חישוב צבירת כספי פנסיה לחבר קיבוץ, האם ניתן לחשב לשני בני הזוג יחדיו?
- נתבקשנו לחוות דעתנו בשאלה האם בחישוב צבירת כספי הפנסיה לחבר ניתן להתחשב בהכנסות בן הזוג או שמא יש להתייחס לכל אחד בנפרד?
א. רקע עובדתי
- קיבוץ בו חבר החבר הינו קיבוץ מתחדש. בשנת 2009 תוקן תקנון הקיבוץ בהתאם להוראות תקנות האגודות השיתופיות (ערבות הדדית בקיבוץ מתחדש), תשס"ו-2005.
- תקנות ערבות הדדית קובעות חובה על הקיבוץ להבטיח את הספקת צורכי חבריו שבגיל פרישה באופן שערכם הכולל לא יפחת מ"פנסיית הרשם", העומדת כיום על 40% מהשכר הממוצע, כהגדרתו בחוק הביטוח הלאומי (להלן: "פנסיית מטרה"). כך למשל, במקרה בו נוצר פער בין סכום הקצבה לה זכאי החבר מתוך החיסכון הפנסיוני שצבר לבין סכום "פנסיית מטרה", הקיבוץ ישלים את הפער הכספי מתוך הקרן.
- בענייננו, בני הזוג פרשו לגמלאות. האיש היה עובד חוץ שצבר פנסיה גבוהה מעל גובה פנסיית מטרה, ואישה לא צברה פנסיה אישית מספיקה והקיבוץ נדרש להשלים לגובה פנסיית מטרה.
ב. מסגרת נורמטיבית
- תקנה 3(א) לתקנות ערבות הדדית קובעת חובה על הקיבוץ להבטיח את צרכי החברים בהגיעם לגיל הפרישה, וזאת באמצעות תשלום פנסית מטרה.
"(א) הקיבוץ יבטיח את הספקת צורכי חבריו שבגיל פרישה באופן שערכם הכולל לא יפחת מגובה סכום הגמלה הפנסיונית..."
- זאת ועוד, סעיף קטן (ד) קובע מהם הסכומים שרשאי לקזז הקיבוץ כאשר הוא נדרש להשלים לגובה קצבת פנסיית מטרה:
הקיבוץ רשאי לנכות מהסכומים הקבועים בתקנות משנה (א) ו-(ג) כל סכום שנצבר על שם החבר או שהוא זכאי לו או שהוא מקבל כגמלה או כתשלום אחר בעל אופי פנסיוני ולמעט קצבאות הביטוח הלאומי."
- סעיף 142 לתקנון האגודה קובע כי חבר בגיל הפנסיה יעביר את מלוא הכספים המתקבלים מהכנסות פנסיוניות לקיבוץ, והחבר זכאי לקבל קצבת פנסיה בגובה הקצבה שאושרה בקיבוץ:
"החבר הפנסיונר, יעביר את כל הכנסותיו בגין שכר, משלח יד וחלף עבודה, הן מהקיבוץ והן מחוצה לו, על כל המרכיבים שבו, כולל קצבאות ופנסיות אל קופת הקיבוץ. ויקבל תקציב בגובה כמפורט בסע' 144 להלן, לרבות תשלומי המל"ל כאמור בסע' 145 וסע' 146."
- סעיף 147 לתקנון עיגן את תקנה 3(א) לתקנות ערבות הדדית, וקובע כי הקיבוץ ישלים לחבר שבפנסיה את סכום הקצבה עד לגובה סכום פנסיית מטרה. וכך קובע סעיף 147 לתקנון:
"חבר פנסיונר, יקבל השלמה לגובה הקצבה המינימאלית הקבועה בתקנות הערבות ההדדית".
