ליעוץ ופרטים נוספים
לכל שאלה חייגו:
03-5629911

אתם שואלים - אנחנו עונים!

+ הוספת הודעה

אבי ז"ל החל בהסדרת המשק ואישור דירה שלישית בהתאם לרציפות בין דורית. באמצע ההליך נפטר אבי והמינהל ביקש ראשית להעביר הזכויות ליורש. ולאחר מכן לבצע הסדרה. לאבי היתר מהמינהל על כ-400 מ"ר (ללא פיצול דירה שלישית) עם חריגה של מרפסת 40 מ"ר. האם זה אומר שלא נוכל בהמשך לנצל את הרציפות בין דורית מאחר ואבי נפטר?



יעקב שלום,

ראשית, אנו מודים לך על פנייתך.

משאלתך עולה כי מדובר במקרה פרטני הדורש היכרות עם הנסיבות הספציפיות על מנת לתת מענה מדויק, ועל כן הדבר חורג מהשירות הניתן במסגרת הפורום.

הנך כמובן מוזמן ליצור קשר עם משרדנו ונשמח לעמוד לשירותך לצורך הכנת חוות דעת בתשלום.

בברכה,
איתן מימוני ושות' - משרד עורכי דין.



אנחנו בעל בית בישוב קהילתי אנחנו לא חברי אגודה
הבית שלנו מושכר למשפחה והיא משלמת מס אגודה מלא
האם חלה עלינו חובת תשלום מס אגודה נוסף בהיותנו בעל הנכס?



אשר שלום,

על פניו החייבים במסי האגודה הם חבריה וכן במקרים מסוימים ניתן לגבות מסי אגודה קהילתית מתושבי היישוב שאינם חברי אגודה ובכל זאת מתגוררים ביישוב, יחד עם זאת, יש לבחון כל מקרה לגופו ובעיקר את הוראות התקנון הספציפי בעניין.

בברכה,
איתן מימוני ושות'.



שלום
הועברו לי זכויות בית בישוב קהילתי שהינו אגודה קהילתית התיישבותית ללא תמורה
אינני חבר אגודה !
בביתי גרה משפחה פלונית ומשלמת מס אגודה מלא
האם אני גם צריך לשלם מס אגודה? אף על פי שאני לא גר בבית ולא חבר אגודה?



תמיר שלום,

על פניו החייבים במסי האגודה הם חבריה וכן במקרים מסוימים ניתן לגבות מסי אגודה קהילתית מתושבי היישוב שאינם חברי אגודה, יחד עם זאת, יש לבחון כל מקרה לגופו ובעיקר את הוראות התקנון הספציפי בעניין.

בברכה,
איתן מימוני ושות'.



אני בעל משק/נחלה במושב שיש בו זהות ועדים. בני מתגורר עמנו, רווק בן 40, והוועד מחשיבו כשוכר (אנו המשכירים לו) נדרשים ומשלמים מס אג' קהילתית מהכרטיס המשפחתי. לא נפתח חשבון ו. מקומי עד היום, וכך כבר שנים, למרות החלטת ועד שלא קוימה. האם חוקי לגבות מס מוניצ' ולהעבירו מכרטיס החבר שלנו לאג'? האם חוקי לגבות מס מוניצ' מיחיד/רווק בסכום שווה לזה שגובים ממשפחה? יצוין כי הודענו בכתב שהבן אינו מעונין בתוספת שירותים ודרשנו, לפיכך להפסיק תשלום ולחילופין- לזמנו להסכמות , שככל הידוע לי, יש פסיקות בנושא. תודה.



כתוב כי ניתנה תשובה, אך היא אינה מופיעה. איני רואה תשובה.



הישוב נווה שלום היינו כפר שיתופי שמנוהל על ידי ועד מקומי ,
1. האם יש תעריף מקסימלי שהאגודה יכולה לדרוש עבור מס ועד מקומי .
2.היש תקנון שמחייב את הכפר להעניק הנחה לחבר שהוא נכה [ עם תעודת נכות מביטוח לאומי ] ?
3.למה אמור הכסף שגובים כמס ועד מקומי לשמש ?



זיאד אבו חמד שלום,

1. מאחר והאגודה והועד המקומי הינם שני גופים נפרדים, האגודה אינה יכולה לדרוש עבור מס ועד מקומי, ועל חיוב הארנונה של הועד המקומי להיעשות ע"י הועד המקומי (באופן ישיר או באמצעות המועצה האזורית).

