרמה עורמה ותחבולה, 6 עבירות על סעיף 220(5) לפקודת מס הכנסה.
•מרמה והפרת אמונים הפוגעים בציבור, עבירה על סעיף 284 לחוק העונשין, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, עבירה על סעיף 415 לחוק העונשין; הכנה וקיום של פנקסי חשבונות כוזבים, עבירה על סעיף 220(4) לפקודת מס הכנסה; שימוש במרמה , ערמה ותחבולה, עבירה על סעיף 220 (5) לפקודת מס הכנסה.
הנתבע זוכה מביצוע המיוחס לו באישום זה.
24. מדבריו של כב' השופט צבי גורפינקל בפסק הדין:
"...התנהלותו והתנהגותו של הנאשם מצביעה אודות עומק מעורבותו והאופן בו הוא עשה בפרויקט כבשלו- העובדה לכך היא שהנאשם שילם התחייבויות האגודה (כך לטענתו) בשיקים אישיים שלו (ראה אישום 2 בניתוח סוגיית ההלוואה לחב' הלה) . משעה שהנאשם החדיר את עולמו הפרטי לתוך עבודתו באגודה לא יכולה להישמע הטענה כי אין הוא האחראי ..."
"... נאשם 1 עשה שימוש לרעה בסמכותו המינהלית בכך שפעל למען קבלת טובת הנאה פרטית, בדמות מענק כספי שלימים כונה הלוואה..."
"...סקירת הראיות הענפה מובילה למסקנה כי נאשם 1 היה מוקד מרכזי בייצור תלושי השכר המזוייפים. לפי הראיות ..... עולה התמונה לפיה הנאשם הפעיל את מערך הזיוף. אומנם בהגדרת תפקידו של הנאשם ...., התמונה הנשקפת מהראיות הינה כי דה פקטו אישיותו הדומיננטית והריכוזית של הנאשם היא ששלטה . במסגרת הפרוייקט, ידו של הנאשם היתה בכל , הוא היה המנוע, המוציא לפועל, איש הרעיונות והביצועים בכל הקשור לפרוייקט..."
"...מהראיות עולה כי נאשמים 2-1 ביצעו שימוש במסמכים המזוייפים בכך שהיו מעורבים בתהליך, ייזום הרעיון והוצאתו אל הפועל, מציאת החברות שתסכמנה לספק פרטיהן ובפועל ביצעו מו"מ אל מול הבנק ולכן אני מרשיעם בביצוע עבירות שימוש במסמכים מזוייפים, עבירות על סעיף 420 לחוק העונשין, התשל"ז-1977..."
על הנאשם נגזרו ששה חודשי מאסר בפועל, עם אפשרות להמירם בעבודות שירות, וכן ששה חודשי מאסר על תנאי.
אי לכך הן לאור הקביעה במשפט הפלילי כי הנתבע אחראי לפעילות הבלתי תקינה בענייני האגודה וכי אינו יכול להתכחש לאחריותו והן לאור התוצאה המסתברת מקביעה זו בפן האזרחי, הרי ברור כי אין הנתבע יכול להתכחש לאחריותו ולטעון כי אינו חייב לאגודה מאומה. חיובו של הנתבע בהליך האזרחי שבפניי, והממצאים שקבע בית משפט פלילי נובע מכוח
|
(א)"הממצאים והמסקנות של פסק דין חלוט במשפט פלילי, המרשיע את הנאשם, יהיו קבילים במשפט אזרחי כראיה לכאורה לאמור בהם אם המורשע או חליפו או מי שאחריותו נובעת מאחריות המורשע, ובכלל זה מי שחב בחובו הפסוק, הוא בעל דין במשפט האזרחי"
יש בקביעה במשפט הפלילי משום פלוגתא פלוגתא המחייב ביחסים בין האגודה לבין הנתבע. לעניין הפעלת הוראות סעיף 49 לפקודה, מי שיזם את ההליך הפלילי הינה האגודה, בתלונה פלילית שהוגשה ולכן ברור כי הסעיף חל עליה גם בפן האזרחי. למקרה שייטען כי הצד במשפט הפלילי הייתה המדינה, הרי ברור כי במישור המהותי, מהווה האגודה "חליף" למדינה במשפט האזרחי וככל שהדבר נוגע לקביעות שנקבעו במשפט הפלילי כך גם להליך האזרחי.
