אתם שואלים - אנחנו עונים!

שלום רב משה ותודה על פנייתך.

שאלתך עוסקת בנסיבות מיוחדות שמצריכות בדיקה ומתן חוות דעת ספציפית, החורגת ממסגרת המענה בפורום האתר.
בכל מקרה הנך מוזמן לנסות ולהעביר שאלותיך ליועץ המשפטי של הוועדה לתכנון ובניה.

בברכה,
מימוני שלוש ושות' - משרד עורכי דין

שלום רב,

על אף שבתקנות ובהנחיות הרשם לעניין ועדות ביקורת לא נזכר במפורש איסור על שכיר באגודה להיות חבר בועדת הביקורת, למעט אם יש לו תפקיד ביצועי, מנהלי, כספי או חשבונאי, אנו סבורים כי מדובר על מצב של ניגוד עניינים מבני אשר אין לו מקום, שהרי אותו חבר ועדת ביקורת יהיה כפוף, הלכה למעשה, לגורמים אותם הוא אמור לבקר, מבלי שיש לו אפשרות להימנע מניגוד עניינים זה, ולכן הוא לא יוכל לבצע את תפקידו נאמנה.

בברכה,
מימוני שלוש ושות'

שלום רב שלמה.

1. תנאי הכשירות של חבר קבועים בתקנונה של כל אגודה ואגודה, והם מושפעים, כמובן, מסיווגה של האגודה, שכן לא דומים תנאי הכשירות באגודה מסוג קיבוץ לתנאי הכשירות באגודה מסוג מושב עובדים לתנאי הכשירות באגודה לקופות גמל ופנסיה וכיו"ב. אך חרף האמור, נוכל להתייחס לשאלתך באשר לאפשרות להכיר באדם כחבר מכח התנהגות.

2. האפשרות להכיר באדם כחבר מכח התנהגות קבועה בתקנה 2א לתקנות האגודות השיתופיות (חברות) (להלן: "תקנות רשויות האגודה"):

"2א. נהג אדם ונהגו בו כחבר האגודה במשך תקופה סבירה לפי נסיבות הענין, בין לפני תחילתה של תקנה זו ובין לאחריה, יראו אותו כחבר באגודה, אף אם לא נתקיימו בו הוראות תקנות משנה (א) ו-(ב) לתקנה 2, זולת אם נקבעה בתקנות האגודה הוראה מפורשת שאין לראות אדם כאמור כחבר באגודה".

3. אלא שביחס לסוגי אגודות שיתופיות ספציפיות, נקבעו מגבלות על האפשרות להכיר באדם כחבר מכח התנהגות מכח תקנה 2א הנ"ל, ואלה קבועות בתקנה 6 לתקנות רשויות האגודה.

4. כך לדוגמא, קובעת תקנה 6(2), כי במושב עובדים לא יראה הרשם אדם כחבר אלא אם הוא גר בתחום מושב העובדים דרך קבע והוא אחד מאלה:
(א) בעל משק בתחום מושב העובדים;
(ב) בן זוגו של בעל משק כאמור או האלמן או האלמנה שלו;
(ג) בן משפחתו של בעל משק כאמור או של בן זוגו או בן זוג של בן משפחה העובדים דרך קבע באותו משק;
"בן משפחה", לענין פסקת משנה זו - הורה, ילד, ילד מאומץ או נכד;

(ד) בעל זכויות ובן זוגו, ביחידת מגורים נפרדת שאינה מהווה חלק ממשק חקלאי, הגרים בה, דרך קבע, לפחות חמש שנים והכשירים להיות חברים באגודה על פי הוראות תקנותיה למעט התנאי של היותם בעלי משק חקלאי; האמור לא יחול על "בן משפחה" כאמור בתקנת משנה (ג)(2)(ג);

5. ובתקנה 6(3) נקבע כי בכפר שיתופי לא יראה הרשם אדם כחבר אלא אם הוא בעל משק בתחום הכפר השיתופי וגר דרך קבע בכפר השיתופי;

6. הנה כי כן, ככל ומדובר על אגודה הנזכרת באחד מסעיפי תקנה 6 הנ"ל, אזי חברות מכח התנהגות תוכר רק בכפוף למגבלות הנזכרות בתקנה זו (וכמובן, גם בכפוף ליתר התנאים והמגבלות הקבועים בפסיקה ביחס לאפשרות ההכרה בחבר מכח התנהגות).

