תביעת המינהל נגד מושב לימן ועשרות מושבי קו עימות נוספים לתשלום דמי חכירה תוקפא

מושב לימן ועוד שורה ארוכה של ישובים בגבול הצפון נתבעו ע"י מנהל מקרקעי ישראל לתשלום דמי חכירה. היישובים הגישו בקשה לבית המשפט העליון לאיחוד תיקים, אך בקשתם נדחתה, תוך שביהמ"ש ממליץ להתלות את ההליכים בתיקים ולסמוך על החלטה חלוטה שתתקבל בתיק אחד. הצדדים הסכימו לאמץ ההחלטה והסכמה זו קבלה תוקף של החלטת רשמת בביהמ"ש.

בהחלטה לא נקבע שם התיק שישמש כמוביל ואבן דרך להחלטה, אך לבסוף התיק שהתנהל כתיק מוביל היה בעניין עין יעקב. בשלב כלשהו, טען המינהל, כי בתיק זה לא נקבע בירור נפרד של השאלות המשפטיות המשותפות בין התיקים, ולפיכך, אין מנוס מאשר לעשות בירור מקביל של הטענות העובדתיות שבכל תיק ותיק.

לאור זאת, ביקש המינהל מביהמ"ש להכריז, כי להחלטה בעניין ההסדר הדיוני עם מושב לימן אין תוקף וכי ביהמ"ש ידון ויחליט בבקשת הרשות להתגונן של המושב. רשמת ביהמ"ש קיבלה הבקשה, ביטלה ההסדר, וקבעה כי תנתן החלטה בבקשת הרשות להתגונן, ועל כך ערער מושב לימן לבימ"ש השלום.

מושב לימן טען, כי בכל יתר התביעות הנדונות בבתי המשפט האחרים באותו עניין, התליית ההליכים שרירה וקיימת, וממתינים לתוצאות התיק המוביל, ומבחינה זו, החלטת הרשמת אינה עולה בקנה אחד עם עמדת יתר בתי המשפט. כמו כן, טען המושב, כי אל לו למינהל להתנער מהסכמה בעלת תוקף חוזי מחייב.

לעניין ההכרעה בבקשת הרשות להתגונן, טוען המושב, כי עומדות לו טענות טובות להגנה, וכי עצם הגשת התביעה בסד"מ מפלה אותו לרעה לעומת יישובים אחרים שנגדם הוגשה תביעה רגילה.

מנגד, טען המינהל, כי אין משמעות להתליית ההליכים, והוסיף, כי המושב הפר את ההסכמה הדיונית בכך שלא הסכים לקבוע את תיק גורן כתיק מוביל ותולה טיעונו בנימוקי החלטה בתיק אחר - נוב נ' מנהל מקרקעי ישראל. עוד הוסיף המינהל, כי התליית תיקים אחרים בבתי משפט אחרים אינה מעלה ואינה מורידה לענייננו, שכן כל בית משפט רשאי להחליט כראות עיניו.

הקביעה כי אין תוקף להסדר אינה מקובלת, שכן לא אחת קובעים בתי המשפט, אף ללא הסכמת הצדדים, על איחוד והחלטה בתיק אחד מוביל על מנת ליעל הליכים ולמנוע החלטות סותרות. לאור זאת, טענת המנהל, כי המושב לא הסכים לתיק גורן שגויה, שכן כפי שנאמר לעיל, תיק עין יעקב נבחר לתיק מוביל ועצם קביעת דיון להוכחות אך מחזקת עמדה זו ואינה מייתרת את התיק.

איחוד הדיון העובדתי עם המשפטי הינו ביוזמת המינהל, ויש עדיין טעם טוב להמתין להכרעות המשפטיות, ומבחינת שיקול של יעילות הדיון יש יתרון להמתין להכרעה בתיק המוביל.

לעניין עצם בקשת הרשות להתגוננות מלאה, הרי עיון בטענות המושב מעלות, כי הטענות הינן מהותיות ועם בסיס ואינן מופרחות כלל. כמו כן, אי הגשת נתונים עובדתיים ואסמכתאות אינן סיבה לדחיית מתן רשות להתגונן אלא להיפך הן סיבות לבירור בתיק העיקרי.         

הערעור מתקבל בכך שיינתן למושב רשות להתגונן בכל הטענות אשר הועלו על ידו בבקשת הרשות להתגונן. וכן מתקבל הערעור בכך שהדיון בתביעה העיקרית יותלה עד למתן הכרעה שיפוטית חלוטה בתיק עין יעקב. המינהל יישא בהוצאות המושב בסכום של 3,000 ₪