מבחינה מעשית, ועד מקומי רשאי לחייב את התושבים אך ורק בארנונה, וגם זאת במידה והדבר אושר כדין ע"י המועצה האזורית (ובמקרים של הטלה ראשונה לאחר שנת 2005 – גם על ידי שרי הפנים והאוצר).

אכן, יש תעריף מקסימלי לגביית ארנונה הקבוע בתקנות הסדרים במשק המדינה (ארנונה כללית ברשויות המקומיות), תשס"ז-2007, כאשר בשטחי מועצות אזוריות, התעריף מתייחס לתעריף המשוקלל הנגבה הן ע"י המועצה האזורית והן ע"י הועד המקומי.

2. הזכאויות השונות להנחה מארנונה קבועות בתקנות הסדרים במשק המדינה (הנחה מארנונה), תשנ"ג-1993, והן כוללות גם התייחסות למתן הנחה לאדם בעל נכות.

3. ארנונת ועד מקומי משמשת את תקציב הועד המקומי באופן כללי, ואין חובה שתשמש למטרה ספציפית כזו או אחרת.

בברכה,
איתן מימוני ושות'



שלום רב,
ברצוני לשאול, האם יישוב שאינו רשמי ולא נושא סמל יישוב, הנמצא בתחומי יו"ש ומשוייך למועצה האזורית, כאשר תושבי היישוב רשומים כתושבי היישוב השכן.

במקרה כזה, האם יש אפשרות למנות נציגים למליאת המועצה האזורית? על אילו סעיפי חוק או תקנות הנושא נסמך.


תודה רבה



שלום רב,

סעיף 1 בשילוב עם סעיף 7 לתקנון המועצות האזוריות (יהודה ושומרון), תשל"ט-1979. מתיר לחברי אגודה של שכונה נפרדות ביישוב לשלוח נציג למליאה, בהתקיים התנאים הבאים:
1. הממונה נתן את אישורו לעניין. חשוב לציין, כי על מנת שהממונה ייתן את אישורו, נדרש כחברי האגודה של אותה שכונה, יגורו באזור נפרד מחברי שאר היישוב.
2. מספר תושבי האגודה הנפרדת עולה על 15% מסך כל תושבי היישוב.

בברכה,
איתן מימוני ושות'



שלום,
אני חבר קיבוץ באחד הקיבוצים במרכז
לכול חבר קיבוץ יש תיק אישי במזכירות הקיבוץ.
בתיק יש מסמכי קבלה לחברות/דפי תקציב/ ומסמכים בנוגע להתנהלות מול מזכירות הקיבוץ באופן אישי.

שאלתי..
האם מותר למזכיר הקיבוץ להעביר לגורם אחר מחוץ לשערי הקיבוץ את התיק? האם חל על התיק האישי הגנת הפרטיות?
תודה



בני שלום,

כל החומרים המצויים בתיקו האישי של החבר בקיבוץ מהווים חומרים חסויים שלא ניתן להראותם לאחרים אלא למי שמוסמך לכך מכח החלטות רשויות הקיבוץ או מכח הדין.

בברכה,
איתן מימוני ושות'



פרסמתם חוות דעת בנושא רשת ביטחון, אשר לפיה יש להבטיח צרכי חברים באופן שלא יפחת משכר המינימום. האם יש להתייחס לשכר המינימום כברוטו או נטו?



אייל שלום,

1.על פניו, תקנות האגודות השיתופיות (ערבות הדדית בקיבוץ מתחדש), תשס"ו-2005 (להלן: "תקנות הערבות ההדדית") מתייחסות לשכר מינימום כסכום ברוטו. להלן נציג עמדתנו.

2.סעיף 1 לתקנות הערבות ההדדית מפנה אותנו לחוק שכר מינימום. וראה:
"שכר מינימום" – כהגדרתו בחוק שכר מינימום, התשמ"ז-1987;

3. עיון בסעיף 1 לחוק שכר מינימום מלמד אותנו כי :

" שכר מינימום" לחודש – סכום כמפורט להלן, לפי העניין:
בתקופה שמיום י"ג בכסלו התשע"ח (1 בדצמבר 2017) עד תום תוקפו של חוק שכר מינימום (העלאת סכומי שכר מינימום – הוראת שעה), התשע"ה-2015 (בחוק זה – הוראת השעה) – סכום השווה ל-5,300 שקלים חדשים, כפי שהוא מוגדל במהלך התקופה האמורה בפסקה זו, על פי סעיף 4; "

4.בהתאם לפקודת מה הכנסה, על סכום זה יש לשלם מס. ראה סעיף 2 :

"מס הכנסה יהא משתלם, בכפוף להוראות פקודה זו, לכל שנת מס, בשיעורים
המפורטים להלן, על הכנסתו של אדם תושב ישראל שהופקה או שנצמחה בישראל או מחוץ לישראל ועל הכנסתו של אדם תושב חוץ שהופקה או שנצמחה בישראל, ממקורות אלה..."