בברכה,
משרד עו"ד מימוני שלוש ושות'

שלום רב דנה.

1. על פניו לא נראה כי יש מקום לפסול את מועמדותה של החברה אך ורק בשל הקשרים העסקיים אשר מתבצעים בין הקיבוץ והועד המקומי לבין עסקיה של בעלה.

2. יחד עם זאת, ככל והחברה הנ"ל תבחר ותכהן כחברת ועד ההנהלה של האגודה מחד, ושל הועד המקומי מאידך, אזי יחולו בעניין זה מספר מגבלות.

3.ביחס לועד המקומי, הרי שפרט לחובת המכרזים הקיימת לגבי התקשרויותיו, ניתן למצוא התייחסות למצבים מעין אלה בסעיפים 89א ו-89ב לצו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות) (להלן: "הצו"), אשר הוחלו גם על ועדים מקומיים, בשינויים המחוייבים, בסעיף 132 לצו.

3.1. סעיף 89א קובע כי חבר ועד מקומי שיש לו עניין, במישרין או בעקיפין, חלק או טובת הנאה בחוזה או עסק שנעשה עם הועד המקומי, יודיע על כך לועד, לא ישתתף בדיונים בעניין, ולא יצביע בכל נושא הקשור לכך.

3.2.סעיף 89ב קובע כי חבר ועד מקומי או קרובו וכו', לא יהיה צד לחוזה או לעסקה עם הועד המקומי, אלא אם הדבר אושר על ידי הועד המקומי ברוב של 2/3 מן החברים, ובאישור המועצה. במידה ומדובר על התקשרות שנעשתה לפני תחילת כהונתו של חבר הועד המקומי, אין מגבלה על ההתקשרות, אולם עם תחילת הכהונה על חבר הועד המקומי להודיע בכתב לועד המקומי על כל התקשרות שכזו שנעשתה לפני תחילת כהונתו, וכל עוד לא נסתיימה התקשרות זו הוא לא יעסוק בתוקף כהונתו כחבר ועד מקומי בכל עניין הנוגע להתקשרויות האמורות.

4.ביחס לאגודה השיתופית, אין בתקנות הוראות קונקרטיות האוסרות על כהונה במקרים מעין אלה, ונכון יהיה לפעול בהתאם להוראות הקיימות לעניין עסקה עם בעלי עניין בחברות, לרבות הוראות סעיף 278 לחוק החברות הקובע כך:

278. (א) מי שיש לו ענין אישי באישור עסקה, למעט עסקה כאמור בסעיף 271, המובאת לאישור ועדת הביקורת או הדירקטוריון, לא יהיה נוכח בדיון ולא ישתתף בהצבעה בועדת הביקורת ובדירקטוריון, ואולם נושא משרה שיש לו עניין אישי, רשאי להיות נוכח לשם הצגת העסקה, אם יושב ראש ועדת הביקורת או יושב ראש הדירקטוריון, לפי העניין, קבע כי הוא נדרש לשם הצגתה.
(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי דירקטור להיות נוכח בדיון בועדת ביקורת ולהשתתף בהצבעה, אם לרוב חברי ועדת הביקורת יש ענין אישי באישור העסקה, וכן רשאי דירקטור להיות נוכח בדיון בדירקטוריון ולהשתתף בהצבעה, אם לרוב הדירקטורים בחברה יש ענין אישי באישור העסקה.
5. הנה כי כן, על אותה חברה, בכובעה כחברת ועד הנהלה, להימנע מלעסוק בכל התקשרות של האגודה עם עסקי בן זוגה, לרבות השתתפות בישיבות הועד, וקל וחומר בהצבעה בנושאים אלה. מעורבות בעניינים אלה, עלולה להתפרש כהפרה של חובת האמונים כלפי האגודה.

בברכה,
משרד עו"ד מימוני שלוש ושות'

שלום רב,

1. סעיף 29 לתקנון המועצות האזוריות ביו"ש (להלן: "התקנון"), קובע כי:

29.(א) המועצה תבחר מבין חבריה ועדת מכרזים קבועה שתפקידיה לבדוק הצעות מחירים המוגשות למועצה בעקבות פרסום מכרז ולהמליץ לפני ראש המועצה על ההצעה שלדעת הועדה ראויה לאישורו; ראש המועצה לא יהיה חבר בועדת המכרזים.

