03-5629911
חוות דעת - פינוי דחסנים
פינוי אשפה מכוח מכרז
נתבקשנו לחוות את דעתנו בשאלות המפורטות להלן:
- האם המועצה מחויבת לפנות את הדחסנים אשר הוצבו בתוך מתקני הכליאה?
- האם בסמכות המועצה לקבוע את סוג כלי האצירה אשר יוצבו בנקודות הפינוי
לצורך מענה על השאלה דנן הסתמכנו על המידע אשר הועבר אלינו בקשר למצב העובדתי נכון להיום, הוראות המכרז והפסיקה העוסקת בנושא.
יובהר, ככל וקיים מידע רלוונטי נוסף שלא נמסר לנו, עשויות מסקנות חוות דעתנו זו להשתנות.
להלן חוות דעתנו:
רקע עובדתי (בתמצית)
- מהמידע שנמסר לנו עולה כי המועצה התקשרה בהסכם עם קבלן לפינוי אשפה מכוח מכרז -
- בהתאם להתקשרות כאמור, מעניקה המועצה, בין היתר, שירותי פינוי אשפה למתקני כליאה ומפנה את הדחסנים אשר הוצבו בתוך שטח מתקני הכליאה.
- עוד נמסר לנו כי המדובר בדחסנים אשר נרכשו על ידי מתקני הכליאה וכי פינוי הדחסנים כיום מתבצע באופן הבא: קבלן האשפה מסיע את הדחסנים המלאים לנקודת ההורקה ולאחר הפינוי חוזר למתקני הכליאה להציבם שוב.
- כעת, במסגרת המכרז החדש, אשר נכנס לתוקף בחודש פברואר 2023, התייקרו שרותי הפינוי ונקבע מנגנון חדש בנוגע לשיטת הפינוי:
ככל ויוחלפו המכולות במכולות ריקות במקום (כלומר, לא תידרש נסיעה כפולה) התשלום יהא עבור כיוון נסיעה אחד.
ככל ותידרש הצבת מכולות וחזרה לאיסופן במועד אחר (כלומר, נסיעה כפולה) התשלום יהא דו כיווני.
- עוד נקבע, בין היתר, כי המחיר עבור הפינוי כולל את כל עלויות השינוע לאתר והקבלן לא יהא זכאי לתוספת למעט מספר חריגים. נקבע כי קבלן האשפה יהא זכאי לתוספת עבור כל ק"מ חורג, מעל 25 ק"מ, בהתאם לסכום התוספת הנקובה בהצעתו למכרז.
- בהתאם למידע שנמסר לנו, נוכח העובדה כי מרחק הנסיעה ממתקן הכליאה לנקודת ההורקה הינו 35 ק"מ לכיוון ונוכח העובדה כי לא מוצבים דחסנים ריקים במועד הפינוי ונדרשת נסיעה נוספת, עלות ההתייקרויות מוערכת בסך של 250,000 ₪ לשנה.
- מכאן השאלות נשוא חוות הדעת.
דיון ומסקנות
- המועצה הוקמה מכוח צו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות),תשי"ח-1958( להלן: "הצו"), ובין היתר, חלה עליה חובה לספק שירותים מוניציפאליים בשטח שיפוטה. כמו לדוג': שירותי פינוי אשפה.
- מכוח היותה של המועצה הגורם האחראי לפינוי אשפה בתחומה, רשאית לקבוע את ההוראות והכללים בכל הנוגע לפינוי אשפה בתחומה ואף לעגן זאת באמצעות חוקי עזר, הכל בהתאם לשיקול דעתה המוחלט והבלעדי, תוך שקילת כלל השיקולים הרלוונטיים.
- יפים לעניין זה הדברים שנקבעו בעעמ 6525/17 זנלכל בע"מ נ' המועצה האזורית עמק יזרעאל שם נקבע כי בסמכות המועצה המקומית עמק יזרעאל לקבוע את הכללים בדבר בפינוי אשפה בתחומה בהתאם לשיקול דעתה המלא והבלעדי.
"מסמכותה לעצב כללים בדבר פינוי אשפה בתחומה לפי שיקול דעתה"
- בעת"מ 33702-12-21 מולר ואח' נ' מועצה אזורית מבואות החרמון, אשר גם הוא רלוונטי לעניינו, בית המשפט דן, בין היתר, בשאלה האם יש לחייב את המועצה בהצבת כלי אצירה בסמוך לכתובת מגורי העותרים. במסגרת תשובתה ציינה המועצה כי הציעה לעותרים פתרון לפיו היא תציב כלי אצירה במרחק של כ- 1 ק"מ מכתובתם. העותרים טענו בתגובה, כי המדובר בפתרון שאינו עולה בקנה אחד עם חובותיה הבסיסיות של הרשות המקומית.