5.אשר על כן, על פניו ניכר כי הסכומים המוזכרים בתקנות הערבות ההדדית מתייחסים לסכומים ברוטו.

6.יחד עם זאת, יש לזכור, כי בהתאם לפקודת מס הכנסה ובהתאם לנסיבות הספציפיות, ייתכן וניתן יהיה לקבל פטור ממס.

7.כמו כן, יש לזכור כי לכל תושב ישראל עומדות נקודות זיכוי מס. כאשר עסקינן באדם אשר מרוויח הכנסה בגובה שכר המינימום (והינו ללא כל הכנסה נוספת), נקודות המס למעשה מקזזות עד ל-0 את סך המס שעליו לשלם.


בברכה,
איתן מימוני ושות'.



האם לועד המקומי יש מחוייבות דיווח/אכיפה על חריגות בניה במושב כמו לועד האגודה בהתאם לתיקון 116 לחוק התכנון והבניה...?



יעקב שלום,

ככלל עבירות בניה נאכפות על ידי הוועדות המקומיות והיחידות הארציות והדבר אינו בסמכות הוועד המקומי.

בברכה,
איתן מימוני ושות'



שלום, בעקבות "חוות דעת- מימוש רשת ביטחון בעקבות משבר הקורונה".
נכתב בסעיף 5, ב, 3 בעד ילד שרק אחד מהוריו חבר, זכאי ההורה החבר רק למחצית מהשיעורים הקבועים בפסקה (1).
א. לפי מה אתם קובעים שילד ניתן לחלוקה?
ב. אם ילד ניתן לחלוקה אזי המיסים שמשולמים על הילד אמורים להיות, מחצית משיעורי הקיבוץ?
ג. האם אתם מודעים איך מצב זה שם ילד מול שאר הילדים?
ד. איך הילד נחשב למול ילדים של חברים חדשים שהתקבלו?



שלום רב.

הסעיף אליו מתייחסת השאלה לקוח מתקנות האגודות השיתופיות (ערבות הדדית בקיבוץ מתחדש).

על כל פנים, התקנות עוסקות בחובת הקיבוץ כלפי חבריו ומשכך יש היגיון שהתקצוב הנוסף שנותן הקיבוץ לחבריו בגין ילד ששני הוריו חברים יהיה כפול מזה אשר ניתן לחברים בגין ילד אשר רק אחד מהוריו הינו חבר, שכן הקיבוץ אינו מחויב לממן את ההורה שאינו חבר.

בברכה,

איתן מימוני ושות'



אני מתגוררת בקראוון ששייך ליישוב,
האם מותר להם לגבות ממני תשלומים על צריכת החשמל שלי במקום חברת חשמל?
(הם גובים ממני תעריף גבוה יותר מחברת חשמל)



שירה שלום,

אם מדובר במצב בו מונה החשמל רשום על שם היישוב, יכול היישוב לגבות תעריף נוסף עבור תחזוקת רשת החשמל הפנימית שלו.

בהתאם, ניתן לפנות ליישוב ולבקש כי יעבירו את מונה החשמל על שם הדייר המתגורר בקרוואן, אולם לא ניתן לעשות זאת אם היישוב מוכרז כ"מחלק חשמל היסטורי".

בברכה,
איתן מימוני ושות'



שלום,
הנני מתגורר במושב בו קיימת אגודה חקלאית וועד מקומי. לפי תקנון הוועד המקומי אצלנו במושב, רשאי להבחר כיו"ר (לוועד המקומי) רק מי שהינו גם חבר באגודה החקלאית. האם אין בכך ניגוד עניינים, שכן הוועד המקומי אמור לייצג את כלל התושבים? אם הדבר אינו "חוקי" מהי הדרך בה ניתן לשנות מצב זה (הנני תושב הרחבה, ואיני חבר בוועד המקומי, אך הדבר מכעיס אותי בתור תושב שלא זוכה לייצוג חף מאינטרסים).



