03-5629911
הרצאה: היחס בין ועדות הביקורת בועד המקומי ובאגודה
הועברה בחודש מאי 2019
הרצאה: היחס בין ועדות הביקורת בועד המקומי ובאגודה
- הקדמה
- בניגוד לעיריות ומועצות מקומיות המהוות את גורם השלטון המקומי היחיד והישיר מול התושבים, מבנה השלטון המקומי במועצות אזוריות מורכב יותר, דו רבדי, שכן מועצה אזורית היא צורת שלטון המאגדת מספר יישובים באזור גיאוגרפי מסוים.
- הבסיס לכינון הועדים המקומיים, מצוי כבר בפקודת המועצות המקומיות, וכיום הוא מופיע בנוסחה החדש של הפקודה, משנת 1965, בסעיף 3. לפקודה נוסחים קודמים מן השנים 1921, ו-1941.
- סעיף 90 לצו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), תשי"ח-1958 (להלן: "צו המועצות האזוריות" או "הצו") קובע כי "כל ישוב יתנהל על ידי ועד מקומי", אך ניהול יישוב בכלל, וניהול יישוב על ידי ועד מקומי בפרט, איננו כה פשוט ומובן כפי שניתן היה להסיק מלשונו של הסעיף.
- האמת היא, שהועד המקומי ויחסיו עם המועצה האזורית מחד, ועם האגודות השיתופיות שביישוב מאידך, הינו נושא סבוך, המצריך היכרות עם סעיפי החוק השונים, כמו גם עם הדינמיקה הייחודית המאפיינת אגודות שיתופיות שונות, דוגמת קיבוצים ומושבים.
- במסגרת ההרצאה שלפנינו נתמקד בועדת הביקורת של הועד המקומי, ונדון ביחסיה עם ועדת הביקורת של האגודה השיתופית מחד, ושל ועדת הביקורת של המועצה האזורית מאידך. אך בכדי שניתן יהיה להבין זאת, יש צורך להקדים ולהתייחס לשאלת היחסים בין הועד המקומי לאגודה השיתופיות, ובפרט לסוגיית זהות הועדים.
- הועד המקומי ביישוב השיתופי - "זהות הועדים חוקית" ו-"זהות ועדים בפועל"
- מאחר ובמרבית היישובים קיים ועד מקומי וקיימת אגודה שיתופית, היינו מצפים למצוא כמעט בכל יישוב, שני ועדים מרכזיים נפרדים לכל הפחות - הועד המקומי, המנהל את ענייני היישוב ברמה המוניציפאלית-שלטונית, וועד האגודה השיתופית, המנהל את עניני היישוב הנוגעים לאגודה השיתופית ולחבריה.
- אך בכדי לאפשר ניהול יעיל ותקין של היישוב, ובשל הקושי הקיים לעיתים, לאייש את כלל הרשויות ביישוב באנשים המוכנים להתנדב לתפקיד, קובע סעיף 91 לצו את כלל "זהות הוועדים":
- (א) כפוף לאמור בסעיפים 91א ו-91ב, מי שמכהנים בישוב שיתופי, במועד פלוני, כחברי ועד ההנהלה של האגודה השיתופית להתיישבות חקלאית של הישוב (להלן - האגודה השיתופית), יכהנו גם כחברי הועד המקומי של הישוב.
- על פי כלל זה, מי שנבחרים לכהן ביישוב שיתופי כחברי ועד ההנהלה של האגודה, יכהנו גם כחברי הועד המקומי של הישוב.
- וחשוב להדגיש – כי "זהות ועדים חוקית" זו, הינה מצב מובנה (הניתן לשינוי אמנם ע"י הפרדת גופים וקיום בחירות נפרדות לועד המקומי), וזאת בשונה ממצב אותו נכנה - "זהות ועדים בפועל", בו במקביל לבחירת הועד המקומי ביישוב, מחליטים חברי האגודה השיתופית לבחור לועד ההנהלה את אותם אלו אשר נבחרו לכהן בועד המקומי של היישוב.
- כאן המקום לציין, כי נכון להיום, על פי נוסח הסעיף בצו המועצות האזוריות, זהות הועדים החוקית הינה בין הועד המקומי לבין ועד ההנהלה של האגודה החקלאית של היישוב השיתופי.
- גם במצב של זהות ועדים (חוקית או בפועל), הזהות היא פרסונאלית בלבד, והועד המקומי הוא גוף משפטי נפרד מועד ההנהלה של האגודה. חשיבותה של אבחנה זו נובעת, בין היתר, מן העובדה שבעוד שהאגודה הינה גוף מתחום המשפט הפרטי, הועד המקומי הינו גוף מתחום השלטון המקומי, וחלות עליו חובות חוקיות משפטיות רבות יותר.
- מכאן כמובן גם עולה, כי כפי שהועד המקומי והאגודה השיתופית הינם שני גופים נפרדים, הרי שגם ועדות הביקורת של הגופים הללו הינם גופים נפרדים, וזאת אף אם תהא קיימת זהות פרסונלית בין החברים בשתי ועדות אלה.
- אחת המשמעויות של זהות ועדים חוקית, המבדילה אותה מן זהות הועדים בפועל, הינה משך כהונת הועד המקומי, שכן בעוד שבמצב דברים "רגיל", חברי הועד המקומי מכהנים בתפקידם כחמש שנים, ומתחלפים במועד בו נערכות הבחירות למועצה האזורית, במצב של "זהות ועדים חוקית", משך כהונת חברי הועד המקומי נקבע, הלכה למעשה, על פי האמור בתקנון האגודה השיתופית לגבי משך כהונת ועד ההנהלה של האגודה.
- בעקבות בג"ץ בורשטיין תוקן צו המועצות האזוריות, ונוצרה האפשרות החוקית לבטל, בתנאים מסוימים, את זהות הוועדים ולקיים בחירות כלליות לוועד מקומי נפרד מוועד האגודה, כך שלמעשה קיימים כיום שלושה מצבים אפשריים ביחסים בין הועד המקומי לועד היישוב:
- זהות ועדים
- מצב בו חברי האגודה בוחרים את ועד האגודה, ואלו מכהנים גם כועד המקומי של היישוב, כפי שפורט לעיל.
