03-5629911
הרצאה- דיני עבודה ודיני מכרזים בועד המקומי ובאגודה השיתופית
הרצאה שהועברה על ידי משרדנו ביולי 2016 במועצה אזורית רמת הנגב.
- מבנה ההרצאה
- במסגרת ההרצאה שלפנינו נעסוק במספר עניינים:
- בתחילה נעסוק בדיני העבודה החלים על יחסי העבודה בועד המקומי ובאגודה השיתופית – החל מאופן שבו נוצרת ההתקשרות עם העובד, דרך החובות המוטלות על המעסיק במהלך העסקת העובד, וכלה בהליך פיטורי העובד.
- בחלקה השני של ההרצאה נעסוק בחובת המכרזים החלה על התקשרויות של הועדים המקומיים עם ספקים וקבלנים, לרבות על התקשרויות עם האגודה השיתופית, ובפטורים מקיום חובת המכרז.
- בחלקה האחרון של ההרצאה נעסוק בשאלת היחסים בין הועד המקומי והאגודה בהיבט של ניגודי העניינים הקיימים.
- אך עוד קודם, וכרקע להבנת הסוגיות הללו, יש להקדים ולחדד בקצרה את ההבדלים בין הועד המקומי לאגודה השיתופית.
- הועד המקומי והאגודה השיתופית
- תקנון המועצות האזוריות (יהודה ושומרון), המקביל לצו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות) במספר רב של סעיפים, קובע, כי יישובים בתחומי מועצות אזוריות יתנהלו על ידי ועד מקומי.
- מאחר ויישובים רבים מאוגדים גם במסגרת של אגודות שיתופיות, היינו אמורים למצוא בכל יישוב שני ועדים מרכזיים נפרדים - הועד המקומי, המנהל את ענייני היישוב ברמה המוניציפאלית, וועד האגודה, המנהל את עניני היישוב הנוגעים לאגודה השיתופית.
- אך בכדי לאפשר ניהול יעיל ותקין של היישוב, ובשל הקושי הקיים לעיתים, לאייש את כלל התפקידים, קובע סעיף 97 לתקנון המועצות האזוריות את כלל "זהות הוועדים", על פיו, מי שנבחרים לכהן ביישוב שיתופי כחברי ועד ההנהלה של האגודה השיתופית להתיישבות חקלאית הם שימלאו גם את תפקיד הועד המקומי, אף כי הם נבחרים רק על ידי חברי האגודה השיתופית, ולא על ידי כלל תושבי היישוב.
- בעקבות בג"ץ בורשטיין נ' שר הפנים תוקן תקנון המועצות האזוריות, ונוצרה האפשרות החוקית לבטל, בתנאים מסוימים, את זהות הוועדים ולקיים בחירות כלליות לוועד מקומי נפרד מוועד האגודה, כך שלמעשה קיימים כיום שלושה מצבים אפשריים ביחסים בין הועד המקומי לועד האגודה:
- זהות ועדים - מצב בו חברי האגודה בוחרים את ועד האגודה, ואלו מכהנים גם כועד המקומי של היישוב, כפי שפורט לעיל.
- ועדים נפרדים (פיצול ועדים) - מצב בו הממונה מורה על פיצול ועדים, כך שחברי האגודה בוחרים את ועד האגודה ותושבי היישוב בוחרים את חברי הועד המקומי.
- צירוף נציגות - מצב בו חברי האגודה בוחרים את חברי ועד האגודה, ואלו מכהנים גם כחברי הועד המקומי, אך בנוסף, תושבי היישוב אשר אינם חברי האגודה בוחרים בנפרד את נציגיהם בועד המקומי.
- לאור מצב זה, נוצר ערבוב בין התחומים שבאחריותו וסמכותו של כל אחד מהוועדים, כאשר לענייננו רלוונטיים העניינים הבאים: עובדי האגודה העוסקים באספקת שירותים מוניציפאליים (כגון גינון, פינוי אשפה, אחזקת מוסדות ציבור) מועסקים שלא בהתאם להוראות הדין; אין הפרדה בין חשבונות הבנק והתקציבים של האגודה והועד המקומי; נערכות התקשרויות בין הגופים בניגוד להוראות הדין; ועוד;
- וחשוב מאוד להדגיש, כי הועד המקומי הוא גוף משפטי נפרד מועד האגודה, וגם במצב של זהות ועדים, הזהות היא פרסונאלית בלבד. חשיבותה של אבחנה זו נובעת, בין היתר, מן העובדה שבעוד שהאגודה הינה גוף מתחום המשפט הפרטי, הועד המקומי הינו גוף מתחום השלטון המקומי, וחלות עליו חובות משפטיות רבות יותר.
- מתוך אבחנה זו נובע, בין היתר, כי על חברי הועד לנהל פרוטוקולים נפרדים לכל אחד מן הועדים, לנהל חשבונות נפרדים, למנות מורשי חתימה נפרדים, ולהקפיד לקבל בכל אחד מן הועדים החלטות הנמצאות בתחום סמכויותיו של הועד הרלוונטי.
- כך למשל, בכובעם כחברי הועד המקומי, חברי הועד אינם רשאים לקבל החלטות הנוגעות לעניינים הפנימיים של האגודה השיתופית, כגון: קבלת חברים, מימוש החלטות האסיפה הכללית וכד', ומנגד, בכובעם כחברי ועד האגודה, חברי הועד אינם רשאים לעסוק בעניינים המיוחדים לועד המקומי, כגון: גביית ארנונת ועד מקומי.
- בדומה לכך, חברי הועד המקומי אינם יכולים להעביר, סתם כך, כספים מן הועד המקומי לאגודה השיתופית, ואף חתימה על הסכמים בין שני הועדים צריכה להיעשות בכפוף לכללי ההתקשרות החלים על הועד המקומי, וכפי שנראה להלן, גם בכפוף לסוגיות של ניגוד עניינים.
- דיני עבודה
- דיני העבודה ביו"ש
- בכל הנוגע לשאלה – אילו "דיני עבודה" חלים בשטחי יהודה ושומרון – מדובר בשאלה סבוכה, המעוררת שאלות פוליטיות אשר חורגות ממסגרת הרצאה זו.
- יחד עם זאת, במסגרת נספח מס' 6 לתקנון המועצות המקומיות (יהודה ושומרון) שענייננו "דיני עבודה", ישם חוקים אשר הוחלו דרך "צו אלוף" על שטחי יהודה ושומרון. כך: חוק שירות התעסוקה, חוק שכר מינימום, חוק עובדים זרים וחוק עבודת נשים.
- באשר ליתר הוראות החוק, הרי שככל והדבר נוגע להעסקת אזרחי המדינה, ההמלצה היא להעסיקם על פי החוקים הנוהגים במדינת ישראל, ולקבוע עניינים אלה במסגרת הסכם ההעסקה, ובכך להימנע מקשיים ותסבוכות.
- הודעה לעובד ולמועמד
- בתום הליכי המיון ולאחר קבלת העובד לעבודה, על המעסיק ליידע אותו בכתב אודות תנאי עבודתו, וזאת בתוך 30 ימים מהיום בו התחיל לעבוד (או בתוך שבעה ימים, אם מדובר בנער, בהתאם לחוק עבודת הנוער).
- על ההודעה לעובד לכלול, בית היתר, את זהות המעסיק והעובד, תאריך תחילת העבודה ומשכה, תיאור עיקרי התפקיד, שמו או תפקידו של הממונה על העובד, פירוט התשלומים להם הוא זכאי, אורכו של יום העבודה, יום המנוחה השבועי, פירוט תשלומים בעבור תנאים סוציאליים וכיו"ב.
- מעבר לכך, יש לציין, כי על מעסיק חלות חובות גם ביחס למועמדים לעבודה, ובתוך כך – חובה להודיע למועמד לעבודה על התקדמות הליכי המיון לפחות אחת לחודשיים, וכן חובה להודיע למועמד על אי קבלתו, בתוך 14 ימים מהיום שבו אדם אחר התקבל לתפקיד.
- גם הודעה למועמד הנזכרת בסעיף 14 לעיל, צריכה לכלול פרטים מסויימים, ובכלל זאת את שם המעסיק והמועמד, מועד תחילת הליכי המיון, התפקיד או המשרה שלגביהם נערכים הליכי המיון וכן שמו ותפקידו של שולח ההודעה מטעם המעסיק ועוד, כמפורט בחוק הודעה לעובד ולמועמד לעבודה (תנאי עבודה והליכי מיון וקבלה לעבודה), תשס"ב-2002).
- קבלת עובדים בוועד המקומי
- אך מעבר לחובות הכלליות הללו החלות על כל מעסיק, הרי שבכל הנוגע להעסקת עובדים בועד המקומי ישנן הוראות ספציפיות, הנובעות מכך שמדובר, למעשה, בגוף אשר הינו חלק מן השלטון המקומי ואשר חלות עליו החובות החלות על גופים מנהליים.
- כך, סעיף 112ב לתקנון המועצות האזוריות מטיל על הועד המקומי מגבלות בנוגע להעסקת עובדים, הן מבחינת התפקידים אליהם ניתן למנות עובדים, והן בנוגע לאופן מינויים:
112ב. (א) ועד מקומי רשאי להעסיק עובדים לשם ביצוע סמכויות שהמועצה אצלה לו ובלבד שיש למשרות אלה הקצבה בתקציבו המאושר.
(ב) לא יתמנה אדם לעובד של ועד מקומי אלא באישור המועצה.
(ג) מינוי עובדים לועד מקומי ייעשה על פי הוראות סעיף 50יז, בשינויים המחויבים.
(ד) שכרם ותנאי עבודתם של עובדי ועד מקומי יהיו כשל עובדי מועצה אזורית ובלבד שזכויותיו לגמלאות של עובד שנתקבל לעבודה לאחר יום ט"ז בכסלו התשס"ב (1 בדצמבר 2001) יבוטחו בקרן פנסיה צוברת.
(ה) הממונה רשאי לקבוע את המספר המרבי של העובדים שיעסיקו ועדים מקומיים ויכול שיקבע כאמור לכלל הועדים המקומיים או לסוגי ועדים; קבע הממונה כאמור לא יעסיק הועד המקומי עובדים במספר העולה על המספר שנקבע.
- סעיף 50יז לתקנון המועצות האזוריות קובע, כי קבלת עובדים תתבצע בהתאם להוראות צו המועצות המקומיות (נוהל קבלת עובדים לעבודה), התשל"ז-1977 (להלן: "נוהל קבלת עובדים") כפי תוקפו בישראל מעת לעת ובשינויים קלים.
- אם כן, העסקת עובדים בועד המקומי יכולה להיעשות רק לביצוע סמכויות שהמועצה אצלה לועד המקומי, ככל שיש למשרה הקצבה בתקציב ובאישור המועצה האזורית.
- מלבד זאת, ובהתאם להוראות נוהל קבלת עובדים, העסקה על ידי הועד המקומי תיעשה רק למשרה פנויה בתקן, כאשר בהתאם לסעיף 3 לנוהל, משרה פנויה ניתן למלא באחת מאלה:
(1) העברת עובד קבוע ממשרה למשרה באותה רשות מקומית;
(2) מכרז פנימי;
(3) פנייה לשירות התעסוקה;
(4) מכרז פומבי;
(5) העסקה לפי חוזה מיוחד;
- הנוהל מפרט בהרחבה את הליך קיום המכרז הפנימי, לרבות פרסום הודעה על המכרז הפנימי הממוענת לעובדי הועד המקומי, דרכי פרסום ההודעה, וכיו"ב.
- מעבר לכך, סעיף 9 לנוהל העסקת עובדים מפרט על אילו סוגי משרות לא תחול חובת עריכת מכרז פנימי, ובכלל זאת: מורים בבתי ספר יסודיים שבבעלות הרשות המקומית, מלווה צמוד לתלמיד בתקן, משרה לפי שעות לתקופה שלא תעלה על 3 חודשים, ועוד.
