03-5629911
הרצאה - היחס בין הועד המקומי והאגודה השיתופית
הרצאה שהועברה ע"י עו"ד תומר טבק בינואר 2017 לעובדי האגף לאיגוד שיתופי במסגרת יום עיון למשרד רשם האגודות השיתופיות
א. מבוא
- בניגוד לעיריות ומועצות מקומיות המהוות את גורם השלטון המקומי היחיד והישיר מול התושבים, מבנה השלטון המקומי במועצות אזוריות מורכב יותר, דו רבדי, שכן מועצה אזורית היא צורת שלטון המאגדת מספר יישובים באזור גיאוגרפי מסוים.
- הבסיס לכינון הועדים המקומיים, מצוי כבר בפקודת המועצות המקומיות, וכיום הוא מופיע בנוסחה החדש של הפקודה, משנת 1965, בסעיף 3. לפקודה נוסחים קודמים מן השנים 1921, ו-1941.
- כך לדוגמא, סעיף 5(3) לפקודת המועצות המקומיות-1941 (אשר אינה בתוקף!), ואשר נוסף לפקודה זו בתיקון משנת 1947 קבע כי "מקום שנתכוננה מועצה מקומית בשטח הכולל שני כפרים או יותר משניים, או חלקים מהם, יכול הצו – שלפיו נתכוננה אותה מועצה מקומית – להתקין קביעות בדבר התכוננותם של ועדים מקומיים בכל אותם כפרים או במקצתם או בחלקים מהם, בדבר הרכבם, שטח שפיטתם, וכוחותיהם וחיוביהם...".
- הצו המרכזי הנוגע לתחום המועצות האזוריות והועדים המקומיים הוא צו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), תשי"ח-1958, אשר מקובל לכנותו – "צו המועצות האזוריות".
- פרק ארבעה עשר לצו המועצות האזוריות שכותרתו "הנהלה מקומית" נפתח בסעיף קצר, ולכאורה פשוט ומובן, סעיף 90, האומר כי: "כל ישוב יתנהל על ידי ועד מקומי".
- אך ניהול יישוב בכלל, וניהול יישוב על ידי ועד מקומי בפרט, איננו כה פשוט ומובן כפי שניתן היה להסיק מלשונו של סעיף 90 לצו. האמת היא, שהועד המקומי ויחסיו עם המועצה האזורית מחד, ועם האגודות השיתופיות שביישוב (זו החקלאית וזו הקהילתית) מאידך, הינו נושא סבוך, המצריך היכרות עם סעיפי החוק השונים, כמו גם עם הדינמיקה הייחודית המאפיינת אגודות שיתופיות שונות, דוגמת קיבוצים ומושבים, לרבות אגודות קהילתיות.
- במסגרת הרצאה זו, נתמקד ביחסי הועד המקומי והאגודה השיתופית, על שלל המורכבויות שהיא מעוררת.
ב. הועד המקומי
- כאמור, צו המועצות האזוריות קובע, כי יישובים בתחומי מועצות אזוריות יתנהלו על ידי ועד מקומי, ויש לדעת כי במהלך השנים חלו שינויים והתפתחויות בכל הנוגע לסמכויותיהם ומעמדם של הועדים המקומיים.
- לקראת סוף שנות ה-90 הציע משרד האוצר לבטל את מעמדם הסטטוטורי של הוועדים המקומיים. עקב התנגדות המועצות האזוריות ותנועות ההתיישבות, מינה מנכ"ל משרד הפנים בשנת 1999 את "הועדה לקביעת מעמדו וסמכויותיו של הועד המקומי במועצה האזורית" (ועדת אמרני), שבראשה עמד יהושע (שוקי) אמרני, אשר כיהן באותה עת כמנהל אגף בכיר לביקורת ברשויות המקומיות, ובהמשך כיו"ר המועצה הארצית לתו"ב, וכמנכ"ל משרד הפנים (2013-2015).
- ועדת אמרני המליצה להרחיב את סמכויות המועצה האזורית על חשבון סמכויות הועד המקומי, אך להשאיר את הועד המקומי על כנו כגוף סטטוטורי עם סמכויות מצומצמות שיוגדרו בצו.
- ואכן, אם עד לשנת 2004, קבע צו המועצות האזוריות, בסעיף 132, כי: "לועד המקומי יהיו בתחום הנהלתו, אותן הסמכויות שיש למועצה בתחום המועצה לפי סעיף 63 לצו, בכל אותם התנאים וההגבלות שסמכויות המועצה מותנות או מוגבלות בהם, אולם הועד לא יהיה רשאי להשתמש בסמכויות אלה אלא במידה שהמועצה אינה משתמשת בהן וכל עוד שאין בכך משום סתירה להחלטות המועצה שהודיעו עליהן לועד, ולחוקי העזר שלה".
- הרי שבשנת 2004, תוקן הצו, ועתה קבוע בו כי סמכויותיו של כל ועד מקומי ייקבעו בהתאם לסמכויות אשר המועצה האזורית האצילה לו:
"132. לועד מקומי יהיו בתחום הנהלתו, כל סמכויות המועצה שבתחומה, לפי סעיף 63, ככל שאצלה לו המועצה על פי החלטתה ובהתאם לתנאים שנקבעו בה, לרבות התנאים והמגבלות בסמכויות אלה ובכפוף לסעיף 63(ה); הועד המקומי יהיה רשאי לעשות שימוש בסמכויותיו, ככל שלא יהיה בכך סתירה להחלטות המועצה שהודיעה עליהן לועד ולחוקי העזר שלה."
13. לפיכך לא מן הנמנע שלועד מקומי אחד יואצלו סמכויות נרחבות, בעוד שלועד מקומי אחר יואצלו אך מעט מסמכויות המועצה שבתחומו.
ג. האגודה השיתופית – מהותה ועקרונותיה
- בדומה לשותפויות עסקיות המוכרות לכולם, גם מטרתה המרכזית של האגודה השיתופית היא לאפשר לחבריה לפעול ביחד להשגת האינטרסים המשותפים של כלל החברים, ובדומה לחברה בע"מ, גם כאשר אגודה שיתופית נרשמת כדין, היא מהווה אישיות משפטית בפני עצמה, וכל פעולותיה למול צד שלישי יוצרות מחויבות של האגודה מבלי שמחויבות זו תיפול באופן אישי על חבריה (פרט למקרים חריגים).
- אך בשונה מיתר השותפויות העסקיות, פעילותה של האגודה השיתופית אמורה להתנהל בהתאם לעקרונות של הדדיות, טיפוח החיסכון וכד', כפי שמפורט בפקודות האגודות השיתופיות ובתקנות השונות.
- כך למשל, אחד העקרונות המרכזיים ביותר בניהול אגודה שיתופיות הוא עקרון השוויון בין חבריה, הכולל את הכלל לפיו לכל חבר יש כח שווה בקבלת ההחלטות של האגודה.
- הגוף המרכזי ביותר שבוחרת האסיפה הכללית של האגודה הוא ועד ההנהלה, כאשר הבחירות לועד ההנהלה יכולות להיעשות בדרך של הצבעה גלויה במהלך האסיפה הכללית, או באמצעות קלפי.
- ככלל, פרט למקרים חריגים, יכלול ועד ההנהלה רק חברי אגודה, וסמכויותיו הן שיוריות, וכוללות למעשה את כל סמכויות האגודה השיתופית שלא נמסרו לרשות אחרת בפקודה, בתקנות האגודות השיתופיות או בתקנון האגודה. על פי התקנות, על ועד ההנהלה וחבריו לפעול בתחום סמכויותיהם, בכפוף לתקנות האגודה ולהחלטות האסיפה הכללית, לטובת האגודה וללא הפליה.
- מעבר לסמכויותיו השיוריות, הוענקו לועד ההנהלה סמכויות מפורשות: הוא רשאי להועיד את האסיפה הכללית בכל עת ולקבוע את סדר יומה, יש לו סמכות להטיל קנסות על חברי האגודה ככל ותקנון האגודה מאפשר הטלת קנסות, יש לו סמכות למנות ועדות משנה ולאצול להן מסמכויותיו, וכיו"ב.
- כל עוד פועל ועד ההנהלה במסגרת המטרות והסמכויות שנקבעו בתקנון האגודה ובהחלטותיה של האסיפה הכללית, וכל עוד פעילותו היא בגדר הפעילות הרגילה של עסקי האגודה, אין הוא זקוק לאישור מוקדם מהאסיפה הכללית.