(ב) החליט ראש המועצה לאחר עיון בהמלצות ועדת המכרזים שלא לאשר את ההצעה שעליה המליצה הועדה, ירשום את הנימוקים להחלטתו ויביאם לידיעת המועצה בישיבתה הקרובה.

(ג) ראש המועצה רשאי, באישור המועצה, לאשר הצעה מבין ההצעות שהיו לפני ועדת המכרזים, אף שהועדה לא המליצה עליה.

2. מעבר לכך, סעיף 95 לתקנון קובע כי:

95. (א) בכפוף לאמור בסעיף קטן (ב), לא תתקשר המועצה בחוזה למכירה להשכרה להחכרה של מקרקעין או טובין, וכן לרכישת מקרקעין או כל זכות בהם או לרכישת טובין או לביצוע עבודה אלא על פי מכרז אשר ההצעות שהוגשו בעקבות פרסומו נבדקו על ידי ועדת המכרזים.

(ב) הממונה יקבע כללים לעריכת מכרזים ולדרכי הזמנה וקבלה של הצעות מחירים בעקבות פרסום מכרז ורשאי הוא בכללים כאמור לפטור מועצה מחובת עריכת מכרז הן בסוגי התקשרויות מסויימים והן בענינים מיוחדים".

3. ואכן, בהתאם תוקנו כללי המועצות המקומיות (מכרזים), בהם יש פירוט רב באשר לאופן שבו יש לערוך ולבצע מכרזים ברשויות מקומיות ביו"ש.

4. במסגרת סעיף 112 לתקנון, הוחלו סעיפים שונים גם על ועדים מקומיים (בשינויים המחויבים), ובכללם גם סעיף 95 הנ"ל, מכאן, שמכרזים בועד המקומי צריכים להתבצע גם כן בהתאם לכללים אלה.

5. באשר להרכב ועדת המכרזים – כאמור, לגבי מועצות אזוריות נקבע בסעיף 25 לתקנון, כי היא תורכב מחברי המועצה, כאשר ראש המועצה לא יהיה חבר בועדה.

6. אמנם סעיף זה לא הוחל באופן ישיר על ועדים מקומיים, כך שישנה תחולה להוראות סעיף 111 לתקנון, בדבר הרכב ועדה בועדים מקומיים -

111.(א) ועד מקומי רשאי למנות ועדות קבועות וועדות לענינים או למקרים מיוחדים ולהטיל עליהן תפקידים כפי שייראה לו. ועדות אלה רשאיות, בשים לב להוראות הועד המקומי לקבוע לעצמן את סדרי עבודתן ודיוניהן.

(ב) ועדה של הועד המקומי יהיה אחד מחבריו לפחות חבר הועד המקומי והשאר בעלי זכות להיבחר כחברי הועד המקומי שאינם פסולים לכהונה לפי סעיף 21 לתקנון.

אך מאחר וועדת המכרזים אינה ועדה מכריעה אלא ועדה ממליצה (במועצה אזורית, סמכות ההכרעה מסורה לראש המועצה, ובמידה והוא מעוניין לסטות מהמלצת הוועדה - עליו לאשר זאת במליאה), נראה כי אכן אין מקום שיו"ר הועד יכהן בה, שכן הוא אמור להיות הגורם המכריע.

7. על כל פנים, מן האמור עולה כי ביו"ש, על ועדת המכרזים של הועד המקומי לכלול חבר ועד, כאשר יתר החברים יהיו כאלה הכשירים להיבחר כחברי ועד מקומי. מעניין לציין, כי לגבי ועדים מקומיים שלא ביו"ש, אין מגבלה באשר לזהותם של חברי הועדות (סעיף 131 לצו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות)).

8. בשלהי הדברים נציין, כי נוכח מורכבות הליך המכרז והצורך בהיכרות מעמיקה עם הוראות החוק בעניין זה, ייתכן ונכון יהיה לבחון אפשרות של קיום המכרז באמצעות ועדת המכרזים של המועצה האזורית.