- ככל והתפנתה משרה והיא לא אוישה בדרך של העברת עובד קבוע או מכרז פנימי, יש לפרסם לגביה מכרז פומבי, אשר יכלול, בין היתר, פרטים לגבי:
- תואר המשרה;
- דרגת המשרה;
- שיעור המשרה;
- נתונים אישיים הדרושים למילוי המשרה;
- המען אליו יש להגיש את הבקשה;
- המועד האחרון להגשת הבקשה;
- הכרעה על קבלת מועמד למשרה תתקבל על בסיס השכלתו, הכשרתו והתאמתו של המועמד, כאשר במקרה של תנאים שווים, תינתן עדיפות לתושבים המתגוררים בתחומי הועד המקומי.
- מעבר להליכים האמורים, מפרט נוהל קבלת עובדים אפשרות להעסיק עובד על פי חוזה מיוחד. אך חשוב להדגיש, כי אפשרות להעסקה על פי חוזה מיוחד לתקופה שמעל 3 חודשים מצריכה קבלת אישור מיוחד של ראש מנהל השירות.
- בנוסף סעיף 113(ג) לתקנון המועצות האזוריות קובע, כי חלק מהדינים החלים על עובדי מועצה אזורית יחולו גם על עובדי ועדים מקומיים, ובתוך כך: איסור על קבלת טובת הנאה; איסור על עבודת חוץ נוספת על עובד במשרה מלאה, למעט המקרים שהותרו במפורש; ועוד.
- תקופת העסקת העובד
- ניהול רישום ותלוש שכר
- על מעסיק לנהל פנקס בדבר שעות עבודת העובד.
- ככלל, על הרישום להיעשות באמצעים מכניים, דיגיטליים או אלקטרוניים, ולכל הפחות, יש לערוך רישום יומי בידי העובד אשר יאושר בחתימת אחראי שמונה לכך.
- מלבד חובה כללית זו, נקבע שבמידה והמעסיק לא ניהל פנקס שעות עבודה, נטל ההוכחה בתביעות לתשלום שכר עבודה, שעות נוספות, וכיו"ב, יהא מוטל על כתפיו.
- עוד נקבע, כי על מעסיק חובה למסור לעובד תלוש שכר בכתב, אשר יכלול, בין היתר, את הפרטים הבאים:
- שם ופרטי העובד והמעסיק;
- תאריך תחילת ההעסקה;
- היקף המשרה או הבסיס שלפיו משולם השכר;
- מספר ימי ושעות העבודה;
- מספר ימי החופשה והמחלה שניתנו ומספר ימי החופשה והמחלה שנותרו;
- סך השכר והתשלומים החייבים במס הכנסה וביטוח לאומי;
- תשלומי המעסיק בעבור תנאים סוציאליים;
- הפרשה לפנסיה
- על המעסיק חלה חובה לדאוג לביטוח פנסיוני לעובדיו, באמצעות הפרשות הן מצד העובד והן מצד המעסיק.
- שיעור ההפרשות עומד כיום על 17.5% מגובה שכר העובד - 5.5% מופרשים משכר העובד ו-12% ע"י המעסיק (6% לרכיב תגמולים ו-6% לרכיב פיצויים). במהלך החודשים הקרובים, יעלה אחוז ההפרשות כך שמשכר העובד יופרשו 6% והמעסיק יפריש לרכיב התגמולים 6.5%.
- העובד רשאי לבחור את סוג הביטוח הפנסיוני בו הוא מעוניין להיות מבוטח: קרן פנסיה, קופת גמל או ביטוח מנהלים, וכן את הגוף שינהל את הביטוח הפנסיוני.
- במידה והעובד לא היה מבוטח בביטוח פנסיוני לפני תחילת העסקתו, זכותו תקום רק לאחר 6 חודשי העסקה. במידה והיה מבוטח לפי תחילת ההעסקה, הזכות תקום כבר מיום העסקתו הראשון ותשולם רטרואקטיבית לאחר שלושה חודשי העסקה או בתום השנה האזרחית, המוקדם מביניהם.
- האחריות להעביר את ההפרשות לפנסיה לגופים הפנסיונים או לקרנות ההשתלמות היא של המעסיק, הן בנוגע לסכומים המופרשים על ידו והן בנוגע לסכומים המופרשים על ידי העובד.
- מעסיק רשאי להגיע להסכמה עם העובד, להחלת המנגנון הקבוע בסעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג-1963, ולפיו התשלומים לקרן הפנסיה יבואו במקום פיצויי פיטורין. במצב זה, הפרשות המעסיק לפיצויים יעמדו על 8.33% משכר העובד (במקום 6%). במקרה שכזה, המעסיק לא יידרש להשלים את פיצויי הפיטורין עבור העלאות בשכר העובד במהלך השנים.
- דמי מחלה
- עובד במשרה מלאה זכאי לצבור עד 1.5 ימי מחלה בחודש, כלומר 18 ימים בשנה, ויכול לצבור בסך הכל עד 90 ימי זכאות.
- עובד שנעדר עקב מחלה, אינו זכאי לקבלת תשלום עבור יום ההיעדרות הראשון. עבור היום השני והיום השלישי הוא זכאי לקבלת תשלום בגין 50% משכרו, והחל מהיום הרביעי להיעדרותו בשל מחלה יקבל תשלום בגובה מלוא שכרו.
- אלא אם נקבע אחרת בהסכם קיבוצי או בהסכם העסקת העובד, עם סיום העסקת העובד לא קמה לו זכות לפדיון ימי מחלה, שנצברו אך לא נוצלו.
- ימי חופשה
- עובד זכאי למספר ימי חופשה בתשלום בכל שנת עבודה.
- כיום, עובד במשרה של 5 ימים בשבוע זכאי ל-10 ימי חופשה בשנה, כאשר מספר ימי החופשה השנתיים עולה בהתאם לותקו של העובד.
- ככלל, אין החופשה ניתנת לצבירה, אלא אם המעסיק הסכים שהעובד ייקח רק 7 ימי חופשה, ויתרת החופשה תצטרף לצבירה שבמשך השנתיים הבאות. יחד עם זאת, כאשר קיים נוהג או הסכמה מפורשת, גם צבירה שלא בתנאים אלה תהא ברת תוקף.
- עם סיום העסקת העובד, הוא זכאי לפדיון ימי החופשה שצבר.
- דמי הבראה
- בחלוף שנת העסקה מלאה, קמה לעובד זכאות לתשלום דמי הבראה, כאשר מספר ימי ההבראה השנתיים להם זכאי העובד משתנה בהתאם לותקו. כך, במגזר הפרטי הזכאות הינה ל:
- 5 ימי הבראה בשנה הראשונה;
- 6 ימים בשנה השניה והשלישית;
- 7 ימים בשנה רביעית עד עשירית;
- 8 ימים בשנה האחת עשרה עד חמש עשרה;
- 9 ימים בשנה השש עשרה עד התשע עשרה;
- 10 ימים – משנה עשרים והלאה;
- התשלום בגין יום הבראה הינו קבוע ואינו מושפע משכר העובד עומד כיום על – 378 ₪ במגזר הפרטי, ועל 425 ₪ במגזר הציבורי.
- עם סיום העסקת העובד, הוא זכאי לפדיון דמי ההבראה אשר נצברו לזכותו וטרם שולמו לו.
- העסקת נשים
- חוק עבודת נשים, תשי"ד-1954 כולל בתוכו הוראות רבות הנוגעות לשאלת העסקתן של נשים.
- בשל ייחודיותן של העניינים הנכללים בחוק זה, והרגישות שמגלים בתי הדין לעבודה לפגיעה בזכויות נשים עובדות, מדובר על חוק אשר חשוב מאוד להכיר את הוראותיו בטרם נקיטת כל פעולה אשר יכולה להתפרש כפגיעה בזכויות הנשים העובדות.
- במסגרת חוק זה הוחלו על המעסיק מגבלות רבות בכל הנוגע לפגיעה בזכויותיה של אישה עובדת במהלך טיפולי פוריות, במהלך הריון, במהלך התקופה שלאחר הלידה וכן הלאה, ומעסיקים אשר לא פעלו בהתאם להוראות החוק נאלצו לשלם פיצויים בסך עשרות אלפי שקלים.
- כך לדוגמא, נקבע כי אין לפטר עובדת בהריון, אשר עבדה אצל המעסיק (או באותו מקום עבודה) לפחות שישה חודשים, אלא לאחר קבלת היתר ממנכ"ל משרד הכלכלה. מלבד זאת, חשוב להדגיש, כי פיטורי עובדת מחמת ההיריון הינם אסורים בתכלית.
- דוגמאות נוספות הן: מגבלה על העסקת נשים בהריון בשעות נוספות, זכות אישה להיעדר מעבודתה לשם פיקוח רפואי במשך חודשי ההיריון, איסור לפטר עובדת במשך תקופה של 60 ימים לאחר תום חופשת הלידה, ועוד כהנה וכהנה.
- סיום העסקה
- שימוע
- על מעסיק השוקל לסיים העסקת עובד, או לשנות את תנאי העסקתו באופן אשר עשוי לפגוע בעובד, חלה חובה לערוך לו שימוע, ולמעשה, לעובד נתונה זכות לדעת מהן הטענות המועלות נגדו לפני פיטוריו, על מנת לאפשר לו להציג את גרסתו ולשכנע את המעסיק לשנות עמדתו.
- זכות השימוע חלה בעבר על המגזר הציבורי בלבד, אך בהתאם לפסיקת בתי הדין לעבודה היא הורחבה לכלל המעסיקים, כולל מעסיקים פרטיים, כך שהיא רלוונטית כיום לסיום העסקת עובדים הן בועד המקומי והן באגודה השיתופית.
- ואלה עיקרי ההוראות הרלוונטיות לעריכת השימוע:
- בשלב הראשון יש לזמן את העובד לשימוע, כאשר על המעסיק ליתן לו הודעה מראש ובכתב על מועד השימוע, להבהיר כי נשקלת האפשרות לפטרו או לשנות את תנאי העסקתו, ואת הנימוקים לכך.
- יש לאפשר לעובד לעיין בכל המסמכים הנוגעים לסיבות אשר הובילו לכך שנשקלת אפשרות לפטרו.
- יש ליתן לעובד פרק זמן סביר על מנת שיוכל להיערך לשימוע, להכין את תגובתו וטענותיו, זאת כדי שיוכל לנסות ולשכנע את המעסיק שלא לפטרו;
- העובד זכאי להגיע לשימוע עם עו"ד ורצוי עורך דין דיני עבודה או עם מי שיחפוץ ואף מחובת המעסיק ליידע אותו על זכותו זו.
- השימוע צריך להתקיים בפני הגורם המוסמך להחליט בעניינו של העובד.
- במהלך השימוע על המעסיק לשמוע את טענות העובד בלב פתוח ובנפש חפצה, עובר לקבלת ההחלטה הסופית בדבר סיום העסקת העובד או המשך העסקתו.
- מאחר ויש לבצע פיטורין בתום לב ומשיקולים ענייניים, צריכה להיות סיבה מספקת לפיטורי העובד.
- במהלך השימוע יש לערוך פרוטוקול אשר ישקף בצורה מלאה את שהתרחש בו, ולמסור העתק ממנו לעובד. במידה והשימוע לא מגובה בפרוטוקול, יש לערוך סיכום של הדברים.
- לאחר עריכת השימוע, על המעסיק לקבל החלטה האם עדיין בכוונתו לפטר העובד או שמא הסבריו שכנעו אותו להשאירו בתפקיד.
- בפרק זמן סביר לאחר השימוע, לאחר שהמעסיק בחן את טענות העובד והחליט לפטרו בכל זאת, יהיה עליו ליתן לעובד הודעה מפורטת בכתב על החלטתו, קרי: מכתב פיטורים מסודר, בו יצוינו יום הוצאת ההודעה ויום כניסת הפיטורין לתוקף לאחר תום תקופת ההודעה המוקדמת.
