תביעה לתשלום מיסי אגודה
בפני עו"ד לאה רוזנ
עוזר רשם האגודות השיתופיות
ב ע נ י ן : שורר יצחק
כפר גבתון ארגון פועלים
להתיישבות שיתופית בע"מ
דואר רחובות76910-
המערער
נ ג ד
ו ב ע נ י ן: כפר גבתון ארגון פועלים להתיישבות שיתופית בע''מ
דואר רחובות76910-
המשיבה
ה ח ל ט ה
1. האגודה (להלן: "המשיבה") הגישה תביעה לתשלום מיסים נגד החבר יצחק שורר (להלן: "המערער"). התביעה על סך 3,942.- ש"ח נכון ל30.10.2000-.
2. מר
הבורר קבע כי על המערער לשלם את חובו למשיבה.
3. על החלטת הבורר הוגש ערעור זה.
הערעור נשמע ביום 2.7.2001 בנוכחות המערער בלבד לאחר ש
"נציג ועד כפר גבתון שמטפל בתיק זה לא יוכל להגיע לדיון מסיבות שלא ניתן לפרטן עקב עבודתו הבטחונית.
נציג הועד מר איתן קינן בקש להדגיש שאין בפנייתו של מר שורר שום הצדקה ל"פטור" ממיסים".
בתום שמיעת הערעור החלטתי:
המערער יעביר עדות מאחד החברים בכפר בעניין הבית הישן שאינו ראוי למגורים במהלך כל השנים מ1989- ועד תחילת הליך השיפוצים לפני כשנתיים.
או: המערער יביא חוות דעת מהנדס או שמאי או מומחה אחר שהבית לא היה ראוי למגורי אדם בתקופה הנדונה.
הפרטיכל וכן המסמכים הנילווים יועברו לתגובת האגודה בכתב.
המערער יבצע האמור לעיל תוך 21 יום.
לאחר קבלת תגובת האגודה ומסמכי המערער – אתן החלטה ללא דיון נוסף".
4. (א) מהמסמכים בתיק הבוררות עולה כי ביום 18.7.2000 נערכה
ישיבה בהנהלת המשיבה, בה נדון חובו של המערער והוחלט לתת לו הנחה ממיסים לחצי שנה, וכן זכוי על ריבית והצמדה לאותה תקופה.
כמו כן זוכה המערער עקב עבודות בניין בסך 580.- ש"ח לשיפוץ מצב הבית.
סך כל החוב לתאריך הנדון עמד על 3,942.- ש"ח לשנים 1996 ועד 2000.
(ב) במסמך להסבר החוב מטעם המשיבה, מיום 29.2.2001 דרשה המשיבה תיקון כתב התביעה, כדלקמן:
חוב מיסי כפר 4,967.- ש"ח
הוצאות בורר 500.- ש"ח
הוצאות חבר ועד 360.- ש"ח
ס ה " כ 5,827.- ש"ח
=======
(ג) כמו כן הוגשו קבלות בעניין תשלומי ארנונה ומים ל2001- ישירות למועצה אזורית ברנר.
5. טענות המערער בפני הבורר הן כדלקמן:
(א) לועד הכפר אין סמכות לקבוע למי שייך כל בית בנחלה.
בשלב זה אין פרצלציה.
(ב) עד סמוך ל1992- – שילמו מיסים רק עבור יחידת משק אחת ואז התקבלה החלטה בועד כי במקום שיש שני בתים מאוכלסים באותה יחידת משק – יש לשלם מיסים פעמיים. כך נאמר במסמך האגודה מיום 12.1.92:
"הוחלט כי היות ויש שני בתי מגורים מאוכלסים באותה יחידה תשלום המיסים יהיה לכל בית בנפרד כנהוג בכל יחידות המשק בכפר".
(ג) טענת המערער היא כי הבית "לא היה מאוכלס מעולם" על כן אין לשלם מיסים נוספים בעבורו ודין התביעה להידחות.
(ד) בישיבת בוררות מיום 15.1.2001 טען כי אינו מתגורר בבית מאז 1989 – וכי "הבית אינו ראוי למגורים" עד לאוקטובר 2000. מתאריך זה ואילך – מוכן המערער להתחיל לשלם מיסים.
6. טענות המשיבה בפני הבורר הן כדלקמן:
(א) המערער מחוייב בתשלום מסים עבור בית שני כמו כל יחידת משק שיש בה שני בתי מגורים.
(ב) החבר שילם בעבר מיסים אלה.
7. כאמור הבורר לאחר סקירת טענות הצדדים החליט לחייב את הנתבע (המערער דנן) לשלם את חובו הישן לאגודה בסך 3,942.- ש"ח + 500 ש"ח הוצאות בוררות.
8. טענות המערער בערעור כעולה ממסמכי הערעור ומהישיבה שהתקיימה ביום 2.7.2001:
(א) חוזר על טענותיו עד כה;
(ב) אין להסתמך על פסק-דין נגדו מ1994- מאחר ולא היה מיוצג אז בייצוג משפטי.
(ג) טעה הבורר כאשר אישר גביית מיסים על בית ריק.
(ד) מדובר בבית שאינו ראוי למגורים, חורבה.