בברכה,
מימוני שלוש ושות'

שלום רב,

1. ראשית יש להבהיר, כי ההנחיות אליהן אתה מתייחס (הנחיות רשם האגודות בעניין ועדות הביקורת), אינן בעלות מעמד מחייב, אם כי בהחלט מהוות מסמך אשר נכון להסתייע בו, לאור לאור מעמדו של רשם האגודות. אלא שאת המניעה לכהן במקביל כחבר ועד הנהלה של האגודה וכחבר ועדת הביקורת שלה ניתן למצוא כבר במסגרת תקנה 26(א)(5) לתקנות האגודות השיתופיות (רשויות האגודה), הקובעת כך:
26. (א) אלה פסולים להיבחר לועד או להמשיך לכהן בו:
...
(5) חבר בועדת הביקורת של האגודה;

2. ובאשר לשאלתך - מאחר ואין מניעה לכהן כחבר ועד מקומי ובמקביל כחבר האגודה השיתופית ביישוב (קהילתית או חקלאית), למרות מצבים של שיתוף פעולה ביניהם, ועניין זה אף מוסדר במסגרת צו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), בהסדר של "זהות ועדים", לא נראה שיש מקום למנוע כהונת חבר ועד מקומי כחבר ועדת ביקורת של האגודה (או להפך).
3. כמובן, שככל וביישוב מתקיימת זהות ועדים (חברי ועד ההנהלה של האגודה מכהנים גם כחברי הועד המקומי), אזי אין מקום לכהונה כאמור, שכן המשמעות תהא שאותו אדם יכהן גם כחבר הגוף המבקר וגם כחבר הגוף המבוקר.

בברכה,
מימוני שלוש ושות'

שלום רב,
1. תקנה 26(א)(5) לתקנות האגודות השיתופיות (רשויות האגודה), קובעת כך:
"26. (א) אלה פסולים להיבחר לועד או להמשיך לכהן בו:
...
(5) חבר בועדת הביקורת של האגודה;"

2. ניתן להבין מלשון תקנה זו, כי חבר בועד ביקורת אינו יכול להיבחר לועד, כך שעליו להתפטר מתפקידו בשביל שיוכל להגיש מועמדות וניתן יהיה לבחור בו לועד ההנהלה.

3. חיזוק לפרשנות זו ניתן למצוא בסעיף 10 להנחיות רשם האגודות בעניין ועדות הביקורת (אשר אמנם אינן בעלות מעמד מחייב, אך בהחלט מהוות מסמך אשר נכון להסתייע בו), בו נקבע כי:

"10. חבר לא יוכל להגיש מועמדותו באותה עת לועד ולועדת הביקורת."

4. על פניו ניתן ללמוד מסעיף זה, בקל וחומר, שעל חבר ועדת הביקורת להתפטר מתפקידו בטרם יוכל להגיש מועמדותו לועד ההנהלה של האגודה.

5. פרשנות זו אף מתיישבת, כאמור, עם לשון תקנה 26 הנ"ל.

בברכה,
מימוני שלוש ושות'

שלום רב רוני,

1. מתוך שאלתך עולה כי את, כמו גם תושבי הרחבה נוספים החברים באגודה הקהילתית (ולא באגודה החקלאית), נדרשים לשלם ארנונת מועצה, ארנונת ועד מקומי ומיסי אגודה קהילתית.
2. באשר לתשלומי הארנונה (הן ארנונת מועצה והן ארנונת ועד מקומי) –
2.1. אכן מדובר על מס הנקבע לפי מ"ר, ואם לא נפל פגם בחישוב השטח בו את מחויבת, או בהליכי אישור הארנונה של המועצה והועד המקומי וכיו"ב – נראה כי מדובר בחיוב הנעשה בהתאם לדין.
2.2. יחד עם זאת, ישנם מקרים ונסיבות המאפשרים לרשות המקומית ליתן פטור או הנחה מארנונה, כך שמומלץ לך לפנות למחלקת הגביה במועצה לבירור זכאותך בעניין.
3. באשר לתשלום מיסי האגודה –
3.1. ככלל, אגודה רשאית לחייב את חבריה בתשלום מסים, על פי החלטת רשויות האגודה המוסמכות, על בסיס כל שיטה אשר תהווה שיטה שוויונית וסבירה, כך שאם אין בפיך טענות לקיפוח/חוסר תום/אפליה בהתנהלות האגודה כלפייך, אין מניעה שהאגודה תמשיך בגביית מיסי האגודה מן החברים.
3.2. יחד עם זאת, גם במקרה זה באפשרותך לפעול אל מול הגורמים הרלוונטיים באגודה לצורך הכרה במצבך ככזה המצדיק מתן הנחה במיסי האגודה או לחילופין, לפעול לשינוי החלטת האסיפה (או הגורם המוסמך), כך שגובה המסים ייקח בחשבון גם סוגיות של הכנסה/מספר חברים וכיו"ב.
3.3. אמנם קיימת אפשרות של הפסקת החברות באגודה הקהילתית, אך לפעולה זו עלולות להיות השלכות על איכות החיים הכללית ביישוב, על טיב היחסים בין תושבי היישוב, ועוד. יתר על כן, גם במצב זה, ייתכן והחבר העוזב יידרש להמשיך ולשלם עבור השירותים אותם הוא ימשיך לקבל מן האגודה, כגון: גינון, שמירה וביטחון, תאורה וכיו"ב, וכן שתימנע ממנו אפשרות לעשות שימוש בשירותים אחרים כגון: חינוך משלים, תנועות נוער, תרבות, ועוד.

