סקירה - מה דין שימוש חורג לתיירות בקרקע חקלאית?
במקרים רבים מתעוררת השאלה, היכן עובר הגבול בין השימוש בקרקע כקרקע לשימוש חקלאי, לבין מצבים בהם השימוש החקלאי משמש גם שימוש עסקי לתיירות. במקרים כאלו יש להבחין בין שני היבטים שונים:
- היבטים הנוגעים במערכת היחסים שבין בעלי הקרקע (לרוב רשות מקרקעי ישראל) לבין בעלי הזכויות ברי הרשות בקרקע. במקרים אלו נדרש לבחון את אופי האישור אשר נתקבל מבעלי הקרקע לשימוש בה.
- דילמות העולות משימושים חקלאיים ועמידתם בחוקי התכנון והבניה.
רשות מנהל מקרקעי ישראל
ככלל רשות מקרקעי ישראל מנהלת את קרקעות המדינה ובכלל זה את רובן המוחלט של קרקעות המוחכרות למושבים. רמ"י, בכדי להעביר את רשות השימוש בקרקע לחקלאים, מעניקה רישיון שימוש לשטחים הנמצאים בניהולה, ומיועדים לשימוש חקלאי. רישיון השימוש מוענק בדרך של הסכם חכירה או הסכם שכירות מתחדש, לעיתים מדובר בהסכם הנחתם ישירות בין רמ"י לבין החקלאי, ולעיתים מדובר בהסכם הנחתם בין רמ"י לאגודה, במקרים אלו האגודה חברי האגודה הינם ברי רשות של האגודה בשטחים אלו.
במתן רישיון השימוש בקרקע מגדירה רמ"י למה נועד הרישיון, כך שאם מדובר בנחלה חקלאית לרוב רמ"י תגדיר כי ניתן לבצע בנחלה פעילות חקלאית, באם יבקש בר הרשות תשקול רמ"י להעניק רישיון לפעילות הנלווית לפעילות חקלאית, ולרוב תגבה כספים נוספים מהחקלאי עבור שימושים נלווים אלו.
פרשת דוד אהרוני (ת"א) 2064-07 – בפרשה זו דנה השופטת דרורה פלפל, במקרה בו בעלי זכויות במשק חקלאי במושב אודים ניהלו בנחלתם מסעדה ופנסיון לגידול וטיפול בסוסים. רמ"י טענה כי הפנסיון הינו עסק מסחרי גדול אשר אסור לנהלו במקרקעין המיועדים לחקלאות בלבד. מנגד טענו ברי הרשות בנחלה, כי חוות סוסים הינה פעילות חקלאית הנעשה בהתאם לרישיון שניתן להם, כיוון וגידול סוסים הינו שימוש חקלאי באופיו. כבוד השופטת קבעה, כי אין מניעה לנהל בשטח פנסיון לגידול סוסים, וקיבלה את טענת ברי הרשות, כי גידול סוסים מאופיו הינו דבר הנעשה על קרקע חקלאית.
החלטת רמ"י מס' 1316 (הוחלף בס' 8.10 לקובץ ההחלטות הנוכחי של רמ"י) – מיום 31.12.2013 בעקבות פרשת אהרוני, נקבע במועצת מנהל מקרקעי ישראל כי שירותי טיפול בבעלי חיים, ובכלל זה אחסנתם, רכיבה טיפולית ועוד, יוגדרו כשימושים נלווים לשימוש חקלאי. שימושים נלווים אלו ידרשו מבר הרשות בקרקע לקבל אישור מיוחד לשימוש מרמ"י, אשר לרוב יכלול בתוכו חיוב החקלאי בתשלום נוסף בגין השימוש הנלווה.