- לאחר כניסתם לתוקף של פיטורי העובד, יש להסדיר את זכויותיו, לרבות פיצויי פיטורים, תשלום יתרת ימי הבראה וימי חופשה.
- ויש לדעת, כי במידה ויוכרע כי נפל פגם מהותי בהליך השימוע בעקבותיו נתקבלה החלטת הפיטורין, בית הדין לעבודה יכול לבטל את ההחלטה ולהורות על השבת העובד לעבודה ואף לקבוע כי העובד זכאי לפיצוי כספי.
- זאת ועוד, פיטורים ללא הליך שימוע עשויים להוביל לפסיקת פיצויים בגין פיטורין שלא כדין, להבדיל מפיצויי פיטורין (ע"ע (ארצי) 516/09 מלכה אברהם נ' עגם מפעלי מתכת בע"מ; ע"ב 300034/99 תיקי בכש נ' אפריקה ישראל להשקעות בע"מ).
- יחד עם זאת, במידה ועובד ויתר על זכות השימוע שלו, הוא לא יוכל לטעון כי נפל פגם בהליך פיטוריו בשל העדר השימוע (ע"ע 113/08 חרב והיב נ' עו"ד יוסף קבלאן ראש המועצה המקומית בית ג'ן).
- הודעה מוקדמת
- מעסיק המפטר עובד, צריך לתת לו הודעה מוקדמת לפיטורין, ועובד המתפטר צריך לתת למעסיק הודעה מוקדמת להתפטרות.
- במהלך תקופת ההודעה המוקדמת, על העובד להתייצב לעבודה, אם כי מעסיק רשאי לפטור עובד מהתייצבות בתקופת ההודעה המוקדמת, אך לשלם לו פיצוי בגובה שכרו הרגיל בגין מלוא התקופה.
- אורכה של תקופת ההודעה המוקדמת נגזר מוותק העובד ומתנאי העסקתו:
3. עובד במשכורת זכאי להודעה מוקדמת לפיטורים, כמפורט להלן:
(1) במהלך ששת חודשי עבודתו הראשונים - של יום אחד בשל כל חודש עבודה;
(2) במהלך התקופה החל בחודש השביעי לעבודתו עד תום שנת עבודתו הראשונה - של 6 ימים, בתוספת של יומיים וחצי בשל כל חודש עבודה בתקופה האמורה; (3) לאחר שנת עבודתו הראשונה - של חודש ימים.
4. עובד בשכר זכאי להודעה מוקדמת לפיטורים, כמפורט להלן:
(1) במהלך שנת עבודתו הראשונה - של יום אחד בשל כל חודש עבודה;
(2) במהלך שנת עבודתו השניה - של 14 ימים, בתוספת של יום אחד בשל כל שני חודשי עבודה בשנה האמורה;
(3) במהלך שנת עבודתו השלישית - של 21 ימים, בתוספת של יום אחד בשל כל שני חודשי עבודה בשנה האמורה;
(4) לאחר שנת עבודתו השלישית - של חודש ימים.
- בדומה לכך, על מעסיק שלא נתן הודעה מוקדמת לפיטורין, לשלם לעובד בגין תקופת ההודעה המוקדמת.
- ומנגד, על עובד שהתפטר ולא נתן למעסיקו הודעה מוקדמת להתפטרות, לשלם למעסיקו פיצוי בסכום השווה לשכרו הרגיל בעד התקופה שלגביה לא ניתנה ההודעה המוקדמת.
- בעניין זה יש לציין, כי קיימת פסיקה המתירה למעסיק לקזז סכום זה משכרו האחרון של העובד (לדוגמא: ס"ע (נצ') 5399-10-10 ניקולאי קוזלוב נ' חברת פי.אס.פי מכונות 2000 בע"מ, ע"ב (ת"א) 7261/04 מילמן אלקס נ' בלאו סטיבן).
- במקרים חריגים לא קמה חובה ליתן לעובד הודעה מוקדמת. כך לדוגמא נקבע, כי במקרה של עובד אלים, אין לחייב מעסיק בתקופת הודעה מוקדמת שכן תקופה זו היא תקופת עבודה ואין לחייב מעסיק להעסיק עובד אלים שביצע מעשה תקיפה (ע"ע 199/99 אליהו תורג'מן נ' אריק חביב).
- העסקת עובדים על ידי האגודה השיתופית והועד המקומי
- כפי שהובהר בראשית הדברים, האגודה השיתופיות והועד המקומי הינם שני גופים נפרדים, בעלי חובות חוקיות שונות.
- מכאן נובע, בראש ובראשונה, שעובד האגודה השיתופית הוא איננו עובד של הועד המקומי, ועובד הועד המקומי הוא איננו עובד האגודה השיתופית, וזאת למרות התופעה הנפוצה מאוד של "עובד משותף" לועד המקומי ולאגודה.
- עניין זה מעורר קשיים כאשר הועד המקומי והאגודה השיתופית נזקקים לעובד בתחומים דומים, כגון: שירותי מזכירות, העסקת מנכ"ל, יועץ משפטי, רו"ח וכיו"ב.
- אפשרות אחת היא שכל גורם יעסיק בנפרד את העובדים להם הוא זקוק, אך לכך יש שני חסרונות בולטים:
- בכל הנוגע להעסקת עובד ע"י הועד המקומי, עליו לעבור את התנאים הקבועים בנוהל קבלת עובדים.
- ייתכן ולא כל העובדים יהיו מוכנים להיות מועסקים על ידי שני מעסיקים. כך לדוגמא, במצב בו האגודה תחליט על פיטורי העובד, הוא יהיה זכאי לפיצויים רק מן האגודה בגובה שכרו אצלה, ולא מן הועד המקומי, וכיו"ב.
- אפשרות אחרת היא העסקת העובד אך ורק על ידי האגודה השיתופית, כאשר הועד המקומי יצרוך מן האגודה השיתופית את השירותים הללו בתשלום. כך לדוגמא, האגודה תעסיק מזכירה, ותקצה את המזכירה למספר שעות מסויים בכל שבוע לביצוע עבודות הועד המקומי וזאת בתמורה לתשלום מן הועד המקומי כנגד חשבונית.
- גם פתרון זה אינו חף מקשיים. ראשית, ספק אם בנסיבות ספציפיות תעמוד חלוקה זו בביקורת שיפוטית, ובהחלט ייתכן שייקבע כי מדובר בצורת העסקה פיקטיבית, שנועדה להתחמק מהוראות החוק הנוגעות להעסקת עובדים בועד המקומי. יתרה מכך, על התקשרויות מעין זו להיעשות בכפוף לחובת המכרזים החלה על הועד המקומי, כמפורט להלן.
- על כל פנים, במצב דברים זה יש לציין במפורש בהסכם העסקת העובד על ידי האגודה, כי יכול והוא יבצע משימות עבור גורמים נוספים, וכמו כן יש לערוך הסכם אספקת שירותים בין הועד המקומי לאגודה השיתופית.
- דיני מכרזים
- מבוא
- בהקדמה לספרו, כותב גל הררי את הדברים הבאים:
"תחום המכרזים הוא תחום אשר "לפתחו חטאת רובץ". המכרז הוא נקודת המפגש בין הכסף הציבורי לבין השוק הפרטי, וכן בין פקידי ציבור ונבחרי ציבור לבין גופים כלכליים... במכרז הציבורי מובנה מתח בין רצונה של הרשות, מפרסמת המכרז, להשיג את התוצאה הכלכלית הטובה ביותר, לבין הצורך לשמור על עקרונות היסוד של המשפט הציבורי. אינטרסים אלה עומדים, לעיתים, בסתירה זה לזה" (גל הררי, ההצעה במכרז, עמ' 1)
- בישראל, בדומה לנהוג במקומות רבים בעולם, קיימת חובה על גופים ציבוריים לפרסם מכרז בטרם יתקשרו בחוזה, ובכלל זאת גם על ועדים מקומיים.
- אם כן, בחלק זה נעסוק בחובה המוטלת על הועד המקומי להתקשר עם קבלנים וספקים באמצעות מכרז.
- בתחילה נכיר את הסעיפים השונים הנוגעים לחובת המכרזים החלה על רשויות מקומיות ביו"ש ומצויות בכללי המועצות המקומיות (מכרזים), המקבילים ברובם להוראות התוספת השנייה לצו המועצות האזוריות.
- משם נתקדם ונבחן באילו מקרים רשאי הועד המקומי להתקשר עם קבלנים וספקים בפטור ממכרז, באילו מקרים רשאי הועד המקומי להסתפק במכרז שאיננו פומבי (להלן: "מכרז זוטא"), ובאילו מקרים עליו לנהל מכרז פומבי לצורך התקשרותו עם קבלנים וספקים.
- בשלב זה נתוודע לפסיקות של בתי המשפט, מהם נלמד על חשיבותה של הערבות הבנקאית במכרז, על דרך ההכרעה במקרה של "הצעות זהות", ונראה מהי הצעה תכסיסנית.
- לבסוף ניגע בנושא שיתוף הפעולה בין הועד המקומי לבין האגודה השיתופית, והיות האגודה ספק שירותים לועד המקומי.
- המקור לחובת הועד המקומי להתקשר באמצעות מכרז
- במידה והמועצה האצילה לועד המקומי סמכויות, מהן נגזרת יכולתו להתקשר עם קבלנים וספקים, אנו מגיעים לסעיף 95 לתקנון המועצות האזוריות הקובע כי:
95. (א) בכפוף לאמור בסעיף קטן (ב), לא תתקשר המועצה בחוזה למכירה להשכרה להחכרה של מקרקעין או טובין, וכן לרכישת מקרקעין או כל זכות בהם או לרכישת טובין או לביצוע עבודה אלא על פי מכרז אשר ההצעות שהוגשו בעקבות פרסומו נבדקו על ידי ועדת המכרזים.
(ב) הממונה יקבע כללים לעריכת מכרזים ולדרכי הזמנה וקבלה של הצעות מחירים בעקבות פרסום מכרז ורשאי הוא בכללים כאמור לפטור מועצה מחובת עריכת מכרז הן בסוגי התקשרויות מסויימים והן בענינים מיוחדים".
- סעיף זה הוחל, בשינויים המחוייבים גם על ועדים מקומיים (סעיף 112(ג) לתקנון המועצות האזוריות).
- ואכן, בהתאם להוראות הסעיף נקבעו כללי המועצות המקומיות (מכרזים) (להלן: "כללי המכרזים"), בהם מפורטות ההוראות השונות הנוגעות לחובת המכרזים של רשויות מקומיות ביהודה ושומרון.
- מפאת אריכות כללי המכרזים, נסתפק בציטוט הסעיפים הרלוונטיים לעניין ההתקשרות עם קבלנים וספקים, כשבכל מקום שמופיע "מועצה", יש לראות כאילו מופיע "ועד מקומי".
- אך עוד קודם חשוב להדגיש - הסכומים המפורטים בכללי המכרזים אינם מעודכנים, ואת הסכומים המעודכנים ניתן לאתר באינטרנט בקובץ המכונה "עדכון סכומים בענייני מכרזים". יחד עם זאת, ולצורך הנוחיות, בכל הסעיפים בהם מופיע סכום, נציין גם את הסכום המעודכן נכון למועד הרצאה זו.