סוגיית ההתיישנות
25. המפרק נכנס לתפקידו ביום 26.4.2004, יום הגשת התביעה דנן לתשלום החוב הינו 17.4.2011. לפיכך טרם חלפו שבע שנות ההתיישנות, ההלכה היא במקרה של פירוק ספירת ההתיישנות מתחילה מיום מתן צו הפירוק.
סע' 5 לחוק - ההתיישנות התשי"ח - 1958 קובע כי מועד הגשת תביעה אשר לא הוגשה בה תובענה הינו 7 שנים. בע"א 5017/92 מרכז הארגזים בע"מ (בפירוק ובכינוס ) נ' יצחק עוזר, פ"ד נא (2) 200, פסקאות 7-8 לפסק דינו של כב' השופט י' טירקל נקבע כי במקרה של פירוק מועד תחילת ספירת ההתיישנות הינה מיום מתן צו הפירוק :
".... התוצאה היא שרק אחרי תחילתם של הליכי הפירוק ורק מיום שהתגלה המעשה הפסול מתחיל מרוץ ההתיישנות . אולם, אפילו לא נראה בסעיף 374 לפקודת החברות מקור לעילה חדשה אלא מקור לסמכות נוספת או לסעד נוסף בידי הכונס הרשמי, המפרק, נושה או משתתף, הרי שיש לפרש את הסעיף כאילו הוא דוחה את השימוש בסעד שיצר כך שהתקופה שבה זכאים הללו להשתמש בסעד זה מתחילה ביום שבו נודעה להם העילה. שאם לא תאמר כן, הרי שאתה מקהה את שיניו של הסעיף, כך שלא ניתן יהיה לעשות בו שימוש לגבי מעשים פסולים שגילו הכונס הרשמי, המפרק, נושה או משתתף, אחרי שחלפו שבע שנים, או יותר, מזמן שנעשו. תוצאה זאת המגבילה את השימוש בסעד רק למעשים שנעשו בתקופת שבע השנים שקדמה לגילויים, אינה מתקבלת על הדעת".
לעניין תקופת ההתיישנות ומועד תחילת מרוץ ההתיישנות, ראה גם צ. כהן פרוק חברות עמ' 768.
בספרה של פרופ' סמדר אוטולנגי , אגודות שיתופיות דין ונוהל עולה סוגיית החלת הוראות מפקודת החברות על אגודות שיתופיות וההקבלה ביניהן נאמר:
"... כי ניתן לראות כי הנטייה הטבעית לפנות לדיני החברות כאשר נתקלים בלקונה בפקודה בתקנות ובצווים של אגודות שיתופיות וכן עקב העדר מאגר משמעותי של הלכות פסוקות בתחום הנ"ל. סע' 59(1)(ב) בפקודת האגו"ש מציין במפורש שלעניין פירוק אגודות יחולו הוראות פקודת החברות. ניתן לראות שהמחוקק עצמו היה בדעה כי ניתן להקביל בין השתיים בכך שהוא עצמו בחר להכיל עקרונות מפקודת החברות על אגודות שיתופיות , אולם מנגד ניתן לראות כי המחוקק בחר לפרט בסע' 59 בצורה דווקנית את הסעיפים מפקודת החברות אשר יחולו על אגודות שיתופיות ומכאן ניתן להסיק שלגבי נושאים אחרים אין להחילם". (שם, עמ' 59)
".... ההיקש הוא אחד הדרכים להגיע להכרעה שיפוטית מקום שאין הלכה בנידון ... הדבר נראה מאוד הגיוני בשל הדמיון בין שתי צורות אלה של אישיות משפטית :שתיהן מוקמות כפועל יוצא של התאגדות מרצון : שתיהן מהוות אישיות משפטית ....בתי- המשפט התרשמו מדמיון זה , בהחילם דוקטרינות מדיני חברות על סכסוכים בהם היו מעורבות אגודות שיתופיות.