- ועדים נפרדים (פיצול ועדים) –
- מצב הקיים באגודות קהילתיות שאינן עומדות בתנאים לקיום זהות ועדים, או כאשר השר מורה על פיצול ועדים, כך שחברי האגודה בוחרים את ועד האגודה ותושבי היישוב בוחרים את חברי הועד המקומי.
- על פי סעיפי הצו, השר יורה על פיצול כאמור, אם התקיים אחד מן המקרים הבאים:
- זהות ועדים
- מספר הבוחרים בישוב שאינם חברי אגודה עלה על מספר הבוחרים חברי אגודה (ובמילים אחרות – אם 50% או יותר מן הבוחרים אינם חברי אגודה).
- על פי בקשה של 20% מבין הבוחרים של היישוב. על בקשה כאמור להיות מוגשת לשר לפחות 64 ימים לפני הבחירות.
- בקיבוץ או קבוצה – על פי בקשה של 50% מבין הבוחרים של היישוב.
- מעבר לכך קובע סעיף 91ג(ב) לצו, כי אם נערכו בחירות נפרדות לועד מקומי והוגשה לשר בקשה להורות על קיום בחירות לנציגות או על קיום זהות ועדים מלאה, הבקשה תאושר אם ביקשו זאת למעלה מ-80% מבין הבוחרים של היישוב (ובלבד, שמספר הבוחרים ביישוב שאינם חברי אגודה שיתופית אינו עולה על מספר הבוחרים חברי אגודה).
- צירוף נציגות –
- במצב זה, חברי האגודה בוחרים את ועד האגודה, ואלו מכהנים גם כחברי הועד המקומי של היישוב, אך בנוסף, תושבי היישוב אשר אינם חברי האגודה בוחרים בנפרד את נציגיהם בועד המקומי.
- על פי סעיפי הצו, השר יורה על צירוף נציגות, אם הוגשה בקשה לכך על ידי תושב שאינו חבר אגודה ומספר הבוחרים שאינם חברי אגודה הוא 10% לפחות ממספר הבוחרים ביישוב.
- בקיבוץ או קבוצה, השר יורה על צירוף נציגות, אם חתמו על הבקשה 10% מכלל הבוחרים ביישוב ואם מספר הבוחרים שאינם חברי אגודה הוא 30% לפחות ממספר הבוחרים ביישוב.
- מספר הנציגים שיעמדו לבחירה בישוב שיתופי, יהיה המספר השלם המתקבל מהכפלת מספר חברי ועד ההנהלה של האגודה השיתופית באותה שעה, במנה המתקבלת מחלוקת מספר הבוחרים שאינם חברים באגודה השיתופית, במספר הבוחרים החברים באגודה השיתופית, ובלבד שיהיה נציג אחד לפחות.
- מעבר לכך קובע סעיף 91ג(א) לצו, כי:
- אם לאחר שנערכו בחירות לנציגות הוגשה לשר בקשה לקיים בחירות נפרדות לועד מקומי ביישוב – הבקשה תאושר אם הוגשה בידי 20% לפחות מבין הבוחרים ביישוב, ובקיבוץ או קבוצה – בידי 50% לפחות מבין הבוחרים ביישוב.
- אם לאחר שנערכו בחירות לנציגות הוגשה בקשה לקיום זהות ועדים מלאה – הבקשה תאושר אם הוגשה בידי למעלה מ-90% מבין הבוחרים של היישוב (ובלבד, שמספר הבוחרים ביישוב שאינם חברי אגודה שיתופית אינו עולה על מספר הבוחרים חברי אגודה).
- כפי שצוטט לעיל, בסעיף 130(ד) לצו נקבע כי: "חבר ועד מקומי בישוב שיתופי שחדל לכהן, ינהגו בהתאם לתקנות אותו ישוב שיתופי".
- כשיש לשוב ולהזכיר גם את סעיף 129 לצו הקובע כיצד ייבחר יו"ר הועד המקומי במצב של זהות ועדים:
ראש הועד המקומי בישוב שיתופי יהיה האדם המשמש על פי תקנות הישוב ראש הועד או המזכירות או ההנהלה של הישוב; הוראה זו לא תחול על ישוב שיתופי שנערכו בו בחירות לועד המקומי לפי סעיף 91ב או לפי סעיף 91ג.
- יחסי הועד המקומי והאגודה השיתופית
- לאור מצב משפטי ועובדתי זה, נוצר ערבוב בין התחומים שבאחריותו וסמכותו של כל אחד מהוועדים: מיסי האגודה השיתופית מכונים לעיתים מיסים מוניציפאליים, ומנגד האגודה גובה ארנונת ועד מקומי; עובדי הועד המקומי העוסקים באספקת שירותים מוניציפאליים, כגון: גינון, פינוי אשפה, אחזקת מוסדות ציבור, מועסקים שלא בדרך של מכרז כ"א; אין הפרדה בין חשבונות הבנק והתקציבים של האגודה השיתופית והועד המקומי; אין ביקורת או פיקוח על מעבר כספים בין הגופים השונים, ועוד;
- בנוסף, לא פעם מתגלעים עימותים בין תושבי הועד המקומי שאינם חברי האגודה החקלאית (תושבי ההרחבה או שוכרים), לבין תושבים שהם חברי הקיבוץ או המושב, בין השאר, בנוגע לזכויות בקרקע הנכללת בהסכם המשבצת, שינוי ייעודה ושימושיה, הבעלות והאחריות על המבנים הציבוריים (שחלקם נבנו בכספי האגודה החקלאית) היקף המסים והאגרות שיש לשלם בגין הפעילות הקהילתית בישוב, אופן השימוש בהכנסות הועד ובנכסי האגודה ובשטחי האגודה המשמשים את הקהילה כולה, ובנוגע לחיי הקהילה ואופייה, וכן הלאה.
- באגודות קהילתיות עניין זה בא לידי ביטוי במצבים בהם ישנם חברי אגודה אשר פרשו מן האגודה וממשיכים להתגורר בשטח היישוב.
- אך חשוב מאוד להדגיש, כי הועד המקומי הוא גוף משפטי נפרד מועד האגודה, וכי גם במצב של זהות ועדים, הזהות היא פרסונאלית בלבד. חשיבותה של אבחנה זו נובעת, בין היתר, מן העובדה שבעוד שהאגודה הינה גוף מתחום המשפט הפרטי, הועד המקומי הינו גוף מתחום המשפט הציבורי, וחלות עליו חובות חוקיות משפטיות רבות יותר.