- אולם על מנת לבצע פעולות שיש בהם כדי לפגוע באושיות האגודה או במטרותיה העיקריות, כגון מכירת נכסי האגודה או שינוי יעוד המקרקעין שברשותה, חייב ועד ההנהלה אישור מוקדם של האסיפה הכללית. ובכל מקרה, אין לועד סמכות לסטות מהחלטות האסיפה הכללית, שכן תפקידו הוא ליישם את החלטותיה.
- במרבית האגודות השיתופיות, תקופת הכהונה של ועד ההנהלה לא תעלה על ארבע שנים ולא תפחת משנה, והיא נקבעת בתקנון האגודה.
- כאשר תמה תקופת הכהונה של אחת מרשויות האגודה, חבריה ימשיכו לכהן בתפקידם עד שתיבחר רשות במקומם, אולם, חובה על הועד לכנס אסיפה כללית אשר על סדר יומה בחירות לרשויות האגודה תוך שלושה חדשים מיום תום תקופת הכהונה. ככלל, במידה ולא כונסה אסיפה בתום שלושת החדשים, תסתיים כהונת הרשויות (כאשר לרשם האגודות נתונה סמכות להאריך הכהונה ב-3 חודשים נוספים).
ד. הועד המקומי ביישוב השיתופי – כלל זהות הועדים
- אם כן, במצב דברים זה היינו אמורים למצוא בכל יישוב, לכל הפחות, שני ועדים מרכזיים נפרדים - הועד המקומי, המנהל את ענייני היישוב ברמה המוניציפאלית-שלטונית, וועד האגודה השיתופית, המנהל את עניני היישוב הנוגעים לאגודה השיתופית ולחבריה.
25. אך בכדי לאפשר ניהול יעיל ותקין של היישוב, ובשל הקושי הקיים לעיתים, לאייש את כלל הרשויות ביישוב באנשים המוכנים להתנדב לתפקיד, קובע סעיף 91 לצו המועצות האזוריות את כלל "זהות הוועדים":
"91 (א) כפוף לאמור בסעיפים 91א ו-91ב, מי שמכהנים בישוב שיתופי, במועד פלוני, כחברי ועד ההנהלה של האגודה השיתופית להתיישבות חקלאית של הישוב (להלן - האגודה השיתופית), יכהנו גם כחברי הועד המקומי של הישוב."
- על פי כלל זה, מי שנבחרים לכהן ביישוב שיתופי כחברי ועד ההנהלה של האגודה, יכהנו גם כחברי הועד המקומי של הישוב.
- וחשוב להדגיש – כי "זהות ועדים חוקית" זו, הינה מצב מובנה (הניתן לשינוי אמנם ע"י הפרדת גופים וקיום בחירות נפרדות לועד המקומי), וזאת בשונה ממצב אותו נכנה - "זהות ועדים בפועל", בו במקביל לבחירת הועד המקומי ביישוב, מחליטים חברי האגודה השיתופית לבחור לועד ההנהלה את אותם אלו אשר נבחרו לכהן בועד המקומי של היישוב.
- כאן המקום לציין, כי נכון להיום, על פי נוסח הסעיף בצו המועצות האזוריות, זהות הועדים החוקית הינה בין הועד המקומי לבין ועד ההנהלה של האגודה החקלאית של היישוב השיתופי.
- יחד עם זאת, גם במצב זה ניתן ליצור זהות ועדים חוקית בין הועד המקומי לבין ועד ההנהלה של האגודה הקהילתית, על ידי סיווגה של האגודה הקהילתית גם כאגודה חקלאית במקומות בהם הדבר מתאים ואפשרי מבחינת החוק, ועל ידי כך שהאגודה הקהילתית תוכר כ"יישוב השיתופי" במועצה האזורית, וזאת בהתאם להגדרת "יישוב שיתופי" בסעיפי ההגדרות שבצו המועצות האזוריות:
"ישוב שיתופי" – קיבוץ, קבוצה, מושב עובדים, מושב שיתופי, כפר שיתופי, לרבות ישוב שלפחות שמונים למאה מתושביו שהם בני 17 ומעלה מאוגדים באגודה שיתופית להתיישבות ושהמועצה מכירה בו כישוב שיתופי לצורך צו זה"
- אחת המשמעויות של זהות ועדים חוקית, המבדילה אותה מן זהות הועדים בפועל, הינה משך כהונת הועד המקומי, שכן בעוד שבמצב דברים "רגיל", חברי הועד המקומי מכהנים בתפקידם כחמש שנים, ומתחלפים במועד בו נערכות הבחירות למועצה האזורית, במצב של "זהות ועדים חוקית", משך כהונת חברי הועד המקומי נקבע, הלכה למעשה, על פי האמור בתקנון האגודה השיתופית לגבי משך כהונת ועד ההנהלה של האגודה.
- בשנת 1989 ניתנה הכרעה בבג"ץ 753/87 ישראל בורשטיין ואחר נ' שר הפנים ואח' (להלן: "בג"ץ בורשטיין"), בו דן ביהמ"ש בשאלה הבאה: "תושבים של יישוב שיתופי, שאינם חברים באגודה השיתופית של היישוב, אינם זכאים לבחור ולהיבחר לוועד המקומי של היישוב, האם מצב דברים זה הינו חוקי?"
- וכך נקבע על ידי השופט ברק:
"הנה כי כן, על שר הפנים להבטיח בצו המועצות האזוריות קיומו של איזון ראוי בין זכותם של תושבי היישובים, המהווים את המועצה האזורית, לבחור ולהיבחר למוסדותיה השלטוניים, לבין אינטרס הכלל בקיומה ובקידומה של ההתיישבות העובדת. איזון כזה אינו מובטח, מקום בו נשללת מתושבי מושב העובדים, שאינם חברי האגודה השיתופית, הזכות לבחור ולהיבחר לוועד המקומי. המצב הקיים מפר כל אזון ראוי, תוך שהוא נותן עדיפות לאינטרס של ההתיישבות השיתופית על פני כל אינטרס אחר...
אשר-על-כן אנו קובעים, כי תוקפו של סעיף 91(א) לצו המועצות האזוריות יפקע שישה חודשים מהיום. יש לקוות, כי בתוך שישה חודשים ניתן יהא לבחון רעיונות שונים ולהתקין בתוך זמן זה הוראה חדשה כדין".
- בעקבות בג"ץ בורשטיין תוקן צו המועצות האזוריות, ונוצרה האפשרות החוקית לבטל, בתנאים מסוימים, את זהות הוועדים ולקיים בחירות כלליות לוועד מקומי נפרד מוועד האגודה, כך שלמעשה קיימים כיום שלושה מצבים אפשריים ביחסים בין הועד המקומי לועד היישוב:
33.1 זהות ועדים –
33.1.1 מצב בו חברי האגודה בוחרים את ועד האגודה, ואלו מכהנים גם כועד המקומי של היישוב, כפי שפורט לעיל.
33.2 ועדים נפרדים (פיצול ועדים) –
33.2.1 מצב הקיים באגודות קהילתיות שאינן עומדות בתנאים לקיום זהות ועדים, או כאשר השר מורה על פיצול ועדים, כך שחברי האגודה בוחרים את ועד האגודה ותושבי היישוב בוחרים את חברי הועד המקומי.
33.2.2 על פי סעיפי הצו, השר יורה על פיצול כאמור, אם התקיים אחד מן המקרים הבאים:
- מספר הבוחרים בישוב שאינם חברי אגודה עלה על מספר הבוחרים חברי אגודה (ובמילים אחרות – אם 50% או יותר מן הבוחרים אינם חברי אגודה).
- על פי בקשה של 20% מבין הבוחרים של היישוב. על בקשה כאמור להיות מוגשת לשר לפחות 64 ימים לפני הבחירות.
- בקיבוץ או קבוצה – על פי בקשה של 50% מבין הבוחרים של היישוב.
33.2.3 מעבר לכך קובע סעיף 91ג(ב) לצו, כי אם נערכו בחירות נפרדות לועד מקומי והוגשה לשר בקשה להורות על קיום בחירות לנציגות או על קיום זהות ועדים מלאה, הבקשה תאושר אם ביקשו זאת למעלה מ-80% מבין הבוחרים של היישוב (ובלבד, שמספר הבוחרים ביישוב שאינם חברי אגודה שיתופית אינו עולה על מספר הבוחרים חברי אגודה).
33.3 צירוף נציגות –
33.3.1 במצב זה, חברי האגודה בוחרים את ועד האגודה, ואלו מכהנים גם כחברי הועד המקומי של היישוב, אך בנוסף, תושבי היישוב אשר אינם חברי האגודה בוחרים בנפרד את נציגיהם בועד המקומי.