דומה כי בדמיון זה כדי להכשיר פנייה ראשונית אל ההלכות מדיני החברות, במגמה להשלים מתוכם את החסר בדיני אגודות שיתופיות."(אגודות שיתופיות – דין ונוהל עמ' 60)
26. לפיכך הנני דוחה את הטענה כאילו התיישנה התביעה. המפרק הגיש תביעתו כנגד הנתבע בטרם חלפה תקופת ההתיישנות. התביעה הוגשה בשלהי תקופת ההתיישנות, אך נוכח אי העלאת הטענה של הגשת התביעה בשיהוי, אלא רק מעבר לתקופת ההתיישנות, ולאור העבודה הקשה, המקיפה והממושכת שהשקיע המפרק בריכוז פעילות האגודה ותחימת זכויותיה והתחייבויותיה כלפי החברים, צדדי ג' ובכלל, ונוכח התוצאות אליהן הגיע המפרק, יש לקבוע כי התביעה הוגשה בטרם חלפה תקופת ההתיישנות.
סוגיית כשירות כרטסת הנה"ח כראיה לכאורה
27. כרטסת הנה"ח של הנתבע נבדקה ע"י שלושה רו"ח שונים: בשנת 2003 נבדקה ע"י רו"ח יוסי אוזן אשר ניהל את המערכת החשבונאית, ולאחריו בשנת 2004 מונה רו"ח אלי שפלר אשר בדק את כרטסת הנה"ח של הנתבע, ובשנת 2005 התמנה כרו"ח של האגודה רו"ח בועז מקלר וגם הוא אישר את חובו של הנתבע לאגודה לאחר שבדק את רישומי חובותיו של הנתבע לאגודה. שלושת רו"ח הנ"ל אשר שימשו כרו"ח של האגודה במהלך השנים וניהלו את המערכת החשבונאית שלה הגיעו לתוצאה זהה לעניין חובו של הנתבע לאגודה.
28. על הנתבע היה להציג בפניי ראיות שיש בהן כדי לסתור את קביעות רו"ח של האגודה בפירוק, נטל ההוכחה לסתירת טענת המפרק הינו על כתפי הנתבע. במקרה דנן הנתבע לא הציג בפני ולו ראשית ראייה על מנת לסתור את כרטסת הנה"ח המפוקחת ע"י רו"ח של האגודה ואשר הוצגה ע"י המפרק ונבדקה ע"י 3 רו"ח שונים. הנתבע העיד בפניי כי צילם בעצמו את החומר במשרדי הנה"ח ובכך עולה שהחומר מצוי בידיו ולכן היה עליו להוכיח את טענותיו. הנתבע לא פעל בשום דרך על מנת לסתור את האמור בכרטסת ולהשיג על תוכנה. במקום זאת העלה רק טענות כלליות שאינן מוכיחות כי איננו חייב את החוב הנטען לאגודה.
29. אין ספק כי על הנתבע היה להוכיח שאין הוא חייב הכספים הנתבעים, המפרק יצא ידי חובתו בהצגת אישור רו"ח שהתבסס על הנהלת הכספים באגודה, אישור רו"ח לגבי חובותיו של הנתבע והעובדה כי ההעתקים אשר הוצגו בפניי ע"י המפרק מהווים העתק נאמן למקור ומספקים מבחינת הדין ומהווים ראייה לכאורה לנכונותם. סע' 1(א) לתקנות ביקורת החשבונות קובע כי ספרי האגודה מהווים ראייה לכאורה לקיומו של חוב וכי כל הטוען שהרשום בהם איננו נכון עליו רובץ נטל הראיה. מאחר והנתבע לא עמד בנטל זה, ברור כי אין מסקנה אחרת זולת המסקנה כי הנתבע לאגודה ועליו לשלם לה את חובו ולהשיב לה את אשר נטל ממנה שלא כדין.