בג"ץ פלדשטיין 8615/14 – נטען כי יש לבטל את החלטה 1316 של רמ"י, המצוינת לעיל. לטענת העותרים רמ"י בוחנת האם שימוש בשטח חקלאי הינו חקלאי או נלווה, אך ורק דרך שאלת קיומה של תוצרת חקלאית. משמע, כאשר יש תוצרת חקלאית תראה רמ"י בפעילות הנערכת במשק כפעילות חקלאית. עם זאת, כאשר אין תוצרת חקלאית בפועל כגון במקרה של חוות סוסים תחשיב רמ"י את הפעילות כפעילות חקלאית נלווית. לטענתם, בחוק ההתיישבות החקלאית מצוי קריטריון נוסף של מהות הפעילות, ובהתאם על רמ"י מוטלת החובה לבחון אם מדובר בפעילות חקלאית או פעילות נלווית, ע"י בחינת מהות הפעילות, ולא רק מבחן התוצרת. בית המשפט בשבתו כבג"ץ דחה את טענות העותרים וקבע, כי החוק אינו סותר את החלטת רמ"י, וכי רמ"י מוסמכת לקבוע כללים למתן אישור לשימוש נלווה בקרקע, ואף לגבות תשלום נוסף מהחקלאי בגין שימוש זה.
יצוין כי ככלל, באם מעוניינים להשתמש בקרקע החקלאית לשימוש נלווה יש לקבל את אישור רמ"י לשימוש, אישור אשר יינתן כאשר החקלאי יוכיח כי עומד בתנאים הקבועים בס' 8.10 לקובץ ההחלטות של רמ"י.
לעניין פעילות תיירותית חינוכית ס' 8.10 לקובץ תקנות ההחלטות הנוכחי של רמ"י, מגדיר פעילות תיירותית וחינוכית כפעילות המבוססת על הפעילות החקלאית המתקיימת בנחלה ובכלל זה, הצגת הענף החקלאי ומוצריו, השתתפות בחוויית הקטיף, האסיף או החליבה או שימוש במבנה קיים ושימורו לצורך הצגת מורשת ההתיישבות. במקרה כגון זה באם רוצה בר הרשות לקבל רישיון לשימוש תיירותי בנחלה, הוא יידרש לעמוד במספר קריטריונים ובתוך כך קבלת המלצה ממשרד החקלאות לפעילות זו, קבלת היתר להקמת המבנה, ותשלום דמי שימוש לרמ"י.
קבלת היתר לשימוש בקרקע חקלאית לצורכי תיירות
סעיף 7(ב) לתוספת הראשונה בחוק התכנון והבניה מגדיר מה הוא שימוש לא חקלאי בקרקע:
"(ב) בניה או שימוש בקרקע שאינם דרושים במישרין לייצור חקלאי, לעיבוד חקלאי של האדמה או לגידול בעלי חיים."
פרשת בן יוסף 896/19 – בשנת 2019, נדונה בבית המשפט העליון השאלה, האם מרכז מבקרים אשר הינו חלק מחווה לגידול פרפרים מהווה שימוש חקלאי כקבוע בחוק התכנון והבניה.
מר בן יוסף הקים בשטח החקלאי שברשותו, חווה לגידול פרפרים, אין חולק כי החווה לגידול הפרפרים כשלעצמה מהווה שימוש חקלאי, אולם יחד עם החווה הוקם גם מרכז מבקרים. בבקשת ערעור בבית המשפט העליון, צוין כי יש לבחון שתי שאלות כאשר מבקשים לקבוע אם מדובר בשימוש חקלאי, לפי הקבוע בחוק התכנון והבניה. ראשית, קיומה של זיקה ישירה והדוקה בין אופי הפעילות המתקיימת במקרקעין לפעילות חקלאית. שנית, תבחן היקפה של הפעילות הנלווית, במילים אחרות ככל שהיקף הפעילות רחב יותר כך יגברו הסיכויים כי יקבע שלא מדובר בשימוש חקלאי. באותו עניין נקבע כי מרכז המבקרים אינו מהווה חלק הכרחי בגידול הפרפרים ולפיכך הוא אינו חלק מהגידול החקלאי.
לפיכך, ככלל עמדת בתי המשפט העליון היא שככל והפעילות אינה פעילות חקלאית מובהקת יש לבצע בחינה על פי הקריטריונים שלהלן:
- קיומה של זיקה ישירה והדוקה בין הפעילות המתקיימת במקרקעין לפעילות חקלאית כהגדרתה בחוק התכנון והבניה ובתוספת.
- מהי הקיפה של הפעילות אשר אינה מוגדרת במאת האחוזים כפעילות חקלאית.
התבקשנו לבחון הסבת שירותי השמירה בישוב משירותים המופעלים על ידי חברת שמירה חיצונית לשירותי שמירה המופעלים באמצעות תושבי המושב והאם ניתן לאכוף ולחייב תושבים לקחת חלק בהפעלת שירותי השמירה במושב.