- ויצוין, כי לפי הלכת השיתוף ועקרונות המשטר הרכושי הקבוע בחוק יחסי ממון, התשל"ג-1973 (להלן: "חוק יחסי ממון"), במועד פקיעת הנישואין זכאי כל אחד מבני הזוג למחצית שווה של כל נכסי בני הזוג, לרבות זכויות פנסיוניות, למעט החריגים שנקבעו בחוק או בפסיקה (תלה"מ (משפחה אשדוד) 6199-03-18 א.י נ' ב.צ.י (נבו 5.3.2023)). כך קובע סעיף 5 לחוק יחסי ממון:
"5. (א) עם התרת הנישואין או עם פקיעת הנישואין עקב מותו של בן זוג (בחוק זה – פקיעת הנישואין) זכאי כל אחד מבני הזוג למחצית שוויים של כלל נכסי בני הזוג, למעט-
(1)נכסים שהיו להם ערב הנישואין או שקיבלו במתנה או בירושה בתקופת הנישואין;
(2)גימלה המשתלמת לאחד מבני הזוג על-ידי המוסד לביטוח לאומי, או גימלה או פיצוי שנפסקו או המגיעים על פי חיקוק לאחד מבני-הזוג בשל נזק גוף, או מוות;
(3)נכסים שבני הזוג הסכימו בכתב ששוויים לא יאוזן ביניהם.
(ב) בפקיעת הנישואין עקב מותו של בן זוג יבואו, לענין הזכות, לאיזון המשאבים, יורשיו במקומו.
(ג) בסעיף זה, "כלל נכסי בני הזוג" – לרבות זכויות עתידיות לפנסיה, פיצויי פרישה, קרנות השתלמות, קופות תגמולים וחסכונות."
- קרי, לבני הזוג קיימת זכות עתידית לקבלת מחצית מזכויות פנסיוניות של בן הזוג השני, אשר ניתנת למימוש במועד פקיעת הנישואין. הזכות למחצית מזכויות הפנסיוניות של בן הזוג קמה החל ממועד הזכאות של בן הזוג, קרי ביציאתו לפנסיה. הלכה זו חלה הן על זוגות שנישאו טרם חקיקת חוק יחסי ממון והן על זוגות שנישאו לאחר חקיקת חוק יחסי ממון (תמ"ש (משפחה נצרת) 7801-11-08 ח.צ נ' מ.צ (נבו 18.10.2011)). במקרה זה, בהתאם לתקנה 3(ד) לתקנות ערבות הדדית רשאי הקיבוץ לקזז בין סכום הכסף שנדרש להשלים עד לגובה קצבת פנסיית מטרה לבין סכום זכויות הפנסיוניות שיקבל בן הזוג במועמד פקיעת הנישואין.
- בהליך בוררות אשר התנהל אצל רשם האגודות השיתופיות, תב' 220-6-2021 פלונית נ' קיבוץ בע"מ (24.8.2022), התקבלה טענת הקיבוץ שהוא רשאי לקזז מקצבת הפנסיה המגיעה לבת הזוג את החוב האקטוארי של בן הזוג. בפסק הבורר נקבע כי הואיל ובהחלטות הקיבוץ נקבע כי קצבת הפנסיה מהקיבוץ מותנת בהתחשבנות הזכויות הפנסיוניות וכי ההתחשבנות תהיה משפחתית בהסדר מול הקיבוץ, רשאי הקיבוץ לנכות את חובו של בן הזוג מקצבת הפנסיה של בת הזוג.
"טוענת המבקשת, כי כיוון שסעיף 6 שותק בכל הנוגע לזכות הקיבוץ לנכות חוב מגמלת הפנסיה של החבר, וכן מציין כי הרשות שניתנה לקיבוץ, היא לנכות את חובו של החבר, בדגש על חבר ולא על בן או בת זוגו, הרי שהוא מבטל את החלטת האסיפה משנת 2004.
102. אלא שיפה כתב הבורר, כי הסעיף מתיר לנכות את חובו של החבר גם מנכסיו האחרים, ואכן גמלת פנסיה שוכנת תחת הגדרת נכסים אחרים.