30. ניתן להקיש לעניין זה גם מהוראות סעיף 23 לפקודת האגודות השיתופיות אשר ככלל מתייחסת לחובו של חבר באגודה. הוראות סעיף זה חלות גם בנושא חובו של המשיב לאגודה, על אף שאינו חבר אגודה ומשום ששימש כמנהלה ומזכירה, וכספק שירותים של האגודה ומכוח כך ניתן לחייבו בתשלומים אשר מגיעים ממנו לאגודה..
31. ראה גם הוראות סעיף 35 לפקודת האגודות השיתופיות הקובעות כי העתקה מהרשום בספר או פנקס או רשימות אותם מנהלת האגודה בקביעות ונמצאים ברשותה אם קוימו כהלכה ולפי התקנות יתקבלו כראיה. הוכח על ידי המפרק כי במסגרת המאמצים לשיקום האגודה פעל הוא יחד עם רו"ח בועז מקלר וצוותו לשיקום כרטסת הנה"ח של האגודה, והם הסתמכו על כרטסות קודמות אותן בדקו שני רו"ח קודמים שמילאו תפקידם במערכת החשבונאית של האגודה. יתרה מזו, הנתבע היה מזכיר ומנהל האגודה ובתור שכזה, גם הוא היה אמון על ניהול כרטסת הנה"ח ומשלא עשה דבר על מנת לתקן את הטעויות בכרטסת הרי אין לו להלין אלא על עצמו. הטענות בדבר חוסר המהימנות של הכרטסת אין להן יסוד, והנתבע כאמור לא עשה דבר על מנת לסתור הרשום בספרי האגודה. מהרשום בכרטסת עולה כי הנתבע נמצא ביתרת חוב כלפי האגודה, ואני דוחה טענתו כי האמור בה אינו מהווה ראיה לכאורה לחובו כלפי האגודה .
32. הנתבע לא סתר את הקביעות אותן קבעו רו"ח, כמו כן לא הגיש תחשיבים נגדיים ו/או ניתוח של הכרטסות אשר הוצגו על ידי המפרק. לאור האמור לעיל אני דוחה את טענת הנתבע לעניין אי אישור כרטסת הנה"ח ע"י גורם המוסמך לכך כאמור בדין. הוכח כאמור ע"י המפרק כי כרטסת הנה"ח של הנתבע נבדקה ע"י רו"ח, המהווה את הגורם המוסמך על פי הוראת התקנות, ומקבל את טענת המפרק כי ספרי חשבונותיה ופנקסיה של האגודה מהווים במקרה זה ראייה לכאורה לאמיתות תוכנם.
33. אני דוחה את בקשתו של הנתבע (סעיף 18 להחלטה זו) לעיון וצילום במסמכי האגודה מיום תחילת הפירוק ועד היום כולל עיון וצילום כרטסת הנה"ח ,ודפי בנק וכל חומר אחר. הואיל והנתבע טען מפורשות בפניי בדיון שהתקיים ביום 12.3.2012 כי עשה כן. כל החומר הנ"ל היה מצוי בידיו טרם הוגשה התביעה ואף אישר זאת בדיון. ( ראה עמוד 2 לפרוטוקול הדיון בסעיף 22-24) הנתבע לא עשה דבר על מנת לסתור את האמור בכרטסת הנה"ח המעידה על יתרת חובו לאגודה .