בברכה,
מימוני שלוש ושות'

שלום רב.

ראשית, אנו שמחים שמצאת ענין בחומרים המתפרסים באתרנו, ומקווים שכך יהיה גם בהמשך.

ובאשר לשאלתך – תלונות על פעולות הועד המקומי ניתן להפנות לועדת הביקורת של הועד המקומי, לגורמים השונים במועצה האזורית (ראש המועצה, ועדת הביקורת של המועצה ומבקר המועצה), ובמקרים מסוימים אף למשרד הפנים.

שלום רב,
1. ס' 134 (א) לצו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), קובע כי על הוועד המקומי מוטלת החובה להעביר בכל שנה תקציב לאישור המועצה, וכך לשונו:
"134. (א) לשם מילוי תפקידו לפי צו זה יכין ועד מקומי, בהתאם להוראות השר, תקציב של הכנסה והוצאה לשנת הכספים ויגישו למועצה לאישור."

2. המועצה רשאית לבצע שינויים בתקציב שהציע הוועד המקומי לפי שיקול דעתה, לרבות תיקונים והוספות כאשר שינויים אלה מחייבים את הועד המקומי, כאשר ניתנת לוועד המקומי רשות ערעור על השינויים לשר הפנים.(ס' 134א לצו).

3. על כן, ברי כי התקציב אותו אישרה המועצה הוא היחיד שמחייב עפ"י חוק, ולכן אין הוועד המקומי רשאי לפעול בניגוד לתקציב זה, לרבות סעיף מסעיפיו.

4. במידה ואכן הוועד המקומי פועל בניגוד לתקציב שאושר ע"י המועצה, כמתואר בשאלתך, הרי שניתן לפנות לוועדת הביקורת של הוועד המקומי, לוועדת הביקורת של המועצה האזורית, למבקר המועצה ולראש המועצה, על מנת שייבחנו הסוגיה ויפעילו סמכויותיהם בעניין.

שלום רב,

1. ככלל, רשאית אגודה שיתופית להחליט על כל עניין הקשור עם תפעולה התקין, והמגמה היא לצמצם את ההתערבות בהחלטות רשויות האגודה.

2. יחד עם זאת, אין מדובר בכוח בלתי מוגבל, ובתי המשפט, כמו גם רשם האגודות השיתופיות, מתערבים בהחלטות האגודה, בנסיבות המתאימות. כך לדוגמא, כאשר החלטות אינן הולמות את החוק או את תקנון האגודה; אם מדובר על החלטות אשר התקבלו בחוסר תום לב ובחוסר סבירות; אם מדובר על החלטות הגורמות לפגיעה בזכויות החברים בצורה בלתי מידתית ובלתי ראויה; ובאם ההחלטות מהוות קיפוח המיעוט ללא הצדקה עניינית;

3. מכאן, שבמידה ואכן השינוי שנערך בתקנון השיוך הפנימי גרם לפגיעה כלפי שני חברים, וקיים חשש הדבר נעשה שלא בתום לב או ללא הצדקה עניינית, ייתכן ויש מקום לפנות לביהמ"ש, לרשם האגודות השיתופיות או לבורר, על מנת שתיבחן חוקיות ההחלטה, בהתאם להוראות תקנון האגודה.