- באילו מקרים פטור הועד המקומי מניהול מכרז
- סעיף 3 לכללי המועצות המקומיות (מכרזים) קובע באילו מקרים רשאי ועד מקומי להתקשר בחוזה ללא מכרז, ולהלן תתי הסעיפים מתוכו הרלוונטיים לנושא ההרצאה:
צו תשנ"ו-1996
ק"ת תשנ"ו מס' 5744 מיום 18.4.1996 עמ' 756
(ה) המקרקעין מועברים לאדם שהתחייב לפתח אותם תוך זמן שקבעה המועצה האזורית ובהתאם לתכנית כמשמעותה בחוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965, החלה עליהם, אם ביקשה המועצה לגביהם, ברוב חבריה, לשחררה מחובת עריכת מכרז, ושר הפנים אישר את בקשת המועצה האזורית לאחר שנוכח, כי בנסיבות הענין עריכת המכרז לא תביא תועלת, לרבות תועלת כספית;
מיום 12.2.2012
צו (מס' 3) תשע"ב-2012
ק"ת תשע"ב מס' 7077 מיום 12.1.2012 עמ' 607
(2) חוזה להעברת טובין או לביצוע עבודה שערכו אינו עולה על –
(א) במועצה מקומית - 15,000 ₪[1]...
צו (מס' 2) תשע"א-2011
ק"ת תשע"א מס' 7035 מיום 26.9.2011 עמ' 1419
(3) חוזה להזמנת טובין או לביצוע עבודה הנערך עם הספק היחיד בישראל ובאזור לאותם טובין, או עם המומחה היחיד בישראל ובאזור לביצוע אותה העבודה, אם המומחה שהוועדה מינתה לענין זה קבע, בכתב באישור הוועדה, כי אכן אותו ספק או מומחה הוא היחידי בישראל ובאזור;
(4) חוזה לביצוע עבודה מדעית, אמנותית או ספרותית;
(5) חוזה להזמנה דחופה של טובין או לביצוע עבודה דחופה שהמועצה האזורית מתקשרת בו להצלת נפש או רכוש;
(8) חוזה לביצוע עבודה מקצועית הדורשת ידע ומומחיות מיוחדים, או יחסי אמון מיוחדים, כגון: עבודות תכנון, פיקוח, מדידה, שמאות, ייעוץ ועבודות כיוצא באלה;
צו (מס' 2) תשנ"ה-1995
ק"ת תשנ"ה מס' 5660 מיום 9.2.1995 עמ' 707
הוספת פסקה 3(10)
מיום 20.7.1999
צו (מס' 2) תשנ"ט-1999
ק"ת תשנ"ט מס' 5992 מיום 20.7.1999 עמ' 1086
(10) התקשרות עם תאגיד ממשלתי כמשמעותו בתקנה 3(5) לתקנות חובת המכרזים, תשנ"ג-1993 (להלן - התאגיד), באישור שר הפנים, ובלבד שנתקיים אחד מאלה:
(א) התאגיד מהווה על פי מסמכי היסוד שלו ועל פי החלטת הממשלה או על פי החוק שהקימו, זרוע לביצוע מטלות ישירות ומוגדרות של הממשלה וההתקשרות נעשית לשם ביצוע מטלות אלה; או - התאגיד מבצע מטלה או שירות שהוטלו עליו לפי דין, או מספק שירות או מצרך חיוניים לציבור, וההתקשרות נעשית לשם ביצוע מטלה או שירות אלה;
(10) חוזה להזמנת טובין או לביצוע עבודה שממונה התיר לערוך ללא מכרז;
- אם כן, התקשרות עם קבלנים וספקים בפטור ממכרז יכולה להיות באחת מן הדרכים הבאות:
- בועד מקומי המונה עד 20,000 תושבים, מדובר בחוזה בסכום שאינו עולה על 69,600 ₪;
- ראשית, חשוב להדגיש, כי סכום המכרז נקבע בהתאם למספר תושבי היישוב שתחת סמכות הועד המקומי, והיות הועד המקומי בתחומי מועצה אזורית הכוללת למעלה מ-20,000 תושבים, אין בה כדי לשנות עובדה זו.
- ושנית, מאחר וקיים חשש מפיצול החוזה כדרך לעקיפת חובת המכרז, תוקן גם סעיף 5 לכללי המכרזים האומר כך:
"עמדה מועצה מקומית להתקשר בזמן אחד במספר חוזים להזמנת אותם טובין, או לביצוע עבודות המהוות למעשה עבודה שלמה אחת, יראו את כל אותם חוזים כאילו היו - לענין כללים אלה - חוזה אחד.
- מדובר בחוזה עם הספק או המומחה היחידים בארץ;
- מדובר בחוזה לביצוע עבודה מדעית, אמנותית או ספרותית;
- מדובר בעניין דחוף הנדרש לצורך הצלת נפש או רכוש;
- מדובר בביצוע עבודה הדורשת מומחיות מיוחדת או יחסי אמון מיוחדים;
- מדובר בחוזה מסוג שממונה התיר לערוך ללא מכרז;
בנוגע לשימוש בסעיף פטור מקביל, המצוי בצו המועצות האזוריות, אומר הרציג את הדברים הבאים:
"...נעלה מכל ספק, כי השימוש בסעיף פטור זה שמור למקרים קיצוניים שאינם נופלים לגדרם של הפטורים המצוינים בצו וששר הפנים סבור כי שיטת המכרז אינה מתאימה להם.
לדעתנו, עשיית שימוש במתן היתר על-פי סעיף פטור זה, חייבת להיעשות באופן זהיר וספציפי לכל חוזה ולכל מקרה, ואין לראות בו היתר כללי וגורף לעקיפת החובה לפרסום מכרז..." (עו"ד שמואל הרציג, דיני מכרזים, כרך א'. עמ' 39)
- לסיום נקודה זו חשוב לציין, כי אף במקרים בהם קיים פטור ממכרז, אך הועד המקומי יבחר לפנות למספר מציעים בכל דרך שהיא, ואף אם ההליך לא יישא את הכותרת "מכרז", עדיין יחולו על הליך זה הכללים הבסיסיים של המשפט הציבורי, ועקרונות הצדק הטבעי.
- מהו מכרז זוטא, ובאילו מקרים רשאי הועד המקומי להסתפק בו
- בסעיף 8 לכללי המכרזים נקבע כי כאשר ההתקשרות הינה בערך אשר ערכו עולה על 15,000 ₪ אולם אינו עולה על 75,000 ₪[2] הועד המקומי רשאי להסתפק בעריכת מכרז זוטא.
- אך מהו מכרז זוטא? על כך עונים שאר תתי הסעיפים של סעיף 8 לכללי המכרזים:
(ב) הועדה (ועדת המכרזים – א.ב.) תנהל רשימה של ספקים וקבלנים, אשר רשאים להשתתף במכרז זוטא, ותקבע את אמות המידה שלפיהן יפנו אל הספקים והקבלנים האמורים; הרשימה תהיה פתוחה לעיון הציבור; כל ספק או קבלן רשאי לבקש לצרפו לרשימה האמורה והועדה תדון בבקשתו; החליטה הועדה שלא לצרף קבלן או ספק כאמור לרשימה, או החליטה למחוק ספק או קבלן מהרשימה, תנמק את החלטתה; לא תחליט הועדה אלא לאחר שאפשרה לאותו ספק או קבלן להביא את טענותיו בפניה.
(ד) הודעה על מכרז זוטא לספקים או קבלנים הכלולים ברשימה, תיעשה על ידי משלוח הודעה בדואר רשום עם אישור מסירה, או על ידי מסירה לידי הנמען בידי מזכיר המועצה או מי שהוא הסמיך לענין זה, לפי הפירוט להלן:
במועצה מקומית -
(1) אם ערכו של החוזה המוצע עולה על 15,000 ₪ ואינו עולה על 37,500[3] ₪... - לארבעה ספקים או קבלנים לפחות הכלולים ברשימה;
(2) אם ערכו של החוזה המוצע עולה על 37,500 ₪ ואינו עולה על 75,000[4] ₪... - לששה ספקים או קבלנים לפחות הכלולים ברשימה...
(ה) על אף האמור בפסקאות (1) ו-(2) לסעיף קטן (ד), רשאי ראש המועצה לשלוח את ההודעה לשני ספקים או קבלנים לפחות, אם מקום עסקם נמצא בחוץ לארץ ואין ספקים או קבלנים אחרים בישראל ובאזור לטובין או לעבודה הנדרשים.
(ו) על אף האמור בסעיפים קטנים (ד) ו-(ה), יהיה רשאי להשתתף במכרז זוטא כל ספק או קבלן הכלול ברשימה לסוג החוזה המוצע, אם ביקש זאת והגיש את מסמכי המכרז תוך המועד שנקבע להגשת הצעות.
- מסעיפים אלה עולה, כי מכרז זוטא הינו מכרז העוסק בחוזה בסכומים הנ"ל, והוא אינו פומבי, קרי - מתבצעת בו הודעה לספקים או לקבלנים המצויים ברשימה של ועדת המכרזים של המועצה, וזאת באמצעות הודעה בדואר רשום או במסירה אישית.
- בנוסף, כמות הקבלנים והספקים שלהם יש להודיע תלויה אף היא בסכום המכרז. כך, בועד מקומי המונה עד 20,000 תושבים, במידה ומדובר על חוזה בסכום הנע בין 69,600 ₪ ל-174,000 ₪ יש להודיע לפחות לארבעה קבלנים או ספקים הכלולים ברשימה, ובמידה ומדובר על חוזה בסכום הנע בין 174,000 ₪ ל-348,100 ₪ יש להודיע לפחות לשישה ספקים או קבלנים הכלולים ברשימה.
- יחד עם זאת, כל ספק או קבלן הכלול ברשימה יהיה רשאי להשתתף במכרז זוטא אם ביקש זאת והגיש את מסמכי המכרז תוך המועד שנקבע להגשת ההצעות.
- בעניין זה חשוב להבהיר, כי ועד מקומי המעוניין לנהל את ענייני המכרזים בעצמו (מכרז זוטא ומכרז פומבי), נדרש להקים ועדת מכרזים ולנהלה בהתאם להוראות הרלוונטיות.
- יחד עם זאת, ועד מקומי יכול להימנע מהקמת ועדת מכרזים משל עצמו אם ייבחר לעשות שימוש בועדת המכרזים של המועצה האזורית, ואנו ממליצים לועדים מקומיים ללכת בדרך זו. הדבר נחוץ, בין היתר, בכדי להימנע מקשיים וסיבוכים הנובעים מכך שכל פרט ופרט בהצעות המכרז נבדק בזכוכית מגדלת, וכפי שניווכח בהמשך לגבי הערבות במכרז.
- ניהול מכרז פומבי על ידי הועד המקומי
- במקרים אשר אינם נופלים תחת סעיפי הפטור שהובאו לעיל, או במקרים אשר עוסקים בחוזה בסכום גבוה שאינו מאפשר עריכת מכרז זוטא, על הועד המקומי לנהל מכרז פומבי.
- תנאיו של מכרז פומבי רבים ומגוונים, ועל כן נתמקד רק במרכזיים שבהם:
9. (א) רצתה מועצה מקומית להתקשר בחוזה הטעון מכרז פומבי, יפרסם ראש המועצה הודעה על כך ובה יפורטו:
(1) תיאור נושא החוזה המוצע;
(2) המקום והמועד האחרון להגשת מסמכי המכרז;
(3) המקום לקבלת פרטים נוספים וטפסי מסמכי המכרז.
(ב) הודעה על מכרז פומבי תיעשה על ידי פרסומה בשני עתונים יומיים לפחות הנדפסים בישראל, שאחד מהם לפחות הוא בשפה העברית....
10. (א) ראש המועצה או מי שהוא הסמיך לכך ימציא לכל אדם המבקש להשתתף במכרז פומבי או במכרז זוטא, על פי בקשתו כאמור בסעיף 8(ו), ולכל אדם שראש המועצה פנה אליו בהודעה על מכרז זוטא, את מסמכי המכרז המפורטים להלן:
(1) תנאי המכרז, לרבות תנאים מוקדמים להשתתפות במכרז;
(2) נוסח "מסמך הצעת המשתתף במכרז";
(3) נוסח של החוזה המוצע;
(4) לוח זמנים ותנאי תשלום; ...
(ד) תינתן הזדמנות סבירה ושווה לכל אדם לעיין במסמכי המכרז, כפי שפורטו בסעיף קטן (א), לבקר בנכס ולקבל הסברים לגביהם...
13. (א) המעוניין להשתתף במכרז יגיש למועצה המקומית את מסמכי המכרז כמפורט בסעיף 10(א), וכן כל מסמך שידרוש ראש המועצה, כגון אישור פקיד השומה או רואה חשבון בגין ניהול ספרים כחוק, אישור רישום בפנקס הקבלנים וכיוצא באלה; נדרשו מסמכים כאמור - יהפכו חלק בלתי נפרד ממסמכי המכרז.
(ב) מסמכי המכרז ייחתמו בידי המציע ויוגשו על גבי הטפסים שהומצאו בתוך מעטפת המכרז, כשהיא סגורה היטב, בדרך ובמועד שנקבעו בתנאי המכרז; המסמכים המפורטים בסעיף 10(א)(2) ו-(6) יוגשו בשני עותקים...
15. (א) לא לפני 7 ימים לאחר תום המועד להגשת מסמכי המכרז במקרה של משלוח בדואר, ולא יאוחר מ-14 ימים מתום אותו מועד, תיפתח תיבת המכרזים בידי האנשים שהוסמכו כאמור בתקנה 14(א)...
18א. לא ינוהל משא ומתן עם משתתף במכרז בטרם נקבע הזוכה במכרז.
צו תשנ"ז-1997
ק"ת תשנ"ז מס' 5828 מיום 8.5.1997 עמ' 655
19. (א) מבלי לפגוע בהוראות סעיף 18א, הועדה רשאית להזמין בעל הצעה כדי לברר פרטים במסמכי המכרז שהגיש, וכן פרטים אחרים הדרושים לה לצורך כל החלטה בהתאם לכללים אלה...
23. (א) המועצה המקומית רשאית לבטל מכרז, אם ועדת המכרזים החליטה על כך, וראש המועצה אישר את החלטתה.
- מעבר לתנאים הללו, מעניין להכיר את פסיקת בתי המשפט בענייני מכרזים, ולצורך כך נתמקד בשלושה נושאים: א. חשיבותה של הערבות הבנקאית; ב. הכרעה בין הצעות זהות; ג. ומהי הצעה תכסיסנית;
- חשיבות הערבות הבנקאית
- על חשיבותה של הערבות הבנקאית והמשקל הרב שמייחסים לה ביהמ"ש, ניתן ללמוד מפס"ד רבים, ואחד הבולטים שבהם הוא פס"ד של בית המשפט העליון מינואר 2012, בעניין אפקון (עע"מ 2628/11 אפקון בקרה ואוטומציה בע"מ נ' מדינת ישראל – הרשות הממשלתית למים ולביוב)
- במסגרת פסק הדין בחן בית המשפט העליון את תוקף ערבותה של חברת אפקון, אשר היתה ערבות מיטיבה, שכן כללה 19 ימים עודפים מן הנדרש במכרז. מכיוון שמדובר בערבות מטיבה, עולה השאלה, האם דינה של ערבות מטיבה דינה כערבות מרעה, אשר פוסלת את ההצעה, אם לאו?
- אמנם ברור, כי קיימים הבדלים מהותיים בין ערבות מרעה לבין ערבות מטיבה, אך מטעמים של שיקולי מדיניות משפטית, ועל מנת למעט בהתדיינויות בדבר פגמים בערבות, סבר בית המשפט, כי ראוי לקבוע כלל חד לפיו גם ערבות מטיבה יש בה, כעיקרון, כדי לפסול את ההצעה במכרז. בית המשפט סייג דבריו והבהיר שייתכנו לכלל חריגים מצומצמים, בדמות פליטת קולמוס, טעות סופר וכד'.
- בסופו של דבר, קבע בית המשפט, כי לא נראה שהוספת 19 ימים לערבות נתנה לאפקון יתרון כלשהו, שהיא נבעה מתכססנות, או שהיא הייתה עלולה לגרום נזק כלשהו לבעל המכרז, אך יחד עם זאת, גם במקרה זה, יש ליישם את ההכרעה העקרונית בדבר פסלותה של ערבות מטיבה, וזאת, אף אם במקרה הספציפי שלפנינו הדבר ייפגע בחברת אפקון, שכן יש להסתכל מעבר למכרז הספציפי.
- הכרעה בין "הצעות זהות"
- לעיתים קורה, כי בפני ועדת המכרזים ניצבות שתי הצעות או יותר, אשר מסמכי המכרז אינם מאפשרים להכריע מי מבין ההצעות עדיפה לעניין המכרז - "הצעות זהות".
- כמובן, שבניסוח המכרז, רצוי עד מאוד לקבוע את דרך ההכרעה במקרה של "הצעות זהות" - בין אם בדרך של הגרלה ובין אם בדרך של התמחרות.
- אך כיצד יש לפעול כאשר בפני ועדת המכרזים ניצב מקרה של "הצעות זהות", ודרך ההכרעה לא נקבעה במסמכי המכרז? פסיקות בתי המשפט במקרה אינן מצביעות על גישה אחת.
- מחד, בעניין רויזמן[5] נקבע, כי במקרה שכזה יש לבצע הגרלה, אף אם הדבר לא נכלל במפורש במסמכי המכרז, אך מאידך, בעניין כרם עתאמלה[6], סבר בית המשפט, כי כאשר האפשרות של בחירת הזוכה באמצעות הגרלה לא נזכרת כלל בתנאי המכרז, לא ניתן לשנות את "כללי המשחק" תוך כדי ההליך ולהחליט על עריכת הגרלה בעיצומה של הבחירה בהצעה הזוכה, וגם הסכמת הצדדים לא יכולה להועיל ולהכשיר את ההגרלה.
- הצעה תכסיסנית
- כאשר ועדת המכרזים סבורה שמציע מסוים הציע הצעה תכסיסנית, קרי - נגועה בחוסר תום לב מצד המציע היא רשאית להחליט שלא לדון עוד במסמכי המכרז אשר הוא הגיש, וכפי שנאמר יפה בע"א 700/89 חברת החשמל לישראל בע"מ נ' מליבו ישראל בע"מ:
אכן, מי שמנסה להערים על בעל המכרז באורח בלתי נאות – בין על דרך הטעיה מחושבת ומכוונת ובין על דרך "תכסיסנות" – ראוי הוא שהצעתו תיפסל על הסף; נגרשנו מן המסדרון אל מחוץ לבית המכרזים, לא כל שכן שלא נכניסנו אל הטרקלין. אין אדם דר עם נחש בכפיפה אחת, ואם פלוני מבקש להטעות כבר בתחילת הדרך, מי לכפו של בעל המכרז יתקע, כי אותו פלוני לא ישקר ויכזב גם בהמשך הדרך? כחטא כן עונשו, והמציע הצעות כזב ימצא את עצמו אל מחוץ למחנה".
- מהי בדיוק הצעה תכסיסנית, וכיצד ניתן לזהותה ולהכריע בינה לבין הצעה לגיטימית? התשובה לכך קשה ואינה ברורה, אך ניתן לומר, כי:
"תכסיסנות שבכוחה להביא לפסילת הצעה על הסף – חייבת להיות "תכסיסנות" הטבולה ברמייה, באי יושר, בהיעדר תום-לב כנגד ממציעים במכרז".
- ישנם מספר סוגים של הצעות תכסיסניות, ואנחנו נדגים להלן תכסיסנות מסוג "העמסת מחירים", המיועדת להציג לעורך המכרז מצג שווא שלפיו היא זולה, כאשר בפועל היא יקרה, וזאת, על ידי כך שהמציע משלב לחלק מהפריטים מחירים גבוהים במיוחד, ולפריטים אחרים מחירים נמוכים במיוחד, מבלי שיש התאמה בין התמחור לבין העלויות הריאליות של העבודה:
- כאשר בית המשפט או ועדת המכרזים מזהים שמדובר בהצעה תכסיסנית, הם יכולים לפסול את ההצעה, ואיתנותו הפיננסית של המציע, (קרי – יכולתו לעמוד מאחורי הצעתו אף אם היא תתברר כהצעה אשר תגרור אותו להפסדים), אין בה כדי לשנות זאת.
- שיתוף פעולה בין הועד המקומי לבין האגודה השיתופית
- כפי שצוין לעיל, כל שיתוף פעולה בין הועד המקומי לאגודה השיתופית, בין אם קיימת זהות ועדים ובין אם לאו, כפוף לדיני המכרזים אשר פורטו בהרצאתנו עד כה.
- לפיכך, ככל ומדובר על התקשרות בסכום המצריך מכרז זוטא או מכרז פומבי, הועד המקומי איננו יכול לבחור את האגודה כספק, אלא לאחר קיום המכרז הנדרש, או לחילופין באותם מקרים בהם קיים פטור ממכרז.
- כך למשל, במידה והאגודה השיתופית משמשת ספק מים בישוב או מחלק חשמל היסטורי, יכול והאגודה תחשב לצורך עניין זה כ"ספק יחיד", כך שהועד המקומי יהיה רשאי לרכוש ממנה שירותים אלה בפטור ממכרז.
- ומעבר לכך, כאמור, התקשרויות בין שני הגופים הללו צריכים להיעשות בכפוף לכללי ההתקשרות החלים על הועד המקומי, ובכפוף לסוגיות של ניגוד עניינים, אך זהו נושא רחב בפני עצמו.
- התקשרות בלא מכרז בניגוד לדין
- ההשלכות של התקשרות של הועד המקומי ללא כיסוי תקציבי, ובפרט בלי קיום מכרז כדין, מקום בו הוא נדרש, יכולה להוביל במקרים חמורים להשתת חיובים אישיים על בעלי תפקידים בועד המקומי.
- כך לדוגמא, בתיק אב 2007-1784, דנה הועדה לחיוב אישי בטענות כנגד התנהלותה של עיריית נהריה. במקרה שם, בשל חשד לפעילות לא תקינה מצד קבלן פינוי אשפה התקשרה העיריה עם קבלני פינוי אשפה למשך ארבעה חודשים, מבלי מכרז.
- לאחר תום החוזה, הוא חודש ארבע פעמים, לתקופות קצרות, מבלי שהתקיימו מכרזים ו/או אישורים חתומים ע"י ראש העיריה והגזבר כפי שמחייב החוק. אף לאחר מכן המשיכו הקבלנים לעבוד מבלי שנמצאו מסמכים המאריכים את תקופת החוזה.
- הועדה מצאה כי הארכת ההתקשרות ללא מכרז נעשתה שלא כדין, ומאחר ומנכ"ל העיריה הוא שחתם על הארכות ההתקשרות יש להשית עליו חיוב אישית.
- עוד נקבע, כי אפילו אם המנכ"ל קיבל הנחיות מראש העירייה לחתום, אסור היה לו לקיימן, הן מהיבט הרשאת חתימה והן מההיבט של חריגה מקיום מכרז בטרם התקשרות חוזית.
- בנסיבות המקרה המליצה הועדה לחיוב אישי להשית על המנכ"ל חיוב אישי בגובה 25,000 ₪, והדבר אושר על ידי שר הפנים.
- מעבר לכך הושת חיוב אישי בגובה 2,500 ₪ אף על גזבר העירייה, על אף שלא הייתה לו ידיעה פוזיטיבית בנוגע לאי התקינות.
- בתיק אב 2008-2448 דנה הועדה לחיוב אישי בטענה כי קבלן הסעות זכה במכרז של קרית אתא בשנת 1997, ובעקבות כך נכרת עמו הסכם עד לשנת 2000. בשנת 2000 נערך מכרז, בו קבלן זה לא זכה, אך העיריה המשיכה לשכור את שירותיו. בנוסף, לאחר מכרז נוסף בשנת 2003, שולמו לקבלן סכומים אשר חרגו מן הקבוע במכרז, מבלי שקדם לשינוי המחירים מכרז נוסף.
- לדעת הועדה, הנורמה הנוהגת היא שחוזה וכתב התחייבות יהיו בתוקף רק אם חתמו עליהם בשם העירייה, בצד חותמת העירייה, ראש העירייה והגזבר. מתוך נורמה זו הסיקה הוועדה כי האחריות על ההוצאות שלא כחוק היא על ראש העירייה והגזבר.
- בשל הפרה זו, ובשל הפרות נוספות של העיריה, המליצה הועדה לחיוב אישי להשית על כל אחד מהם חיוב אישי בגובה 100,000 ₪.
- ניגוד עניינים
- הטענות שהועלו בפני הועדה לניגוד עניינים
- ביום 3.2.2015 קבעה הועדה למניעת ניגוד עניינים כי באילון התקיים מצב של ניגוד עניינים כאשר אותו אדם כיהן כיו"ר הועד המקומי וכיו"ר האגודה הקהילתית.
- הרקע להחלטת הוועדה נעוץ בפנייתו של תושב אילון אשר טען כי יו"ר הוועד המקומי בישוב, מצוי במצב של ניגוד עניינים מוסדי, נוכח כהונתו המקבילה כיו"ר האגודה הקהילתית ביישוב.
- לטענתו של הפונה, ניגוד העניינים נובע מהסכם שנחתם בין הוועד המקומי לאגודה הקהילתית, המסדיר את אספקת השירותים וההתחשבנות ביניהם, קובע שהאגודה הקהילתית תספק לועד המקומי אירועי תרבות ושירותי גינון, וכן מגדיר הסדר בדבר הסתייעות הועד המקומי בשירותים משפטיים שוטפים.
- בנוסף נטען, כי ההסכם לא קיבל את האישורים הדרושים לכך לפי צו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות). ונרחיב במעט על טענה זו, הנשענת על סעיף 89ב לצו המועצות האזוריות, המקביל להוראות סעיף 48א לתקנון המועצות האזוריות, החל ביהודה ושומרון
- סעיף 89ב לצו המועצות האזוריות, שכותרתו "איסור התקשרות בחוזים" קובע כך:
89ב.(א) חבר מועצה, קרובו, סוכנו או שותפו, או תאגיד שיש לאחד מהאמורים חלק העולה על עשרה אחוזים בהונו או ברווחיו, או שאחד מהם מנהל או עובד אחראי בו, לא יהיה צד לחוזה או לעסקה עם המועצה; לענין זה, "קרוב" - בן זוג, הורה, בן או בת, אח או אחות.
(ב) הוראת סעיף קטן (א) לא תחול על –
(1) חוזה בדבר מתן שירות מהשירותים שהמועצה מספקת לתושבים, לאחד מהמנויים בסעיף קטן (א);
(2) הסכם בהליכי רכישה לפי פקודת הקרקעות (רכישה לצורכי ציבור), 1943, או בהליכי העברת מקרקעין במקום רכישה כאמור;
(3) חוזה או עסקה שהמועצה, ברוב של שני שלישים מחבריה ובאישור השר, התירה ובתנאים שהתירה; הודעה על מתן היתר כאמור תפורסם ברשומות.
(ג) חוזה שנערך בניגוד להוראות סעיף זה, ניתן לביטול על פי החלטת המועצה ברוב חבריה או על פי החלטת השר, ומשבוטל כך לא תהא המועצה חייבת להחזיר את מה שקיבלה על פי החוזה או לשלם את שוויו של מה שקיבלה, ובלבד שלא יהיה בביטול החוזה כדי לגרוע מזכויות צד שלישי שנרכשו בתום לב.
(ד) לענין סעיף זה, דין התקשרות עם תאגיד שלמועצה שליטה בו כדין התקשרות עם המועצה; לענין זה, "שליטה" - כמשמעותה לפי סעיף 2 לחוק מס שבח מקרקעין, תשכ"ג-1963.
(ה) הוראות סעיף זה לא יחולו על התקשרויות, שנעשו לפני תחילת כהונתו של חבר המועצה שבשלה חל האיסור; אולם עם תחילת הכהונה יודיע חבר המועצה בכתב למועצה על כל התקשרות האסורה לפי הוראות סעיף קטן (א) שנעשתה לפני תחילת כהונתו, וכל עוד לא נסתיימה התקשרות זו לא יעסוק אותו חבר המועצה בתוקף כהונתו במועצה, בכל ענין הנוגע להתקשרות האמורה.
(ו) העובר, ביודעין, על הוראות סעיף זה, דינו - מאסר ששה חודשים.
(ז) הרשעה בעבירה לפי סעיף זה, תיחשב כהרשעה בעבירה שיש עמה קלון.
(ח) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות סעיף 89א.
- סעיף זה והמקבילה שלו ביו"ש, הוחלו על ועדים מקומיים (סעיף 132(ג) לצו המועצות האזוריות; סעיף 112(ג) לתקנון המועצות האזוריות).
- אם כן, על פי סעיפים אלה, ככלל, תאגיד אשר חבר ועד מקומי הינו מנהלו או עובד אחראי בו, לא יהיה צד לחוזה או לעסקה עם הועד המקומי. ואם נשליך זאת על מצב של זהות ועדים חוקית או זהות ועדים בפועל - יש מניעה שהועד המקומי יתקשר עם אגודה שיתופית אשר אחד ממנהליה הינו חבר בועד המקומי.
- אך הסעיפים מסייגים כלל זה, ומאפשרים התקשרות מעין זו, במידה ומדובר על חוזה או עסקה שהתקיימו לגביו שלושה תנאים מצטברים:
- הועד המקומי אישר ההתקשרות ברוב של שני שליש מחבריו;
- ההתקשרות קיבלה את אישור המועצה;
- הודעה על דבר ההתקשרות פורסמה ברשומות;
- יתרה מכך, קובעים הסעיפים, כי ככל ומדובר על התקשרות אשר נעשתה בטרם תחילת כהונת חבר הועד המשמש גם כמנהל בתאגיד, ההתקשרות יכולה להמשיך, ובלבד שעל חבר הועד להודיע בכתב על כל התקשרות אסורה, וכל עוד שלא נסתיימה ההתקשרות לא יעסוק אותו חבר בתוקף כהונתו בכל עניין הנוגע להתקשרות זו.
- ואם נשוב לועדה לניגוד עניינים – הרי שנטען בפניה שהסכם ההתקשרות בין הועד המקומי לאגודה הקהילתית לא עמד אף לא באחד מן התנאים הללו.
- עמדת הועדה לניגוד עניינים
- בפני הועדה לניגוד עניינים הועלו מספר סוגיות נוספות: ניגוד עניינים נטען בו מצוי גזבר הועד המקומי המכהן גם כמנהל הקהילה של האגודה הקהילתית; העברת כספים נטענת מן הועד המקומי לקיבוץ שלא כדין לצורך שיפוץ בריכת השחייה ביישוב; בקשה להורות לחברי הועד המקומי להימנע מכל השתתפות בקבלת החלטות בדבר העברת כספי ציבור לאגודה הקהילתית. ועוד.
- בפתח הדברים הבהירה הועדה, כי היא ועדה מייעצת ואינה גוף חוק או מבקר, ולפיכך חוות דעתה נועדה להנחות את הנבחרים כיצד עליהם לפעול בעתיד על מנת להימנע מניגוד עניינים.
- עוד הבהירה הועדה כי אמנם קיימים נושאים נוספים הכרוכים בשאלה העומדת במוקד הדיון, אך היא תחווה דעתה רק בשאלות של ניגוד עניינים.
- לדעת הוועדה, ההסכם אשר נחתם בין הוועד המקומי לבין האגודה, הקובע כי האגודה הקהילתית תספק לועד המקומי שירותי גינון ותרבות, וכן שירותים משפטיים, מעמיד את העומד בראשם במצב של ניגוד עניינים מובהק, שכן לא רק כריתתו, אלא אף ביצועו השוטף של ההסכם עלול לגרום למחלוקות בין הוועד המקומי לבין האגודה הקהילתית, ביחס לסוג השירותים הניתנים, היקפם, טיבם, גובה התשלום ועוד.
- כך למשל, יכול להיווצר מצב שבו חלק מחברי הוועד המקומי יהיו סבורים, ששירותי הגינון שמספקת האגודה הקהילתית ירדו באיכותם או בתדירותם, או כי האגודה מארגנת את אירועי התרבות בצורה רשלנית. במקרה כזה, העובדה שאדם אחד עומד בראשם של שני הגופים – תעמיד אותו במצב של ניגוד עניינים.
- מעבר לכך, פירטה הוועדה מספר נימוקים נוספים אשר הובילו אותה למסקנה כי בנסיבות המקרה באילון, יו"ר הועד המקומי לא יוכל להמשיך ולכהן גם כיו"ר ועד ההנהלה של האגודה הקהילתית:
- לדעת הועדה, קיים קושי בניסוח העמום של ההסכם לעניין אספקת השירותים המשפטיים לשני הגופים. לצורך הבהרת העניין נביא את סעיף ההתקשרות אשר היה באילון סביב עניין זה ואשר צוטט במסגרת החלטת הועדה:
"האגודה והוועד המקומי נעזרים בייעוץ משפטי ושוטף ובתמורה מעבירה האגודה תשלום חודשי קבוע בסך (הערת הועדה: "כך במקור, ההסכם אינו נוקב בסכום") למשרד למתן שירותי עריכת דין.
הייעוץ המשפטי כולל: הכנת הסכמי עבודה, חוזים, הסכמי התקשרות עם ספקים וכן ייעוץ משפטי שוטף וכי"ב.
התמורה: הוועד המקומי יעביר לאגודה תמורת חלקה היחסי (הערת הועדה: "כך במקור") בהוצאות הייעוץ המשפטי השוטף תשלום על פי תקציב הוועד המקומי המאושר מדי שנה והכולל מע"מ כחוק.
התמורה תשולם תמורת חשבונית שתועבר לוועד המקומי (בכל רבעון) ...
האגודה היא שתהיה האחראית לתשלום התמורה ישירות לספקים".
- עמדת הועדה היא, שהסדר ולפיו שני הגופים נעזרים באותו יועץ משפטי הנבחר על ידי האגודה, לרבות בכל הנוגע לעסקאות בין שני הגופים, עלול להגביר את הקושי הקיים ביניהם.
- יתרה מכך, הועדה עמדה על כך, שנוסח ההסכם אינו נוקט בסכומים באשר לאספקת השירותים מהאגודה הקהילתית לוועד המקומי, מה שמעלה חשש כי הועד המקומי אינו מקבל החלטות בעניין ומשאיר זאת לשיקול דעתה הבלעדי של האגודה הקהילתית, ייתכן בשל ניגוד העניינים של העומד בראשו. ובמילים אחרות – קיים חשש ממשי שיושב ראש הועד המקומי אינו עומד על האינטרסים (כספיים ואחרים) של הועד המקומי.
- קושי נוסף עליו עמדה הועדה נעוץ בכך שההסכם מתחדש מידי שנה באופן אוטומטי – הקושי נוגע הן לעניין האישורים הדרושים לקבלת ההסכם לפי צו המועצות אזוריות, וכפי שפורט לעיל בהרחבה.
- לאור כל האמור לעיל ובנסיבות העניין, סברה הוועדה, כי מצב בו אדם אחד עומד בראשם של שני גופים, שאחד מהם לקוח והשני ספק שירותים מרכזי, ושאין ביניהם זהות אינטרסים מלאה, הוא מצב מובהק של ניגוד עניינים, ולפיכך, אין מקום שהעומד בראש שני הגופים ימשיך לכהן בשניהם בו זמנית, ועליו לבחור באיזה גוף הוא מעוניין להמשיך ולכהן.
- וחשוב להדגיש - כי הועדה סברה שלא די ולא ניתן להסתפק בהסדר של הימנעות, ולפיו יו"ר הועד המקומי לא יעסוק בכל עניין הנוגע להתקשרות בין הגופים, בשל אופיו המקיף של ההסכם בן הועד המקומי לבין האגודה הקהילתית.
- לבסוף ציינה הוועדה, כי אין בדברים האמורים משום הטלת דופי בעומד בראש הגופים באופן אישי, וכי המצב המתואר בחוות הדעת אינו מעלה חשש לניגוד עניינים אישי, אלא לניגוד עניינים מוסדי בלבד, ניגוד אינטרסים אינטנסיבי ותדיר, ולפיכך, בנסיבות העניין, אין מקום שימשיך לכהן בשני הגופים בו זמנית.
- משמעות החלטת הועדה לניגוד עניינים
- כפי שצוין לעיל, הועדה לא קבעה ניגוד עניינים מובנה בין התפקידים, אלא ניגוד עניינים הנובע ומושפע מנסיבות העניין כפי שהוצגו בפניה, מה עוד, שלאור האפשרות של "זהות ועדים חוקית", ספק אם היא יכולה היתה לקבוע קיומו של ניגוד עניינים מוסדי מובנה בין התפקידים.
- לאור זאת, הרי שנראה כי הכלל צריך להיות שאין מניעה להמשיך ולקיים זהות ועדים חוקית או זהות ועדים בפועל בין הועד המקומי לבין האגודה החקלאית ו/או האגודה הקהילתית. מה שכן, יש להקפיד ולפעול בהתאם לדרישות החוק, ובהתאם לחובה הכללית החלה על חברי ועד מקומי להימנע מניגוד עניינים.
- ברי כי בלי כל קשר לסוגייתנו, על הועד המקומי להקפיד לבצע את כל התקשרויותיו והעסקת עובדיו בהתאם לחובות החוקיות החלות עליו, לרבות חובת מכרזים ואופן העסקת העובדים. אך ככל והדבר נוגע להתקשרויות בין הועד המקומי לבין האגודה החקלאית ו/או האגודה הקהילתית, אשר בהן מכהנים אותם חברים, מתווספות מגבלות נוספות.
- ראשית, יש להקפיד כי כל הסכם התקשרות בין הגופים הללו יעמוד בשלושת התנאים המצטברים הנזכרים בסעיף סעיף 48א לתקנון המועצות האזוריות: רוב של שני שליש מחברי הועד המקומי, אישור המועצה, ופרסום ברשומות.
- שנית, יש להקפיד כי תוכן ההתקשרות ישמור על האינטרסים (כלכליים ואחרים) של הועד המקומי, באופן שלא יהיה מקום לטענה כי מדובר על התקשרות שאינה מוצדקת, ואשר נובעת מניגוד העניינים שבין חברי שני הגופים. הדרך לוודא זאת היא על ידי הגדרה מפורטת וברורה של הסכם ההתקשרות, כפי שנהוג ומקובל לעשות כלפי כל גורם אחר. בתוך כך, יש להגדיר באופן ברור ומפורט:
- מהם השירותים נשוא ההתקשרות.
- מהו התשלום אשר יועבר בין הגופים עבור ההתקשרות, אופן העברת התשלום. כמו כן, יש לבחון האם מדובר בתשלום המקובל בגין שירותים דומים אשר היו מסופקים על ידי גורם אחר.
- מהי תקופת ההתקשרות, כיצד ניתן לחדשה ו/או להאריך אותה וכיו"ב. בעניין זה, אנו ממליצים לציין שכל הארכת התקשרות תהא כפופה לעמידה מחודשת בשלושת התנאים להתקשרות הנזכרים ב סעיף 48א לתקנון המועצות האזוריות.
- סיכום
- במסגרת הרצאתנו נגענו בסוגיות הקשורות לדיני העבודה באגודות השיתופיות ובועדים המקומיים, על הדומה והשונה ביניהם.
- כן ראינו מניין נובעת חובת הועד המקומי לנהל את התקשרותו עם קבלנים וספקים בכפוף לדיני המכרזים, מתי הוא פטור מניהול מכרז, מתי ניתן להסתפק במכרז זוטא ומתי יש צורך בעריכת מכרז פומבי.
- ברקע לכל הדברים, הן בהתייחס לדיני העבודה והן בהתייחס לסוגיית המכרזים, היתה שאלת היחסים בין הועד המקומי לאגודה השיתופית, ולכן הרחבנו על סוגיית ניגוד העניינים בין שני הגופים הללו ואופן ההתקשרות הנכון ביניהם.
- כך, ראינו כי יש להקפיד שכל התקשרות בין הועד המקומי לאגודות תיעשה תוך הקפדה על דיני מכרזים וקבלת עובדים החלים על הועד המקומי (כפי שצריך להפקיד בכל התקשרות של הועד המקומי), ובנוסף יש להקפיד ולפעול במגבלות תנאי סעיף 48ב לתקנון המועצות האזוריות, וכן במגבלות של סוגיית ניגוד העניינים, הקשורה לתוכנו של הסכם ההתקשרות, והאם הוא עומד בדרישות הנזכרות לעיל.
[1] הסכום המעודכן: 69,600 ₪.
[2] הסכום המעודכן: בין 69,600 ₪ ל-348,100 ₪.
[3] הסכום המעודכן: בין 69,600 ₪ ל-174,000 ₪.
[4] הסכום המעודכן: בין 174,000 ₪ ל-348,100 ₪.
[5] בש"א (תל אביב) 37085/99 רויזמן חברה להובלה ואספקה בע"מ נגד משרד התשתיות הלאומיות ואח'
[6] עת"מ (י-ם) 1033/09 כרם עתאמלה בע"מ נ' מדינת ישראל - משרד הבינוי והשיכון.
.jpg "השתלמות תעודה ייחודית בנושא אגודות שיתופיות שמתקיימת בלשכת עורכי הדין בשיתוף משרד הכלכלה והתעשייה")
חוות דעת - הפעלת שירותי שמירה
התבקשנו לבחון הסבת שירותי השמירה בישוב משירותים המופעלים על ידי חברת שמירה חיצונית לשירותי שמירה המופעלים באמצעות תושבי המושב והאם ניתן לאכוף ולחייב תושבים לקחת חלק בהפעלת שירותי השמירה במושב. להלן חוות דעתנו:
חוות דעת פינוי דחסנים
פינוי אשפה מכוח מכרז
זכות העיון של חברי המליאה בנתוני השכר של עובדי המועצה והתקשרויות עם יועצים
נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לזכותם של חברי המליאה במועצה האזורית לעיין בנתוני השכר של עובדי המועצה בכלל ושל עובדי המועצה הבכירים בפרט וכן בפרטי התקשרויות עם יועצים. להלן חוות דעתנו:
הרצאה: היחס בין ועדות הביקורת בועד המקומי ובאגודה
הועברה בחודש מאי 2019
חוק חדש יחייב רשויות מקומיות לשלם לספקים בפרקי זמן מוגדרים
חוק מוסר תשלומים תשע"ז-2017, והשלכותיו על רשויות מקומיות
הרצאה - קבלת תושבים ליישוב, ופרישת חברים מן האגודה הקהילתית
הרצאה מס' 3 בסדרת ההרצאות שהועברה במסגרת הקורס "היבטים בניהול היישוב הכפרי", אשר הועבר ע"י משרדנו בשיתוף תנועת אור ומשרד הכלכלה
הרצאה - דירקטורים, בעלי תפקידים וועדות ביקורת באגודה השיתופית ובועד המקומי
הרצאה מס' 2 בסדרת הרצאות שהועברה במסגרת הקורס "היבטים בניהול היישוב הכפרי", אשר הועבר ע"י משרדנו בשיתוף תנועת אור ומשרד הכלכלה
הרצאה - היישוב כיישות משפטית
הרצאה מס' 1 בסדרת הרצאות שהועברה במסגרת הקורס "היבטים בניהול היישוב הכפרי", אשר הועבר ע"י משרדנו בשיתוף תנועת אור ומשרד הכלכלה
הרצאה - היטל השבחה
הרצאתו של עו"ד איתן מימוני בנושא "היטל השבחה", הועבר בפני מליאת המועצה האזורית מטה אשר ביום 20.2.2017.
הרצאה - היחס בין הועד המקומי והאגודה השיתופית
הרצאה שהועברה ע"י עו"ד תומר טבק בינואר 2017 לעובדי האגף לאיגוד שיתופי במסגרת יום עיון למשרד רשם האגודות השיתופיות
הרצאה - יישוב סכסוכים בקיבוץ
הועברה בחודש אוקטובר 2013
הרצאה - ועדים מקומיים
הועברה בחודש מרץ 2015
ועדת ביקורת בועד המקומי ובאגודה השיתופית
הועברה בחודש נובמבר 2015
הרצאה - מבוא לדיני אגודות שיתופיות
הועברה בחודש פברואר 2015
דרכי הגבייה של הועד המקומי
נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לדרכי הגבייה העומדות בפני ועד מקומי רגבה (להלן: "הועד") כנגד תושבים אשר אינם משלמים את מיסי הועד. להלן חוות דעתנו:
הרצאה- השכרת יחידות דיור ביישובים
הרצאה אשר העביר עו"ד איתן מימוני, במסגרת יום עיון בנושא השכרת דירות להנהלות יישובים.
המותר והאסור בחופי הרשות המקומית
נתבקשנו לחוות דעתנו באשר למותר והאסור בחופים אשר בתחומי הרשות המקומית. להלן חוות דעתנו:
זכאות עובד לתשלום עבור תוספת וותק, קרן פנסיה וקרן השתלמות בחופשה ללא תשלום
נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לזכאותו של עובד לתשלומים עבור תוספת וותק, קרן פנסיה וקרן השתלמות, במהלך חופשה ללא תשלום.
