03-5629911
ועדת ביקורת בועד המקומי ובאגודה השיתופית
הועברה בחודש נובמבר 2015
- הקדמה
- בניגוד לעיריות ומועצות מקומיות המהוות את גורם השלטון המקומי היחיד והישיר מול התושבים, מבנה השלטון המקומי במועצות אזוריות מורכב יותר, דו רבדי, שכן מועצה אזורית היא צורת שלטון המאגדת מספר יישובים באזור גיאוגרפי מסוים.
- סעיף 90 לצו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), תשי"ח-1958 (להלן: "צו המועצות האזוריות" או "הצו") קובע כי "כל ישוב יתנהל על ידי ועד מקומי", אך ניהול יישוב בכלל, וניהול יישוב על ידי ועד מקומי בפרט, איננו כה פשוט ומובן כפי שניתן היה להסיק מלשונו של הסעיף
- האמת היא, שהועד המקומי ויחסיו עם המועצה האזורית מחד, ועם האגודות השיתופיות שביישוב מאידך (החקלאית והקהילתית), הינו נושא סבוך, המצריך היכרות עם סעיפי החוק השונים, כמו גם עם הדינמיקה הייחודית המאפיינת אגודות שיתופיות שונות, דוגמת קיבוצים ומושבים.
- אמנם ההרצאה שלפנינו אינה עוסקת באופן ישיר ביחסי הועד המקומי והאגודה השיתופית, אלא בועדות הביקורת שלהן, אך בכדי שניתן יהיה להבין מהן אותן ועדות ביקורת ומה תפקידיהן, יש צורך להקדים ולהתייחס לשאלת היחסים בין הועד המקומי לאגודה השיתופיות, ובפרט לסוגיית זהות הועדים.
- הועד המקומי ביישוב השיתופי - "זהות הועדים חוקית" ו-"זהות ועדים בפועל".
- מאחר ובמרבית היישובים קיים ועד מקומי וקיימת אגודה שיתופית, היינו מצפים למצוא כמעט בכל יישוב, שני ועדים מרכזיים נפרדים לכל הפחות - הועד המקומי, המנהל את ענייני היישוב ברמה המוניציפאלית-שלטונית, וועד האגודה השיתופית, המנהל את עניני היישוב הנוגעים לאגודה השיתופית ולחבריה.
- אך בכדי לאפשר ניהול יעיל ותקין של היישוב, ובשל הקושי הקיים לעיתים, לאייש את כלל הרשויות ביישוב באנשים המוכנים להתנדב לתפקיד, קובע סעיף 91 לצו את כלל "זהות הוועדים", ולפיו מי שנבחרים לכהן ביישוב שיתופי כחברי ועד ההנהלה של האגודה, יכהנו גם כחברי הועד המקומי של הישוב.
- וחשוב להדגיש – כי "זהות ועדים חוקית" זו, הינה מצב מובנה (הניתן לשינוי אמנם ע"י הפרדת גופים וקיום בחירות נפרדות לועד המקומי), וזאת בשונה ממצב של "זהות ועדים בפועל" בו לאחר בחירת הועד המקומי ביישוב, מחליטים חברי האגודה השיתופית לבחור לועד ההנהלה את אותם אלו אשר נבחרו לכהן בועד המקומי של היישוב.
- אך חשוב מאוד להדגיש, כי גם במצב של זהות ועדים (חוקית או בפועל), הזהות היא פרסונאלית בלבד, והועד המקומי הוא גוף משפטי נפרד מועד ההנהלה של האגודה. חשיבותה של אבחנה זו נובעת, בין היתר, מן העובדה שבעוד שהאגודה הינה גוף מתחום המשפט הפרטי, הועד המקומי הינו גוף מתחום השלטון המקומי, וחלות עליו חובות חוקיות משפטיות רבות יותר.
