תביעתם של 131 קיבוצים להשבת כספים מחברת החשמל בשל גביית יתר לא תדחה על הסף. בית המשפט המחוזי בחיפה

בתביעה שהוגשה ביום 1.2.10, עתרו 131 קיבוצים כנגד חברת החשמל לישראל בע"מ (להלן: "חברת החשמל")  למתן פסק דין המצהיר כי בהיותם צרכני תעריף עומס וזמן (תעו"ז) במתח גבוה, הרי הם זכאים להיות מחויבים, החל מיום 1.9.05, ב"תעריף מכירה מרוכזת", שהנו זול מה"תעריף הרגיל" לצרכני תעו"ז למתח גבוה, בו הם מחויבים בפועל בגין החשמל המסופק. נטען כי חיובם לפי התעריף הרגיל לצרכני תעו"ז במתח גבוה, נעשה ללא כל הצדקה, בשים לב לכך שהם רוכשים את החשמל מחברת החשמל במרוכז, ונוכח העובדה שהמכירה המרוכזת של החשמל לקיבוצים השיתופיים חוסכת לחברת החשמל סכומי עתק.  עיקר המחלוקת בין הצדדים נוגעת לפרשנות המשפטית של המונח "תעריף מכירה מרוכזת" בתעריפים של "מתח גבוה".

טוענת חברת החשמל כי במקום לנקוב בנזקים שנגרמו לקיבוצים עד למועד הגשת התביעה, הסתפקו הקיבוצים בהגשת תביעה לסעדים הצהרתיים בלבד, וזאת מבלי שהצביעו על אינטרס לגיטימי כלשהו שיש בכוחו להצדיק תובענה כאמור. לדעת חברת החשמל, הסעדים ההצהרתיים מהווים מסווה מובהק לסעד הכספי, שהוא הסעד אליו חותרים הקיבוצים, וזאת ככל הנראה על-מנת להימנע מתשלום אגרת משפט בגין תביעה כספית, שלהערכת חברת החשמל האגרה צפויה להסתכם בכלמעלה ממיליון ש"ח. לפיכך, יש להורות על סילוק התביעה על הסף.

עוד טענה חברת החשמל כי הטענות שהועלו במסגרת התובענה, שעניינן היקף תחולתו של "תעריף מכירה מרוכזת" מתח גבוה, נוגעות ללב ליבם של תפקידיה וסמכויותיה של רשות החשמל, שהינה רשות סטטוטורית עצמאית שהוקמה מכח חוק משק החשמל, והיא מהווה את הגורם המקצועי האמון על-פי דין על קביעתם של תעריפי חשמל. מתוקף כך נתונה לה הסמכות לבדוק תלונות של צרכני חשמל, ממין אלו המועלות כאן, ולהכריע בהן. משכך, טוענת חברת החשמל כי היה על הקיבוצים להביא טענותיהם לבירורה של רשות החשמל טרם הגשת התובענה. חברת החשמל הדגישה את החשיבות הגדולה בקבלת עמדתה של רשות החשמל נוכח ההשלכות המשמעותיות שטענות התובעים נושאות עימן, כאלה שעלולות לחייב עריכת התאמות ושינויים בנוגע לכלל תעריפי החשמל ולהשפיע על כלל צרכני חברת החשמל.