33.3.2 על פי סעיפי הצו, השר יורה על צירוף נציגות, אם הוגשה בקשה לכך על ידי תושב שאינו חבר אגודה ומספר הבוחרים שאינם חברי אגודה הוא 10% לפחות ממספר הבוחרים ביישוב.
33.3.3 בקיבוץ או קבוצה, השר יורה על צירוף נציגות, אם חתמו על הבקשה 10% מכלל הבוחרים ביישוב ואם מספר הבוחרים שאינם חברי אגודה הוא 30% לפחות ממספר הבוחרים ביישוב.
33.3.4 מעבר לכך קובע סעיף 91ג(א) לצו, כי:
- אם לאחר שנערכו בחירות לנציגות הוגשה לשר בקשה לקיים בחירות נפרדות לועד מקומי ביישוב – הבקשה תאושר אם הוגשה בידי 20% לפחות מבין הבוחרים ביישוב, ובקיבוץ או קבוצה – בידי 50% לפחות מבין הבוחרים ביישוב.
- אם לאחר שנערכו בחירות לנציגות הוגשה בקשה לקיום זהות ועדים מלאה – הבקשה תאושר אם הוגשה בידי למעלה מ-90% מבין הבוחרים של היישוב (ובלבד, שמספר הבוחרים ביישוב שאינם חברי אגודה שיתופית אינו עולה על מספר הבוחרים חברי אגודה).
ה. ועדים מקומיים ביו"ש
- בכל הנוגע לדינים החלים על ועדים מקומיים ביו"ש, הבסיס מצוי בצו בדבר ניהול מועצות אזוריות (יהודה והשומרון) (מס' 783), תשל"ט-1979, אשר תוקן על ידי מפקד האזור באותה עת, תת אלוף, בנימין בן אליעזר.
- במקביל, תיקן מפקד האזור מכח צו זה את תקנון המועצות האזוריות (יהודה והשומרון), תשל"ט-1979, אשר הוראותיו מקבילות, בשינויים המחויבים, להוראות צו המועצות האזוריות, וגם העדכונים בתקנון זה נעשים במקביל לתיקונים המתבצעים בצו המועצות האזוריות.
ו. יחסי הועד המקומי והאגודה השיתופית
- לאור מצב משפטי ועובדתי זה, נוצר ערבוב בין התחומים שבאחריותו וסמכותו של כל אחד מהוועדים: מיסי האגודה השיתופית מכונים לעיתים מיסים מוניציפאליים; עובדי האגודה העוסקים באספקת שירותים מוניציפאליים, כגון: גינון, פינוי אשפה, אחזקת מוסדות ציבור, מועסקים שלא בדרך של מכרז; אין הפרדה בין חשבונות הבנק והתקציבים של האגודה השיתופית והועד המקומי; אין ביקורת או פיקוח על מעבר כספים בין הגופים השונים, ועוד;
- בנוסף, לא פעם מתגלעים עימותים בין תושבי הועד המקומי שאינם חברי האגודה החקלאית (תושבי ההרחבה או שוכרים), לבין תושבים שהם חברי הקיבוץ או המושב, בין השאר, בנוגע לזכויות בקרקע הנכללת בהסכם המשבצת, שינוי ייעודה ושימושיה, הבעלות והאחריות על המבנים הציבוריים (שחלקם נבנו בכספי האגודה החקלאית) היקף המסים והאגרות שיש לשלם בגין הפעילות הקהילתית בישוב, אופן השימוש בהכנסות הועד ובנכסי האגודה ובשטחי האגודה המשמשים את הקהילה כולה, ובנוגע לחיי הקהילה ואופייה, וכן הלאה.
- באגודות קהילתיות עניין זה בא לידי ביטוי במצבים בהם ישנם חברי אגודה אשר פרשו מן האגודה וממשיכים להתגורר בשטח היישוב.
- אך חשוב מאוד להדגיש, כי הועד המקומי הוא גוף משפטי נפרד מועד האגודה, וכי גם במצב של זהות ועדים, הזהות היא פרסונאלית בלבד. חשיבותה של אבחנה זו נובעת, בין היתר, מן העובדה שבעוד שהאגודה הינה גוף מתחום המשפט הפרטי, הועד המקומי הינו גוף מתחום המשפט הציבורי, וחלות עליו חובות חוקיות משפטיות רבות יותר.
- מתוך אבחנה זו נובע, בין היתר, כי על חברי הועד לנהל פרוטוקולים נפרדים לכל אחד מן הועדים, לנהל חשבונות נפרדים, למנות מורשי חתימה נפרדים, ולהקפיד לקבל בכל אחד מן הועדים החלטות הנמצאות בתחום סמכויותיו של הועד הרלוונטי.
- כך למשל, בכובעם כחברי הועד המקומי, חברי הועד אינם רשאים לקבל החלטות הנוגעות לעניינים הפנימיים של האגודה השיתופית (כגון: קבלת חברים, מימוש החלטות האסיפה הכללית וכד'), ומנגד, בכובעם כחברי ועד האגודה, חברי הועד אינם רשאים לעסוק בעניינים המיוחדים לועד המקומי (כגון: גביית ארנונת ועד מקומי).
- בדומה לכך, חברי הועד המקומי אינם יכולים להעביר, סתם כך, כספים מן הועד המקומי לאגודה השיתופית, ואף חתימה על הסכמים בין שני הועדים צריכה להיעשות בכפוף לכללי ההתקשרות החלים על הועד המקומי, וכפי שנראה להלן, גם בכפוף לסוגיות של ניגוד עניינים.
ז. המלצות הועדה לבדיקת המלצות מבקר המדינה בנושא הועדים המקומיים – ועדת רייף
- בחו"ד שהכין המשנה ליועץ המשפטי לממשלה משנת 1996 נקבע, כי אגודה קהילתית, שהיא גוף מתחום המשפט הפרטי, אינה רשאית להסיג את גבולם של הוועד המקומי ושל המועצה האזורית, והתיימרותה ליטול לעצמה סמכויות של הרשות המקומית, על ידי קביעת סמכויות אלה בתקנון, אינה כדין.
- בדו"ח מבקר המדינה על התנהלות השלטון המקומי לשנת 2009, נאמר כי בניגוד לחוות דעת זו, אושרו תקנונים של אגודות שבהן הייתה נטילת סמכויות המהווה השגת גבול, כשביישובים רבים פועלות האגודות כגוף מוניציפאלי במקום הוועדים המקומיים.
- בעקבות דו"ח המבקר, הוקמה באוקטובר 2010 "ועדה לבחינת המלצות מבקר המדינה בנושא הסדר זהות הועדים" (ועדת רייף), אשר בראשה עמד מי שכיהן באותה עת כסמנכ"ל בכיר למינהל ומשאבי אנוש, מנהל אגף בכיר לביקורת והממונה על החשבונות במשרד הפנים, מר דני רייף.
- תפקידה של ועדת רייף היה לבחון את המלצות מבקר המדינה בנושא הוועדים המקומיים, וביתר פירוט: לבחון את נושא זהות הוועדים; לבחון את יחסי הגומלין בין ועד האגודה השיתופית והועד המקומי, וכן בין שני אלה למועצה האזורית; לבחון את נושא מבני הציבור ביישובים ושיוכם; ולהמליץ לשר על שינויי חקיקה, ככל שיידרשו; ועוד; במאי 2011 פורסמו "המלצות הועדה לבדיקת המלצות מבקר המדינה בנושא הועדים המקומיים".
- עיקרי המלצות הועדה:
א. שימור המבנה הדו-רבדי, שימור מעמדם הסטטוטורי של הועדים המקומיים, והשארת מקור הסמכויות במועצה האזורית.
ב. להותיר את ההסדר בדבר אצילת הסמכויות מהמועצה לועדים המקומיים. יחד עם זאת, המועצה תקבע סל שירותים מקומיים מינימאלי אותו היא תהיה מחויבת להעניק לכלל תושביה.
ג. הקצבות המועצה ליישובים, ככל שישנן, יועברו אך ורק לחשבון הועד המקומי.
ד. הועד המקומי יחויב לקיים אסיפות תושבים בעלות תוקף מחייב כלפי הועד המקומי לפחות פעם אחת בשנה, לרבות ערב אישור תקציב.
ה. ועד מקומי יעביר תקציבו, לאחר אישורו באסיפת התושבים, לאישור המועצה במתכונת אחידה ומחייבת. המועצה תבטיח כי תהיה התאמה בין הסמכויות שאצלה לועד לבין התקציב המוגש על ידו לאישורה.