- לאחר שהובהר לנו כי הועד המקומי והאגודה השיתופית הינם שני גופים נפרדים, בעלי תפקידים שונים, זכויות וחובות שונים וכד', ניתן לעסוק בועדת הביקורת של הועד המקומי ובועדת הביקורת של האגודה שיתופית, מתוך הבנה שגם אלו גופים נפרדים, זה מזה, וזאת אף אם קיימת זהות פרסונלית בין חבריהן.
- מהי ועדת ביקורת
- ישנם מוסדות ביקורת שונים, ובכללם: מבקר חיצוני – המבקר לרוב את הדוחות הפיננסיים של הגוף המבוקר, ומבקר הפנים – הבודק באופן שוטף את פעילות הארגון, את ניהולו התקין ואת טוהר המידות בקבלת ההחלטות.
- ועדת ביקורת היא למעשה, מוסד של ביקורת פנימית הקיים בארגונים מסוגים שונים, דוגמת חברות, עמותות, מלכ"רים ורשויות מקומיות. ועדת הביקורת אינה גוף בעל סמכויות ביצועיות, ועבודתה אינה כוללת תפקיד ביצועי, אלא מתמקדת אך ורק בנושא הפיקוח והביקורת.
- כך, ועדת ביקורת מבקרת ומפקחת על פעילותם של כל המוסדות והאורגנים האחרים בארגון, ועליה להגיש את מסקנותיה ואת המלצותיה, בעל פה או בכתב, לגורמים הרלוונטיים בארגון.
- בין היתר, הוועדה בודקת את התנהלותו הכספית של הארגון, את עמידתו בדרישות החוקים הרלוונטיים והאם הארגון פועל בהתאם למטרותיו ולתקנון הפנימי שלו.
- ועדת ביקורת בועד המקומי
- בעבר, הועד המקומי היה רשאי להקים ועדות שונות ואלו היו רשאיות לקבוע לעצמן את סדרי עבודתן ודיוניהן, אך בשנת 2004 תוקן צו המועצות האזוריות ביחס לועדת ביקורת, ונקבע כי על המועצה האזורית לבחור ועדות ביקורת לועדים המקומיים אשר בתחומה.
- וכך לשון סעיף 130א אשר נתווסף לצו בעקבות התיקון:
130א(א) המועצה תבחר ועדת ביקורת מבין תושבי היישוב, אשר אינם חברי ועד מקומי, מתוך רשימת תושבים שיציעו את מועמדותם.
(ב) מספר חברי ועדת הביקורת לא יפחת משלושה ולא יעלה על חמישה.
(ג) ועדת הביקורת תבדוק אם החלטות הועד המקומי הוצאו לפועל כדין, תבדוק את חשבונות הועד המקומי ותוודא כי פעולותיו נעשו במסגרת תקציבו המאושר וכן תבדוק אם תוקנו ליקויים בפעולות הועד המקומי אשר נמצאו בביקורות קודמות.
(ד) לצורך ביצוע תפקידיה, רשאית ועדת הביקורת לקבל מכל חבר ועד מקומי או עובד ועד מקומי, ידיעות, מסמכים והסברים הדרושים לה.
(ה) בתוך שלושה חודשים מתום כל שנה תמציא ועדת הביקורת לועד המקומי טיוטת דוח ביקורת מפורט שיתייחס לפעילות הועד המקומי ותאפשר לו להעיר הערות לטיוטה בתוך שלושים ימים; ועדת הביקורת תקיים דיון בהערות הועד המקומי ותערוך את דוח הביקורת הסופי.
(ו) בתוך חמישה חודשים מתום כל שנה, תמציא ועדת הביקורת לידי הועד המקומי, ראש המועצה ולידי ועדת הביקורת של המועצה את דוח הביקורת הסופי; דוח הביקורת יהא פתוח לעיון כל תושב ביישוב וסיכום תמציתי ממנו יופץ לכל תושבי היישוב בתוך 14 ימים ממועד הגשתו למועצה.