ישי שלום,

ראשית, יש לחדד ולהבהיר כי לועד המקומי אין תקנון (בשונה מהאגודה השיתופית שהינה תאגיד אשר מסמך היסוד שלו הוא תקנון).

ייתכן והנך מתייחס למציאות החוקית של "זהות ועדים", ולפיו מי שמכהנים כחברי ועד האגודה יכהנו גם כחברי הועד המקומי. מציאות זו רלוונטית כאשר מרבית התושבים הינם חברים באגודה.

כאשר ישנם תושבים אשר אינם חברים באגודה, אזי קיימת אפשרות של פיצול ועדים, קרי – עריכת בחירות נפרדות לועד המקומי. אפשרות ביניים הינה – "צירוף נציגות", כלומר, מצב שבו חברי ועד ההנהלה של האגודה מכהנים כחברי הועד המקומי, ובנוסף – כולל הועד המקומי גם נציגים אשר נבחרים ע"י התושבים.

ההוראות הנוגעות ל"זהות ועדים", "פיצול ועדים" ו-"צירוף נציגות", וכן אפשרות של מעבר ממציאות אחת לאחרת, מפורטות במסגרת צו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות).

בברכה,

איתן מימוני ושות'



בתביעה של זוג חברי קיבוץ כנגד החלטת ועד הקיבוץ, שנידונה בפני רשם האגודות, בעניין הפקעת חברותם של בני הזוג. קבע הרשם שיש להשיב להם את חברותם. להקצות חזרה זכויות על שטח לבניה, ולשאת בהו"צ שכ"ט.
לדברי מנהלי האגודה, פנקס החברים תוקן, אך כבר למעלה משנה שאינם מקצים את השטח. ולא שילמו את שכר הטירחה.כציד ניתן לפעול על מנת לאכוף ההחלטה?



שלום רב.

יכולת האכיפה של החלטות הרשם והגורם הרלוונטי לעניין, תלויה, בין היתר, בשאלה – איזה הליך התקיים ומה בדיוק נקבע בהחלטה, כאשר יכולים להיות הבדלים בין הליך בוררות, הליך חקירה וכיו"ב.

הנך מוזמנת ליצור קשר עם משרדנו לצורך בחינת הסוגיה הפרטנית.

בברכה,
איתן מימוני ושות'



שלום,

האם לאחר התפטרותו של חבר ועד יש למנות במקומו את המועמד שקיבל את מספר הקולות הגדול ביותר לאחר חברי הועד?

בתודה,



שלום רב.

אכן כך הוא הדבר. ראה תקנה 25 לתקנות האגודות השיתופיות (רשויות האגודה), תשל"ה-1975:

25. (א) נתפנה מקומו של חבר הועד תוך תקופת כהונתו של הועד, יבוא במקומו המועמד שקיבל את המספר הגדול ביותר של קולות בבחירות לועד לאחר חברי הועד שנבחרו, ללא צורך בהחלטה נוספת והוא ייכנס לתפקידו כחבר הועד תוך 14 ימים מיום שנתפנה מקום חבר הועד או במועד כינוסה הראשון של ישיבת הועד שלאחר התפנות המקום, לפי המוקדם.
(ב) לא היה מועמד למילוי המקום שנתפנה בועד כאמור בתקנת משנה (א), או התפטר הועד כולו תוך תקופת כהונתו, ייבחר חבר הועד או הועד כולו, לפי הענין, באסיפה כללית שלא מן המנין.
(ג) פחת מספר החברים בועד, ואין יותר מועמד למילוי המקום שנתפנה כאמור בתקנת משנה (א), יהיה הועד רשאי לפעול במשך שלושה חדשים לכל היותר מיום שהתפנה המקום כאמור, אלא אם פחת מספר החברים בועד מהמנין החוקי.

בבברכה,

משרד עו"ד איתן מימוני ושות'



שלום לכם,
האם חבר וועד מקומי מכהן, יכול לפנות באופן אישי, על דעת עצמו לוועדת ביקורת ולבקשה לבדוק נושאים ספציפיים שאינם נראים לו כתקינים בהתנהלות הוועד בו הוא חבר? זאת בנוסף לנושאים הכללים האמורים להופיע בדוח ועדת הביקורת.



ליאור שלום ,

כל חבר ועד מקומי, כמו כל תושב, יכול לפנות לועדת ביקורת ולבקש שתבדוק נושא מסוים. הסמכות להחליט מה יבדק ומה לא יבדק, הינה של ועדת הביקורת.