ו. מבני ציבור מוניציפאליים יש להעמיד לשימוש כלל תושבי היישוב, כאשר תקן מקובל למבנים אלו ביישוב כפרי ייקבע במשותף על ידי משרד הפנים, מרכז המועצות האזוריות ותנועות ההתיישבות, בהתאם לגודל היישוב ואופיו. יחד עם זאת, הועדה ממליצה שבכל מקרה יש לאפשר הסכם חופשי בין הועד המקומי לאגודה ביישוב נתון, ורק כאשר לא תמצא הסכמה, ההכרעה תהיה על ידי ראש המועצה האזורית (או מי מטעמו), בהתאם בתקן מבני ציבור מוניציפאליים.
ז. האגודה הקהילתית אינה מהווה תחליף לועד המקומי ואינה רשאית למלא תפקידים מוניציפאליים.
ח. כפי שנקבע בצו – גם במצב של זהות ועדים, הזהות היא פרסונאלית בלבד. הועד המקומי הוא גוף משפטי נפרד מועד האגודה, ועליו להתנהל לפי הוראות הצו ושאר הדינים הרלוונטיים.
ט. הועדה ממליצה לשקול תיקון הצו באופן שזהות ועדים תתקיים מול האגודה הקהילתית ביישוב ולא מול האגודה החקלאית (ביישוב בו קיימות שתי אגודות כאמור), וזאת רק במידה ולפחות 80% מהבוחרים חברים בה. גם במקרה זה, תיוותר האפשרות לבקש כי יתקיימו בחירות לועד בנפרד.
ט. בכל היישובים חייבת להתקיים ועדת ביקורת ויש לוודא כי היא נבחרה ומתפקדת. במידה ולא נבחרה ועדת ביקורת או שועדת הביקורת אינה ממלאת תפקידה, תמנה המועצה מבקר והועד ישא בשכרו.
י. כל ועד מקומי יגיש למועצה דו"חות כספיים מבוקרים על פעולותיו.
יא. העסקת עובדים על ידי הועד המקומי תהא טעונה אישור המועצה, וחריג לכלל זה יהיה לגבי משרות מינימאליות שאיושן יהיה פטור מאישור (מזכיר, גזבר, מנהל חשבונות).
יב. התקשרויות הועד צריכות להיות כפופות לדיני המכרזים החלים על המועצות האזוריות.
ביישוב מעל 2000 תושבים הועד רשאי לקיים בעצמו את הליך המכרז, והמועצה תאשר כי הליך המכרז היה תקין.
ביישובים קטנים יותר, עורך המכרז ותנאי המכרז ייקבעו בהתאם לסכום ההתקשרות הכרוך בו: מכרזים שסכומם מחייב מכרז פומבי (למעלה מ-330,000 ₪) ייערכו על ידי ועדת המכרזים של המועצה; מכרזים בסכומים נמוכים יותר, יבוצעו על פי רשימת הספקים ונותני השירותים הנמצאים במועצה, ויישלחו למספר ספקים, בהתאם לסכום המכרז.
יג. נושאי הקמת תשתיות ומבני ציבור ופיתוחם יטופלו רק על ידי המועצה.
יד. הועדה ממליצה לתקן החקיקה הנוגעת לארנונה שרשאי הועד המקומי להטיל, ולקבוע שיעור מינימאלי ומקסימאלי לארנונת ועד מקומי, מבלי שתהיה משמעות למועד הטלת הארנונה הראשונה (בניגוד למצב כיום, בו קיים הבדל בין ועדים שהטילו ארנונה לפני 2005 לבין אלו שהטילו ארנונה רק לאחר שנה זו, כמפורט להלן).
ח. מיסי ועד מקומי ומיסי אגודה שיתופיות
- כאשר אנו עוסקים בהשתת תשלומים ביישוב, יש להבחין בין שני סוגי שונים של תשלומים – תשלומים לועד המקומי, ותשלומים לאגודה השיתופית.
- כאמור, הועד המקומי הינו גוף מינהלי, המהווה חלק מן השלטון המקומי בשטחי מועצות אזוריות. ככזה, חלות על הועד המקומי חובות מתחום המשפט הציבורי, והוא מהווה, גורם שלטוני ביחס לכל תושבי היישוב, מבלי קשר לשאלת חברותם באגודה השיתופית.
- כל הטלת תשלומים המתבצעת על ידי הועד המקומי לא רק שיכולה לחול על כלל התושבים ביישוב, אלא חייבת לחול על כלל התושבים ביישוב.
- באשר לחיובים הכספיים אשר רשאי ועד מקומי להשית - קובע סעיף 133 לצו המועצות האזוריות, כי הועד המקומי רשאי, באישור המועצה, להטיל בתחום הנהלתו כל מס שהמועצה רשאית, וכן רשאי הוא באישור המועצה, ובכפוף להוראות חוק ההסדרים, להטיל ארנונה כללית:
133. (א) ועד מקומי רשאי, באישור המועצה, להטיל בתחום הנהלתו כל מס שהמועצה רשאית להטיל לפי סעיף 68(א) ורשאי הוא, באישור המועצה ובכפוף להוראות חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב), התשנ"ג-1992 (להלן – חוק ההסדרים), והתקנות שהותקנו לפיו להטיל ארנונה כללית, והכל לצורך ביצוע הסמכויות שהמועצה אצלה לו (להלן – מסי ועד מקומי); לא החליט ועד מקומי על הטלת מסי ועד מקומי בתחומו, רשאית המועצה, לאחר שניתנה לועד המקומי הזדמנות להשמיע את טענותיו, להחליט על הטלת מסי ועד מקומי כאמור אם נוכחה שהם דרושים לביצוע הסמכויות שאצלה לועד המקומי.
- סעיף 68(א) לצו המועצות האזוריות קובע כך:
68. (א) המועצה רשאית להטיל בתחום המועצה או בכל חלק ממנו את האגרות, ההיטלים ודמי ההשתתפות, למעט ארנונה (להלן - מסים), שמועצה רשאית להטילם לפי הפקודה.
- וסעיף 14 לפקודת המועצות המקומיות קובע מה רשאית מועצה להטיל:
"14. בכפוף להוראות צו הכינון, תהא למועצה מקומית סמכות להטיל באישור הממונה תשלומי חובה אלה:
(1) ארנונות, לרבות ארנונות חינוך, על נכסים הנמצאים בכפר או בקבוצת הכפרים או באזור או ברובע, שישולמו על ידי בעליהם או מחזיקיהם; ארנונת חינוך לפי פסקה זו מותר להטילה בנוסף על כל ארנונת חינוך המוטלת לפי סעיף 12, של פקודת החינוך;
(2) אגרות בעד רשיונות או כל דבר אחר, וכן היטלים שעיריות מורשות אותה שעה להטילם או שמועצה מקומית רשאית להטילם לפי כל חיקוק, ובלבד שעל הצבת שלט המבהיר כי המקום הציבורי או השירות הציבורי הניתן במקום הציבורי הוא נגיש לאנשים עם מוגבלות לא ייגבו אגרה או תשלום כלשהו; בפסקה זו, "מקום ציבורי", "שירות ציבורי" – כהגדרתם בסימנים ג' וד' בפרק ה'1 בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998 (להלן – חוק השוויון); "נגישות" – כמשמעותה לפי פרק ה'1 בחוק השוויון; "אדם עם מוגבלות" – כמשמעותו בפרק ב' לחוק השוויון;
(3) אגרות בעד הספקת שירותים על ידי המועצה המקומית, שישלמו הנהנים מאותם שירותים;
(4) דמי השתתפות מצד תושבי הכפר או קבוצת הכפרים או האזור או הרובע למטרות חינוך או למטרות אחרות, אלא שהממונה רשאי לפטור מתשלום דמי השתתפות כאמור בני אדם או סוגים של בני אדם שלפי דעתו אין ההשתתפות מיועדת להנאתם או להנאת ילדיהם;
(5) ארנונת גולגולת שתוטל על תושבי הכפר או קבוצת הכפרים או האזור או הרובע."
- משמע, שבאופן עקרוני, הועד המקומי רשאי להטיל בתחומו אגרות, היטלים ודמי השתתפות, כמו גם ארנונה כללית (בכפוף למגבלות חוק ההסדרים). בפועל, נדרש גם אישור של הממונה מטעם משרד הפנים, אשר אינו מאשר גביית תשלומים, למעט ארנונה, כמפורט להלן.
- בשנת 2005 התווסף סעיף 9ב לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב), תשנ"ג-1992 (להלן: "חוק ההסדרים"), ובו נקבע כך:
"9ב. בלי לגרוע מהוראות סעיף 9(ב)(2), ועד מקומי כמשמעותו בסעיף 3 לפקודת המועצות המקומיות, לא יטיל לראשונה ארנונה כללית על סוג נכס המצוי בתחומו, אלא לאחר שקיבל את אישור השרים לכך; הוראות סעיף 9(ב)(2) סיפה יחולו לענין אישור השרים לפי סעיף זה."