- ניתוח סעיפים אלה, כמו גם שאר המקורות הרלוונטיים לגבי ועדת הביקורת של הועד המקומי, מציג בפנינו תמונה רחבה בנוגע לועדת הביקורת של הועד המקומי.
- כך, הרכב ועדת הביקורת, המונה בין 3-5 חברים, נבחר על ידי מליאת המועצה האזורית, מתוך רשימת התושבים אשר הציעו את מועמדותם ואינם חברי הועד המקומי בישוב.
- כאן המקום לציין, כי סעיף זה נוסח בלקוניות יתרה, שכן הלכה למעשה הוא איננו מטיל כל מגבלה מבחינת הכשירות לכהונה כחבר בועד הביקורת של הועד המקומי, והוא אף אינו מפרט מהם השיקולים שעל המועצה לשקול בבואה להכריע בהרכב ועדת הביקורת אשר תמונה על ידה.
- אין זה מתפקידה של ועדת הביקורת לבחון את סבירות החלטות הועד המקומי או את אופן קבלתן, אך היא אחראית לבדוק האם החלטות הועד המקומי הוצאו לפועל כדין. מכאן נובע, כי הלכה למעשה, בכדי להבין את היקף עבודת הועדה, יש להבין מהם תחומי הסמכות של הועד המקומי.
- סעיף 132(א) לצו קובע את המסגרת לכל נושא הסמכויות של הועדים המקומיים:
132. (א) לועד מקומי יהיו בתחום הנהלתו, כל סמכויות המועצה שבתחומה, לפי סעיף 63, ככל שאצלה לו המועצה על פי החלטתה ובהתאם לתנאים שנקבעו בה, לרבות התנאים והמגבלות בסמכויות אלה ובכפוף לסעיף 63(ה); הועד המקומי יהיה רשאי לעשות שימוש בסמכויותיו, ככל שלא יהיה בכך סתירה להחלטות המועצה שהודיעה עליהן לועד ולחוקי העזר שלה.
- כלומר, המועצה האזורית יכולה לאצול לועד המקומי את סמכויותיה המנויות בסעיף 63 לצו, בכפוף למגבלות של סעיף 63(ה). כדלהלן:
63. (א) המועצה מוסמכת, בשים לב להוראות הממונה במידה שאין בכך משום סתירה לכל דין, לטפל ולפעול בכל עניין הנוגע לציבור בתחום המועצה, ובכלל זה יהיו לה הסמכויות הבאות:
- לקיים סדר, שלטון תקין ובטחון;
- להקים ולקיים ולנהל שירותים, מפעלים ומוסדות שהם, לדעת המועצה לתועלת הציבור;
- לדאוג לפיתוח תחום המועצה ושיפורו ולקידום הענינים הכלכליים, החברתיים, התרבותיים והחינוכיים, של תושביו או של כל חלק מהם; ובלבד שהמועצה לא תטפל בעניני תרבות וחינוך הנוגעים לישוב אחד או לישובים אחדים אלא אם היתה דעתם של הועדים המקומיים, שלהנהלתם נתונים הישובים הנוגעים בדבר, נוחה מטיפול כזה;
- לשמש נאמן או אפוטרופוס לכל ענין ציבורי;
- להקים ולקיים בנינים ולעשות עבודות ציבוריות;
- להסדיר, להגביל או לאסור את הקמתם ואת הנהלת עניניהם של כל שירות, מפעל ומוסד ציבורי, או של כל סוג שבהם, וכן לקבוע מחירים, אגרות ושאר תנאים לשימוש בהם ולהנאה מהם, וימים ושעות לפתיחתם ולסגירתם;
- להסדיר או להגביל את הקמתם של עסקים, מלאכות ותעשיות או של כל סוג שבהם, לרבות קביעת ימים ושעות לפתיחתם ולסגירתם;