103. בנוסף, סעיף 6 מציין מפורשות: " מבלי לפגוע בהוראות סעיף 1", כאשר סעיף 1 קובע: "הקיבוץ יהא רשאי לקזז ולנכות אותו מכל זכות שתעמוד לחבר מן הקיבוץ", אין ספק כי גמלת פנסיה חוסה תחת הגדרת כל זכות.
104. בכל הנוגע לטענת המבקשת, כי הסעיף מתיר לנכות את חובו של החבר ולא של החברים, הרי שחוברת השינוי ממשיכה את החלטת האסיפה משנת 2004, כל עוד לא נאמר מפורשות שהיא מבטלת החלטה זו. על כן יש לקרוא את החלטת האסיפה משנת 2004, בתוך חוברת השינוי.
105. משהגענו למסקנה זו, הרי שהקיבוץ היה ועודנו זכאי, לקזז מזכויות המגיעות או שיגיעו למבקשת עקב חוב אקטוארי של בני זוג."
- זאת ועוד נקבע כי למרות שהזכות לגמלת פנסיה הינה אישית, רשאי קיבוץ לקבוע הסדרים הקובעים אחרת:
"118. כמו כן, על אף העובדה כי זכויות החבר הינן זכויות אישיות, הקיבוץ בתור גוף בעל סמכויות אוטונומית, זכאי לקבוע הסדרים, כפי שנקבע בהחלטת האסיפה משנת 2004, הקובעים כי כיסוי חוב אקטוארי של חבר, יתבצע לפי בית אב.
119. הדברים נכונים שבעתיים, כאשר תקנון הקיבוץ קובע כי אחד מיסודות הקיבוץ הינו: "קיום חברה שיתופית המאורגנת על יסודות של בעלות הכלל על הקניין", בעניין זה ארחיב בהמשך."
- דהיינו, תקנות ערבות הדדית אינן קוגנטיות ולפיכך רשאי הקיבוץ בהחלטותיו ובתקנון לייצר הסדר הקובע כי ההתחשבנות של החובות או גובה ההשלמה לפנסיית מטרה יבוצעו באופן משפחתי ולא אישי לכל חבר.
ג. סיכום
- לאור כל האמור לעיל, מסקנתו היא שהזכות לגמלת פנסיה היא אישית לכל חבר, אולם בהתאם לפסיקה שהובאה בחוות הדעת, קיבוץ רשאי לקבל הסדר הקובע כי התחשבנות חובות או גובה ההשלמה לפנסיית מטרה תתבצע באופן משפחתי או אישית.
בכבוד רב,
איתן מימוני, טבק ושות'
משרד עורכי דין
התבקשנו לבחון הסבת שירותי השמירה בישוב משירותים המופעלים על ידי חברת שמירה חיצונית לשירותי שמירה המופעלים באמצעות תושבי המושב והאם ניתן לאכוף ולחייב תושבים לקחת חלק בהפעלת שירותי השמירה במושב.
להלן חוות דעתנו:
נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לזכותם של חברי המליאה במועצה האזורית לעיין בנתוני השכר של עובדי המועצה בכלל ושל עובדי המועצה הבכירים בפרט וכן בפרטי התקשרויות עם יועצים. להלן חוות דעתנו:
חוק מוסר תשלומים תשע"ז-2017, והשלכותיו על רשויות מקומיות
הרצאה מס' 3 בסדרת ההרצאות שהועברה במסגרת הקורס "היבטים בניהול היישוב הכפרי", אשר הועבר ע"י משרדנו בשיתוף תנועת אור ומשרד הכלכלה
הרצאה מס' 2 בסדרת הרצאות שהועברה במסגרת הקורס "היבטים בניהול היישוב הכפרי", אשר הועבר ע"י משרדנו בשיתוף תנועת אור ומשרד הכלכלה
הרצאה מס' 1 בסדרת הרצאות שהועברה במסגרת הקורס "היבטים בניהול היישוב הכפרי", אשר הועבר ע"י משרדנו בשיתוף תנועת אור ומשרד הכלכלה
הרצאתו של עו"ד איתן מימוני בנושא "היטל השבחה", הועבר בפני מליאת המועצה האזורית מטה אשר ביום 20.2.2017.