- הנה כי כן, סעיף זה, נוסף לראשונה לחוק במסגרת תיקוני חקיקה בשנת 2005, כאשר ביחס לשנים אשר קדמו לתיקון זה, לא היה נדרש הוועד המקומי לכל אישור נוסף טרם הטלת הארנונה, ואפילו זו הטלה ראשונה, מלבד אישור המועצה (זאת ככל שגובה המס נמצא בגבולות המינימום והמקסימום לגבייה כפי שמעודכנים מעת לעת בתקנות). (עת"מ (נצ') 23762-09-15 פרץ מרדלר ו 33 נוספים נ' מועצה אזורית מרום הגליל).
- בשנים האחרונות מאשר משרד הפנים לועדים מקומיים לגבות אך ורק תשלום ארנונה למגורים (אשר חיובו הינו על פי מ"ר) וגם זאת עד גובה כ-30% מגובה הארנונה שגובה המועצה.
- בניגוד לועד המקומי, סמכותה הבסיסית של האגודה השיתופית הינה אך ורק כלפי חברי האגודה, ובהתאם להוראות התקנון של האגודה.
- מכאן, שככלל, רשאית האגודה לגבות תשלומים עבור שירותים אותם היא מספקת אך ורק מחברי האגודה.
- לגבי תושבים אשר אינם חברים באגודהניתן לפעול באחת מן הדרכים הבאות:
60.1 הראשונה, גביית מיסי הקהילה על פי בית אב, כך שחובת התשלום תהא על החברים (בעלי הבתים), אף אם מדובר בבית אשר מתגוררים בו בפועל שוכרים. כמובן, שאין מניעה שהחברים יגיעו להסכמה עם השוכרים שהאחרונים יישאו בפועל תשלומי מיסי הקהילה.
60.2 השנייה, שכל שוכר יחתום על הסכם שכירות משולש, אשר יכלול גם את האגודה, ויהיו בו סעיפים הקובעים את חובת השוכר לשלם את מיסי הקהילה לאגודה מחד, ואת אפשרויות הגבייה העומדות לאגודה כנגד שוכר שאיננו משלם מאידך.
60.3 אפשרות שלישית היא לתבוע את השוכרים מכח דיני עשיית עושר ולא במשפט, אך כמובן שזהו הפתרון הכי פחות מומלץ והכי פחות יעיל.
- שיטות החיוב של התשלומים על ידי האגודה יכולות להיות מגוונות יותר (בתי אב, מספר נפשות, וכד'), ובלבד שהן תעשנה על פי תקנון האגודה, ומבלי לפגוע בעקרונות יסוד כגון: פגיעה בשוויון מבלי שיש לכך הצדקה, קיפוח המיעוט, וכיו"ב.
- בכל הנוגע לגביית תשלומים על ידי האגודה, סוגיה חשובה ומרכזית הינה היחס בין האגודה הקהילתית לבין חברים אשר פרשו ממנה, אך ממשיכים להתגורר בשטח היישוב, המהווה הרצאה בפני עצמה.
ט. ניגוד עניינים בין הועד המקומי לאגודה השיתופית
- הכללים למניעת ניגוד עניינים של נבחרי ציבור ברשויות המקומיות נתקבלו בידי מרכז השלטון המקומי, ונקבע בהם שתוקם ועדה שתפקידה לסייע לנבחרי הציבור בדרך של מתן חוות דעת.
- הוועדה היא ועדה מייעצת.
- אף שחוות דעתה, כשלעצמן, אינן מחייבות את נבחרי הציבור, יש להן חשיבות ומשקל בשל הרכב הוועדה, והן אף יכולות לשמש בסיס, במקרים המתאימים, לנקיטת צעדים על ידי הגורמים המוסמכים לפי חוק על מנת למנוע ניגוד עניינים.
- לפי הכללים, חברי הועדה יהיו: נציג היועץ המשפטי לממשלה, שיכהן כיושב ראש הועדה, ראש רשות מקומית, יועץ משפטי של רשות מקומית, מבקר פנימי של רשות מקומית ונציג משרד הפנים;
- במקרים רלוונטיים יכול וגם רשם האגודות השיתופיות וגורמים רלוונטיים ממשרדו ישתתפו בישיבות הועדה (כגון במקרה אילון).
- ביום 3.2.2015 קבעה הועדה למניעת ניגוד עניינים של נבחרי ציבור ברשויות המקומיות מטעם משרד המשפטים, כי בנסיבות העניין, התקיים מצב של ניגוד עניינים באילון, כאשר אותו אדם כיהן במקביל כיו"ר הוועד המקומי וכיו"ר האגודה הקהילתית, ולפיכך היא המליצה כי הוא לא ימשיך להחזיק בשני התפקידים בו זמנית.
- החלטה זו, עוררה צורך לחדד ולהבהיר לחברי הועדים המקומיים ולחברי ועד ההנהלה באגודות השיתופיות (חקלאיות וקהילתיות) את המותר והאסור בכל הנוגע ליחסים ביניהם.
- להלן נעסוק בהחלטת הועדה לניגוד עניינים, בפרטיה, ובמשמעויות שלה, אך כבר כאן חשוב לציין כי הועדה לא קבעה ניגוד עניינים מובנה בין התפקידים, אלא ניגוד עניינים הנובע ומושפע מנסיבות העניין כפי שהובאו בפניה וכפי שהיא הבינה אותם. בשל כך, גוברת החשיבות שחברי הועדים המקומיים המכהנים גם כחברי ההנהלה באחת (או יותר) מהאגודות השיתופיות, יתוודעו באופן מעמיק למצב החוקי, ובכך יוכלו להימנע מניגוד עניינים אפשרי בין תפקידיהם אלה.
ט.1. הטענות כנגד אילון
- הרקע להחלטת הוועדה נעוץ בפנייתו של תושב אילון אשר טען כי יו"ר הוועד המקומי בישוב, מצוי במצב של ניגוד עניינים מוסדי, נוכח כהונתו המקבילה כיו"ר האגודה הקהילתית ביישוב.
- לטענתו של הפונה, ניגוד העניינים נובע מהסכם שנחתם בין הוועד המקומי לאגודה הקהילתית, המסדיר את אספקת השירותים וההתחשבנות ביניהם, קובע שהאגודה הקהילתית תספק לועד המקומי אירועי תרבות ושירותי גינון, וכן מגדיר הסדר בדבר הסתייעות הועד המקומי בשירותים משפטיים שוטפים.
- בנוסף נטען, כי ההסכם לא קיבל את האישורים הדרושים לכך לפי צו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות). ונרחיב במעט על טענה זו.
- סעיף 89ב לצו המועצות האזוריות, שכותרתו "איסור התקשרות בחוזים" קובע כך:
89ב.(א) חבר מועצה, קרובו, סוכנו או שותפו, או תאגיד שיש לאחד מהאמורים חלק העולה על עשרה אחוזים בהונו או ברווחיו, או שאחד מהם מנהל או עובד אחראי בו, לא יהיה צד לחוזה או לעסקה עם המועצה; לענין זה, "קרוב" - בן זוג, הורה, בן או בת, אח או אחות.
(ב) הוראת סעיף קטן (א) לא תחול על –
(1) חוזה בדבר מתן שירות מהשירותים שהמועצה מספקת לתושבים, לאחד מהמנויים בסעיף קטן (א);
(2) הסכם בהליכי רכישה לפי פקודת הקרקעות (רכישה לצורכי ציבור), 1943, או בהליכי העברת מקרקעין במקום רכישה כאמור;
(3) חוזה או עסקה שהמועצה, ברוב של שני שלישים מחבריה ובאישור השר, התירה ובתנאים שהתירה; הודעה על מתן היתר כאמור תפורסם ברשומות.
(ג) חוזה שנערך בניגוד להוראות סעיף זה, ניתן לביטול על פי החלטת המועצה ברוב חבריה או על פי החלטת השר, ומשבוטל כך לא תהא המועצה חייבת להחזיר את מה שקיבלה על פי החוזה או לשלם את שוויו של מה שקיבלה, ובלבד שלא יהיה בביטול החוזה כדי לגרוע מזכויות צד שלישי שנרכשו בתום לב.
(ד) לענין סעיף זה, דין התקשרות עם תאגיד שלמועצה שליטה בו כדין התקשרות עם המועצה; לענין זה, "שליטה" - כמשמעותה לפי סעיף 2 לחוק מס שבח מקרקעין, תשכ"ג-1963.