- מתוך אבחנה זו נובע, בין היתר, כי על חברי הועד לנהל פרוטוקולים נפרדים לכל אחד מן הועדים, לנהל חשבונות נפרדים, למנות מורשי חתימה נפרדים, ולהקפיד לקבל בכל אחד מן הועדים החלטות הנמצאות בתחום סמכויותיו של הועד הרלוונטי.
- כך למשל, בכובעם כחברי הועד המקומי, חברי הועד אינם רשאים לקבל החלטות הנוגעות לעניינים הפנימיים של האגודה השיתופית (כגון: קבלת חברים, מימוש החלטות האסיפה הכללית וכד'), ומנגד, בכובעם כחברי ועד האגודה, חברי הועד אינם רשאים לעסוק בעניינים המיוחדים לועד המקומי (כגון: גביית ארנונת ועד מקומי).
- בדומה לכך, חברי הועד המקומי אינם יכולים להעביר, סתם כך, כספים מן הועד המקומי לאגודה השיתופית, ואף חתימה על הסכמים בין שני הועדים צריכה להיעשות בכפוף לכללי ההתקשרות החלים על הועד המקומי, וכפי שנראה להלן, גם בכפוף לסוגיות של ניגוד עניינים.
- מהי ועדת ביקורת
- ישנם מוסדות ביקורת שונים, ובכללם: מבקר חיצוני – המבקר לרוב את הדוחות הפיננסיים של הגוף המבוקר, ומבקר הפנים – הבודק באופן שוטף את פעילות הארגון, את ניהולו התקין ואת טוהר המידות בקבלת ההחלטות.
- ועדת ביקורת היא למעשה, מוסד של ביקורת פנימית הקיים בארגונים מסוגים שונים, דוגמת חברות, עמותות, מלכ"רים ורשויות מקומיות. ועדת הביקורת אינה גוף בעל סמכויות ביצועיות, ועבודתה אינה כוללת תפקיד ביצועי, אלא מתמקדת אך ורק בנושא הפיקוח והביקורת.
- כך, ועדת ביקורת מבקרת ומפקחת על פעילותם של כל המוסדות והאורגנים האחרים בארגון, ועליה להגיש את מסקנותיה ואת המלצותיה, בעל פה או בכתב, לגורמים הרלוונטיים בארגון.
- בין היתר, הוועדה בודקת את התנהלותו הכספית של הארגון, את עמידתו בדרישות החוקים הרלוונטיים והאם הארגון פועל בהתאם למטרותיו ולתקנון הפנימי שלו.
- ועדות ביקורת באגודה השיתופית
- בניגוד לשינוי שאירע בצו בנוגע לחובה למנות ועדת ביקורת לועד המקומי, עדיין אין ביחס לאגודות שיתופיות הוראה המחייבת אותן ועדת ביקורת או ועדת פיקוח, אלא רק התייחסות עקיפה בסעיפים ספציפיים, בתקנות האגודות השיתופיות (רשויות האגודה).
- יחד עם זאת, גם בטרם נקבעה החובה, הרי שרבות מן האגודות כללו בתקנוניהן הוראות ביחס לקיומה של ועדת ביקורת. ולא זו בלבד, אלא שאם אגודה תבקש כיום להסיר מתקנונה את החובה למנות ועדת ביקורת – הרשם לא יאשר זאת.
- כמו כן, רשם האגודות מקפיד לדרוש מאגודות המגישות בקשה להירשם או אגודות המבקשות לשנות את תקנונן, כי אכן יקבעו בתקנון הוראות ביחס לכינונה של ועדת ביקורת.
- ובכל מקרה, עניין זה צפוי להשתנות בקרוב, ותיקון לתקנות כבר פורסם להתייחסות הציבור, ובו נקבע כי באגודה הנמנית עם אחת מהאגודות הבאות תבחר האסיפה הכללית ועדת ביקורת:
- אגודה שמספר חבריה לפחות 50; לעניין זה יימנו גם חברים באגודה החברה באגודה, או באגודה החברה בה וכן הלאה;
- אגודה שמחזורה הכספי בהתאם לדוחות כספיים מאוחדים ב-3 השנים האחרונות בממוצע, ובאגודה שטרם חלפו 3 שנים מרישומה - בשנה החולפת, הוא לפחות 2 מיליון ₪ ושחברים בה לפחות 20 חברים;
- אגודה שבתקנונה נקבעה חובת מינוי ועדת ביקורת."
- שוני נוסף בין ועדת הביקורת באגודה השיתופית לבין מקבילתה בועד המקומי, הוא תחומי הפעילות, שכן בעוד הועד המקומי וועדת הביקורת של הועד המקומי מתוחמים לפעילויות מוניציפאליות, פעילותה של האגודה השיתופית כוללת עניינים רבים ומגוונים, ביניהם עיסוק בפעילות קהילתית ובפעילות משקית כלכלית, וממילא גם היקף הביקורת של הועדה באגודה רחב יותר.
- במידה ותקנון האגודה כולל התייחסות לקיומה של ועדת ביקורת, ישנן הוראות שונות בתקנות האגודות השיתופיות (רשויות האגודה) הנוגעות לקיומה של ועדת הביקורת.
- כך למשל תקנה 4 קובעת כי:
4. (א) סדר היום של האסיפה הכללית השנתית יכלול –
(3) דין וחשבון של ועדת הביקורת, אם על פי תקנות האגודה קיימת ועדת ביקורת;
(7) בחירת הועד והמועצה וועדת הביקורת אם יש כאלה באגודה על פי תקנותיה, וכן רשויות אחרות של האגודה שעל פי הפקודה או תקנות האגודה יש לבחור אותן באסיפה כללית, הכל אם תמה תקופת כהונתה של אותה רשות;
- נוכח היעדרם של כללים סדורים בחוק, הוצאו מטעם רשם האגודות הנחיות ביחס לועדת ביקורת המקיפות מספר רב של נושאים. יצוין כי הנחיות אלו אינן מחייבות, אולם לאור מעמדו של הרשם וסמכויותיו הנרחבות בכל הנוגע לאגודות השיתופיות, יש בהם כדי להנחות את האגודות בנושא. אך, כאמור, מצב זה צפוי להשתנות בקרוב. ולכן לא נרחיב על הנחיות הרשם.