חברת החשמל טוענת כי יש להביא טענות הקיבוצים להחלטתה של רשות החשמל עצמה, טרם הבאתן לבירור בפני ערכאות שיפוטיות. לפיכך, יש להורות על סילוקה של התביעה על הסף, מחמת היותה מוקדמת ומחמת אי מיצוי הליכים, העומדים לרשות הקיבוצים מכח חוק משק החשמל.         
הקיבוצים מנגד טענו כי התביעה הוגשה כדין, שכן לשיטתם הסעד ההצהרתי הוא הסעד הקלאסי ליישוב סכסוכים כגון אלה, שעניינם פרשנות חיקוק, ובפרט כשהתובענה מכנסת תחתיה 131 קיבוצים בצוותא ובכך חוסכת מספר רב של הליכים פרטניים. עוד נטען כי יש בסעד זה כדי להביא לסיום הסכסוך בין הצדדים, כאשר התרגום המעשי של קביעה זו למונחים כספיים נתון בידי חברת החשמל, המחזיקה בידיה את כלל הנתונים העובדתיים ולוחות התעריפים כפי שהם מתעדכנים מעת לעת. עוד טענו הקיבוצים, כי אין יסוד לטענת חברת החשמל לפיה מתן סעד הצהרתי יהווה קרש קפיצה לתביעה כספית עתידית נגד חברת החשמל. זאת משום שחזקה על חברת החשמל, בשים לב למעמדה הציבורי והחובות שהוטלו עליה בפסיקה, שבמידה וייפסק כי התעריף הרלוונטי כאן הוא "תעריף מכירה מרוכזת", היא תקיים את פסק הדין ותזכה את התובעים בהתאם.

 בהקשר זה הפנו הקיבוצים לנקודת המוצא הליברלית ביחס למתן סעד הצהרתי, זאת כל עוד השאלה המוצגת בפני בית המשפט אינה אקדמאית גרידא ולתובע יש ענין ממשי בפתרונה על-מנת להסדיר את יחסיו עם הנתבע. בית המשפט האזרחי מוסמך ליתן סעד הצהרתי בעניינים הנוגעים לתחום המשפט הציבורי.

באשר לסוגיית אגרת המשפט, טוענים הקיבוצים כי משאין יסוד לעמדת חברת החשמל לגבי אי התאמת הסעד ההצהרתי, הרי שטענת חברת החשמל לענין האגרה נופלת מאליה.

באשר לטענה של אי מיצוי ההליכים, נטען כי גם בה אין כל ממש. זאת משום שאין כל הוראה בחוק משק החשמל שיש בה כדי לחסום או לצמצם את זכות הגישה של האזרח לבית המשפט, זכות שהיא בעלת ערך חוקתי.

דיון והכרעה כב' השופט  אמיר טובי 

נכון הוא, כפי שטענו הקיבוצים, כי המגמה המסתמנת בהתפתחות הסעד ההצהרתי היא מעבר ממצב בו הסעד ההצהרתי היה חריג שבחריגים למצב שכמוהו ככל הסעדים, וככזה בית המשפט לא יירתע מלתתו. היינו, מעבר למדיניות ליברלית במתן סעדים הצהרתיים. עם זאת, מקום שנראה כי ההצהרה היא תחליף לתביעה כספית, לא יעניק בית המשפט סעד הצהרתי. זאת לנוכח מגמת בתי המשפט לרכז את ההתדיינות כולה תחת קורת גג של הליך אחד.

עקרון נוסף שהתגבש בסוגיה זו קובע כי, בדרך כלל, אין להיעתר לסעד הצהרתי בלבד אם התובע יכול להשיג את מבוקשו בתובענה שבה יתבע את מלוא הסעד הממשי. במקרה כזה תתקבל תביעה הצהרתית רק אם התובע יצביע על קיומו של אינטרס לגיטימי לפיצול הדיון והסתפקות בהצהרה בלבד בשלב זה. סעד הצהרתי הנו סעד שבשיקול דעת. בבואו לשקול אם ליתן סעד זה, על בית המשפט לבחון, בין היתר, אם יש בידי המבקש לעתור לסעד אופרטיבי. אם התשובה לכך חיובית, משמע שהסעד שנתבקש הוא חלקי ובית המשפט ייטה בדרך כלל שלא לתיתו. העובדה שיש לתובע סעד מלא ממשי, אותו הוא יכול לתבוע, מהווה שיקול רב ערך נגד מתן הסעד ההצהרתי. מקום שבו מתברר כי ההליך, שבמסגרתו נתבקש הסעד ההצהרתי אינו אלא פרק א' של ההתדיינות בין אותם בעלי-דין, אין לראות את התובע, בדרך כלל, כמי שיש לו אינטרס לגיטימי כזה.