(ה) הוראות סעיף זה לא יחולו על התקשרויות, שנעשו לפני תחילת כהונתו של חבר המועצה שבשלה חל האיסור; אולם עם תחילת הכהונה יודיע חבר המועצה בכתב למועצה על כל התקשרות האסורה לפי הוראות סעיף קטן (א) שנעשתה לפני תחילת כהונתו, וכל עוד לא נסתיימה התקשרות זו לא יעסוק אותו חבר המועצה בתוקף כהונתו במועצה, בכל ענין הנוגע להתקשרות האמורה.
(ו) העובר, ביודעין, על הוראות סעיף זה, דינו - מאסר ששה חודשים.
(ז) הרשעה בעבירה לפי סעיף זה, תיחשב כהרשעה בעבירה שיש עמה קלון.
(ח) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות סעיף 89א.
- סעיף זה הוחל על ועדים מקומיים בסעיף 132(ג) לצו המועצות האזוריות, בשינויים המחויבים, כך שבמקום "המועצה" יראו כאילו כתוב "הועד המקומי", ובמקום "השר" יהיה כתוב "המועצה".
- אם כן, על פי סעיפים אלה, ככלל, תאגיד אשר חבר ועד מקומי הינו מנהלו או עובד אחראי בו, לא יהיה צד לחוזה או לעסקה עם הועד המקומי. ואם נשליך זאת על מצב של זהות ועדים חוקית או זהות ועדים בפועל - יש מניעה שהועד המקומי יתקשר עם אגודה שיתופית אשר אחד ממנהליה הינו חבר בועד המקומי.
- אך הסעיפים מסייגים כלל זה, ומאפשרים התקשרות מעין זו, במידה ומדובר על חוזה או עסקה שהתקיימו לגביו שלושה תנאים מצטברים:
77.1 הועד המקומי אישר ההתקשרות ברוב של שני שליש מחבריו;
77.2 ההתקשרות קיבלה את אישור המועצה;
77.3 הודעה על דבר ההתקשרות פורסמה ברשומות;
- יתרה מכך, קובעים הסעיפים, כי ככל ומדובר על התקשרות אשר נעשתה בטרם תחילת כהונת חבר הועד המשמש גם כמנהל בתאגיד, ההתקשרות יכולה להמשיך, ובלבד שעל חבר הועד להודיע בכתב על כל התקשרות אסורה, וכל עוד שלא נסתיימה ההתקשרות לא יעסוק אותו חבר בתוקף כהונתו בכל עניין הנוגע להתקשרות זו.
- ואם נשוב לועדה לניגוד עניינים – הרי שנטען בפניה שהסכם ההתקשרות בין הועד המקומי לאגודה הקהילתית לא עמד אף לא באחד מן התנאים הללו.
ט.2. עמדת הועדה לניגוד עניינים
- בפני הועדה לניגוד עניינים הועלו מספר סוגיות נוספות: ניגוד עניינים נטען בו מצוי גזבר הועד המקומי המכהן גם כמנהל הקהילה של האגודה הקהילתית; העברת כספים נטענת מן הועד המקומי לקיבוץ שלא כדין לצורך שיפוץ בריכת השחייה ביישוב; בקשה להורות לחברי הועד המקומי להימנע מכל השתתפות בקבלת החלטות בדבר העברת כספי ציבור לאגודה הקהילתית. ועוד.
- בפתח הדברים הבהירה הועדה, כי היא ועדה מייעצת ואינה גוף חוק או מבקר, ולפיכך חוות דעתה נועדה להנחות את הנבחרים כיצד עליהם לפעול בעתיד על מנת להימנע מניגוד עניינים.
- עוד הבהירה הועדה כי אמנם קיימים נושאים נוספים הכרוכים בשאלה העומדת במוקד הדיון, אך היא תחווה דעתה רק בשאלות של ניגוד עניינים.
- לדעת הוועדה, ההסכם אשר נחתם בין הוועד המקומי לבין האגודה, הקובע כי האגודה הקהילתית תספק לועד המקומי שירותי גינון ותרבות, וכן שירותים משפטיים, מעמיד את העומד בראשם במצב של ניגוד עניינים מובהק, שכן לא רק כריתתו, אלא אף ביצועו השוטף של ההסכם עלול לגרום למחלוקות בין הוועד המקומי לבין האגודה הקהילתית, ביחס לסוג השירותים הניתנים, היקפם, טיבם, גובה התשלום ועוד.
- כך למשל, יכול להיווצר מצב שבו חלק מחברי הוועד המקומי יהיו סבורים, ששירותי הגינון שמספקת האגודה הקהילתית ירדו באיכותם או בתדירותם, או כי האגודה מארגנת את אירועי התרבות בצורה רשלנית. במקרה כזה, העובדה שאדם אחד עומד בראשם של שני הגופים – תעמיד אותו במצב של ניגוד עניינים.
- מעבר לכך, פירטה הוועדה מספר נימוקים נוספים אשר הובילו אותה למסקנה כי בנסיבות המקרה באילון, יו"ר הועד המקומי לא יוכל להמשיך ולכהן גם כיו"ר ועד ההנהלה של האגודה הקהילתית.
- לדעת הועדה, קיים קושי בניסוח העמום של ההסכם לעניין אספקת השירותים המשפטיים לשני הגופים. לצורך הבהרת העניין נביא את סעיף ההתקשרות אשר היה באילון סביב עניין זה ואשר צוטט במסגרת החלטת הועדה:
"האגודה והוועד המקומי נעזרים בייעוץ משפטי ושוטף ובתמורה מעבירה האגודה תשלום חודשי קבוע בסך ______ (הערת הועדה: "כך במקור, ההסכם אינו נוקב בסכום") למשרד למתן שירותי עריכת דין.
הייעוץ המשפטי כולל: הכנת הסכמי עבודה, חוזים, הסכמי התקשרות עם ספקים וכן ייעוץ משפטי שוטף וכי"ב.
התמורה: הוועד המקומי יעביר לאגודה תמורת חלקה היחסי (הערת הועדה: "כך במקור") בהוצאות הייעוץ המשפטי השוטף תשלום על פי תקציב הוועד המקומי המאושר מדי שנה והכולל מע"מ כחוק.
התמורה תשולם תמורת חשבונית שתועבר לוועד המקומי (בכל רבעון) ...
האגודה היא שתהיה האחראית לתשלום התמורה ישירות לספקים".
- עמדת הועדה היא, שהסדר ולפיו שני הגופים נעזרים באותו יועץ משפטי הנבחר על ידי האגודה, לרבות בכל הנוגע לעסקאות בין שני הגופים, עלול להגביר את הקושי הקיים ביניהם.
- יתרה מכך, הועדה עמדה על כך, שנוסח ההסכם אינו נוקט בסכומים באשר לאספקת השירותים מהאגודה הקהילתית לוועד המקומי, מה שמעלה חשש כי הועד המקומי אינו מקבל החלטות בעניין ומשאיר זאת לשיקול דעתה הבלעדי של האגודה הקהילתית, ייתכן בשל ניגוד העניינים של העומד בראשו. ובמילים אחרות – קיים חשש ממשי שיושב ראש הועד המקומי אינו עומד על האינטרסים (כספיים ואחרים) של הועד המקומי.
- קושי נוסף עליו עמדה הועדה נעוץ בכך שההסכם מתחדש מידי שנה באופן אוטומטי – הקושי נוגע הן לעניין האישורים הדרושים לקבלת ההסכם לפי צו המועצות אזוריות, וכפי שפורט לעיל בהרחבה.
- לאור כל האמור לעיל ובנסיבות העניין, סברה הוועדה, כי מצב בו אדם אחד עומד בראשם של שני גופים, שאחד מהם לקוח והשני ספק שירותים מרכזי, ושאין ביניהם זהות אינטרסים מלאה, הוא מצב מובהק של ניגוד עניינים, ולפיכך, אין מקום שהעומד בראש שני הגופים ימשיך לכהן בשניהם בו זמנית, ועליו לבחור באיזה גוף הוא מעוניין להמשיך ולכהן.
- וחשוב להדגיש - כי הועדה סברה שלא די ולא ניתן להסתפק בהסדר של הימנעות, ולפיו יו"ר הועד המקומי לא יעסוק בכל עניין הנוגע להתקשרות בין הגופים, בשל אופיו המקיף של ההסכם בן הועד המקומי לבין האגודה הקהילתית.
- לבסוף ציינה הוועדה, כי אין בדברים האמורים משום הטלת דופי בעומד בראש הגופים באופן אישי, וכי המצב המתואר בחוות הדעת אינו מעלה חשש לניגוד עניינים אישי, אלא לניגוד עניינים מוסדי בלבד, ניגוד אינטרסים אינטנסיבי ותדיר, ולפיכך, בנסיבות העניין, אין מקום שימשיך לכהן בשני הגופים בו זמנית.