סוגיית קיזוז והשבה
34. הנתבע טען כי שילם חובות, במקום האגודה, לנושים שונים ולבנקים וכן הוא זכאי לשכר עבודה בגין המשרות בהן הועסק באגודה כגון מזכיר ומנהל, וכי מגיעים לו החזרים של כספים מהאגודה אשר יש לקזז מחובו האמור.
על הנתבע היה להגיש הוכחת חוב למפרק, אולם הוא לא עשה זאת ולכן לא יכול לתבוע את מה שלא נפסק כמגיע לו. למעלה מן הצורך ייאמר כי גם אילו היה הנתבע מגיש הוכחת חוב והיה נקבע כי מגיעים לו החזרי כספים מהאגודה, הרי שאיננו נושה מובטח ורק לאחר תשלומים לנושים המובטחים, ספק אם יוותרו כספים לחלוקה בקופת הפירוק, על פי סדרי הנשייה הקבועים בתקנות האגודות השיתופיות (פירוק) התשמ"ד- 1984.
א. הנתבע אינו נושה מובטח, משום שטען שהועסק כעצמאי באגודה ומכאן כי אין מתקיימים יחסי עובד ומעביד בינו לבין האגודה, אלא יחסי צרכן וספק. מכל האמור לעיל הנני קובע כי לא ניתן לבצע קיזוז כנגד חובותיו לאגודה.
ב. הנתבע לא הגיש הוכחת חוב למפרק, אין הוא יכול לעקוף הדרישה להגשת הוכחת חוב באצטלא של קיזוז זכויות נטענות ותשלומים שהוא שילם כביכול במקום האגודה. דבר שלא הוכח בכל מקרה אינו זכאי להשבת כספים אשר טען כי מגיעים לו מקופת הפירוק של האגודה.
ג. הוכחת חוב מוגשת בפרק זמן שקובע הדין או המפרק ולא ניתן להגישה לעד וללא הגבלת זמן. ההיגיון מאחורי ההגבלה ידוע והוא תחימת הגדרת כל מאסת הרכוש והזכויות של האגודה או החברה שבפירוק והעמדתם מול ההתחייבויות והתביעות נגדה כדי שיוכל המפרק לקבוע לפי סדר הנשייה מה ולמי לשלם ואם נותרו כספים שאינם בדין קדימה לצורך חלוקתם. בפש"ר 1383/03 (בש"א 23446/04) גני מרויאס 2000 (1995) בע"מ נ' עו"ד אורן צורן וכונס הנכסים הרשמי, לא אפשר בית המשפט הגשת תביעה שכנגד משלא הוגשה תביעת חוב בפרק הזמן שקבע המפרק. וכך נקבע :
"הלכה פסוקה היא כי איחור בהגשת תביעת חוב גורם אף לאובדן היכולת לתבוע מן החברה חובות אשר אינם שנויים במחלוקת (פש"ר 237/97 בש"א 18484/01 לביד זהבי נ' שדה). ובהמשך נקבע על ידי כב' השופטת ורדה אלשיךכי: "המסקנה היא, כי אם במועד בו ביקשה המבקשת לראשונה את אישור התביעה שכנגד, לא הייתה יכולה עוד להגיש תביעת חוב "רגילה" בגין איחור, וזאת בלא שיהיו ברשותה טעמים מיוחדים להארכת מועד, הרי שאין כל טעם לאשר הגשת תביעה שכנגד. זאת, באשר אף אם הייתה תביעה שכזו מתקבלת במלואה, הרי שלא היה בכך כדי לזכות את המבקשת בכל זכאות לדיבידנד מנכסי החברה בפירוק.
הדברים נאמרו אומנם לגבי טענה בהגשת תביעה שכנגד, אלא שבפן המהותי תביעה שכנגד וטענת קיזוז מכוונות לאותה מטרה: גריעה ממשאבי החברה או האגודה שבפירוק לטובת הטוען לקיזוז או לזכות לתביעה שכנגד על חשבון יתר הנושים. אי לכך משלא הגיש בגין הזכויות הנטענות תביעת חוב למפרק ובזמן שהמפרק קבע, יש להחיל אותו דין ואין לאפשר לנתבע כעת להעלות טענות קיזוז נגד החובות הרשומים על שמו בכרטסת שלו באגודה.