- לקבוע סדרים, להטיל איסורים והגבלות, לאחוז באמצעים ולחייב תושבים, בעלים ומחזיקים שהם יאחזו באמצעים - כדי להבטיח את בריאות הציבור, את הסדר ואת הבטחון; למנוע הופעתם והתפשטותם של מחלות ונגעים, לרבות מחלות ונגעים של בעלי חיים וצמחים, ולבערם; להשמיד מזיקים או בעלי חיים שאין להם בעלים, למנוע דליקות ולכבותן, לסלק מפגעים ולמנוע תקלות, לרבות הריסת בנינים מסוכנים או מזיקים לבריאות;
- להסדיר, להגביל או לאסור רוכלות, תגרנות רחוב, צילומי רחוב, פרסומת רחוב, איסוף כספים ברחוב וכיוצא באלה;
- להסדיר עניני השקאה, מרעה ומניעת סחף וכן ענין אחר בעל ערך חקלאי שהסדרתו היא לטובת כלל החקלאים בתחום המועצה;
- ובסעיף 63(ה) לצו קובע, כי המועצה תהא רשאית לאצול מתפקידיה וסמכויותיה לועד מקומי, למעט בעניינים הבאים:
- ייסוד ואחזקה של מניות בתאגיד.
- הטלת אגרות והיטלים.
- אישור תקציב ועד מקומי.
- חקיקת חוקי עזר.
- הפקעת מקרקעין לפי חוק התכנון.
- אם כן, המועצה רשאית לאצול רבים מתפקידיה וסמכויותיה לועדים המקומיים, כך שסמכויות הועד המקומי יכולות לכלול פעילויות שונות ומגוונות, ביניהן העסקת עובדים, רכישת מקרקעין ומטלטלין, או גביית מיסים וכן הלאה.
- מעבר לשאלת האצלת הסמכויות, קיימת על הועד המקומי מגבלה נוספת, והיא מחויבותו לפעול בהתאם לסעיפי התקציב. הדבר מודגש בעובדה שאחד מהעניינים המעטים שהמועצה אינה רשאית לאצול לועד המקומי, הוא אישור תקציב הועד.
- מכל האמור יוצא, שסמכות הועד המקומי אמנם רחבה, אך מאחר וחלות עליה מגבלות שונות, כמו גם תיחום פעילותה סביב הפעילות המוניציפאלית בתחום היישוב, ממילא גם היקף פעילותה של ועדת הביקורת מוגבל לעניינים אלו.
- אם כן, ועדת הביקורת צריכה לבחון, בין היתר:
- האם הועד פעל במסגרת התקציב שאושר לו. דוגמא: כאשר תקציב הועד המקומי אשר אושר על ידי המועצה האזורית כולל סעיף הוצאות בסך 50,000 ₪ בגין מעונות ופעוטונים, אך בדוחות הכספיים מתברר כי בעניין זה הוציא הועד המקומי 80,000 ₪, על ועדת הביקורת לציין זאת בדו"ח הביקורת.
- האם תוקנו ליקויים בפעולות הועד אשר נמצאו בביקורות קודמות. לדוגמא: הועד המקומי משלם לחברה חיצונית עבור שירותי הניקיון של היישוב. בביקורת של שנת 2014 נמצא, כי העומד בראש חברה זו הינו אחיו של יו"ר הועד המקומי והוא הועסק בלא מכרז, על אף שבמקרה זה חלה חובת מכרזים (עקב גובה סכום ההתקשרות). על ועדת הביקורת לבחון האם בשנת 2015 תופעה זו חוזרת על עצמה, ולהציף זאת בדוחותיה.
- את אופן גביית המיסים ע"י הועד המקומי והאם היא נעשית כדין, את אופן התקשרות הועד המקומי בחוזים, תנאי העסקת העובדים על ידי הועד המקומי וכיוצ"ב.
- האם סדרי הבקרה והוראות הנוהל הנהוגים בוועד, מבטיחים קיום הוראות כל דין, טוהר המידות ועקרונות היעילות והחיסכון.
- מנגד, אין זה מתפקידה של ועדת הביקורת לבקר את חשבונות הועד המקומי. לשם כך ממנה המועצה רואה חשבון והוא מגיש למועצה דוח על פעולותיו של הועד המקומי, עם העתק לממונה על המחוז.
- לצורך ביצוע תפקידיה, רשאית ועדת הביקורת לדרוש מכל עובד או חבר ועד מקומי ידיעות, מסמכים או הסברים, כאשר בעניין זה יש להדגיש, כי זכותם של חברי ועדת הביקורת רחבה יותר מזכותם של תושבי היישוב ומשלמי המיסים, וכוללת גם סמכות לדרוש את פרוטוקולי הישיבות שהתנהלו בדלתיים סגורות, כמו גם את הזכות לדרוש מסמכים והסברים מחברי הועד המקומי ומעובדיו. יחד עם זאת, מובן כי אם סיבת הדיון בדלתיים סגורות הייתה צנעת הפרט, הגנה על סודות מסחריים וכיוצ"ב, רשאי הועד לצנזר את הפרוטוקולים המועברים לועדת הביקורת ע"י השחרת השמות, השמטת סודות מסחריים, וכד'.
- מלבד זאת, על ועדת הביקורת להמציא, בתוך שלושה חודשים מתום כל שנה, טיוטת דו"ח ביקורת מפורט שתתייחס לפעילות הועד המקומי ותאפשר לו להעיר הערות לטיוטה בתוך 30 ימים. לאחר מכן, על ועדת הביקורת לקיים דיון בהערות הועד המקומי ולערוך דו"ח ביקורת סופי.
- את דו"ח הביקורת הסופי תמציא ועדת הביקורת, בתוך חמישה חודשים מתום כל שנה, לידי הועד המקומי, לידי ראש המועצה ולידי ועדת הביקורת של המועצה, ודו"ח הביקורת יהיה פתוח לעיון כל תושבי הישוב בתוך 14 ימים ממועד הגשתו למועצה.
- ועדות ביקורת באגודה השיתופית
- בניגוד לשינוי שאירע בצו בנוגע לחובה למנות ועדת ביקורת לועד המקומי, אין בפקודת האגודות השיתופיות הוראה המחייבת אגודות שיתופיות למנות ועדת ביקורת או ועדת פיקוח, אלא רק התייחסות עקיפה בסעיפים ספציפיים, בתקנות האגודות השיתופיות (רשויות האגודה).
- יחד עם זאת, מרבית האגודות כללו בתקנוניהן הוראות ביחס לקיומה של ועדת ביקורת.
- כמו כן, רשם האגודות מקפיד לדרוש מאגודות המגישות בקשה להירשם או אגודות המבקשות לשנות את תקנונן, כי אכן יקבעו בתקנון הוראות ביחס לכינונה של ועדת ביקורת.
- שוני נוסף בין ועדת הביקורת באגודה השיתופית לבין מקבילתה בועד המקומי, הוא תחומי הפעילות, שכן בעוד הועד המקומי וועדת הביקורת של הועד מתוחמים לפעילויות מוניציפאליות, פעילותה של האגודה השיתופית כוללת עניינים רבים ומגוונים, ביניהם עיסוק בפעילות קהילתית ובפעילות משקית כלכלית, וממילא גם היקף הביקורת של הועדה רחב יותר.
- במידה ותקנון האגודה כולל התייחסות לקיומה של ועדת ביקורת, ישנן הוראות שונות בתקנות האגודות השיתופיות (רשויות האגודה) הנוגעות לקיומה של ועדת הביקורת.
- כך למשל תקנה 4 קובעת כי:
4. (א) סדר היום של האסיפה הכללית השנתית יכלול –
(3) דין וחשבון של ועדת הביקורת, אם על פי תקנות האגודה קיימת ועדת ביקורת;
(7) בחירת הועד והמועצה וועדת הביקורת אם יש כאלה באגודה על פי תקנותיה, וכן רשויות אחרות של האגודה שעל פי הפקודה או תקנות האגודה יש לבחור אותן באסיפה כללית, הכל אם תמה תקופת כהונתה של אותה רשות;
- ובנוסף, קובעת תקנה 28א כי:
28א.(ג) (1) באגודה שהרשם מינה לה ועד ממונה ושמכהנת בה ועדת ביקורת על פי תקנונה, תמשיך ועדת הביקורת לכהן בתפקידה עד לסיום תקופת כהונתה, אולם רשאי הרשם להורות על בחירת ועדת ביקורת חדשה.
(2) ועדת ביקורת כאמור - בין אם ממשיכה בכהונתה ובין אם נבחרה לפי הוראות הרשם - תדווח על פעולותיה וממצאיה לרשם.
- נוכח היעדרם של כללים סדורים בחוק, הוצאו מטעם רשם האגודות הנחיות ביחס לועדת ביקורת המקיפות מספר רב של נושאים. יצוין כי הנחיות אלו אינן מחייבות, אולם לאור מעמדו של הרשם וסמכויותיו הנרחבות בכל הנוגע לאגודות השיתופיות, יש בהם כדי להנחות את האגודות בנושא.
- להלן נציג נקודות מרכזיות מתוך הנחיותיו של הרשם, העוסקות, בין השאר: כשירות חברי ועדת הביקורת, דרך בחירת הועדה, הדחת הועדה, תפקידיה, אופן עבודתה, ועוד:
- כשירים להיות חברים בועדת הביקורת:
חבר אגודה; שאינו חבר ברשויות האגודה ובועדת הקלפי ושאינו קרוב משפחה מדרגה ראשונה לחבר בועד האגודה; שאינו בעל זכות חתימה בשם האגודה; שאינו משמש בכל תפקיד ביצועי, מינהלי, כספי או חשבונאי בתחומי פעילות האגודה; כמו כן, לא יוכל חבר להגיש מועמדותו באותה עת לועד האגודה ולעדת הביקורת;
- דרך בחירת ועדת הביקורת:
3-5 חברים; תקופה הכהונה כתקופת כהונת הועד; נבחרת ישיבות על ידי האסיפה;
- הדחת ועדת הביקורת:
אין להדיח ועדת ביקורת אלא אם השתכנע הרשם, לאחר שערך חקירה, כי הועדה אינה פעילה, מזניחה את עניני האגודה, פועלת שלא כדין או חורגת מסמכויותיה; או אם השתכנע הרשם, לאחר שערך חקירה, כי דרך בחירת הועדה הייתה שלא כדין.
התפטרות ועד האגודה אינה מביאה להתפטרות ועדת הביקורת; התפטרות אחד מחברי הועדה (לרבות היו"ר) אינה מביאה להתפטרות שאר חברי הועדה; התפטרות כל חברי הועדה מביאה לבחירת ועדת ביקורת חדשה;
מינוי ועד ממונה לאגודה אינו מביא למינוי ועדת ביקורת אחרת, אלא אם הרשם מורה על בחירת ועדת ביקורת חדשה. כך או כך, כאשר יש ועד ממונה, תדווח ועדת הביקורת על פעילותה לרשם.
- תפקידי ועדת הביקורת:
בדיקת פעולות האגודה בכל תחומי עיסוקה; בדיקת ניהול נכסי האגודה והתחייבויותיה; בדיקת המבנה הארגוני של האגודה; שמירה על טוהר המידות של נבחרי האגודה ועובדיה; בדיקת תקינות פעולות רשויות האגודה והחלטותיהן; בדיקה ופיקוח על יישום החלטות רשויות האגודה; קבלת תלונות חברי האגודה השיתופית ובדיקתן.