- בפסק הדין שניתן קבע בית המשפט כי הפתרון אשר העמידה המועצה לטובת העותרים הוא פתרון אשר יש בו כדי לקיים את החובה החלה עליה לעניין פינוי אשפה בתחום שיפוטה וכל עוד המועצה עומדת בחובתה כאמור, זכותה לקבוע את המנגנוניים לפינוי אשפה תוך שקילת כלל השיקולים הרלוונטיים:
אין מחלוקת בין הצדדים לעניין עצם חובתה של המועצה לעניין פינוי אשפה של תושבים המתגוררים בתחומה. המחלוקת היא למעשה בשאלה, האם מוטל על המועצה לפנות את האשפה מביתם של העותרים או שמא היא מילאה את חובתה על ידי הצבת כלי האצירה במרחק של כ-1 ק"מ מהחווה ופינוי האשפה ממנו. בעניין האמור מצאתי, כי הפתרון אשר העמידה המועצה לטובת העותרים הוא פתרון סביר אשר יש בו כדי לקיים את חובתה להעניק לתושביה שירות לו הם זכאים ובהתאם למכלול השיקולים הלגיטימיים והסבירים אשר בידי הרשות לשקול. אינני מקבלת את טענת העותרים, לפיה החובה החלה על המועצה לעניין חובת פינוי אשפה משמעה, כי חובה עליה לאסוף את האשפה מפתח ביתם. מצאתי, כי המועצה העמידה לרשות העותרים פתרון סביר לעניין פינוי האשפה. בעניין זה אין להתעלם מהעובדה, כי פינוי אשפה אינו מסתכם באיסופה מנקודה כזו או אחרת אלא בטיפול בה בהמשך. אין מחלוקת, כי בהתאם לפתרון אשר מציעה המועצה היא אחראית לטיפול האמור. מצאתי, כי פתרון זה מאזן בין מכלול של שיקולים רלוונטיים וסבירים ובין היתר מיקומה של החווה.
- ואיך האמור מתקשר לעניינו? מן הפסיקה המפורטת לעיל אנו למדים כי בתי המשפט מכירים בזכותן של הרשויות המקומיות לקבוע את הכללים בעניין פינוי אשפה בתחומן תוך שקילת השיקולים הרלוונטיים אשר עשויים להשפיע על פינוי האשפה.
- כפועל יוצא מכך, ניתן לומר כי כל עוד המועצה עומדת בחובתה לעניין פינוי אשפה, ככל הנראה, בית המשפט לא יתערב בשיקוליה לעניין קביעת מנגנוני הפינוי ו/או מיקום מיכלי האצירה ו/או סוג כלי האצירה.
- בעניינו, אנו סבורים כי נוכח העובדה כי במסגרת המכרז החדש התייקרו שרותי פינוי האשפה, דרישת המועצה להצבת דחסנים נוספים ו/או הצבת מכולות מסוג אחר אשר ייתרו את הצורך בנסיעה כפולה, אשר עלותה גבוה בהרבה, מהווה דרישה ריאלית ופתרון אשר מאזן בין חובתה של המועצה לדאוג לפינוי אשפה לבין רצונה לדאוג לצמצום נטל עלויות הפינוי.
- על משמעות צמצום נטל עלויות פינוי האשפה ניתן ללמוד מדבריו של בית המשפט בבגץ 1756/10 עיריית חולון נ' שר הפנים. באותו מקרה קבע בית המשפט כי אין מניעה, במישור העקרוני, לכך שרשות מקומית תגבה אגרת פינוי פסולת מחוץ לארנונה הכללית, ובלבד, שמדובר בפינוי פסולת הקשורה לתהליכי הייצור של המפעל מעבר לרמת "בסיס" מסוימת שתיקבע.
- ביהמ"ש התבסס בהכרעתו בין היתר, על הטענה כי כלל הציבור אינו צריך לשאת בנטל עלויות הטיפול בפסולת של מפעל פלוני וכי על המזהם להפחית את העלויות הכלכליות הקשורות בכך עד למינימום האפשרי בהתאם לכלל "המזהם משלם". אחרת, תהא מוסמכת הרשות לגבות תשלום בגין הטיפול בפסולת.