עובדה שחשבונות המים הם מזעריים בלבד במהלך כל השנים.
(ה) בדיון האמור חזר המערער על העובדות על פיהן רכש משק ב1979 – עזב את אשתו וביתו ב1989 הוא מתגורר מחוץ למשיבה מאז.
(ו) לעניין הבית טען כי: הבית בן 67 שנים. אינו ראוי למגורים. איש מעולם לא התגורר בו.
9. בתגובה לערעור מיום 24.4.2001 טוענת המשיבה כדלקמן:
(א) המערער החליט שלא לשלם מיסי כפר כאשר הוא חבר ואינו מתגורר בביתו מסיבותיו הוא. זוהי החלטה חד צדדית.
(ב) כל יחידת משק משלמים בעליה מיסי כפר על פי מספר הבתים ביחידת המשק כך נקבע בהחלטת אסיפה מיום 8.8.89.
10. דיון עובדתי ומשפטי:
(א) כאמור החלטתי ביום 2.7.2001 כי על המערער להגיש מסמך או תצהיר לאמות דבריו כי הבית אינו ראוי למגורים. ואף המשיבה תוכל להוסיף מסמך לאמות טענותיה.
(ב) המערער הגיש דו"ח שמאי מקרקעין –אפרים אהרוני – אשר נערך באפריל 1994.
בתאור המשק בחוות הדעה הישנה ישנו תאור של "הבית השני" – כדלקמן:
במטבח ארון פשוט ללא פורמיקה למטה בלבד, מטח עבודה שיש חברון ומעליו חרסינה לבנה. בחדר רחצה אמבטיה לבנה פגומה בקירות חרסינה לבנה אשר בחלקה פגום. בחדר שירותים אסלה לבנה, בקירות חפוי כרסינה לבנה. מצב בדק הדירה ואחזקתה – ירודים.
בנוסף קיימים במשק 2 מחסנים פשוטים אשר אינם תורמים לשווי המשק".
בחוות דעת זו – לא נרשם כי הבית "אינו מתאים למגורים".
כמו כן המערער זוכה על סמך קבלות בסך 580.- ש"ח שהשקיע לשיפוץ הבית.
(ג) המערער מציע למשיבה לקבל עדות מפרודתו הגברת ציונה שורר על מצב הבית הנדון.
(ד) המשיבה אכן הגישה את תצהיר הגב' ציונה שורר מיום 15.7.2001.
מהתצהיר עולה כדלקמן:
"מאפריל 1984 לאחר שנפרדו – שימש הבית הנדון כמשרד וכדירת מגורים לבעלה בנפרד.
לאחר מכן עבר להתגורר מחוץ לתחום האגודה אך המשיך להשתמש בבית הישן כמשרד".
כמו כן:
"הבית הישן שימש למגורים ואח"כ למשרד לאורך כל השנים. העובדה ששימש למשרד לא מנעה שימוש למגורים. הבית היה והינו ראוי למגורים.
לא היה שום פרק זמן בו הבית לא היה ראוי למגורים. גם בזמן הקצר בו יצחק שיפץ אותו הוא עשה בו שמוש".
ועוד:
"יום יום אני רואה אותו (את המערער) בבית הישן".
(ה) הואיל ובסכומיו לערעור מפנה המערער לקבל עדות מפרודתו הרי שיש לקבל תצהיר זה של העדה מטעם המשיבה – כמוסכם גם על המערער.
12. לאור פסק הדין מ1994-, קשה להתעלם מהעובדה כי מדובר בחבר סרבן תשלום מיסים, כפי שאומרת המשיבה בסכומיה לערעור:
"חשוב לי לציין בפניך, שכל ההליך היה טורדני ומעיק וגורם ההוצאות לציבור (מתיישבי כפר גבתון ורשם האגודות). תשלום מסים הינו חלק מחייב חבר בקבוצה שרוצה לשמור על מסגרת ארגונית חברתית ולקיים את החוק. תקדימים של אי תשלומי מסים, לא יאפשרו לקיים מסגרת חיים בכפר, בו כל אחד יחליט, על דרך התנהגותו ומחויבותו לחברה ולסביבה.
13. המערער לא הוכיח כי הבית אינו ראוי למגורים.
אני נותנת אמון בתצהיר הגב' שורר – כפי שפורט לעיל.
14. המשיבה אכן נגררה להליך מיותר.
15. אשר על כן אני דוחה את הערעור.
המערער ישא בחובו לאגודה בסך 5,827.- ש"ח, סכום זה מוגדר כ"חוב ישן" עבור מיסי הכפר.
16. על המערער לשלם מיסי ועד כפר כמו כל חבר אחר החל מאוקטובר 2000. זהו התאריך בו הסכים המערער, בעדותו בפני הבורר, להתחיל לשלם מיסי כפר.
17. המערער ישא בהוצאות ערעור זה בסך 1,000.- ש"ח + מע"מ אשר ישולמו למשיבה.
18. התשלומים כולם יישאו ריבית והצמדה מהיום ועד ליום התשלום בפועל כאמור בחוק פסיקת ריבית והצמדה תשכ"א1961-.
7 אוגוסט 2001
עוזר רשם האגודות השיתופיות