להלן חוות דעתנו:
נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לזכותם של חברי המליאה במועצה האזורית לעיין בנתוני השכר של עובדי המועצה בכלל ושל עובדי המועצה הבכירים בפרט וכן בפרטי התקשרויות עם יועצים. להלן חוות דעתנו:
חוק מוסר תשלומים תשע"ז-2017, והשלכותיו על רשויות מקומיות
הרצאה מס' 3 בסדרת ההרצאות שהועברה במסגרת הקורס "היבטים בניהול היישוב הכפרי", אשר הועבר ע"י משרדנו בשיתוף תנועת אור ומשרד הכלכלה
הרצאה מס' 2 בסדרת הרצאות שהועברה במסגרת הקורס "היבטים בניהול היישוב הכפרי", אשר הועבר ע"י משרדנו בשיתוף תנועת אור ומשרד הכלכלה
הרצאה מס' 1 בסדרת הרצאות שהועברה במסגרת הקורס "היבטים בניהול היישוב הכפרי", אשר הועבר ע"י משרדנו בשיתוף תנועת אור ומשרד הכלכלה
הרצאתו של עו"ד איתן מימוני בנושא "היטל השבחה", הועבר בפני מליאת המועצה האזורית מטה אשר ביום 20.2.2017.
הרצאה שהועברה ע"י עו"ד תומר טבק בינואר 2017 לעובדי האגף לאיגוד שיתופי במסגרת יום עיון למשרד רשם האגודות השיתופיות
הרצאה שהועברה על ידי משרדנו ביולי 2016 במועצה אזורית רמת הנגב.
הועברה בחודש אוקטובר 2013
נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לדרכי הגבייה העומדות בפני ועד מקומי רגבה (להלן: "הועד") כנגד תושבים אשר אינם משלמים את מיסי הועד. להלן חוות דעתנו:
הרצאה אשר העביר עו"ד איתן מימוני, במסגרת יום עיון בנושא השכרת דירות להנהלות יישובים.
נתבקשנו לחוות דעתנו באשר למותר והאסור בחופים אשר בתחומי הרשות המקומית. להלן חוות דעתנו:
נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לזכאותו של עובד לתשלומים עבור תוספת וותק, קרן פנסיה וקרן השתלמות, במהלך חופשה ללא תשלום.
נתבקשנו להתייחס לסוגיית משך כהונתו של יו"ר הועד באגודה, ולהלן חוות דעתנו:
נתבקשנו לחוות דעתנו במספר סוגיות הנוגעות לגביית חובות מיסי ועד מקומי. להלן חוות דעתנו:
נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לאחריות המקצועית וחשיפה לתביעות משפטיות של חברי וועד הנהלת האגודה במושב וחברי הועד המקומי במושב, ולהלן חוות דעתנו:
נתבקשנו לחוות דעתנו בנוגע לאופן בחירת חברי ועד מקומי בקבוץ בנסיבות בהן יש צורך במילוי מקום פנוי בוועד, ולהלן חוות דעתנו:
נתבקשנו לבדוק האם קמה לרשות המקומית חובת דיווח למשטרה על מעשיו של נהג הסעות אשרשוחח עם ילדי ההסעה על עניינים מיניים. להלן חוות דעתנו:
נתבקשנו לחוות דעתנו במספר שאלות הנוגעות לנוכחות גורמים שונים בישיבות של הועד המקומי. להלן חוות דעתנו:
התבקשנו לחוות דעתנו בשאלה האם קיים ניגוד עניינים בין כהונת חבר ועד המקומי, לבין עבודתו במתנ"ס אשר בשליטה של המועצה האזורית. להלן חוות דעתנו:
נתבקשנו לחוות דעתנו בנוגע למספר עניינים הנוגעים ישיבתו הראשונה של ועד מקומי ממונה, ולהלן התייחסותנו:
נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לאופן בו ניתן להחליף את נציב היישוב במליאת המועצה האזורית, האם הדבר בסמכות המועצה או וועד היישוב, וכיצד נקבע מי יימלא את התפקיד. להלן חוות דעתנו:
נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לאפשרויות העומדות בפני מעסיק בכל הנוגע לעובדים אשר אינם מחתימים שעון נוכחות (אין מדובר במאגר ביומטרי) ובאשר לעובדים אשר אינם מגישים דו"ח נוכחות (להלן: "העובדים"), ולהלן חוות דעתנו:
נתבקשנו לחוות דעתנו בנוגע לשאלה, האם חבר מליאת רשות מקומית יכול לכהן כמנכ"ל עמותה עירונית בבעלותה של הרשות, והאם גזבר הרשות רשאי לכהן כגזבר עמותה זו. להלן חוות דעתנו:
נתבקשנו לחוות דעתנו בנוגע לזכות העיון במסמכי ועד מקומי של תושב היישוב, ולהלן חוות דעתנו:
נתבקשנו לערוך חוות דעת ביחס לשאלה האם באפשרות ועד מקומי להשכיר שטחי פרסום במבנים ציבוריים באחריותו. להלן חוות דעתנו:
להלן סקירה שהכין משרדנו אודות המצב המשפטי באשר לסוגייה של פרישת חברים מן האגודות הקהילתיות, וזאת בעקבות פסק דין אשר ניתן לאחרונה שעסק בנושא בהרחבה:
התבקשנו לחוות דעתנו באשר להפסקת חברותו של חבר קיבוץ, בשל כך שהוא מתגורר בחו"ל ואינו נמצא בקשר עם הקיבוץ. להלן חוות דעתנו:
נתבקשנו לחוות דעתנו בנוגע לשאלת אחריות חברי אגודה שיתופית קהילתית בקיבוץ (להלן: "האגודה") ביחס לחובותיה של האגודה וכן בנוגע לנוהל פירעון חוב האגודה במקרה בו חברי האגודה אינם בעלי אחריות אישית לחובותיה.
נתבקשנו להתייחס לתיקון לצו המועצות המקומיות(מועצות אזוריות), הנוגע לחובה להקלטת ישיבות מליאת המועצה, ולהלן התייחסותנו:
נתבקשנו לחוות דעתנו בקשר עם חובת אגודה קהילתית לרכוש מזון המיועד למוסדות חינוך שונים בתחומיה המנוהלים על ידה, מספק מזון בעל רישיון עסק.
נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לשאלה – האם מותר להחנות קרוואנים בשטח המיועד לחניה לחוף. להלן חוות דעתנו:
נתבקשנו לחוות דעתנו בנוגע ליחסי הועד מקומי עם האגודה השיתופית חקלאית ועם האגודה הקהילתית, וכן באשר לאפשרות של עובד המועצה לכהן כחבר ועדת ביקורת של ועד מקומי. ולהלן חוות דעתנו:
נתבקשנו לחוות דעתנו באשר למספר שאלות הנוגעות לסוגיית זהות הוועדים בין ועד מקומי לבין אגודה קהילתית (להלן: "האגודה") המצויים בשטחי יהודה ושומרון. להלן חוות דעתנו.
נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לאפשרות להקים מערכת סולארית על גגות שטחי מקרקעין אשר ניתנה בהם זכות הרשאה. להלן חוות דעתנו:
נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לדינו של חבר ועד מקומי, אשר איננו משתתף בישיבות ועד, האם יו"ר הועד המקומי מוסמך לפטרו ולפנות למועמד הבא אחריו בתור באותה רשימה? להלן חוות דעתנו:
התייחסות לדו"ח ועדת הביקורת של הועד המקומי.