הרצאה שהועברה ע"י עו"ד תומר טבק בינואר 2017 לעובדי האגף לאיגוד שיתופי במסגרת יום עיון למשרד רשם האגודות השיתופיות
הרצאה שהועברה על ידי משרדנו ביולי 2016 במועצה אזורית רמת הנגב.
הועברה בחודש אוקטובר 2013
נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לדרכי הגבייה העומדות בפני ועד מקומי רגבה (להלן: "הועד") כנגד תושבים אשר אינם משלמים את מיסי הועד. להלן חוות דעתנו:
הרצאה אשר העביר עו"ד איתן מימוני, במסגרת יום עיון בנושא השכרת דירות להנהלות יישובים.
נתבקשנו לחוות דעתנו באשר למותר והאסור בחופים אשר בתחומי הרשות המקומית. להלן חוות דעתנו:
נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לזכאותו של עובד לתשלומים עבור תוספת וותק, קרן פנסיה וקרן השתלמות, במהלך חופשה ללא תשלום.
נתבקשנו להתייחס לסוגיית משך כהונתו של יו"ר הועד באגודה, ולהלן חוות דעתנו:
נתבקשנו לחוות דעתנו במספר סוגיות הנוגעות לגביית חובות מיסי ועד מקומי. להלן חוות דעתנו:
נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לאחריות המקצועית וחשיפה לתביעות משפטיות של חברי וועד הנהלת האגודה במושב וחברי הועד המקומי במושב, ולהלן חוות דעתנו:
נתבקשנו לחוות דעתנו בנוגע לאופן בחירת חברי ועד מקומי בקבוץ בנסיבות בהן יש צורך במילוי מקום פנוי בוועד, ולהלן חוות דעתנו:
נתבקשנו לבדוק האם קמה לרשות המקומית חובת דיווח למשטרה על מעשיו של נהג הסעות אשרשוחח עם ילדי ההסעה על עניינים מיניים. להלן חוות דעתנו:
נתבקשנו לחוות דעתנו במספר שאלות הנוגעות לנוכחות גורמים שונים בישיבות של הועד המקומי. להלן חוות דעתנו:
התבקשנו לחוות דעתנו בשאלה האם קיים ניגוד עניינים בין כהונת חבר ועד המקומי, לבין עבודתו במתנ"ס אשר בשליטה של המועצה האזורית. להלן חוות דעתנו:
נתבקשנו לחוות דעתנו בנוגע למספר עניינים הנוגעים ישיבתו הראשונה של ועד מקומי ממונה, ולהלן התייחסותנו:
נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לאופן בו ניתן להחליף את נציב היישוב במליאת המועצה האזורית, האם הדבר בסמכות המועצה או וועד היישוב, וכיצד נקבע מי יימלא את התפקיד. להלן חוות דעתנו:
נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לאפשרויות העומדות בפני מעסיק בכל הנוגע לעובדים אשר אינם מחתימים שעון נוכחות (אין מדובר במאגר ביומטרי) ובאשר לעובדים אשר אינם מגישים דו"ח נוכחות (להלן: "העובדים"), ולהלן חוות דעתנו:
נתבקשנו לחוות דעתנו בנוגע לשאלה, האם חבר מליאת רשות מקומית יכול לכהן כמנכ"ל עמותה עירונית בבעלותה של הרשות, והאם גזבר הרשות רשאי לכהן כגזבר עמותה זו. להלן חוות דעתנו:
נתבקשנו לחוות דעתנו בנוגע לזכות העיון במסמכי ועד מקומי של תושב היישוב, ולהלן חוות דעתנו:
נתבקשנו לערוך חוות דעת ביחס לשאלה האם באפשרות ועד מקומי להשכיר שטחי פרסום במבנים ציבוריים באחריותו. להלן חוות דעתנו:
להלן סקירה שהכין משרדנו אודות המצב המשפטי באשר לסוגייה של פרישת חברים מן האגודות הקהילתיות, וזאת בעקבות פסק דין אשר ניתן לאחרונה שעסק בנושא בהרחבה:
התבקשנו לחוות דעתנו באשר להפסקת חברותו של חבר קיבוץ, בשל כך שהוא מתגורר בחו"ל ואינו נמצא בקשר עם הקיבוץ. להלן חוות דעתנו:
נתבקשנו לחוות דעתנו בנוגע לשאלת אחריות חברי אגודה שיתופית קהילתית בקיבוץ (להלן: "האגודה") ביחס לחובותיה של האגודה וכן בנוגע לנוהל פירעון חוב האגודה במקרה בו חברי האגודה אינם בעלי אחריות אישית לחובותיה.