בברכה,
איתן מימוני ושות'



היכן ניתן למצוא את התקנה בצו המועצות בעניין חובת פרסום פרוטוקול ישיבת ועד מקומי ככל שחלה חובת פרסום + הקלטה והאם ישנם פסקי דין בעניין פרסום פרוטוקול ישיבת ועד מקומי אודה להבהרות בעניין



העברנו ללא תמורה לבננו בית בישוב קהילתי שהינו אגודה שיתופית.
הישוב מחייב את בננו שגר עימנו בבית מיסי אגודה בנוסף למיסי אגודה שאנו משלמים על אותו בית
האם בננו חייב במיסי אגודה והוא אינו חבר אגודה?
תודה
וגם אם לא היינו גרים איתו ביחד. האם הוא חייב לשלם מיסי אגודה כשהוא לא חבר אגודה?
שרה



שרה שלום,

הדבר תלוי בנסיבות, באופן כללי קיימת אפשרות לחייב במיסי אגודה גם את מי אשר אינו חבר אגודה.
לצורך התייחסות קונקרטית יש לבחון את הנושא לעומק ולעיין בהחלטות הרלוונטיות אשר נתקבלו באגודה.
אנו מזמינים אותך ליצור קשר לצורך קביעת פגישה וקבלת חוות דעת בתשלום.

בברכה,
איתן מימוני ושות'



צימרים במושב כדירות להשכרה האם מותר
האם המיסוי/תשלום על צימרים מכל הבחינות שונה מבניה רגילה בנחלה...
האם ניתן להשכיר צימרים כדירות להשכרה רגילות ...?
מה התייחסות גורמי האכיפה בעיקר רמ"י למצב כזה..
דמי החכירה המשומים לרמ"י הם על הקרקע בלבד או גם המיבנים שעל הקרקע כלולים בנוסחת גובה דמי החכירה...?



יעקב אברהם שלום,

ככלל, הפעלת צימרים בשטח חקלאי (נחלה)- אם אינה נעשית במסגרת פל"ח מאושר- מהווה שימוש חורג המצריך הסדרה מול רמ"י ומוסדות התכנון.

להסדרה הנ"ל יש משמעויות כספיות המשתנות לפי הנתונים הספציפיים.

את השאלות שהעלית יש לבחון הן במישור מערכת היחסים מול רמ"י, הן במישור חוקי התכנון והבניה והן ביחס לתקנון המושב והחלטותיו.

הנך מוזמן לקבוע פגישה במשרדנו לבחינת המצב המשפטי ומתן ייעוץ.

בברכה,
איתן מימוני ושות'



התנחלות שבה האדמות לא מוכרות בטאבו ובו אגודה שיתופית שאינני חלק ממנה שדורש מיסי ישוב ולא נותן שום שירות עבורי (מלבד מים וחשמל שעליהם אני משלם להם), האם אני חייב בתשלום המיסים לפי חוק או שיתכן ולאו דווקא?



שירה שלום,

באופן עקרוני, אכן קיימת אפשרות כי על אף שאינך חברת אגודה תחויבי בתשלום מיסי אגודה – הפסיקה בעניין זה אינה אחידה בין בתי המשפט, והיא משתנה, בין היתר, גם ממקרה למקרה בהתאם לנסיבות, להוראות התקנון, להסדרה החוזית הקיימת, לסוגי השירותים בגינם נגבה המס, וכיו"ב.

בברכה,
איתן מימוני ושות'



האם מותר לוועד מקומי להטיל קנס על הוראת קבע שחזרה ומנגד - לתת הנחות בארנונה על תשלומים שבוצעו בהו"ק ?



דפנה שלום,

על פניו את הליכי הגבייה יש לעשות עפ"י פקודת המסים (גביה), כולל הצמדה וריבית.

בנוסף, הנחה בארנונה יש לתת עפ"י הכללים המעגנים בתקנות הסדרים במשק המדינה (הנחה מארנונה), תשנ"ג-1993.

בברכה,
איתן מימוני ושות'



שלום לך,
מול מי מתלוננים על חוסר תפקוד של הרשם או המפקח מטעמו ?
דוד



דוד שלום,

כל גוף ממשלתי כפוף לביקורת מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור.

בברכה,
איתן מימוני ושות'



«   «הבא   | 10 | 9 | 8 | 7 | 6 | 5 | 4 | 3 | 2 | 1    הקודם»   »
כניסה מנהל

Close

יצירת קשר

השאירו פרטיכם ונחזור אליכם בהקדם: