03-5629911
חובת החזקת גני הילדים ביישוב
נתבקשנו לחוות דעתנו ביחס לשאלה האם חלה על היישוב חובה להמשיך ולדאוג להחזקת גני הילדים (מעל גיל 3) בתחומו.
כמו כן נתבקשנו לחוות דעתנו ביחס למחויבות המועצה האזורית לדאוג לתפעול הכולל של הגנים, ובפרט לדאוג להסעתן של סייעות הגנים לעבודתן.
בנוסף, נתבקשנו לחוות דעתנו ביחס לאפשרות היישוב לדרוש מהמועצה כיסוי של גירעונות שנוצרו ליישוב כתוצאה מהפעלת הגנים בתחומו ובאופן ספציפי כיסוי הוצאות הסעתן של סייעות הגנים לעבודתן.
ולהלן חוות דעתנו:
- רקע עובדתי
- היישוב והמועצה החליטו כי מערכת הגנים ביישוב תעבור מניהול המועצה לניהולו של היישוב. לצורך כך, הועבר סכום שנתי ע"י המועצה כהשתתפותה בהוצאות ניהול הגנים שבתחום היישוב, וכן הועבר סכום שנתי לצורך השתתפות המועצה בהסעת הסייעות העובדות בגנים. סכום שנתי נוסף נגבה ע"י היישוב מההורים כאגרת חינוך.
- נתגלה ליישוב כי המועצה החליטה מבלי להודיע מראש שאין בכוונתה להעביר ליישוב את סכום השתתפותה בהסעת הסייעות לגנים. היישוב הבהיר למועצה כי לא ניתן לבטל חד צדדית תקציב שבו התחייבה המועצה, וכי אם יימשך המצב יחזיר היישוב את האחריות על גני הילדים לידי המועצה.
- מסגרת נורמטיבית
- בהתאם לסעיף 1 לחוק לימוד חובה, התש"ט-1949, מוגדרת רשות חינוך מקומית כדלקמן:
""רשות חינוך מקומית" – פירושה –
לגבי תחום שיפוטה של רשות מקומית - אותה רשות מקומית; אולם רשאי השר לקבוע בצו שפורסם ברשומות, כי אדם או חבר-בני-אדם, המקיימים מוסד חינוך לגילאי לימוד חובה בתחום מועצה אזורית, יהיו רשות חינוך מקומית נפרדת לגבי שטח המוסד שיוגדר בצו, אם ראה לעשות כן מטעמים מיוחדים, ולאחר שנתן למועצה האזורית הזדמנות לטעון טענותיה;מיום 11.7.1969תיקון מס' 6
- סעיף 1 לחוק הפרשנות מגדיר מהי רשות מקומית, וכולל בתוכה גם ועד מקומי:
"רשות מקומית" - עיריה, מועצה מקומית, ועד מקומי או איגוד ערים;
- לפי סעיף 132(א) לצו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות) (להלן: "הצו"), סמכויות הוועדים המקומיים הן בהתאם לסמכויות שהואצלו להם על ידי המועצה:
"132.(א) לועד מקומי יהיו בתחום הנהלתו, כל סמכויות המועצה שבתחומה, לפי סעיף 63, ככל שאצלה לו המועצה על פי החלטתה ובהתאם לתנאים שנקבעו בה, לרבות התנאים והמגבלות בסמכויות אלה ובכפוף לסעיף 63(ה); הועד המקומי יהיה רשאי לעשות שימוש בסמכויותיו, ככל שלא יהיה בכך סתירה להחלטות המועצה שהודיעה עליהן לועד ולחוקי העזר שלה."