כהונת יו"ר הוועד
נתבקשנו להתייחס לסוגיית משך כהונתו של יו"ר הועד באגודה, ולהלן חוות דעתנו:
שאלות ותשובות בעניין גביית חובות מיסי ועד מקומי
נתבקשנו לחוות דעתנו במספר סוגיות הנוגעות לגביית חובות מיסי ועד מקומי. להלן חוות דעתנו:
אחריות חברי ועד הנהלה וחברי ועד מקומי במושב
נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לאחריות המקצועית וחשיפה לתביעות משפטיות של חברי וועד הנהלת האגודה במושב וחברי הועד המקומי במושב, ולהלן חוות דעתנו:
בחירת חברי ועד מקומי
נתבקשנו לחוות דעתנו בנוגע לאופן בחירת חברי ועד מקומי בקבוץ בנסיבות בהן יש צורך במילוי מקום פנוי בוועד, ולהלן חוות דעתנו:
חובת דיווח למשטרה על נהג הסעות ששוחח על תכנים מיניים עם ילדי ההסעה
נתבקשנו לבדוק האם קמה לרשות המקומית חובת דיווח למשטרה על מעשיו של נהג הסעות אשרשוחח עם ילדי ההסעה על עניינים מיניים. להלן חוות דעתנו:
עניינים שונים הנוגעים לישיבות הועד המקומי
נתבקשנו לחוות דעתנו במספר שאלות הנוגעות לנוכחות גורמים שונים בישיבות של הועד המקומי. להלן חוות דעתנו:
ניגוד עניינים – חבר ועד מקומי ועובד מתנ"ס
התבקשנו לחוות דעתנו בשאלה האם קיים ניגוד עניינים בין כהונת חבר ועד המקומי, לבין עבודתו במתנ"ס אשר בשליטה של המועצה האזורית. להלן חוות דעתנו:
ישיבה ראשונה של ועד מקומי ממונה
נתבקשנו לחוות דעתנו בנוגע למספר עניינים הנוגעים ישיבתו הראשונה של ועד מקומי ממונה, ולהלן התייחסותנו:
החלפת נציג היישוב במליאת המועצה האזורית
נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לאופן בו ניתן להחליף את נציב היישוב במליאת המועצה האזורית, האם הדבר בסמכות המועצה או וועד היישוב, וכיצד נקבע מי יימלא את התפקיד. להלן חוות דעתנו:
דיווח נוכחות על ידי עובד
נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לאפשרויות העומדות בפני מעסיק בכל הנוגע לעובדים אשר אינם מחתימים שעון נוכחות (אין מדובר במאגר ביומטרי) ובאשר לעובדים אשר אינם מגישים דו"ח נוכחות (להלן: "העובדים"), ולהלן חוות דעתנו:
כהונת בעלי תפקידים ברשות המקומית ובעמותה עירונית של הרשות
נתבקשנו לחוות דעתנו בנוגע לשאלה, האם חבר מליאת רשות מקומית יכול לכהן כמנכ"ל עמותה עירונית בבעלותה של הרשות, והאם גזבר הרשות רשאי לכהן כגזבר עמותה זו. להלן חוות דעתנו:
זכות עיון במסמכי ועד מקומי
נתבקשנו לחוות דעתנו בנוגע לזכות העיון במסמכי ועד מקומי של תושב היישוב, ולהלן חוות דעתנו:
השכרת שטחי פרסום במבנים ציבוריים על ידי הועד המקומי
נתבקשנו לערוך חוות דעת ביחס לשאלה האם באפשרות ועד מקומי להשכיר שטחי פרסום במבנים ציבוריים באחריותו. להלן חוות דעתנו:
פרישת חברים מן האגודה הקהילתית – סקירה משפטית
להלן סקירה שהכין משרדנו אודות המצב המשפטי באשר לסוגייה של פרישת חברים מן האגודות הקהילתיות, וזאת בעקבות פסק דין אשר ניתן לאחרונה שעסק בנושא בהרחבה:
הפסקת חברותו של חבר שאינו מתגורר בקיבוץ
התבקשנו לחוות דעתנו באשר להפסקת חברותו של חבר קיבוץ, בשל כך שהוא מתגורר בחו"ל ואינו נמצא בקשר עם הקיבוץ. להלן חוות דעתנו:
ייחוס חובות האגודה לחברי האגודה בקיבוץ
נתבקשנו לחוות דעתנו בנוגע לשאלת אחריות חברי אגודה שיתופית קהילתית בקיבוץ (להלן: "האגודה") ביחס לחובותיה של האגודה וכן בנוגע לנוהל פירעון חוב האגודה במקרה בו חברי האגודה אינם בעלי אחריות אישית לחובותיה.
הקלטות ישיבת מליאת המועצה האזורית
נתבקשנו להתייחס לתיקון לצו המועצות המקומיות(מועצות אזוריות), הנוגע לחובה להקלטת ישיבות מליאת המועצה, ולהלן התייחסותנו:
אספקת מזון למוסדות חינוך
נתבקשנו לחוות דעתנו בקשר עם חובת אגודה קהילתית לרכוש מזון המיועד למוסדות חינוך שונים בתחומיה המנוהלים על ידה, מספק מזון בעל רישיון עסק.
חניית קרוואנים בחוף
נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לשאלה – האם מותר להחנות קרוואנים בשטח המיועד לחניה לחוף. להלן חוות דעתנו:
התנהלות ועד מקומי
נתבקשנו לחוות דעתנו בנוגע ליחסי הועד מקומי עם האגודה השיתופית חקלאית ועם האגודה הקהילתית, וכן באשר לאפשרות של עובד המועצה לכהן כחבר ועדת ביקורת של ועד מקומי. ולהלן חוות דעתנו:
זהות ועדים בין ועד האגודה לועד המקומי – יו"ש
נתבקשנו לחוות דעתנו באשר למספר שאלות הנוגעות לסוגיית זהות הוועדים בין ועד מקומי לבין אגודה קהילתית (להלן: "האגודה") המצויים בשטחי יהודה ושומרון. להלן חוות דעתנו.
הקמת מערכת סולארית על גגות בשטחי מקרקעין אשר ניתנה בהם זכות שימוש
נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לאפשרות להקים מערכת סולארית על גגות שטחי מקרקעין אשר ניתנה בהם זכות הרשאה. להלן חוות דעתנו:
חבר ועד מקומי הנעדר מישיבות הועד
נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לדינו של חבר ועד מקומי, אשר איננו משתתף בישיבות ועד, האם יו"ר הועד המקומי מוסמך לפטרו ולפנות למועמד הבא אחריו בתור באותה רשימה? להלן חוות דעתנו:
דו"ח ועדת ביקורת של הועד המקומי
התייחסות לדו"ח ועדת הביקורת של הועד המקומי.
בחינת מכתבי פרישה מהאגודה
נתבקשנו לחוות דעתנו לגבי תקינותם של מכתבי פרישה מאגודה קהילתית אשר שלחו מספר חברי אגודה. להלן התייחסותנו:
האיזון בין ועדת הביקורת של הועד המקומי לבין הועד המקומי
נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לאיזון הנכון בין רצונה של ועדת הביקורת של הועד המקומי לבצע את עבודתה, לבין הפגיעה הנגרמת ביכולת התפקוד של הועד המקומי. להלן התייחסותנו:
מיסי קהילה ביישוב
נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לסוגיה של הטלת וגביית התשלומים ביישוב קהילתי. להלן התייחסותנו:
האצלת סמכויות לועד המקומי
נתבקשנו לחוות דעתנו באשר למשמעות האצלת סמכויות מן המועצה לועד המקומי והאם יש במהלך זה כדי לחשוף את חברי הועד לתביעות משפטיות מן הגורמים השונים. להלן התייחסותנו:
אחריותם האישית של בעלי התפקידים באגודה
נתבקשנו לחוות דעתנו בשאלה - באילו מקרים תחול אחריות אישית על בעלי התפקידים באגודה ומה ניתן לעשות בכדי להבטיח כיסוי ביטוחי לבעלי התפקידים? ולהלן חוות דעתנו:
השכרת המרכז הקהילתי לצורך עריכת אירועים שונים
נתבקשנו לערוך חוות דעת ביחס למספר שאלות בנוגע להשכרת מרכז קהילתי ביישוב לצורך השכרתו מעת לעת לצורך אירועים שונים (להלן: "המרכז" ו-"היישוב" בהתאמה). בין היתר נשאלנו האם ניתן להשכיר מוסד ציבורי לגוף/אדם פרטי, מהי אחריות המוסד למתרחש בתחומו במצב דברים זה וכן מהו הדין בנוגע למזון אשר יוגש באירוע ואופן שמירתו. להלן חוות דעתנו:
הרצאה - תקנות הערבות ההדדית
הועברה בחודש אוקטובר 2013
הרצאה – דיני עבודה בוועד המקומי ובאגודה השיתופית ביישובי יהודה ושומרון
הועברה בחודש אפריל 2016
הרצאה- הועד המקומי בשלטון הדו רבדי – יישובי יהודה ושומרון
הועברה בחודש פברואר 2015
חובת מכרזים בועד המקומי - התקשרויות עם קבלנים וספקים
הועברה בחודש ספטמבר 2015
הרצאה- הועד המקומי, ועד האגודה ומערכת היחסים ביניהם – יישובי יהודה ושומרון
הועברה בחודש מרץ 2016
הרצאה - סמכויות ואחריות חברי מליאת המועצה האזורית ביו"ש
הועברה בחודש מרץ 2016
הרצאה - חובת מכרזים במועצה האזורית
הועברה בחודש מרץ 2016
רישום תלמידים
נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לסוגיות העולות מתוך מנגנון העברת תלמידים המתגוררים בשטחה של רשות מקומית, מחטיבת ביניים אזורית אחת לחטיבת ביניים אזורית אחרת, ולהלן חוות דעתנו:
התחייבויות הקיבוץ כלפי גורם מממן- דירות החברים
נתבקשנו לחוות דעתנו בדבר ההיבטים השונים הקשורים בחברי קיבוץ, המבקשים לבנות בית מגורים בקיבוץ בהתאם להחלטות שיוך הדירות.
היקף העסקה- סייעת רפואית
נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לאפשרותה של רשות מקומית להעסיק סייעת רפואית המלווה ילד בעל צרכים רפואיים ייחודיים (עד כדי סכנת חיים), במשך 6 ימים בשבוע, בהתאם לשעות הלימודים באותו מוסד חינוכי, וכן כיצד ביכולתה לפעול במקרה של סירוב מצד הסייעת הרפואית לעבוד בהתאם להיקף המשרה הנדרש, ולהלן חוות דעתנו:
העסקת קרובי משפחה בבית ספר
נתבקשנו על ידך לחוות דעתנו בנוגע להמשך העסקת מזכירה בבית ספר יסודי רשמי באמצעות רשות מקומית, אשר בעלה הינו מנהל בית הספר המועסק על ידי משרד החינוך, ולהלן חוות דעתנו:
הצבת מצלמות בכניסה ליישובים לצורך שימוש כראייה משפטית
האם לצורך שימוש בצילום כראייה משפטית, בקרות אירוע, מוטלת חובה על הישובים אשר בתחום מועצה האזורית להתריע בפני הנכנסים והיוצאים מיישובי המועצה, כי מוצבת מצלמה המתעדת את מעשיהם?
השכרת המרכז הקהילתי לצורך עריכת אירועים שונים
נתבקשנו לערוך חוות דעת ביחס למספר שאלות בנוגע להשכרת מרכז קהילתי ביישוב לצורך השכרתו מעת לעת לצורך אירועים שונים. בין היתר נשאלנו האם ניתן להשכיר מוסד ציבורי לגוף/אדם פרטי, מהי אחריות המוסד למתרחש בתחומו במצב דברים זה וכן מהו הדין בנוגע למזון אשר יוגש באירוע ואופן שמירתו. להלן חוות דעתנו:
חובת החזקת גני הילדים ביישוב
נתבקשנו לחוות דעתנו ביחס לשאלה האם חלה על היישוב חובה להמשיך ולדאוג להחזקת גני הילדים (מעל גיל 3) בתחומו.
גביית תשלום גני ילדים
נתבקשנו לחוות דעתנו בעניין תוקפה החוקי של ההחלטה על הקמת גן יישובי, נוסף על מערכת הגנים המתוקצבת על ידי משרד החינוך, וכן גביית תשלומים מעבר לקבוע בחוזר מנכ"ל משרד החינוך, באגודה אגודה שיתופית חקלאית להתיישבות קהילתית בע"מ מסוג יישוב קהילתי
הרחבת היקף עבודות במבנה המועצה האזורית
האם מועצה אזורית יכולה להרחיב היקפן של עבודות בנייה באמצעות אותו הקבלן או שמא יש צורך בעריכת מכרז חדש?
מדריך למועמד לבחירות לראשות עירייה
מטרתו של מדריך זה הינה להקל במעט את ההתמודדות עם סבך החוקים והתקנות, להבדיל בין עיקר וטפל, ולפרוש את המידע המשפטי הראשוני לו אתה זקוק בדרכך.
תעמולת בחירות אסורה באמצעות שימוש בעיתון רשות מקומית
האם פרסום בעיתון רשות מקומית מהווה הפרה של חוק הבחירות (דרכי תעמולה), תשי"ט-1959? מהן הדרכים לתקוף או למנוע את הוצאת העיתון המפר?
סמכות הועד המקומי להתקין פסי האטה
האם החלטת הוועד המקומי בקשר להצבת פסי האטה בכניסה ליישוב הינה חוקית?
סמכות וועד ממונה באגודה שיתופית ביחס לאסיפה הכללית
האם וועד שמונה ע"י רשם האגודות השיתופיות באגודה שיתופית, רשאי לאשר תקציבים ומאזנים וכן קבלת חברים לאגודה ללא אישור האסיפה הכללית של האגודה?