ט.3. משמעויות החלטת הועדה לניגוד עניינים
- כפי שצוין לעיל, הועדה לא קבעה ניגוד עניינים מובנה בין התפקידים, אלא ניגוד עניינים הנובע ומושפע מנסיבות העניין כפי שהוצגו בפניה, מה עוד, שלאור האפשרות של "זהות ועדים חוקית", ספק אם היא יכולה היתה לקבוע קיומו של ניגוד עניינים מוסדי מובנה בין התפקידים.
- לאור זאת, הרי שנראה כי הכלל צריך להיות שאין מניעה להמשיך ולקיים זהות ועדים חוקית או זהות ועדים בפועל בין הועד המקומי לבין האגודה החקלאית ו/או האגודה הקהילתית. מה שכן, יש להקפיד ולפעול בהתאם לדרישות החוק, ובהתאם לחובה הכללית החלה על חברי ועד מקומי להימנע מניגוד עניינים.
- ברי כי בלי כל קשר לסוגייתנו, על הועד המקומי להקפיד לבצע את כל התקשרויותיו והעסקת עובדיו בהתאם לחובות החוקיות החלות עליו, לרבות חובת מכרזים ואופן העסקת העובדים. אך ככל והדבר נוגע להתקשרויות בין הועד המקומי לבין האגודה החקלאית ו/או האגודה הקהילתית, אשר בהן מכהנים אותם חברים, מתווספות מגבלות נוספות.
- ראשית, יש להקפיד כי כל הסכם התקשרות בין הגופים הללו יעמוד בשלושת התנאים המצטברים הנזכרים בסעיף 89ב לצו המועצות האזוריות: רוב של שני שליש מחברי הועד המקומי, אישור המועצה, ופרסום ברשומות.
- שנית, יש להקפיד כי תוכן ההתקשרות ישמור על האינטרסים (כלכליים ואחרים) של הועד המקומי, באופן שלא יהיה מקום לטענה כי מדובר על התקשרות שאינה מוצדקת, ואשר נובעת מניגוד העניינים שבין חברי שני הגופים. הדרך לוודא זאת היא על ידי הגדרה מפורטת וברורה של הסכם ההתקשרות, כפי שנהוג ומקובל לעשות כלפי כל גורם אחר. בתוך כך, יש להגדיר באופן ברור ומפורט:
97.1 מהם השירותים נשוא ההתקשרות.
97.2 מהו התשלום אשר יועבר בין הגופים עבור ההתקשרות, אופן העברת התשלום. כמו כן, יש לבחון האם מדובר בתשלום המקובל בגין שירותים דומים אשר היו מסופקים על ידי גורם אחר.
97.3 מהי תקופת ההתקשרות, כיצד ניתן לחדשה ו/או להאריך אותה וכיו"ב. בעניין זה, אנו ממליצים לציין שכל הארכת התקשרות תהא כפופה לעמידה מחודשת בשלושת התנאים להתקשרות הנזכרים בסעיף 89ב לצו המועצות האזוריות.
י. העסקת עובדים בועד המקומי ובאגודה
- מעבר לחובות הכלליות החלות על כל מעסיק, הרי שבכל הנוגע להעסקת עובדים בועד המקומי ישנן הוראות ספציפיות, הנובעות מכך שמדובר, למעשה, בגוף אשר הינו חלק מן השלטון המקומי ואשר חלות עליו החובות החלות על גופים ציבוריים.
- בהתאם לסעיף 132ב לצו המועצות האזוריות, העסקת עובדים בועד המקומי יכולה להיעשות רק לביצוע סמכויות שהמועצה אצלה לועד המקומי, ככל שיש למשרה הקצבה בתקציב ובאישור המועצה האזורית, והיא תתבצע בהתאם להוראות צו המועצות המקומיות (נוהל קבלת עובדים לעבודה), התשל"ז-1977 (להלן: "נוהל קבלת עובדים").
- כפי שהובהר, האגודה השיתופית והועד המקומי הינם שני גופים נפרדים, בעלי חובות חוקיות שונות.
- מכאן נובע, בראש ובראשונה, שעובד האגודה השיתופית הוא איננו עובד של הועד המקומי, ועובד הועד המקומי הוא איננו עובד האגודה השיתופית, וזאת למרות התופעה הנפוצה מאוד של "עובד משותף" לועד המקומי ולאגודה.
- עניין זה מעורר קשיים כאשר הועד המקומי והאגודה השיתופית נזקקים לעובד בתחומים דומים, כגון: שירותי מזכירות, ניהול קהילה וכיו"ב.
- אפשרות אחת היא שכל גורם יעסיק בנפרד את העובדים להם הוא זקוק, אך לכך יש מספר חסרונות בולטים:
103.1 בכל הנוגע להעסקת עובד ע"י הועד המקומי, יש להעסיקו בהתאם לתנאים הקבועים בנוהל קבלת עובדים.
103.2 ייתכן ולא כל העובדים יהיו מוכנים להיות מועסקים על ידי שני מעסיקים. כך לדוגמא, במצב בו האגודה תחליט על פיטורי העובד, הוא יהיה זכאי לפיצויים רק מן האגודה בגובה שכרו אצלה, ולא מן הועד המקומי, וכיו"ב.
103.3 עוד נציין בעניין זה, כי גם מבחינת תוספת תשלום עבור "שעות נוספות", עובד אשר יועסק על ידי שני הגופים (5 שעות ביום על ידי זה ו-5 שעות ביום על ידי זה), לכאורה לא יהיה זכאי לשעות נוספות, בשונה ממצב בו היה עובד 10 שעות אצל מעסיק אחד.
- אפשרות אחרת היא העסקת העובד אך ורק על ידי האגודה השיתופית, כאשר הועד המקומי יצרוך מן האגודה השיתופית את השירותים הללו בתשלום. כך לדוגמא, האגודה תעסיק מזכירה, ותקצה את המזכירה למספר שעות מסויים בכל שבוע לביצוע עבודות הועד המקומי וזאת בתמורה לתשלום מן הועד המקומי כנגד חשבונית.
- אלא שגם פתרון זה אינו חף מקשיים:
105.1 ראשית, ספק אם בנסיבות ספציפיות תעמוד חלוקה זו בביקורת שיפוטית, ובהחלט ייתכן שייקבע כי מדובר בצורת העסקה פיקטיבית, שנועדה להתחמק מהוראות החוק הנוגעות להעסקת עובדים בועד המקומי.
105.2 ושנית, התקשרות מעין זו עם האגודה צריכה להיעשות בכפוף לחובת המכרזים החלה על הועד המקומי, כפי שיפורט בחלק השני של ההרצאה.
- על כל פנים, במצב דברים זה יש לציין במפורש בהסכם העסקת העובד על ידי האגודה, כי יכול והוא יבצע משימות עבור גורמים נוספים, וכמו כן יש לערוך הסכם אספקת שירותים בין הועד המקומי לאגודה השיתופית.
- באשר לאפשרות של העסקת העובד במשרה מלאה על ידי הועד המקומי ומכירת השירותים מן הועד המקומי לאגודה, הרי שהיא אינה פוטרת את הקושי של העסקת עובדים על ידי ועד מקומי על כל מגבלותיה כמפורט לעיל בהרחבה. מלבד זאת, סוגיה זו עלולה לעורר קשיים נוספים, ובכלל זאת שהועד המקומי קיבל אישורים להעסקת עובד, אך בסופו של דבר עושה שימוש בעובד זה לצורך אספקת שירותים לגורמים אחרים וכיו"ב.
יא. התקשרויות בין הועד המקומי והאגודה
- בישראל, בדומה לנהוג במקומות רבים בעולם, קיימת חובה על גופים ציבוריים לפרסם מכרז בטרם יתקשרו בחוזה, ובכלל זאת גם על ועדים מקומיים.
- במידה וסמכויות אלו אכן הואצלו לועד המקומי, אנו מגיעים לסעיף 89 לצו המועצות האזוריות, אשר הוחל על ועדים מקומיים בסעיף 132(ג) לצו, ובו נקבעה חובת הועד המקומי להתקשר בהסכמים באמצעות מכרזים:
"לא תתקשר המועצה בחוזה להעברת מקרקעין או טובין, להזמנת טובין או לביצוע עבודה אלא בהתאם להוראות שבתוספת השניה" (אשר עניינה "הוראות בדבר מכרזים וקבלת הצעות" – ת.ט.).