- באשר לסמכויות בענייני חינוך קובע סעיף 63(א)(3) לצו:
(א) המועצה מוסמכת, בשים לב להוראות השר ובמידה שאין בכך משום סתירה לכל דין, לטפל ולפעול בכל ענין הנוגע לציבור בתחום המועצה, בכלל זה יהיו לה הסמכויות הבאות:
(1);
(2);
(3) לדאוג לפיתוח תחום המועצה ושיפורו ולקידום הענינים הכלכליים, החברתיים, התרבותיים והחינוכיים, של תושביו או של כל חלק מהם; ובלבד שהמועצה לא תטפל בעניני תרבות וחינוך הנוגעים לישוב אחד או לישובים אחדים אלא אם היתה דעתם של הועדים המקומיים, שלהנהלתם נתונים הישובים הנוגעים בדבר, נוחה מטיפול כזה;"
- לפי הוראות חוק לימוד חובה, ילדים החל מגיל 3 זכאים ללימוד חינם (סעיף 6 לחוק), ואילו האחריות לקיום מוסדות רשמיים אשר יפעלו במסגרת חינוך חינם הינה של המדינה ושל רשות החינוך המקומית, קרי המועצה בענייננו. וכך קובעות הוראות סעיף 7 לחוק לימוד חובה:
"7. א. המדינה אחראית למתן חינוך חובה לפי חוק זה.
ב. קיום מוסדות חינוך רשמיים למתן חינוך חובה חינם לפי חוק זה לילדים ולנערים הגרים בתחום שיפוטה של רשות חינוך מקומית מסויימת, יהא מוטל על המדינה ועל אותה רשות חינוך מקומית במשותף. השר, בהתיעצות עם שר הפנים, ועם ועדת החינוך והתרבות של הכנסת יקבע, בצו שיפורסם ברשומות, לגבי כל שנת לימודים ולגבי כל רשות חינוך מקומית, את שיעור ההשתתפות של המדינה ושל רשות החינוך המקומית בקיום מוסדות החינוך הרשמיים שבהם ניתן חינוך חובה לילדים ולנערים הגרים בתחום שיפוטה על אותה רשות חינוך מקומית.
- כמו כן, על פי ס' 3א(ד) לחוק לימוד חובה:
"רישום שנערך שלא על ידי רשות חינוך מקומית, בתוקף צו שניתן לפי סעיף זה – תישא רשות החינוך המקומית בהוצאותיו, שייגבו ממנה בדרך שהשר יקבע; ותעודה חתומה בידי השר הקובעת את סכום ההוצאות האמורות תשמש ראיה חותכת לכך."
(כל ההדגשות אינן במקור)
- דיון
אחריות להחזקת גני הילדים ביישוב
- על פי הוראות חוק לימוד חובה, בהיעדר הוראה אחרת של שר החינוך, האחריות על קיומם של מוסדות חינוך, יהא מוטל במשותף על המדינה ועל רשות החינוך המקומית. כפי שצוין לעיל, רשות החינוך המקומית הינה המועצה האזורית.
- מן האמור לעיל משתמע כי המועצה היא האחראית על קיום חוק לימוד חובה ולא היישוב (האגודה הקהילתית בענייננו) ולפיכך המועצה היא האחראית על קיום מסגרת הלימוד גם בגני הילדים בתחומו.
- יתכן כי המועצה תטען שבמידה שהאגודה הקהילתית איננה מעוניינת להפעיל עוד את גני הילדים בתחום היישוב, אזי על הועד המקומי מוטלת החובה והאחריות להפעלתם, בהיותו "הרשות המקומית" בתחום היישוב לפי חוק לימוד חובה ו/או מכוח האצלה של המועצה לועד המקומי ו/או מכוח סעיף 63(א)(3) לצו המועצות.
- אם כי פרשנותה של המועצה לסעיפי החוק הינה אפשרית ומשתמעת מסעיפי החוק שאוזכרו, אנו בדעה כי המועצה איננה מוסמכת להכריז על ועד מקומי כרשות חינוך מקומית ו/או להאציל לו מסמכויותיה, מכיוון שסמכות זו שייכת לשר החינוך, וזאת רק במסגרת צו שפורסם ברשומות.
כמו כן, מתוך סעיף 63(א)(3) לצו אנו למדים כי ברירת המחדל לעסוק בענייני חינוך בתחום יישוביה נתונה למועצה, אך עליה להתחשב בדעתם של הוועדים המקומיים באותם ישובים.
- לפיכך ניתן לקבוע, כי למרות שהפעלת מוסד החינוך "הואצלה" בפועל על ידי המועצה לוועד המקומי ואף מועברים אליו תקציבים לצורך הפעלת גני הילדים, האחריות לקיומו של מוסד החינוך מוטלת על רשות החינוך המקומית לפי חוק לימוד חובה – המועצה האזורית.