4. הדברים שלעיל יפים גם באשר לשאלתך השנייה, כאשר ניתן להוסיף, כי במידה ומדובר בהשוואת דירתו של הרווק לדירה של גרוש עם ילד, הרי שעל פניו אין בכך משום גריעה בתנאיו של הגרוש, אלא רק הטבה עם החבר הרווק, וממילא לא נראה כי קיימת בכך בעיה. מה עוד, שבהחלט ניתן לחשוב על שיקולים ענייניים אשר יכולים להצדיק השוואת תנאים זו, כגון רצון להקל על חברים רווקים וכיו"ב.

שלום רב,

1. כמובן שהרשם אינו יכול לטפל באופן אישי בכל תיק ותיק המגיע לטיפולו, ולשם כך ממונים עוזרים ומפקחים (ראה לדוגמא בסעיף 3 לפקודת האגודות השיתופיות).
2. ובאשר לשאלתך - ערעורים הנוגעים לבחירות לועד ההנהלה יש להגיש לרשם האגודות, אשר לעיתים מנתב הטיפול למפקחים שבאזורי הארץ השונים, האחראים על הטיפול באגודות השייכות לאותו מחוז.

שלום רב,
לא ניתן לתת תשובה כללית לשאלתך, אלא יש לבדוק את נסיבות המקרה המיוחד שלך.
הנך מוזמנת ליצור עמנו קשר על מנת שנוכל להציע לך את מתן שירותינו המשפטיים.

שלום רב,

1. בס' 1 לתקנות האגודות השיתופיות (חברות) החוק מגדיר מיהו בן ממשיך:
"בן ממשיך" – בן אחד בלבד או בן מאומץ אחד או נכד אחד של בעל משק, לרבות בן זוגו, המחזיק בעצמו או מכוח התחייבות בלתי חוזרת בכתב של הוריו או מכוח ירושה, במשק חקלאי, כבעל, כחוכר, כחוכר משנה, או כבר-רשות לתקופה בלתי קצובה או לשנה לפחות של מוסד מיישב והאגודה או של האגודה כשאין מוסד מיישב;"
2. ככל והבן הממשיך עומד בהגדרת ס' 1, בכדי להתקבל כחבר באגודה עליו לפעול לפי הוראות ס' 3א (ב):
"3א (ב) בן ממשיך הכשיר לחברות על פי תקנון האגודה יגיש לועד ההנהלה בקשה בכתב להתקבל כחבר לפי הנוסח שבתקנון האגודה, בצירוף מסמכים המוכיחים את היותו בן ממשיך."
3. מהתקנות עולה כי טרם קבלתו כחבר אגודה על הבן הממשיך לעמוד בהגדרה הכתובה בס' 1, לשם כך עליו להחזיק במשק החקלאי מכוח ירושה או התחייבות בלתי חוזרת, ולאחר מכן לגשת עם המסמכים הרלוונטיים לוועד ההנהלה באגודה ולהגיש בקשה להתקבל כחבר בה.
4. אם כן, נראה כי אכן הדרישה מצד האגודה להפקדת ההתחייבות טרם הגשת הבקשה לחברות באגודה היא דרישה חוקית, שכן בהעדר הפקדת התחייבות בלתי חוזרת מהוריך אינך עונה על הגדרת בן ממשיך ואינך זכאי להגיש בקשה להתקבל כחבר אגודה.

שלום רב,

1. מאחר ואין בידינו את כלל הנתונים הנדרשים, נפרט להלן תשובה כללית בלבד.
2. תקנה 12 לתקנות האגודות השיתופיות (רשויות האגודה), קובעת כך:
12(א) החלטה באסיפה כללית מתקבלת לפי קולות המצביעים והוא אף אם נקבע אחרת לענין זה בתקנות האגודה; הרוב הדרוש מבין המצביעים הוא כפי שנקבע בפקודה או בתקנות שלפיה, ואם אין שם הוראה – כפי שנקבע בתקנות האגודה".
3. אמנם הסעיף עוסק בקביעת דרישה לרוב מיוחס בתקנון עצמו, אך על פניו אין מניעה כי התקנון יסמיך את האסיפה לקבוע דרישה לרוב מיוחס לנושא כזה או אחר, וחזקה כי לא נפל פגם בסעיפי התקנון אשר אושרו לרישום על ידי רשם האגודות.
4. בענייננו, הוראות תקנון האגודה כפי שהובאו בשאלתך, מסמיכות את האספה לקבוע את הרוב הדרוש לקבלת החלטה בכל נושא שתראה לנכון. הלכך, ככל ואכן נקבע כי החלטה בנושא מסוים מצריכה רוב מיוחס, וכך גם שינוי אותה החלטה, אזי נראה כי אם בוטלה ההחלטה שלא על פי הרוב המיוחס הנדרש היא אינה תקפה.
5. בשלהי הדברים נשוב ונציין, כי שלצורך מתן תשובה פרטנית ומדוייקת לשאלתך, יש צורך לקבל את הנתונים הספציפיים.