- ועדת ביקורת בועד המקומי
- בעבר, הועד המקומי היה רשאי להקים ועדות שונות ואלו היו רשאיות לקבוע לעצמן את סדרי עבודתן ודיוניהן, אך בשנת 2004 תוקן צו המועצות האזוריות ביחס לועדת ביקורת, ונקבע כי על המועצה האזורית לבחור ועדות ביקורת לועדים המקומיים אשר בתחומה.
- וכך לשון סעיף 130א אשר נתווסף לצו בעקבות התיקון:
130א(א) המועצה תבחר ועדת ביקורת מבין תושבי היישוב, אשר אינם חברי ועד מקומי, מתוך רשימת תושבים שיציעו את מועמדותם.
(ב) מספר חברי ועדת הביקורת לא יפחת משלושה ולא יעלה על חמישה.
(ג) ועדת הביקורת תבדוק אם החלטות הועד המקומי הוצאו לפועל כדין, תבדוק את חשבונות הועד המקומי ותוודא כי פעולותיו נעשו במסגרת תקציבו המאושר וכן תבדוק אם תוקנו ליקויים בפעולות הועד המקומי אשר נמצאו בביקורות קודמות.
(ד) לצורך ביצוע תפקידיה, רשאית ועדת הביקורת לקבל מכל חבר ועד מקומי או עובד ועד מקומי, ידיעות, מסמכים והסברים הדרושים לה.
(ה) בתוך שלושה חודשים מתום כל שנה תמציא ועדת הביקורת לועד המקומי טיוטת דוח ביקורת מפורט שיתייחס לפעילות הועד המקומי ותאפשר לו להעיר הערות לטיוטה בתוך שלושים ימים; ועדת הביקורת תקיים דיון בהערות הועד המקומי ותערוך את דוח הביקורת הסופי.
(ו) בתוך חמישה חודשים מתום כל שנה, תמציא ועדת הביקורת לידי הועד המקומי, ראש המועצה ולידי ועדת הביקורת של המועצה את דוח הביקורת הסופי; דוח הביקורת יהא פתוח לעיון כל תושב ביישוב וסיכום תמציתי ממנו יופץ לכל תושבי היישוב בתוך 14 ימים ממועד הגשתו למועצה.
- ניתוח סעיפים אלה, כמו גם שאר המקורות הרלוונטיים לגבי ועדת הביקורת של הועד המקומי, מציג בפנינו תמונה רחבה בנוגע לועדת הביקורת של הועד המקומי.
- כך, הרכב ועדת הביקורת, המונה בין 3-5 חברים, נבחר על ידי מליאת המועצה האזורית, מתוך רשימת התושבים אשר הציעו את מועמדותם ואינם חברי הועד המקומי בישוב.
- כאן המקום לציין, כי סעיף זה נוסח בלקוניות יתרה, שכן הלכה למעשה הוא איננו מטיל כל מגבלה מבחינת הכשירות לכהונה כחבר בועד הביקורת של הועד המקומי, והוא אף אינו מפרט מהם השיקולים שעל המועצה לשקול בבואה להכריע בהרכב ועדת הביקורת אשר תמונה על ידה.
- אנו סבורים כי נכון להקפיד על כך שחברי ועדת הביקורת יהיו גם כאלה הכשירים לכהן כחברי הועד המקומי.
- אין זה מתפקידה של ועדת הביקורת לבחון את סבירות החלטות הועד המקומי או את אופן קבלתן, אך היא אחראית לבדוק האם החלטות הועד המקומי הוצאו לפועל כדין. מכאן נובע, כי הלכה למעשה, בכדי להבין את היקף עבודת הועדה, יש להבין מהם תחומי הסמכות של הועד המקומי.
- סעיף 132(א) לצו קובע את המסגרת לכל נושא הסמכויות של הועדים המקומיים:
132. (א) לועד מקומי יהיו בתחום הנהלתו, כל סמכויות המועצה שבתחומה, לפי סעיף 63, ככל שאצלה לו המועצה על פי החלטתה ובהתאם לתנאים שנקבעו בה, לרבות התנאים והמגבלות בסמכויות אלה ובכפוף לסעיף 63(ה); הועד המקומי יהיה רשאי לעשות שימוש בסמכויותיו, ככל שלא יהיה בכך סתירה להחלטות המועצה שהודיעה עליהן לועד ולחוקי העזר שלה.
- כלומר, המועצה האזורית יכולה לאצול לועד המקומי את סמכויותיה המנויות בסעיף 63 לצו, בכפוף למגבלות של סעיף 63(ה). כדלהלן:
63. (א) המועצה מוסמכת, בשים לב להוראות הממונה במידה שאין בכך משום סתירה לכל דין, לטפל ולפעול בכל עניין הנוגע לציבור בתחום המועצה, ובכלל זה יהיו לה הסמכויות הבאות:
- לקיים סדר, שלטון תקין ובטחון;
- להקים ולקיים ולנהל שירותים, מפעלים ומוסדות שהם, לדעת המועצה לתועלת הציבור;
- לדאוג לפיתוח תחום המועצה ושיפורו ולקידום הענינים הכלכליים, החברתיים, התרבותיים והחינוכיים, של תושביו או של כל חלק מהם; ובלבד שהמועצה לא תטפל בעניני תרבות וחינוך הנוגעים לישוב אחד או לישובים אחדים אלא אם היתה דעתם של הועדים המקומיים, שלהנהלתם נתונים הישובים הנוגעים בדבר, נוחה מטיפול כזה;
- לשמש נאמן או אפוטרופוס לכל ענין ציבורי;
- להקים ולקיים בנינים ולעשות עבודות ציבוריות;
- להסדיר, להגביל או לאסור את הקמתם ואת הנהלת עניניהם של כל שירות, מפעל ומוסד ציבורי, או של כל סוג שבהם, וכן לקבוע מחירים, אגרות ושאר תנאים לשימוש בהם ולהנאה מהם, וימים ושעות לפתיחתם ולסגירתם;
- להסדיר או להגביל את הקמתם של עסקים, מלאכות ותעשיות או של כל סוג שבהם, לרבות קביעת ימים ושעות לפתיחתם ולסגירתם;
- לקבוע סדרים, להטיל איסורים והגבלות, לאחוז באמצעים ולחייב תושבים, בעלים ומחזיקים שהם יאחזו באמצעים - כדי להבטיח את בריאות הציבור, את הסדר ואת הבטחון; למנוע הופעתם והתפשטותם של מחלות ונגעים, לרבות מחלות ונגעים של בעלי חיים וצמחים, ולבערם; להשמיד מזיקים או בעלי חיים שאין להם בעלים, למנוע דליקות ולכבותן, לסלק מפגעים ולמנוע תקלות, לרבות הריסת בנינים מסוכנים או מזיקים לבריאות;
- להסדיר, להגביל או לאסור רוכלות, תגרנות רחוב, צילומי רחוב, פרסומת רחוב, איסוף כספים ברחוב וכיוצא באלה;
- להסדיר עניני השקאה, מרעה ומניעת סחף וכן ענין אחר בעל ערך חקלאי שהסדרתו היא לטובת כלל החקלאים בתחום המועצה;
- ובסעיף 63(ה) לצו קובע, כי המועצה תהא רשאית לאצול מתפקידיה וסמכויותיה לועד מקומי, למעט בעניינים הבאים:
- ייסוד ואחזקה של מניות בתאגיד.
- הטלת אגרות והיטלים.
- אישור תקציב ועד מקומי.
- חקיקת חוקי עזר.
- הפקעת מקרקעין לפי חוק התכנון.
- אם כן, המועצה רשאית לאצול רבים מתפקידיה וסמכויותיה לועדים המקומיים, כך שסמכויות הועד המקומי יכולות לכלול פעילויות שונות ומגוונות, ביניהן העסקת עובדים, רכישת מקרקעין ומטלטלין, או גביית מיסים וכן הלאה.
- מעבר לשאלת האצלת הסמכויות, קיימת על הועד המקומי מגבלה נוספת, והיא מחויבותו לפעול בהתאם לסעיפי התקציב. הדבר מודגש בעובדה שאחד מהעניינים המעטים שהמועצה אינה רשאית לאצול לועד המקומי, הוא אישור תקציב הועד.
- מכל האמור יוצא, שסמכות הועד המקומי אמנם רחבה, אך מאחר וחלות עליה מגבלות שונות, כמו גם תיחום פעילותה סביב הפעילות המוניציפאלית בתחום היישוב, ממילא גם היקף פעילותה של ועדת הביקורת מוגבל לעניינים אלו.
- אם כן, ועדת הביקורת של הועד מהקומי צריכה לבחון, בין היתר:
- האם הועד פעל במסגרת התקציב שאושר לו. דוגמא: כאשר תקציב הועד המקומי אשר אושר על ידי המועצה האזורית כולל סעיף הוצאות בסך 50,000 ₪ בגין מעונות ופעוטונים, אך בדוחות הכספיים מתברר כי בעניין זה הוציא הועד המקומי 80,000 ₪, על ועדת הביקורת לציין זאת בדו"ח הביקורת.
- האם תוקנו ליקויים בפעולות הועד אשר נמצאו בביקורות קודמות. לדוגמא: הועד המקומי משלם לחברה חיצונית עבור שירותי הניקיון של היישוב. בביקורת של שנת 2014 נמצא, כי העומד בראש חברה זו הינו אחיו של יו"ר הועד המקומי והוא הועסק בלא מכרז, על אף שבמקרה זה חלה חובת מכרזים (עקב גובה סכום ההתקשרות). על ועדת הביקורת לבחון האם בשנת 2015 תופעה זו חוזרת על עצמה, ולהציף זאת בדוחותיה.
- את אופן גביית המיסים ע"י הועד המקומי והאם היא נעשית כדין, את אופן התקשרות הועד המקומי בחוזים (שכן חלה עליו חובת מכרזים המפורטת בתוספת השניה לצו), תנאי העסקת העובדים על ידי הועד המקומי (שכן להעסיק עובדים רק למימוש הסמכויות שהואצלו לו על ידי המועצה ולאחר קבלת אישורה) וכיוצ"ב.
- האם סדרי הבקרה והוראות הנוהל הנהוגים בוועד, מבטיחים קיום הוראות כל דין, טוהר המידות ועקרונות היעילות והחיסכון.
- מנגד, אין זה מתפקידה של ועדת הביקורת לבקר את חשבונות הועד המקומי. לשם כך ממנה המועצה רואה חשבון והוא מגיש למועצה דוח על פעולותיו של הועד המקומי, עם העתק לממונה על המחוז.
- כמפורט בסעיף הנ"ל, לצורך ביצוע תפקידיה, רשאית ועדת הביקורת לדרוש מכל עובד או חבר ועד מקומי ידיעות, מסמכים או הסברים, כאשר בעניין זה יש להדגיש, כי זכותם של חברי ועדת הביקורת רחבה יותר מזכותם של תושבי היישוב ומשלמי המיסים, וכוללת גם סמכות לדרוש את פרוטוקולי הישיבות שהתנהלו בדלתיים סגורות, כמו גם את הזכות לדרוש מסמכים והסברים מחברי הועד המקומי ומעובדיו. יחד עם זאת, מובן כי אם סיבת הדיון בדלתיים סגורות הייתה צנעת הפרט, הגנה על סודות מסחריים וכיוצ"ב, רשאי הועד לצנזר את הפרוטוקולים המועברים לועדת הביקורת ע"י השחרת השמות, השמטת סודות מסחריים, וכד'.
- מלבד זאת, על ועדת הביקורת להמציא, בתוך שלושה חודשים מתום כל שנה, טיוטת דו"ח ביקורת מפורט שתתייחס לפעילות הועד המקומי ותאפשר לו להעיר הערות לטיוטה בתוך 30 ימים. לאחר מכן, על ועדת הביקורת לקיים דיון בהערות הועד המקומי ולערוך דו"ח ביקורת סופי.
- את דו"ח הביקורת הסופי תמציא ועדת הביקורת, בתוך חמישה חודשים מתום כל שנה, לידי הועד המקומי, לידי ראש המועצה ולידי ועדת הביקורת של המועצה, ודו"ח הביקורת יהיה פתוח לעיון כל תושבי הישוב בתוך 14 ימים ממועד הגשתו למועצה.
- סיכום
- במסגרת הרצאה זו ראינו את האבחנה בין הועד המקומי לועד ההנהלה של האגודה השיתופית, ואת השלכותיה החשובות של אבחנה זו באשר למקומן ותפקידן של ועדות הביקורת של גופים אלה.