- יצויין כי למיטב ידיעתנו גם משרד החינוך רואה במועצה האזורית כרשות החינוך בתחומה המוניציפאלי, ולא בוועדים המקומיים בכל יישוב.
אחריות להסעת הסייעות לגנים
- העסקת סייעות בגני ילדים מוסדרת בחוקת העבודה לעובדים ברשויות המקומיות בישראל, הקובעת כי סייעות הגנים יהיו עובדות הרשויות המקומיות. על פי סעיף 104.412 לחוקת העבודה, כל התנאים הסוציאליים המגיעים לכלל עובדי הרשויות המקומיות, מגיעים גם לסייעות הגנים.
- מכיוון שעל פי הוראות חוקת העבודה האחריות להעסקת הסייעות בגנים מוטלת על המועצה, ניתן לקבוע כי תשלום משכורתן מוטל על המועצה. בנוסף לכך משתמע גם כי האחריות למימון הסעתן של הסייעות מוטלת על המועצה, בין אם באמצעות ארגון הסעות ובין אם באמצעות החזר תשלום נסיעות לסייעות.
- יודגש כי לא נמצאה בחוקת העבודה הוראה המחייבת את מעסיקיהן של הסייעות בגנים לדאוג להסעת הסייעות לעבודתן. לפיכך, בהיעדר הסכם מפורש הקובע את חובת מעסיק הסייעות לדאוג להסעתן לעבודה בגנים, נראה כי על המועצה חלה החובה לשלם את דמי הנסיעות לסייעות, כפי שמחייבת חוקת העבודה לשלם לכל עובד אחר ברשות המקומית.
- במקרה שלפנינו ועל פי הנתונים שנמסרו לנו, המועצה התחייבה כלפי הסייעות לתנאי העסקה עדיפים על האמור בחוקת העבודה, הכוללים גם הסעות מאורגנות למקום העבודה. לפיכך על המועצה לעמוד בהתחייבותה, ללא קשר לחוקת העבודה ולדין הכללי הנוהג בעניין הסעת עובד לעבודתו. כך גם במצב שבו התחייבה המועצה כלפי היישוב, אשר התחייב בהתאם כלפי הסייעות. במצב זה על המועצה להעביר לידי היישוב את התשלומים בגין הסעת הסייעות לגנים, שבה התחייבה המועצה לשאת.
- יצוין בנוסף כי על פי חוזר מנכ"ל משרד החינוך מיום 27.8.2013 בנושא הסעות תלמידים ועובדי הוראה למוסדות חינוך רשמיים, בס' 3.3(א), משרד החינוך אינו מחויב בארגון הסעות לעובדי הוראה:
"לא חלה על משרד החינוך חובה על פי חוק, ואף לא על פי הסכמים פרופסיונליים, לארגן ולממן הסעות של עובדי הוראה... ובהעדר אפשרויות להשתמש בקווי תחבורה ציבורית, המשרד רשאי להחליט על הסעה מאורגנת."
- לפיכך, מימון המועצה להסעת הסייעות לעבודתן אינו תלוי בקבלת תקציבים ממשרד החינוך ועל המועצה לממן את ההסעות מתוך תקציבה. כמו כן במקרה של הסעת הסייעות, המועצה לא יכולה לטעון כי נמנעה מהעברת התשלומים לכיסוי הסעות הסייעות עקב עיכוב בהעברת תקציבים ממשרד החינוך.
כיסוי גירעונות מפעילות העבר
- כאמור לעיל, החובה לדאוג לקיומם של מוסדות חינוך מוטלת על רשות החינוך המקומית – המועצה האזורית במקרה שלפנינו. לצורך כך אף מקבלת המועצה תקציב ממשרד החינוך.
- לפי הוראות ס' 7 לחוק הרשויות המקומיות (ייעוד כספי הקצבות והגנת נכסים למטרות חינוך), התש"ס-2000, המדינה תעביר תקציב מטעמה לרשות החינוך המקומית, באופן ישיר ולחשבון שנפתח לצורך העניין לפי הוראות החוק:
"המדינה לא תעביר הקצבות לרשויות חינוך מקומיות, למטרות חינוך, אלא במישרין לחשבון שנפתח לפי הוראות חוק זה והמנוהל על פי הוראות חוק זה."