שלום רב.

1. המצב המתואר בשאלתך, כונה על ידי השופט אהרון ברק כ"בחירה ללא בחירות", קרי – מצב בו מספר המועמדים קטן או שווה למספר הכיסאות של הגוף הנבחר (בג"צ 1302/96 סיעת "עצמאות ושינוי" נ' ועד מחוז תל אביב של לשכת עורכי הדין).

2. מצינו שנקבע לא אחת, כי יש מקום להכרה בהליך של "בחירה ללא בחירות", וזאת, בין היתר, מאחר והצורך בעריכת בחירות מתייתר לאור העובדה שבכל מקרה המועמדים אשר הגישו את מועמדותם הם אלה שייבחרו, ומאחר שהדבר עולה בקנה אחד עם תכליות של יעילות וחיסכון, ועם הרצון לסיים את הליך הבחירות, מהר ככל שניתן, כדי לאפשר פעילות תקינה ומיטבית של הגוף הנבחר.

3. במסגרת עמ"נ 11318-05-13 דוד כחלון נ' זיתן מושב עובדים, דן ביהמ"ש המחוזי בירושלים במקרה דומה למקרה האמור בשאלתך, בו האסיפה מינתה ועדת קלפי, ולאחר שחלף המועד להגשת מועמדות, התברר כי חמישה מועמדים הגישו את מועמדתם, מספר הזהה למספר המקומות בועד. ועדת הקלפי התייעצה עם יועמ"ש האגודה ועם נציג רשם האגודות, והוחלט למנות לועד האגודה את חמשת החברים שהגישו את מועמדותם.

4. הן עוזר רשם האגודות והן נשיא ביהמ"ש המחוזי אשררו החלטה זו, תוך שנקבע כי: "ועדת הקלפי פעלה כדין עת החליטה להכריז על חמשת המועמדים כוועד החדש, ולא להעביר את ההחלטה בעניין זה לידי האסיפה הכללית".

5. בין היתר, נשענה ההחלטה על היקש מהאמור בסעיף 171(א) לצו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), שם נקבע כי אם היה מספר המועמדים שאושרו בבחירות לועד המקומי שווה למספר החברים העומד לבחירה, לא יתקיימו בחירות בקלפי, וניתן יהיה להכריז על המועמדים שאושרו כחברי הועד המקומי.

6. חרף האמור יש לעיין בתקנון האגודה ולראות האם ישנה התייחסות למצב זה. ככל ואין התייחסות בתקנון, הרי שעל פניו, בנסיבות המתוארות בפנייתך, אין מניעה שועדת הקלפי תכריז על המועמדים כועד הנבחר.

בברכה,

שלום רב.

1. על פי סעיף 3 לפקודת האגודות השיתופיות, שר העבודה הוא הרשאי למנות את רשם האגודות השיתופיות, וכן בסמכותו למנות אנשים אשר יעזרו לאותו רשם, לרבות הקניית סמכויות הרשם לאותם אנשים:

"שר העבודה רשאי למנות אדם אשר ישמש רשם האגודות השיתופיות לישראל או לחלק הימנה ולמנות אנשים אשר יעזרו לאותו רשם, ובצו כללי או מיוחד רשאי שר העבודה להקנות לכל אחד מן האנשים האלה את הסמכויות אשר לרשם עפ"י פקודה זו, כולן או מקצתן".

2. באשר ליתר העניינים הנזכרים בשאלתך, כגון הרציונל העומד בבסיס השיטה או ענייני הרוטציה במשרדי הרשם – יש להפנות השאלה לשר העבודה ולמשרדי רשם האגודות השיתופיות.