- המשמעות היא שאף אם תיווצר זהות בין חברי ועדת הביקורת של האגודה השיתופית לבין חברי ועדת הביקורת של הועד המקומי, הרי שגם כאן מדובר על זהות פרסונלית בלבד, שכן אלו שני גופים נפרדים לגמרי, שלכל אחד תפקידים שונים, גורמים שונים להם צריך למסור דין וחשבון, ועוד.
איתן מימוני, עו"ד
איתן מימוני ושות'
משרד עורכי דין
.jpg "השתלמות תעודה ייחודית בנושא אגודות שיתופיות שמתקיימת בלשכת עורכי הדין בשיתוף משרד הכלכלה והתעשייה")
חוות דעת - הפעלת שירותי שמירה
התבקשנו לבחון הסבת שירותי השמירה בישוב משירותים המופעלים על ידי חברת שמירה חיצונית לשירותי שמירה המופעלים באמצעות תושבי המושב והאם ניתן לאכוף ולחייב תושבים לקחת חלק בהפעלת שירותי השמירה במושב. להלן חוות דעתנו:
חוות דעת פינוי דחסנים
פינוי אשפה מכוח מכרז
זכות העיון של חברי המליאה בנתוני השכר של עובדי המועצה והתקשרויות עם יועצים
נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לזכותם של חברי המליאה במועצה האזורית לעיין בנתוני השכר של עובדי המועצה בכלל ושל עובדי המועצה הבכירים בפרט וכן בפרטי התקשרויות עם יועצים. להלן חוות דעתנו:
חוק חדש יחייב רשויות מקומיות לשלם לספקים בפרקי זמן מוגדרים
חוק מוסר תשלומים תשע"ז-2017, והשלכותיו על רשויות מקומיות
הרצאה - קבלת תושבים ליישוב, ופרישת חברים מן האגודה הקהילתית
הרצאה מס' 3 בסדרת ההרצאות שהועברה במסגרת הקורס "היבטים בניהול היישוב הכפרי", אשר הועבר ע"י משרדנו בשיתוף תנועת אור ומשרד הכלכלה
הרצאה - דירקטורים, בעלי תפקידים וועדות ביקורת באגודה השיתופית ובועד המקומי
הרצאה מס' 2 בסדרת הרצאות שהועברה במסגרת הקורס "היבטים בניהול היישוב הכפרי", אשר הועבר ע"י משרדנו בשיתוף תנועת אור ומשרד הכלכלה
הרצאה - היישוב כיישות משפטית
הרצאה מס' 1 בסדרת הרצאות שהועברה במסגרת הקורס "היבטים בניהול היישוב הכפרי", אשר הועבר ע"י משרדנו בשיתוף תנועת אור ומשרד הכלכלה
הרצאה - היטל השבחה
הרצאתו של עו"ד איתן מימוני בנושא "היטל השבחה", הועבר בפני מליאת המועצה האזורית מטה אשר ביום 20.2.2017.
הרצאה - היחס בין הועד המקומי והאגודה השיתופית
הרצאה שהועברה ע"י עו"ד תומר טבק בינואר 2017 לעובדי האגף לאיגוד שיתופי במסגרת יום עיון למשרד רשם האגודות השיתופיות
הרצאה- דיני עבודה ודיני מכרזים בועד המקומי ובאגודה השיתופית
הרצאה שהועברה על ידי משרדנו ביולי 2016 במועצה אזורית רמת הנגב.
הרצאה - יישוב סכסוכים בקיבוץ
הועברה בחודש אוקטובר 2013
הרצאה - ועדים מקומיים
הועברה בחודש מרץ 2015
ועדת ביקורת בועד המקומי ובאגודה השיתופית
הועברה בחודש נובמבר 2015
הרצאה - מבוא לדיני אגודות שיתופיות
הועברה בחודש פברואר 2015
דרכי הגבייה של הועד המקומי
נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לדרכי הגבייה העומדות בפני ועד מקומי רגבה (להלן: "הועד") כנגד תושבים אשר אינם משלמים את מיסי הועד. להלן חוות דעתנו:
הרצאה- השכרת יחידות דיור ביישובים
הרצאה אשר העביר עו"ד איתן מימוני, במסגרת יום עיון בנושא השכרת דירות להנהלות יישובים.
המותר והאסור בחופי הרשות המקומית
נתבקשנו לחוות דעתנו באשר למותר והאסור בחופים אשר בתחומי הרשות המקומית. להלן חוות דעתנו:
זכאות עובד לתשלום עבור תוספת וותק, קרן פנסיה וקרן השתלמות בחופשה ללא תשלום
נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לזכאותו של עובד לתשלומים עבור תוספת וותק, קרן פנסיה וקרן השתלמות, במהלך חופשה ללא תשלום.