35. מבין הבקשות שהוגשו על ידי הנתבע, או בשמו הוגשה בקשה על ידי אשתו ביום 1.4.2012. הבקשה כללה מספר נקודות שהועלו על ידי הנתבע ודחיתי אותן, (תחולת ההתיישנות על הזכות לתבוע את המשיב ותשלומים או זיכויים שהמשיב זכאי להם נגד האגודה). טענה הנוספת התייחסה לדרישות תשלום בסכומים גבוהים מאוד אשר הופנו לאשת הנתבע. מקור הדרישה הינן המחאות מחשבון האישה שאותן לטענתה לקח ממנה בעלה, אף שהיא טוענת כי לא ידעה על המחאות אלה ולא היא נתנה אותן אלא בעלה משך אותן בשמה. על פי הדין, אדם יכול לשלם או לערוב לחוב גם באמצעות המחאה של צד ג' וחזקה כי מי שמוסר את השיק או מי שמושכו קיבל תמורה בעדו. ראה סעיף 29 לפקודת השטרות [נוסח חדש]. מנגד, אדם יכול לחוב בגין המחאה או שיק אף אם לא קיבל הוא עצמו תמורה בעדם, אלא מישהו אחר. זוהי הסוגיה של שטר טובה מכוח סעיף 27 לפקודת השטרות. על כל פנים, תמורה יכולה להיות
"(1)כל תמורה המספקת כדי להעמיד התקשרות פשוטה; (2) חוב קודם או חבות קודמת; ודינם כדין תמורה בת ערך בין שהשטר הוא בר פירעון עם דרישה ובין שהוא בר פירעון בזמן עתיד".(ראה סעיף 26 לפקודת השטרות. )
מערכת העובדות שהוכחה בתיק זה ובתיק הפלילי נגד הנתבע אינה מותירה מקום לספק כי הנתבע עשה כבשלו בכספי האגודהואף אם שילם כספים במקום האגודה הרי זה היה במסגרת תשלום חלף הכספים שהוא נטל שלא כדין מכספי האגודה. כאמור התייחסתי לבקשה של אשת הנתבע למעלה מן הנדרש. באין החלטת של בית משפט מוסמך, בהתנגדות מכוח סעיף 81א (ג) לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז- 1967, אין מנוס מדחיית בקשתה שלא הוכחה בפני לגופו של העניין.
36. אין באי הידיעה על סיחור השיק או זהות המקבל כדי לפגום בחבות השטרית של המושך. על כל פנים, העילות לפטור מחבות שטרית ידועות וגם הדרך לפטור מתשלום ידועה. היה צורך בהגשת התנגדות כדין לביצוע כל המחאה כאמור. משלא הוגשה התנגדות כאמור, ולמצער, משלא הומצאה החלטת בית משפט מוסמך כי הוגשה התנגדות והתקבלה, אין מנוס מדחיית טענת אשת המערער.
37. בקשה נוספת אותה הגיש הנתבע הייתה לקיום "ישיבת עבודה דחופה עמי ועםהמפרק" (סעיף 18 לעיל) גם בקשה זו דחיתי. אין היחסים שבין הנתבע מחד והמפרק והרשם מנגד יחסים של בירור או ווכחנות. לנתבע ניתן יומו לתבוע את החוב שהגיע לו לטענתו, בפרק זמן על פי הדין ולהציג ראיות כראות עיניו ולא עשה כך. אין להכשיר את המחדל בבירור נתונים בנוכחות הנתבע, המפרק והרשם בדיעבד, ולאחר שתם הדיון.