בברכה,

שלום רב,

1. השוויון בהצבעה בא לידי ביטוי בכך שלכל חבר באגודה יש קול אחד בהצבעה באסיפת החברים.
2. במושבים, כל בעל משק בן זוגו, בן ממשיך, ובן זוגו של הבן הממשיך זכאים להתקבל לחברות באגודה.
3. היחידה המשקית בה מתגורר החבר איננה אישיות משפטית היכולה להיות חברה באגודה שיתופית אלא רק האנשים המתגוררים באותה יחידה משקית, ולכן מכיוון שהיחידה המשקית איננה חברה באגודה, היא לא יכולה להיות בעלת זכויות הצבעה בה.
4. יחד עם זאת, החובות והזכויות הכלכליות במושב צריכות להתחלק בין היחידות המשקיות באופן שיוויוני. באופן זה מיסי אגודה מוטלים על היחידות המשקיות באופן שיוויוני ולא על החברים עצמם. כך גם חלוקת רווחים ו/או הטבות כלכליות מחולקות בין המשקים באופן שיוויוני.

שלום רב אברהם,
1. זכויות של חבר אגודה בנחלתו הינן זכויות בר רשות, ואלו מוענקות לחבר על ידי האגודה, אשר בעצמה הינה, ברוב המקרים, בגדר ברת רשות של הסוכנות היהודית או שוכרת לתקופה של 3-5 שנים מטעם רשות מנהל מקרקעי ישראל המעמידה את "משבצת" הקרקע לשימוש האגודה.
2. עקב מעמדה המורכב של הקרקע, הדרך לקבלת זכות בנחלה מותנית בהסכמת האגודה, והסכמה זו ניתנת רק למי שמתקבל כחבר בה.
3. בעקבות בג"צ דרורי 1793/03 , קבעה רמ"י בהחלטה 970 שבעל נחלה שקיבל את נחלתו בהיותו חבר אגודה ומעוניין להפסיק את חברותו בה, רשאי לעשות זאת ולהמשיך להיות בעל זכויות בנחלה.
4. באשר למצב דברים בו מלכתחילה תירשם נחלה על שם מי שלא נתקבל לחברות באגודה, אין הלכה מחייבת המתירה עניין זה, אך קיימות מספר פסיקות חריגות של בתי המשפט המחוזיים, המכירות באפשרות כזו, וגם זאת רק בהתקיים מספר תנאים. ערעור בעניין תלוי ועומד בביהמ"ש העליון.

שלום רב,

1. על מנת שניתן יהיה להשיב באופן מדויק לשאלתך, יש צורך לבחון את הוראות תקנון האגודה בנושא, אך יחד עם זאת, נוכל להתייחס ל-2 נקודות עקרוניות.
2. ככלל, במצבים בהם בעלי נחלה רוצים להעביר את זכויותיהם בנחלה למי שמונה על ידם כבן ממשיך, האגודה דורשת ויתור של ההורים על זכויותיהם כחברי אגודה. תנאי זה נועד למנוע מצב בו ישנם בנחלה 3 דורות של חברים, שכן לאחר שהזכויות בנחלה עברו לבן הממשיך, הוא גם יהיה זכאי למנות בן ממשיך מטעמו.
3. עם זאת, מצב זה אינו מוחלט וקיימים מקרים רבים בהם האגודה מאפשרת קיומם של שלושה דורות חברים במשק אחד, דוגמא לכך ניתן ללמוד מצו שנחתם לאחרונה ע"י שר הכלכלה המאפשר לאגודות במושבי עובדים לקבוע מנגנון בו יינתנו שישה קולות הצבעה לכל משק ללא תלות במס' החברים הנמצאים בו.
4. מלבד זאת נציין, כי גם במצבים בהם האגודה לא תתנה את העברת הזכויות בנחלה בוויתור על החברות באגודה, ייתכן והדבר יוביל לכך שההורים כבר לא יעמדו בתנאי הכשירות לחברות בתקנון (ככל ולדוגמא, דורש התקנון כתנאי כשירות – בעל זכויות בנחלה), ואז תוכל האגודה לפתוח בהליך להפקעת החברות גם בעתיד. בכל מקרה, על פי פסיקת בתי המשפט, אין מדובר בהליך אוטומטי