כהונת יו"ר הוועד
נתבקשנו להתייחס לסוגיית משך כהונתו של יו"ר הועד באגודה, ולהלן חוות דעתנו:
שאלות ותשובות בעניין גביית חובות מיסי ועד מקומי
נתבקשנו לחוות דעתנו במספר סוגיות הנוגעות לגביית חובות מיסי ועד מקומי. להלן חוות דעתנו:
אחריות חברי ועד הנהלה וחברי ועד מקומי במושב
נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לאחריות המקצועית וחשיפה לתביעות משפטיות של חברי וועד הנהלת האגודה במושב וחברי הועד המקומי במושב, ולהלן חוות דעתנו:
בחירת חברי ועד מקומי
נתבקשנו לחוות דעתנו בנוגע לאופן בחירת חברי ועד מקומי בקבוץ בנסיבות בהן יש צורך במילוי מקום פנוי בוועד, ולהלן חוות דעתנו:
חובת דיווח למשטרה על נהג הסעות ששוחח על תכנים מיניים עם ילדי ההסעה
נתבקשנו לבדוק האם קמה לרשות המקומית חובת דיווח למשטרה על מעשיו של נהג הסעות אשרשוחח עם ילדי ההסעה על עניינים מיניים. להלן חוות דעתנו:
עניינים שונים הנוגעים לישיבות הועד המקומי
נתבקשנו לחוות דעתנו במספר שאלות הנוגעות לנוכחות גורמים שונים בישיבות של הועד המקומי. להלן חוות דעתנו:
ניגוד עניינים – חבר ועד מקומי ועובד מתנ"ס
התבקשנו לחוות דעתנו בשאלה האם קיים ניגוד עניינים בין כהונת חבר ועד המקומי, לבין עבודתו במתנ"ס אשר בשליטה של המועצה האזורית. להלן חוות דעתנו:
ישיבה ראשונה של ועד מקומי ממונה
נתבקשנו לחוות דעתנו בנוגע למספר עניינים הנוגעים ישיבתו הראשונה של ועד מקומי ממונה, ולהלן התייחסותנו:
החלפת נציג היישוב במליאת המועצה האזורית
נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לאופן בו ניתן להחליף את נציב היישוב במליאת המועצה האזורית, האם הדבר בסמכות המועצה או וועד היישוב, וכיצד נקבע מי יימלא את התפקיד. להלן חוות דעתנו:
דיווח נוכחות על ידי עובד
נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לאפשרויות העומדות בפני מעסיק בכל הנוגע לעובדים אשר אינם מחתימים שעון נוכחות (אין מדובר במאגר ביומטרי) ובאשר לעובדים אשר אינם מגישים דו"ח נוכחות (להלן: "העובדים"), ולהלן חוות דעתנו:
כהונת בעלי תפקידים ברשות המקומית ובעמותה עירונית של הרשות
נתבקשנו לחוות דעתנו בנוגע לשאלה, האם חבר מליאת רשות מקומית יכול לכהן כמנכ"ל עמותה עירונית בבעלותה של הרשות, והאם גזבר הרשות רשאי לכהן כגזבר עמותה זו. להלן חוות דעתנו:
זכות עיון במסמכי ועד מקומי
נתבקשנו לחוות דעתנו בנוגע לזכות העיון במסמכי ועד מקומי של תושב היישוב, ולהלן חוות דעתנו:
השכרת שטחי פרסום במבנים ציבוריים על ידי הועד המקומי
נתבקשנו לערוך חוות דעת ביחס לשאלה האם באפשרות ועד מקומי להשכיר שטחי פרסום במבנים ציבוריים באחריותו. להלן חוות דעתנו:
פרישת חברים מן האגודה הקהילתית – סקירה משפטית
להלן סקירה שהכין משרדנו אודות המצב המשפטי באשר לסוגייה של פרישת חברים מן האגודות הקהילתיות, וזאת בעקבות פסק דין אשר ניתן לאחרונה שעסק בנושא בהרחבה:
הפסקת חברותו של חבר שאינו מתגורר בקיבוץ
התבקשנו לחוות דעתנו באשר להפסקת חברותו של חבר קיבוץ, בשל כך שהוא מתגורר בחו"ל ואינו נמצא בקשר עם הקיבוץ. להלן חוות דעתנו:
ייחוס חובות האגודה לחברי האגודה בקיבוץ
נתבקשנו לחוות דעתנו בנוגע לשאלת אחריות חברי אגודה שיתופית קהילתית בקיבוץ (להלן: "האגודה") ביחס לחובותיה של האגודה וכן בנוגע לנוהל פירעון חוב האגודה במקרה בו חברי האגודה אינם בעלי אחריות אישית לחובותיה.
הקלטות ישיבת מליאת המועצה האזורית
נתבקשנו להתייחס לתיקון לצו המועצות המקומיות(מועצות אזוריות), הנוגע לחובה להקלטת ישיבות מליאת המועצה, ולהלן התייחסותנו:
אספקת מזון למוסדות חינוך
נתבקשנו לחוות דעתנו בקשר עם חובת אגודה קהילתית לרכוש מזון המיועד למוסדות חינוך שונים בתחומיה המנוהלים על ידה, מספק מזון בעל רישיון עסק.
חניית קרוואנים בחוף
נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לשאלה – האם מותר להחנות קרוואנים בשטח המיועד לחניה לחוף. להלן חוות דעתנו:
התנהלות ועד מקומי
נתבקשנו לחוות דעתנו בנוגע ליחסי הועד מקומי עם האגודה השיתופית חקלאית ועם האגודה הקהילתית, וכן באשר לאפשרות של עובד המועצה לכהן כחבר ועדת ביקורת של ועד מקומי. ולהלן חוות דעתנו:
זהות ועדים בין ועד האגודה לועד המקומי – יו"ש
נתבקשנו לחוות דעתנו באשר למספר שאלות הנוגעות לסוגיית זהות הוועדים בין ועד מקומי לבין אגודה קהילתית (להלן: "האגודה") המצויים בשטחי יהודה ושומרון. להלן חוות דעתנו.
הקמת מערכת סולארית על גגות בשטחי מקרקעין אשר ניתנה בהם זכות שימוש
נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לאפשרות להקים מערכת סולארית על גגות שטחי מקרקעין אשר ניתנה בהם זכות הרשאה. להלן חוות דעתנו:
חבר ועד מקומי הנעדר מישיבות הועד
נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לדינו של חבר ועד מקומי, אשר איננו משתתף בישיבות ועד, האם יו"ר הועד המקומי מוסמך לפטרו ולפנות למועמד הבא אחריו בתור באותה רשימה? להלן חוות דעתנו:
דו"ח ועדת ביקורת של הועד המקומי
התייחסות לדו"ח ועדת הביקורת של הועד המקומי.