נתבקשנו לחוות דעתנו לגבי תקינותם של מכתבי פרישה מאגודה קהילתית אשר שלחו מספר חברי אגודה. להלן התייחסותנו:
נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לאיזון הנכון בין רצונה של ועדת הביקורת של הועד המקומי לבצע את עבודתה, לבין הפגיעה הנגרמת ביכולת התפקוד של הועד המקומי. להלן התייחסותנו:
נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לסוגיה של הטלת וגביית התשלומים ביישוב קהילתי. להלן התייחסותנו:
נתבקשנו לחוות דעתנו באשר למשמעות האצלת סמכויות מן המועצה לועד המקומי והאם יש במהלך זה כדי לחשוף את חברי הועד לתביעות משפטיות מן הגורמים השונים. להלן התייחסותנו:
נתבקשנו לחוות דעתנו בשאלה - באילו מקרים תחול אחריות אישית על בעלי התפקידים באגודה ומה ניתן לעשות בכדי להבטיח כיסוי ביטוחי לבעלי התפקידים? ולהלן חוות דעתנו:
נתבקשנו לערוך חוות דעת ביחס למספר שאלות בנוגע להשכרת מרכז קהילתי ביישוב לצורך השכרתו מעת לעת לצורך אירועים שונים (להלן: "המרכז" ו-"היישוב" בהתאמה). בין היתר נשאלנו האם ניתן להשכיר מוסד ציבורי לגוף/אדם פרטי, מהי אחריות המוסד למתרחש בתחומו במצב דברים זה וכן מהו הדין בנוגע למזון אשר יוגש באירוע ואופן שמירתו. להלן חוות דעתנו:
הועברה בחודש אוקטובר 2013
נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לסוגיות העולות מתוך מנגנון העברת תלמידים המתגוררים בשטחה של רשות מקומית, מחטיבת ביניים אזורית אחת לחטיבת ביניים אזורית אחרת, ולהלן חוות דעתנו:
נתבקשנו לחוות דעתנו בדבר ההיבטים השונים הקשורים בחברי קיבוץ, המבקשים לבנות בית מגורים בקיבוץ בהתאם להחלטות שיוך הדירות.
נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לאפשרותה של רשות מקומית להעסיק סייעת רפואית המלווה ילד בעל צרכים רפואיים ייחודיים (עד כדי סכנת חיים), במשך 6 ימים בשבוע, בהתאם לשעות הלימודים באותו מוסד חינוכי, וכן כיצד ביכולתה לפעול במקרה של סירוב מצד הסייעת הרפואית לעבוד בהתאם להיקף המשרה הנדרש, ולהלן חוות דעתנו:
נתבקשנו על ידך לחוות דעתנו בנוגע להמשך העסקת מזכירה בבית ספר יסודי רשמי באמצעות רשות מקומית, אשר בעלה הינו מנהל בית הספר המועסק על ידי משרד החינוך, ולהלן חוות דעתנו:
האם לצורך שימוש בצילום כראייה משפטית, בקרות אירוע, מוטלת חובה על הישובים אשר בתחום מועצה האזורית להתריע בפני הנכנסים והיוצאים מיישובי המועצה, כי מוצבת מצלמה המתעדת את מעשיהם?
נתבקשנו לערוך חוות דעת ביחס למספר שאלות בנוגע להשכרת מרכז קהילתי ביישוב לצורך השכרתו מעת לעת לצורך אירועים שונים. בין היתר נשאלנו האם ניתן להשכיר מוסד ציבורי לגוף/אדם פרטי, מהי אחריות המוסד למתרחש בתחומו במצב דברים זה וכן מהו הדין בנוגע למזון אשר יוגש באירוע ואופן שמירתו. להלן חוות דעתנו:
נתבקשנו לחוות דעתנו ביחס לשאלה האם חלה על היישוב חובה להמשיך ולדאוג להחזקת גני הילדים (מעל גיל 3) בתחומו.
נתבקשנו לחוות דעתנו בעניין תוקפה החוקי של ההחלטה על הקמת גן יישובי, נוסף על מערכת הגנים המתוקצבת על ידי משרד החינוך, וכן גביית תשלומים מעבר לקבוע בחוזר מנכ"ל משרד החינוך, באגודה אגודה שיתופית חקלאית להתיישבות קהילתית בע"מ מסוג יישוב קהילתי
האם מועצה אזורית יכולה להרחיב היקפן של עבודות בנייה באמצעות אותו הקבלן או שמא יש צורך בעריכת מכרז חדש?
מטרתו של מדריך זה הינה להקל במעט את ההתמודדות עם סבך החוקים והתקנות, להבדיל בין עיקר וטפל, ולפרוש את המידע המשפטי הראשוני לו אתה זקוק בדרכך.
האם פרסום בעיתון רשות מקומית מהווה הפרה של חוק הבחירות (דרכי תעמולה), תשי"ט-1959? מהן הדרכים לתקוף או למנוע את הוצאת העיתון המפר?
האם החלטת הוועד המקומי בקשר להצבת פסי האטה בכניסה ליישוב הינה חוקית?
האם וועד שמונה ע"י רשם האגודות השיתופיות באגודה שיתופית, רשאי לאשר תקציבים ומאזנים וכן קבלת חברים לאגודה ללא אישור האסיפה הכללית של האגודה?