לועדת הביקורת אין תפקיד ביצועי, וכל עבודתה מתמקדת אך ורק בנושא הפיקוח והביקורת.
ועדת הביקורת לא תבדוק: פעולה שיפוטית או מעין שיפוטית; עניין התלוי ועומד בערכאה שיפוטית או מעין שיפוטית; עניין שערכאה שיפוטית או מעין שיפוטית הכריעה בו לגופו; עניין הנמצא בחקירה משטרתית; תלונה שהופנתה אליה ואשר נמצא, כי הגשתה היא לא בתום לב; תלונה שהוגשה באופן אנונימי, אלא אם הועדה תקבע אחרת.
- דרכי פעולת ועדת הביקורת:
דרכי עבודת ועדת הביקורת תהיינה כדרך עבודת ועד האגודה בשינויים המחוייבים; יהיה יו"ר שידאג לכינוס הועדה לפחות אחת לחודש, ירכז את עבודתה ויהא אחראי על חלוקת התפקידים בין חברי הועדה;
ישיבות הועדה תהינה סגורות בפני חברי האגודה; רצוי כי מבקר הפנים יקח חלק בדיוני הועדה על פי הזמנתה; הועדה רשאית להזמין לדיוניה כל חבר אגודה, חבר ברשויות האגודה, כל שכיר משכירי האגודה והם חייבים להופיע בפניה;
חבר ועדת הביקורת לא יפרסם בפומבי, באופן ישיר או עקיף, את דעותיו האישיות או את ביקורתו האישית על מעשיהם או החלטותיהם של כל רשויות האגודה;
ועדת ביקורת רשאית לבקר ולעיין במסמכי האגודה במקום הימצאם בתחומי האגודה. אין היא רשאית לבקש למוסרם לידה או לצלמם; במקרה של אי מסירת מידע או מסמך מסויים לרשות ועדת הביקורת יכריע בדבר רשם האגודות השיתופיות;
אין לועדת הביקורת הסמכות להתערב בהכנת תקציב האגודה. את הסתייגויותיה עליה להגיש לועד ולאסיפה.
על חבר ועדת הביקורת חלה חובת סודיות באשר לממצאי הועדה למעט חובת דיווח לגופים המתאימים.
ועדת הביקורת לא תשתתף בישיבות הועד, אך רשאית לזמן ישיבת ועד לדיון בנושאים ספציפיים.
- ועדת הביקורת במועצה האזורית
- לצורך השלמת התמונה, נתייחס בקצרה גם לעדת הביקורת במועצה האזורית, הנזכרת בסעיפים 39 ו-39א לצו:
39(א) המועצה תבחר מבין חבריה ועדת ביקורת.
(ב) ראש המועצה וסגניו לא יהיו חברים בועדת הבקורת.
(ג) מספר חברי ועדת הבקורת לא יפחת משלושה ולא יעלה על חמישה...
39א(א) אלה תפקידי ועדת הבקורת וסמכויותיה:
(1) לבדוק אם החלטות המועצה הוצאו לפועל כדין;
(2) לבדוק את חשבונות המועצה ולבדוק אם פעולות המועצה נעשו במסגרת תקציבה המאושר;
(3) לבדוק אם תוקנו הליקויים בהנהלת ענייני המועצה עליהם הצביעו הועדה או מבקר המדינה בפני המועצה.
(ב) ועדת הביקורת רשאית לקבל מכל חבר מועצה, או עובד המועצה, ידיעות, מסמכים והסברים הדרושים לה למילוי תפקידה.