נתבקשנו להתייחס לתיקון לצו המועצות המקומיות(מועצות אזוריות), הנוגע לחובה להקלטת ישיבות מליאת המועצה, ולהלן התייחסותנו:
נתבקשנו לחוות דעתנו בקשר עם חובת אגודה קהילתית לרכוש מזון המיועד למוסדות חינוך שונים בתחומיה המנוהלים על ידה, מספק מזון בעל רישיון עסק.
נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לשאלה – האם מותר להחנות קרוואנים בשטח המיועד לחניה לחוף. להלן חוות דעתנו:
נתבקשנו לחוות דעתנו בנוגע ליחסי הועד מקומי עם האגודה השיתופית חקלאית ועם האגודה הקהילתית, וכן באשר לאפשרות של עובד המועצה לכהן כחבר ועדת ביקורת של ועד מקומי. ולהלן חוות דעתנו:
נתבקשנו לחוות דעתנו באשר למספר שאלות הנוגעות לסוגיית זהות הוועדים בין ועד מקומי לבין אגודה קהילתית (להלן: "האגודה") המצויים בשטחי יהודה ושומרון. להלן חוות דעתנו.
נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לאפשרות להקים מערכת סולארית על גגות שטחי מקרקעין אשר ניתנה בהם זכות הרשאה. להלן חוות דעתנו:
נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לדינו של חבר ועד מקומי, אשר איננו משתתף בישיבות ועד, האם יו"ר הועד המקומי מוסמך לפטרו ולפנות למועמד הבא אחריו בתור באותה רשימה? להלן חוות דעתנו:
התייחסות לדו"ח ועדת הביקורת של הועד המקומי.
נתבקשנו לחוות דעתנו לגבי תקינותם של מכתבי פרישה מאגודה קהילתית אשר שלחו מספר חברי אגודה. להלן התייחסותנו:
נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לאיזון הנכון בין רצונה של ועדת הביקורת של הועד המקומי לבצע את עבודתה, לבין הפגיעה הנגרמת ביכולת התפקוד של הועד המקומי. להלן התייחסותנו:
נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לסוגיה של הטלת וגביית התשלומים ביישוב קהילתי. להלן התייחסותנו:
נתבקשנו לחוות דעתנו באשר למשמעות האצלת סמכויות מן המועצה לועד המקומי והאם יש במהלך זה כדי לחשוף את חברי הועד לתביעות משפטיות מן הגורמים השונים. להלן התייחסותנו:
נתבקשנו לחוות דעתנו בשאלה - באילו מקרים תחול אחריות אישית על בעלי התפקידים באגודה ומה ניתן לעשות בכדי להבטיח כיסוי ביטוחי לבעלי התפקידים? ולהלן חוות דעתנו:
נתבקשנו לערוך חוות דעת ביחס למספר שאלות בנוגע להשכרת מרכז קהילתי ביישוב לצורך השכרתו מעת לעת לצורך אירועים שונים (להלן: "המרכז" ו-"היישוב" בהתאמה). בין היתר נשאלנו האם ניתן להשכיר מוסד ציבורי לגוף/אדם פרטי, מהי אחריות המוסד למתרחש בתחומו במצב דברים זה וכן מהו הדין בנוגע למזון אשר יוגש באירוע ואופן שמירתו. להלן חוות דעתנו:
הועברה בחודש אוקטובר 2013
נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לסוגיות העולות מתוך מנגנון העברת תלמידים המתגוררים בשטחה של רשות מקומית, מחטיבת ביניים אזורית אחת לחטיבת ביניים אזורית אחרת, ולהלן חוות דעתנו:
נתבקשנו לחוות דעתנו בדבר ההיבטים השונים הקשורים בחברי קיבוץ, המבקשים לבנות בית מגורים בקיבוץ בהתאם להחלטות שיוך הדירות.
נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לאפשרותה של רשות מקומית להעסיק סייעת רפואית המלווה ילד בעל צרכים רפואיים ייחודיים (עד כדי סכנת חיים), במשך 6 ימים בשבוע, בהתאם לשעות הלימודים באותו מוסד חינוכי, וכן כיצד ביכולתה לפעול במקרה של סירוב מצד הסייעת הרפואית לעבוד בהתאם להיקף המשרה הנדרש, ולהלן חוות דעתנו:
נתבקשנו על ידך לחוות דעתנו בנוגע להמשך העסקת מזכירה בבית ספר יסודי רשמי באמצעות רשות מקומית, אשר בעלה הינו מנהל בית הספר המועסק על ידי משרד החינוך, ולהלן חוות דעתנו:
האם לצורך שימוש בצילום כראייה משפטית, בקרות אירוע, מוטלת חובה על הישובים אשר בתחום מועצה האזורית להתריע בפני הנכנסים והיוצאים מיישובי המועצה, כי מוצבת מצלמה המתעדת את מעשיהם?
נתבקשנו לערוך חוות דעת ביחס למספר שאלות בנוגע להשכרת מרכז קהילתי ביישוב לצורך השכרתו מעת לעת לצורך אירועים שונים. בין היתר נשאלנו האם ניתן להשכיר מוסד ציבורי לגוף/אדם פרטי, מהי אחריות המוסד למתרחש בתחומו במצב דברים זה וכן מהו הדין בנוגע למזון אשר יוגש באירוע ואופן שמירתו. להלן חוות דעתנו:
נתבקשנו לחוות דעתנו ביחס לשאלה האם חלה על היישוב חובה להמשיך ולדאוג להחזקת גני הילדים (מעל גיל 3) בתחומו.
נתבקשנו לחוות דעתנו בעניין תוקפה החוקי של ההחלטה על הקמת גן יישובי, נוסף על מערכת הגנים המתוקצבת על ידי משרד החינוך, וכן גביית תשלומים מעבר לקבוע בחוזר מנכ"ל משרד החינוך, באגודה אגודה שיתופית חקלאית להתיישבות קהילתית בע"מ מסוג יישוב קהילתי
האם מועצה אזורית יכולה להרחיב היקפן של עבודות בנייה באמצעות אותו הקבלן או שמא יש צורך בעריכת מכרז חדש?
מטרתו של מדריך זה הינה להקל במעט את ההתמודדות עם סבך החוקים והתקנות, להבדיל בין עיקר וטפל, ולפרוש את המידע המשפטי הראשוני לו אתה זקוק בדרכך.
האם פרסום בעיתון רשות מקומית מהווה הפרה של חוק הבחירות (דרכי תעמולה), תשי"ט-1959? מהן הדרכים לתקוף או למנוע את הוצאת העיתון המפר?
האם החלטת הוועד המקומי בקשר להצבת פסי האטה בכניסה ליישוב הינה חוקית?
האם וועד שמונה ע"י רשם האגודות השיתופיות באגודה שיתופית, רשאי לאשר תקציבים ומאזנים וכן קבלת חברים לאגודה ללא אישור האסיפה הכללית של האגודה?