38. שקלתי את כלל הטיעונים של הצדדים, והגעתי למסקנה כי יש לקבל את בקשת המבקשת בדבר הוצאת צו הדורש מהנתבע לסלק את חובו או להחזיר את הכסף ואת החובות הרשומים על שמו בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק, צו המעוגן גם בסעיף 49 לפקודת האגודות השיתופיות וקובע כי במקרה דנן יסודות הסעיף מתקיימים: המשיב היה מזכיר האגודה וגזברה, הוא הורשע בת"פ 40178/05 בשורת עבירות של אי יושר, מעילה בכספי האגודה, זיוף מסמכים והצהרה כוזבת. הנתבע עשה שימוש שלא כהוגן בכספי ונכסי האגודה כאמור בסעיף. דחיתי את הבקשה לקיזוז, לא נותר לנתבע אלא לקיים את הדרישה של המפרק להשבת הכספים.
39. על אף האמור, לאחר שבדקתי את כרטסות הנה"ח אשר הוגשו על ידי הצדדים ניתן לראות כי בכרטסת אותה הגיש המפרק קיימת ייתרת פתיחה העומדת על סך של 160,000 ₪, לעומת יתרת זכות לטובת הנתבע, בכרטיס שהציג על סך 158,436 ₪. כמו כן מספרי הכרטסות אותן הגיש המפרק אינם זהים למספרי הכרטסות אותן הגיש הנתבע בהן נראה כי קיימת כאמור יתרה לזכותו.
40. אין ספק כי הנתבע חייב כספים רבים לאגודה, אולם בבואי להכריע לעניין גובה הסכום אותו הוא חייב לאגודה, ולאחר שבחנתי את דפי החשבון של המפרק, מתברר כי החוב הנטען על ידי המפרק נגד הנתבע מתבסס על יתרת פתיחה של 160,000 ₪. סכום זה אינו מוסבר, לא אוכל לקבלו מבלי שיפורט העבר וכיצד נקבע סכום זה. המשיב הציג דפי חשבון לגבי משכורתו, והציג גם כרטיס שנחזה ככרטיס הנה"ח של האגודה, הנושא את שמו של הנתבע, אך נושא מספר אחר מזה שהציג המפרק ככרטסת הנה"ח של הנתבע.
41. אין בידי כל הסבר להימצאותם של שני כרטיסי הנה"ח באגודה על שם הנתבע, ובנסיבות אילו לא אוכל לקבוע מהו גובה חובו של הנתבע לאגודה, למרות שדחיתי את כל טענות ההגנה של הנתבע. לפיכך אני מורה למפרק להגיש אלי ואל הנתבע כרטסת שבה יפורטו מחדש חובותיו של הנתבע, פירוט והסבר ממה נובעת יתרת הפתיחה בסך 160,000 ₪. כמו כן תינתן על ידו התייחסות לכרטיס הנה"ח שהציג הנתבע. וזאת בתוך 60 יום מהיום.
42. הנתבע יגיש התייחסות אך ורק לחומר שהגיש המפרק, וזאת בתוך 60 יום מיום קבלת החומר שיגיש המפרק, ויוכל להגיב עליה בכל דרך הנראית לו.
43. לא אאפשר לנתבע לחזור ולטעון טענות, או להגיש בקשות חדשות, שאותן דחיתי בהחלטתי זו.
44. כל סכום שאינו במחלוקת על הנתבע לשלמו לאלתר לקופת הפירוק .
45. לאחר קבלת התייחסות הנתבע אתן החלטתי בנושא גובה החוב אותו על הנתבע לשלם לקופת הפירוק, ללא דיון נוסף, אלא אם אחליט אחרת.
בשלב זה של ההליך, אין צו להוצאות. בנושא ההוצאות אחליט בעת מתן החלטתי הסופית.
54678313ניתן היום, 14/05/2012, י"ז אייר, תשע"ב. אורי זליגמן, עו"ד