תביעה נגד האגודה הקהילתית והועד המקומי בטענה לגביית מיסים לא חוקית
ת"א 31080-06-22 אשל נ' כרכום כפר קהילתי אגודה שיתופית להתישבות תעשיתית וחקלאית בע"מ וחא' בית משפט השלום בנצרת בפני כבוד השופט בכיר יוסף סוהיל
בקשות לסילוק על הסף שהוגשו ע"י האגודה השיתופית, הפועלת בתחום הישוב כרכום ומנהלת בפועל את הישוב (להלן: "האגודה"), וועד מקומי כרכום (להלן: "הוועד") ואח', כנגד תביעה כספית לפיצוי והשבה כספים בסך 176,515 ₪, אשר תובע אחד מתושבי הישוב (להלן: "המשיב").
רקע:
המשיב הינו תושב כרכום, משמש כחבר הוועד המקומי, היה חבר אגודה עד לשנת 2017, ומאז אינו חבר אגודה אך ממשיך להתגורר ביישוב. המשיב הגיש תביעה כספית לפיצויים והשבת כספים על חיובי מים וארנונה "אסורים", כנגד האגודה והוועד.
מנגד, האגודה והוועד ביקשו לדחות את התביעה על הסף, לחילופין להורות על מחיקתה על הסף, ולחילופי חילופין להורות על עיכוב ההליך והעברתו לבוררות. בקשת האגודה הינה מכוח תקנות האגודה, ובהתאם לסעיף 5 לחוק הבוררות ואילו בקשת הוועד מחמת העדר סמכות עניינית.
דיון והכרעה בבקשת האגודה:
לטענת האגודה יש להעביר את התביעה לבוררות, זאת מכוח תניית הבוררות בתקנון האגודה השיתופית ליישוב סכסוכים בין האגודה לחבריה. האגודה טוענת כי מדובר בסכסוך "פנימי" הנוגע "לעסקי האגודה", ולפיכך חלה על התביעה הוראות התקנון.
מנגד טוען המשיב כי אין בסמכותו של רשם האגודות השיתופיות לדון בתביעה, וזאת כי הסכסוך הינו במישור היחסים שבין הוועד המקומי לבין האגודה השיתופית.
עיון בחוק הבוררת מוליך אל הכלל לפיו יש להורות על העברת תובענה למסלול בוררות מקום שההסכם בין הצדדים קובע זאת, אלה אם יש נסיבות חריגות להתערבות בהסכמת הצדדים. פקודת האגודות השיתופיות קובעת כי לאגודה הסמכות לקבוע בתקנותיה הוראות בנוגע ליישוב סכסוכים בין האגודה לחבר אגודה, חבר אגודה לשעבר, הוועד שלה או כל פקיד באגודה. אולם בפסיקה נקבע כי בעניינים "חוקתיים" אין לדון בבוררות והם נמנים בנסיבות החריגות בו בית המשפט יתערב בהסכמת הצדדים.
מאחר ומדובר בסכסוך בעל אופי פרטני-כספי, הנוגע לחיובים שבוצעו ע"י האגודה, ותקנון האגודה מכיל תניית בוררות, יש לברר את הסכסוך במתכונת זו.
דיון והכרעה בבקשת הוועד:
לטענת הוועד, הוא גוף המשמש כרשות מקומית בתחום היישוב, ולכן טענות הקשורות בפעילותו בכלל ובענייני ארנונה בפרט הינם שמורים לבית המשפט המנהלי.
המשיב טוען מנגד, כי אין זו תקיפה ישירה של ההתנהלות המנהלית אלא תביעה לפיצוי בגין התרשלות של הוועד, אשר בית משפט זה מוסמך לדון בו.
אין ספק כי הוועד משמש כישות מנהלית וזאת לפי צו המועצות המקומיות, המקנה לו בין היתר זכות לגבות חיובי ארנונה, וכי התביעה אשר ביסודה מבקש המשיב לתקוף את תקינות גביית הארנונה מהווה תקיפה ישירה של ההחלטה המנהלית. לפיכך ובהתאם לסעיף 5 לחוק בתי משפט מנהליים היה על המשיב להגיש את תביעתו כעתירה מנהלית בפני בית המשפט המוסמך לכך.
סוף דבר:
בית המשפט מורה על מחיקת התביעה על הסף, כך שהמשיב יוכל להגיש את תביעתו מחדש בפני הערכאות המוסמכות. המשיב ישלם למבקשים הוצאות משפט בסך 5,000 ₪.
ניתן היום, י"א שבט תשפ"ג, 02 פברואר 2023, בהעדר הצדדים.