בעניין זהו, אין בנמצא כל טעם שיש בו כדי למנוע את הקיבוצים מהגשת תביעה כספית בגין הסכום אותו חייבת חברת החשמל להשיב לכל אחד מהם, לפי טענתו. על הקיבוצים להגיש תביעה כספית, תוך ציון מלוא העובדות הרלבנטיות לגבי כל אחד מהם בנפרד, באופן שיאפשר לבית-המשפט לדון בשאלות השנויות במחלוקת, תוך הכרעה בסכסוך, מבלי שהליך עתידי יהיה צפוי בין אותם צדדים באותו עניין עצמו.

אין אינטרס לגיטימי לפיצול הדיון והסתפקות בסעד הצהרתי בשלב זה. אין לקבל טענת הקיבוצים כי לאור העובדה שחברת החשמל הנה רשות סטטוטורית, הרי שדי יהא במתן פס"ד הצהרתי כדי שהקיבוצים יקבלו את מבוקשם. גם אם היה ניתן פסק דין הצהרתי לפיו מגיע לקיבוצים החזר בגין חיובי יתר, עדין יכולה להתעורר מחלוקת בנוגע לשיעור ההחזר.

יש להניח כי בכל מקרה, בטרם ייקבע מהם הסעדים המגיעים לקיבוצים (אם בכלל) ומהו שיעורם, יהיה צורך בהכרעה הנוגעת לעצם החבות, אך אין בכך כדי להצדיק פיצול ההליך באופן שתוגש, תחילה, תובענה לסעד הצהרתי, ורק לאחריה - אם תתקבל התובענה ואם הצדדים לא יגיעו להסכמה על שיעור הנזק, יהא צורך להגיש תביעה נוספת לענין זה. האינטרס הציבורי מחייב כי מחלוקות המובאות בפני הערכאות תגענה לסיומן וכי לא ייפתח פתח להתדיינות כפולה, מקום בו ניתן למצותה בהליך אחד.

בנוסף, אין כל הצדקה לכך שהקיבוצים ישאו בתשלום אגרת משפט רק בגין סעד הצהרתי, כאשר הסעד הממשי שאליו הם מכוונים, וודאי לגבי תקופת העבר, הינו סעד אופרטיבי לתשלום סכומי כסף.

יש רק להוסיף שלא נמצא ממש בטענת חברת החשמל לגבי היות התביעה "תביעה מוקדמת" מחמת אי מיצוי הליכים העומדים לרשות הקיבוצים מכח חוק משק החשמל. במקרה זה מדובר בתביעה, שלאחר שתתוקן בהתאם להחלטה זו, תהא תביעה כספית להשבת תשלומי יתר ששולמו על ידי הקיבוצים. במקרה זה, ברי כי התביעה נמצאת בסמכותו של בית משפט אזרחי לפי סכום התביעה.

לכן, אין להורות על סילוק התביעה על הסף, שעה שניתן לרפא הפגם על דרך של תיקון כתב התביעה על-ידי כימות הסעדים הכספיים להם טוענים הקיבוצים והוספת סעד כספי מתאים, תוך תשלום האגרה המתחייבת מכך.

לפיכך, יש להגיש כתב תביעה מתוקן תוך 30 יום מהיום. חברת החשמל תהא רשאית להגיש כתב הגנה מתוקן תוך 30 יום לאחר קבלת כתב התביעה המתוקן.

ככל שלא יוגש כתב תביעה מתוקן, כאמור, תימחק התובענה.

הוצאות הבקשה יילקחו בחשבון, בעת פסיקת ההוצאות, במסגרת פסק הדין.

ניתנה היום, כ"ג  אדר א תשע"א, 27 פברואר 2011, בהעדר הצדדים.

לאתר חברת החשמל