- ומשמעות הדברים פשוטה - ההוראות הקובעות באילו מקרים חייב הועד המקומי לפרסם מכרז ובאילו מקרים הוא פטור מכך, מצויות בתוספת השנייה של צו המועצות האזוריות.
- מכל האמור עד כה עולה, כי כל שיתוף פעולה בין הועד המקומי לאגודה השיתופית, בין אם קיימת זהות ועדים (חוקית או בפועל) ובין אם לאו, כפוף לדיני המכרזים.
- לפיכך, ככל ומדובר על התקשרות בסכום המצריך מכרז זוטא (כיום – התקשרות עד לסכום של 69,700 ₪) או מכרז פומבי (כיום – התקשרות עד לסכום של 348,300 ₪), הועד המקומי איננו יכול לבחור את האגודה כספק, אלא לאחר קיום המכרז הנדרש, או לחילופין באותם מקרים בהם קיים פטור ממכרז.
- כך למשל, במידה והאגודה משמשת ספק מים בישוב או מחלק חשמל היסטורי, יכול והאגודה תחשב לצורך עניין זה כ"ספק יחיד", כך שהועד המקומי יהיה רשאי לרכוש ממנה שירותים אלה בפטור ממכרז.
- ומעבר לכך, כאמור, התקשרויות בין שני הגופים הללו צריכים להיעשות בכפוף לכללי ההתקשרות החלים על הועד המקומי, ובכפוף לסוגיות של ניגוד עניינים.
יב. ועדת ביקורת באגודה השיתופית ובועד המקומי
- בעבר, הועד המקומי היה רשאי להקים ועדות שונות ואלו היו רשאיות לקבוע לעצמן את סדרי עבודתן ודיוניהן, אך בשנת 2004 תוקן צו המועצות האזוריות ביחס לועדת ביקורת, ונקבע כי על המועצה האזורית לבחור ועדות ביקורת לועדים המקומיים אשר בתחומה.
- וכך לשון סעיף 130א אשר נתווסף לצו בעקבות התיקון:
"130א(א) המועצה תבחר ועדת ביקורת מבין תושבי היישוב, אשר אינם חברי ועד מקומי, מתוך רשימת תושבים שיציעו את מועמדותם.
(ב) מספר חברי ועדת הביקורת לא יפחת משלושה ולא יעלה על חמישה.
(ג) ועדת הביקורת תבדוק אם החלטות הועד המקומי הוצאו לפועל כדין, תבדוק את חשבונות הועד המקומי ותוודא כי פעולותיו נעשו במסגרת תקציבו המאושר וכן תבדוק אם תוקנו ליקויים בפעולות הועד המקומי אשר נמצאו בביקורות קודמות.
(ד) לצורך ביצוע תפקידיה, רשאית ועדת הביקורת לקבל מכל חבר ועד מקומי או עובד ועד מקומי, ידיעות, מסמכים והסברים הדרושים לה.
(ה) בתוך שלושה חודשים מתום כל שנה תמציא ועדת הביקורת לועד המקומי טיוטת דוח ביקורת מפורט שיתייחס לפעילות הועד המקומי ותאפשר לו להעיר הערות לטיוטה בתוך שלושים ימים; ועדת הביקורת תקיים דיון בהערות הועד המקומי ותערוך את דוח הביקורת הסופי.
(ו) בתוך חמישה חודשים מתום כל שנה, תמציא ועדת הביקורת לידי הועד המקומי, ראש המועצה ולידי ועדת הביקורת של המועצה את דוח הביקורת הסופי; דוח הביקורת יהא פתוח לעיון כל תושב ביישוב וסיכום תמציתי ממנו יופץ לכל תושבי היישוב בתוך 14 ימים ממועד הגשתו למועצה."
- אם כן, הרכב ועדת הביקורת בועד המקומי, המונה בין 3-5 חברים, נבחר על ידי מליאת המועצה האזורית, מתוך רשימת התושבים אשר הציעו את מועמדותם ואינם חברי הועד המקומי בישוב.
- כאן המקום לציין, כי סעיף זה נוסח בלקוניות יתרה, שכן הלכה למעשה הוא איננו מטיל כל מגבלה מבחינת הכשירות לכהונה כחבר בועד הביקורת של הועד המקומי, והוא אף אינו מפרט מהם השיקולים שעל המועצה לשקול בבואה להכריע בהרכב ועדת הביקורת אשר תמונה על ידה.
- בניגוד לשינוי שאירע בצו בנוגע לחובה למנות ועדת ביקורת לועד המקומי, אין בפקודת האגודות השיתופיות הוראה המחייבת אגודות שיתופיות למנות ועדת ביקורת או ועדת פיקוח, אלא רק התייחסות עקיפה בסעיפים ספציפיים, בתקנות האגודות השיתופיות (רשויות האגודה).
- יחד עם זאת, באגודות רבות נכללו בתקנון הוראות ביחס לקיומה של ועדת ביקורת.
- כמו כן, רשם האגודות מקפיד לדרוש מאגודות המגישות בקשה להירשם או אגודות המבקשות לשנות את תקנונן, כי אכן יקבעו בתקנון הוראות ביחס לכינונה של ועדת ביקורת.
- שוני נוסף בין ועדת הביקורת באגודה השיתופית לבין מקבילתה בועד המקומי, הוא תחומי הפעילות, שכן בעוד הועד המקומי וועדת הביקורת של הועד מתוחמים לפעילויות מוניציפאליות, פעילותה של האגודה השיתופית כוללת עניינים רבים ומגוונים, ביניהם עיסוק בפעילות קהילתית ובפעילות משקית כלכלית, וממילא גם היקף הביקורת של הועדה רחב יותר.
- במידה ותקנון האגודה כולל התייחסות לקיומה של ועדת ביקורת, ישנן הוראות שונות בתקנות האגודות השיתופיות (רשויות האגודה) הנוגעות לקיומה של ועדת הביקורת.
- כך למשל תקנה 4 לתקנות רשויות האגודה קובעת כי:
"4. (א) סדר היום של האסיפה הכללית השנתית יכלול –
(3) דין וחשבון של ועדת הביקורת, אם על פי תקנות האגודה קיימת ועדת ביקורת;
(7) בחירת הועד והמועצה וועדת הביקורת אם יש כאלה באגודה על פי תקנותיה, וכן רשויות אחרות של האגודה שעל פי הפקודה או תקנות האגודה יש לבחור אותן באסיפה כללית, הכל אם תמה תקופת כהונתה של אותה רשות;"
- ובנוסף, קובעת תקנה 28א לתקנות אלה כי:
"28א.(ג) (1) באגודה שהרשם מינה לה ועד ממונה ושמכהנת בה ועדת ביקורת על פי תקנונה, תמשיך ועדת הביקורת לכהן בתפקידה עד לסיום תקופת כהונתה, אולם רשאי הרשם להורות על בחירת ועדת ביקורת חדשה.
(2) ועדת ביקורת כאמור - בין אם ממשיכה בכהונתה ובין אם נבחרה לפי הוראות הרשם - תדווח על פעולותיה וממצאיה לרשם."
126. נוכח היעדרם של כללים סדורים בחוק, הוצאו מטעם רשם האגודות הנחיות ביחס לועדת ביקורת המקיפות מספר רב של נושאים. יצוין כי הנחיות אלו אינן מחייבות, אולם לאור מעמדו של הרשם וסמכויותיו הנרחבות בכל הנוגע לאגודות השיתופיות, יש בהם כדי להנחות את האגודות בנושא.
- הנחיותיו של הרשם, עוסקות, בין השאר: כשירות חברי ועדת הביקורת, דרך בחירת הועדה, הדחת הועדה, תפקידיה, אופן עבודתה, ועוד.
- אך יש לציין, כי גם במצב של זהות ועדים, הזהות היא בין ועד ההנהלה של האגודה לועד המקומי, ואין זהות מובנית בין ועדות הביקורת של שני הגופים
יג. סיכום
- היחסים בין הועד המקומי לבין האגודות השיתופיות מורכבים ביותר, ובפרט במצבים של זהות ועדים חוקית או זהות ועדים בפועל, שכן אין בזהות זו כדי להפחית מחובתם של שני הגופים להתנהל בהפרדה גמורה, מבחינת ניהול החשבונות, קבלת ההחלטות, וההתקשרות ביניהם.
- יתרה מכך, מדובר על ערבוב בין גופים מתחומי משפט שונים – הועד המקומי מתחום המשפט המינהלי-ציבורי, והאגודות השיתופיות מתחום המשפט הפרטי.
- אך חרף זאת, התנהלות נכונה ומסודרת תפחית את החיכוכים והקשיים, ותאפשר לישוב להתקיים בצורה הרמונית וטובה, ובהתאם להוראות החוק.