- בהתאם לכך על היישוב לדרוש מהמועצה את קבלת מלוא הסכומים שהועברו למועצה על ידי משרד החינוך, לצורך קיום גני הילדים שביישוב. במידה וסכומים אלו נמוכים מהסכומים אותם התחייבה המועצה להעביר לידי היישוב בגין הפעילות שנעשתה בעבר, ביכולתו של היישוב לדרוש את קבלת הכספים לפי התחייבות המועצה ולפי עילת תביעה חוזית.
- יודגש כי המועצה היא האחראית, ביחד עם משרד החינוך, על קיום הוראות חוק לימוד חובה, בהן גם החזקת גני ילדים. לפיכך הימנעות משרד החינוך מהעברת כספים לידי המועצה אינה יכולה לשמש תירוץ למועצה לצורך עיכוב העברת תשלומים לידי היישוב.
- נוסף על כך, על פי ס' 3א(ד) לחוק לימוד חובה, רישום לפי החוק שנערך שלא על ידי רשות חינוך מקומית, כפי שנעשה במקרה שלפנינו, תישא רשות החינוך המקומית בהוצאותיו. כלומר – במצב שלפנינו שבו ועד היישוב הוא עורך הרישום לגני הילדים שבתחומו, רשות החינוך המקומית (המועצה) תישא בהוצאותיו.
- סיכום ומסקנות
- נוכח האמור לעיל ובהיעדר צו של שר החינוך הקובע כי הוועד המקומי של היישוב יוכר כרשות חינוך מקומית עצמאית, הרי שעל המועצה, כרשות חינוך מקומית, לדאוג לקיום מסגרות חינוך עבור הילדים המתגוררים בתחומה, לרבות דאגה להחזקת גני הילדים בתחומה, מכוח חוק לימוד חובה.
- כאמור, על היישוב לדרוש במצב זה את מלוא התקציבים שהועברו למועצה לצורך קיום הוראות חוק לימוד חובה בנוגע לגני הילדים שבתחום היישוב, בתקופה שבה היישוב הוא שדאג לקיום גני הילדים. במידה והסכומים שהועברו על ידי משרד החינוך למועצה נמוכים מהסכומים שהתחייבה המועצה להעביר לידי היישוב, ניתן לתבוע את אכיפת ההתחייבות להערת הכספים, לפי עילת תביעה חוזית.
- כאמור, על פי הדין אין על היישוב חובה לדאוג להסעתן של סייעות הגנים לעבודתן. במידה והמועצה התחייבה לשאת בעלות הסעתן - על המועצה לעמוד בהתחייבותה ולכסות את עלות ההסעה מוך תקציבה השוטף.
- לעניין שאלת העברת כספים ליישוב לצורך כיסוי גירעונותיו שנוצרו כתוצאה מלקיחת האחריות על גני הילדים מידיה של המועצה, על היישוב לדרוש לקבל לידיו במלואם את הכספים שהועברו לידי המועצה על ידי משרד החינוך, וכן לעמוד על קבלת כל תשלום אליו התחייבה המועצה (ובפרט תשלום בגין הסעת הסייעות), ללא קשר לתקצוב משרד החינוך.
- במידה וסכומים אלו נמוכים מהסכומים שהתחייבה המועצה להעביר ליישוב, על היישוב לדרוש את אותם סכומים גבוהים יותר שהובטחו לו על ידי המועצה, שכן נוצרה ביישוב הסתמכות על כספים אלה ועל בסיס אותה הסתמכות הסכים היישוב ליטול על עצמו את האחריות להפעלת הגנים.
- ויודגש – גם ללא קשר להוראות חוק לימוד חובה ולצו המועצות האזוריות, המועצה התחייבה להעברת תשלומים לוועד המקומי וכבר מתוקף כך עליה להעביר את התשלומים. הוראות חוק לימוד חובה וצו המועצות האזוריות רק מוסיפות משנה תוקף להתחייבויות אלו.