- בנוסף, קובע סעיף 149ג לפקודת העיריות (אשר הוחל על מועצות אזוריות בסעיף 13ב לפקודת המועצות המקומיות) תפקידים נוספים לועדת הביקורת של המועצה:
149ג.(א) המועצה תבחר מבין חבריה ועדה לענייני ביקורת שתפקידה לדון בכל דו"ח של מבקר המדינה ושל נציב תלונות הציבור על הביקורת בעיריה, בכל דו"ח של משרד הפנים על העיריה ובכל דו"ח של מבקר העיריה, ולעקוב אחרי תיקון הליקויים שהעלתה הביקורת, והיא רשאית לדון בכל דו"ח ביקורת אחר על העיריה שהוגש לפי דין; הועדה תגיש למועצה את סיכומיה והצעותיה.
(ב) מספר חברי הועדה לא יעלה על שבעה; הרכב הועדה יהיה תואם, ככל שניתן, את ההרכב הסיעתי של המועצה; ראש העיריה, סגניו וחברי ועדת ההנהלה לא יהיו חברים בועדה לעניני ביקורת.
- אם כן, על המועצה האזורית מוטלת חובה לבחור ועדת ביקורת מבין חבריה, כאשר ראש המועצה וסגניו אינם יכולים לכהן כחברים בועדה זו.
- בנוסף, לועדת הביקורת של המועצה ישנם מספר תפקידים, ובכלל זאת לערוך את עבודת הביקורת במועצה, לבדוק האם החלטות המועצה הוצאו לפועל כדין, האם תוקנו הליקויים והאם פעולות המועצה נעשו במסגרת התקציב, וכן לדון ולטפל בדוחות ביקורת שנערכו על ידי משרד מבקר המדינה, מנהל אגף הביקורת במשרד הפנים וגופים אחרים.
- מאחר ותפקידה של הועדה הוא לבקר את עסקי המועצה באופן שוטף לאורך כל השנה, הביקורת נעשית בסמוך למועד האירוע, ומכאן חשיבותה ויעילותה, שכן ניתן לתקן ליקויים שנתגלו במהירות ומבלי שיגרם נזק בלתי הפיך למועצה. אמנם, האחריות ה"פרלמנטרית" לתחום הביקורת ברשויות השונות, היא על מליאת המועצה, אך בוועדה נעשית עבודת הביקורת היותר מעמיקה, היותר מפורטת והיותר מקצועית.
- לצורך ביצוע תפקידה, נדרשת ועדת הביקורת ללמוד ולבצע עבודת איסוף מידע וסקירת ביקורת מחברי ועדה ותיקים או מחברי ועדה לשעבר, מאנשי ביקורת מקצועיים במסגרות אחרות ולמידת דוחות ביקורת משנים קודמות. על הועדה להכין תוכנית עבודה שנתית, ולקבוע סדרי עדיפות לביקורת, תוך חלוקת עבודה בין חברי הועדה והיערכות לטיפול בנושאים מזדמנים של ביקורת.
- ועדת הביקורת נדרשת ליצור נהלים וקשרי עבודה לקבלה נוחה ושוטפת של מידע מעובדי המועצה והנהלתה. כן נדרשת הועדה לקיים תוכנית ישיבות עבודה שתוקדש לתכנון העבודה, לדיון בממצאים ובדוחות ממקורות שונים, ולהכנת דוחות, סיכומים והצעות של הועדה למועצת הרשות.
- סיכום
- במסגרת הרצאה זו ראינו את האבחנה בין הועד המקומי לועד ההנהלה של האגודה השיתופית, ואת השלכותיה החשובות של אבחנה זו באשר למקומן ותפקידן של ועדות הביקורת של גופים אלה.
- המשמעות היא שאף אם תיווצר זהות פרסונאלית בין חברי ועדת הביקורת של האגודה השיתופית לבין חברי ועדת הביקורת של הועד המקומי, הרי שגם כאן מדובר על זהות פרסונלית בלבד, שכן אלו שני גופים נפרדים לגמרי, שלכל אחד תפקידים שונים, גורמים שונים להם צריך למסור דין וחשבון, ועוד.