בחינת מכתבי פרישה מהאגודה
נתבקשנו לחוות דעתנו לגבי תקינותם של מכתבי פרישה מאגודה קהילתית אשר שלחו מספר חברי אגודה. להלן התייחסותנו:
האיזון בין ועדת הביקורת של הועד המקומי לבין הועד המקומי
נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לאיזון הנכון בין רצונה של ועדת הביקורת של הועד המקומי לבצע את עבודתה, לבין הפגיעה הנגרמת ביכולת התפקוד של הועד המקומי. להלן התייחסותנו:
מיסי קהילה ביישוב
נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לסוגיה של הטלת וגביית התשלומים ביישוב קהילתי. להלן התייחסותנו:
האצלת סמכויות לועד המקומי
נתבקשנו לחוות דעתנו באשר למשמעות האצלת סמכויות מן המועצה לועד המקומי והאם יש במהלך זה כדי לחשוף את חברי הועד לתביעות משפטיות מן הגורמים השונים. להלן התייחסותנו:
אחריותם האישית של בעלי התפקידים באגודה
נתבקשנו לחוות דעתנו בשאלה - באילו מקרים תחול אחריות אישית על בעלי התפקידים באגודה ומה ניתן לעשות בכדי להבטיח כיסוי ביטוחי לבעלי התפקידים? ולהלן חוות דעתנו:
השכרת המרכז הקהילתי לצורך עריכת אירועים שונים
נתבקשנו לערוך חוות דעת ביחס למספר שאלות בנוגע להשכרת מרכז קהילתי ביישוב לצורך השכרתו מעת לעת לצורך אירועים שונים (להלן: "המרכז" ו-"היישוב" בהתאמה). בין היתר נשאלנו האם ניתן להשכיר מוסד ציבורי לגוף/אדם פרטי, מהי אחריות המוסד למתרחש בתחומו במצב דברים זה וכן מהו הדין בנוגע למזון אשר יוגש באירוע ואופן שמירתו. להלן חוות דעתנו:
הרצאה - תקנות הערבות ההדדית
הועברה בחודש אוקטובר 2013
הרצאה – דיני עבודה בוועד המקומי ובאגודה השיתופית ביישובי יהודה ושומרון
הועברה בחודש אפריל 2016
הרצאה- הועד המקומי בשלטון הדו רבדי – יישובי יהודה ושומרון
הועברה בחודש פברואר 2015
חובת מכרזים בועד המקומי - התקשרויות עם קבלנים וספקים
הועברה בחודש ספטמבר 2015
הרצאה- הועד המקומי, ועד האגודה ומערכת היחסים ביניהם – יישובי יהודה ושומרון
הועברה בחודש מרץ 2016
הרצאה - סמכויות ואחריות חברי מליאת המועצה האזורית ביו"ש
הועברה בחודש מרץ 2016
הרצאה - חובת מכרזים במועצה האזורית
הועברה בחודש מרץ 2016
רישום תלמידים
נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לסוגיות העולות מתוך מנגנון העברת תלמידים המתגוררים בשטחה של רשות מקומית, מחטיבת ביניים אזורית אחת לחטיבת ביניים אזורית אחרת, ולהלן חוות דעתנו:
התחייבויות הקיבוץ כלפי גורם מממן- דירות החברים
נתבקשנו לחוות דעתנו בדבר ההיבטים השונים הקשורים בחברי קיבוץ, המבקשים לבנות בית מגורים בקיבוץ בהתאם להחלטות שיוך הדירות.
היקף העסקה- סייעת רפואית
נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לאפשרותה של רשות מקומית להעסיק סייעת רפואית המלווה ילד בעל צרכים רפואיים ייחודיים (עד כדי סכנת חיים), במשך 6 ימים בשבוע, בהתאם לשעות הלימודים באותו מוסד חינוכי, וכן כיצד ביכולתה לפעול במקרה של סירוב מצד הסייעת הרפואית לעבוד בהתאם להיקף המשרה הנדרש, ולהלן חוות דעתנו:
העסקת קרובי משפחה בבית ספר
נתבקשנו על ידך לחוות דעתנו בנוגע להמשך העסקת מזכירה בבית ספר יסודי רשמי באמצעות רשות מקומית, אשר בעלה הינו מנהל בית הספר המועסק על ידי משרד החינוך, ולהלן חוות דעתנו:
הצבת מצלמות בכניסה ליישובים לצורך שימוש כראייה משפטית
האם לצורך שימוש בצילום כראייה משפטית, בקרות אירוע, מוטלת חובה על הישובים אשר בתחום מועצה האזורית להתריע בפני הנכנסים והיוצאים מיישובי המועצה, כי מוצבת מצלמה המתעדת את מעשיהם?
השכרת המרכז הקהילתי לצורך עריכת אירועים שונים
נתבקשנו לערוך חוות דעת ביחס למספר שאלות בנוגע להשכרת מרכז קהילתי ביישוב לצורך השכרתו מעת לעת לצורך אירועים שונים. בין היתר נשאלנו האם ניתן להשכיר מוסד ציבורי לגוף/אדם פרטי, מהי אחריות המוסד למתרחש בתחומו במצב דברים זה וכן מהו הדין בנוגע למזון אשר יוגש באירוע ואופן שמירתו. להלן חוות דעתנו:
חובת החזקת גני הילדים ביישוב
נתבקשנו לחוות דעתנו ביחס לשאלה האם חלה על היישוב חובה להמשיך ולדאוג להחזקת גני הילדים (מעל גיל 3) בתחומו.
גביית תשלום גני ילדים
נתבקשנו לחוות דעתנו בעניין תוקפה החוקי של ההחלטה על הקמת גן יישובי, נוסף על מערכת הגנים המתוקצבת על ידי משרד החינוך, וכן גביית תשלומים מעבר לקבוע בחוזר מנכ"ל משרד החינוך, באגודה אגודה שיתופית חקלאית להתיישבות קהילתית בע"מ מסוג יישוב קהילתי
הרחבת היקף עבודות במבנה המועצה האזורית
האם מועצה אזורית יכולה להרחיב היקפן של עבודות בנייה באמצעות אותו הקבלן או שמא יש צורך בעריכת מכרז חדש?
מדריך למועמד לבחירות לראשות עירייה
מטרתו של מדריך זה הינה להקל במעט את ההתמודדות עם סבך החוקים והתקנות, להבדיל בין עיקר וטפל, ולפרוש את המידע המשפטי הראשוני לו אתה זקוק בדרכך.
תעמולת בחירות אסורה באמצעות שימוש בעיתון רשות מקומית
האם פרסום בעיתון רשות מקומית מהווה הפרה של חוק הבחירות (דרכי תעמולה), תשי"ט-1959? מהן הדרכים לתקוף או למנוע את הוצאת העיתון המפר?
סמכות הועד המקומי להתקין פסי האטה
האם החלטת הוועד המקומי בקשר להצבת פסי האטה בכניסה ליישוב הינה חוקית?
סמכות וועד ממונה באגודה שיתופית ביחס לאסיפה הכללית
האם וועד שמונה ע"י רשם האגודות השיתופיות באגודה שיתופית, רשאי לאשר תקציבים ומאזנים וכן קבלת חברים לאגודה ללא אישור האסיפה הכללית של האגודה?