"אף שברור כי בענייננו המפעלים אינם מזהמים אלא מייצרים פסולת בלבד, הרי שהתכליות המגולמות ביסוד העיקרון של "המזהם משלם" מתקיימות גם בעניין סילוק פסולת המפעל. בין תכליות אלה ניתן למנות שתיים מרכזיות: האחת – השגת צדק חברתי לפיו הגורם המזהם הוא שישא בעלויות הטיפול בזיהום, ולא כלל החברה (יששכר רוזן-צבי "של מי הפסולת הזו לעזאזל?! סילוק פסולת וצדק סביבתי בישראל" מחקרי משפט כ"ג 487, 552 ואילך (2007)); השנייה – השגת התייעלות סביבתית באמצעות חיוב הגורם המזהם להפנים את עלויות הזיהום (שם, עמ' 255). הפנמה כאמור תגרום לכך שהמזהם יפחית את ייצור הזיהום עד למינימום הכלכלי האפשרי מבחינתו. בענייננו, אם כלל הציבור יידרש לשאת בנטל עלויות הטיפול בפסולת שייצר מפעל פלוני, התוצאה תהיה לא צודקת, ואף לא יעילה, במובן זה שלא יהיה כל תמריץ למפעל להקטין את ייצור הפסלות או למחזרה. נהפוך הוא – בעולם ללא אגרת פינוי פסולת, אדישות המפעלים לכמות הפסולת שהם מייצרים היא לכאורה רציונלית לחלוטין מבחינה כלכלית".
- בפסק הדין בעניין זנלכל, אשר אזכרנו לעיל, התייחס בית המשפט לקביעותיו של בית המשפט העליון בפסק הדין שניתן בעניין עיריית חולון וקבע כי פסק דין זה מחזק את המסקנה כי רשויות מקומיות רשאיות לקבוע בתחום שיפוטן את דרכים שונות ליישום העיקרון "המזהם משלם".
"גם פסק הדין שניתן בעניין עיריית חולון אינו עוזר למערערת. פסק דין זה בא להרחיב את כוחו של השלטון המקומי ולא להגבילו. הוא קבע קביעה חשובה באומרו כי רשות מקומית איננה שותפה עסקית של מפעלים הפועלים בתחומה ובתור שכזו איננה אמורה לחלוק אתם את עלויות הייצור הכוללת הוצאות על פינוי פסולת מפעל. פסק דין זה גם אימץ את עצמאות השלטון המקומי כנקודת מוצא לדיון, שכן עולה ממנו כי רשויות מקומיות חופשיות לקבוע בתחומיהן דרכים שונות ליישום העיקרון "המזהם משלם".
- מן האמור אנו למדים כי על אף חובתה של הרשות לדאוג לפינוי פסולת בתחומה, מסמכותה לקבוע כללים לעניין הפינוי אשר מטרתם, בין היתר, צמצום עלויות הפינוי ככל האפשר, אחרת, עלולה להיגרם תוצאה "לא צודקת", לפיה, כלל הציבור יידרש לשאת בנטל עלויות הטיפול בפסולת שייצר מפעל פלוני וזאת למרות שהוצג בפניו פתרון אשר יש בו כדי לצמצם עלויות אלו.
- ובעניינו, ניתן לומר כי על אף חובתה של המועצה לספק שירותי פינוי אשפה, מקום בו התייקרו שירותי פינוי האשפה רשאית לנקוט בפעולות אשר מטרתן לצמצם את עלויות הפינוי.
- וביתר פירוט, על בתי הכליאה, שהינם יצרני האשפה, לפעול להצבת דחסנים נוספים אשר יוחלפו בכל פינוי ובכך יתייתר הצורך לבצע נסיעה נוספת בעלות כפולה. קרי, הדחסנים המלאים יוחלפו בדחסנים ריקים במועד הפינוי ולא תידרש נסיעה נוספת למתקני הכליאה לאחר פינוי הדחסן המלא.
- סירוב בתי הכליאה לנקוט באמצעים שמטרתם צמצום העלויות הכלכליות של פינוי האשפה משמעו השתת הוצאות הטיפול בפסולת על כלל התושבים המתגוררים בתחומי המועצה.
- על כן, אנו סבורים כי במקרה בו ויסרבו בתי הכליאה לנקוט בפעולות אשר מטרתן צמצום העלויות הכלכליות של המועצה בקשר לפינוי האשפה משטחם, בסמכותה להציב מכלי אצירה אחרים מטעמה אשר יאפשרו פינוי האשפה בעלות נמוכה יותר.
- אנו עומדים לרשותכם לכל הבהרה שתידרש בעניין.
בכבוד רב,
מדלן שינחה, עו"ד
איתן מימוני, טבק' ושות'
משרד עורכי דין