03-5629911
הרצאה - מבוא לדיני אגודות שיתופיות
הועברה בחודש פברואר 2015
א. מבוא
בחלקה הראשון של הרצאה זו, נציג סקירת מבוא לדיני האגודות השיתופיות ונראה כיצד מתנהל היישוב באמצעות האגודה השיתופית.
· נפתח בשאלה, מהי אגודה שיתופית, מה מייחד אותה ומהם עקרונותיה הבסיסיים.
· משם נמשיך ונתוודע למסמך היסוד של האגודה השיתופית, הלא הוא התקנון. בתוך תחום זה, נראה כיצד נקבעות ההוראות בתקנון, נעסוק במהותו של התקנון כחוזה, על כל המשתמע מכך, ובכלל זאת, על האפשרות לסטות מהוראותיו וכיצד ניתן לשנותו.
· דרך התקנון נכיר את המוסדות המרכזיים ביותר של האגודה – האסיפה הכללית, ועד ההנהלה ושאר רשויות האגודה. ביתר פירוט, נבחן מהן הסמכויות של כל אחת מן הרשויות הללו, את האופן שבו מתקבלות בהן החלטות ועד כמה מחייבות החלטות אלה.
· בשלב זה נלמד על הזכויות והחובות של החברים באגודה, נבחן את עילות הפסקת החברות באגודה,
· נכיר את הדרכים המקובלת ליישוב סכסוכים באגודה.
בחלקה השני של ההרצאה, נרחיב אודות הועד המקומי, ובתוך כך:
· להכיר את תהליך התפתחותו של הועד המקומי, וללמוד על יחסיו עם ועד ההנהלה של היישוב.
· לראות אילו סמכויות רשאית המועצה לאצול לועד המקומי ואילו סמכויות היא אינה רשאית לאצול לו.
· להבין את האופן בו יכול הועד המקומי להפעיל את סמכויותיו.
· ולבסוף – לדעת מהם התהליכים המתרחשים כעת הנוגעים לועד המקומי.
בחלקה השלישי והאחרון של ההרצאה, נדון בסוגיות העולות מתוך מערכת יחסי הגומלין שבין האגודה השיתופית והועד המקומי, לרבות בנושא זהות הוועדים וכן נעסוק בהרחבה באגודה הקהילתית ובצורה בו היא משתלבת במערכת היחסים הסבוכה שבין האגודה לוועד המקומי.
ב. האגודה השיתופית
מהותה ועקרונותיה
בדומה לשותפויות עסקיות המוכרות לכולם, גם מטרתה המרכזית של האגודה השיתופית היא לאפשר לחבריה לפעול ביחד להשגת האינטרסים המשותפים של כלל החברים. אך בשונה מאותן שותפויות, פעילותה של האגודה השיתופית אמורה להתנהל בהתאם לעקרונות של הדדיות, טיפוח החיסכון וכד', כפי שמפורט בפקודות האגודות השיתופיות.
כך למשל, אחד העקרונות המרכזיים ביותר בניהול אגודה שיתופיות הוא עקרון השוויון בין חבריה, הכולל, את העיקרון לפיו לכל חבר יש כח שווה בקבלת ההחלטות של האגודה.
באופן עקרוני, כאשר אגודה שיתופית נרשמת כדין, היא מהווה אישיות משפטית בפני עצמה, וכל פעולותיה למול צד שלישי יוצרות מחויבות של האגודה מבלי שמחויבות זו תיפול באופן אישי על חבריה.
עם השנים, ולאור הקשר ההדוק והמיוחד שבין האגודה השיתופית לבין חבריה, כל עניין אישיותה המשפטית הנפרדת של האגודה החל להיטשטש, והדבר בא לידי ביטוי מובהק בהוספת סעיף לתקנות האגודות השיתופיות על ידי שר העבודה, בשנת 1984, שקבע, כי אגודה רשאית להחליט באסיפה על ייחוס החובות וההוצאות של האגודה לחבריה.
לא חלפו שנים רבות עד שבית המשפט העליון נדרש לבחון את טיבה של תקנה זו, ובשנת 1991, ניסח השופט אהרון ברק את עמדת בית המשפט העליון בנושא בפס"ד פרי העמק נ' שדה יעקב.
המקרה עסק באגודה מרכזית "פרי העמק", בה היו חברים קיבוצים ומושבים רבים, כאשר הוחלט באסיפה הכללית שלה, לייחס את חובותיה לחבריה, מכח התקנה הנ"ל, ולמעשה בית המשפט נדרש להכריע בשאלה, האם מוסמכת אסיפה כללית לחייב חבר באגודה להשתתף בכיסוי חובותיה של האגודה או לא.
השופט ברק חזר על העיקרון שהאגודה השיתופית היא אישיות משפטית נפרדת, והוסיף, כי עצם היות חברותו של אדם באגודה שיתופית לכשעצמה אין בה כדי לצרף אותו ליחס המשפטי שבין האגודה לבין צד שלישי, ועל מנת ליצור קשר משפטי המחייב את החבר בחובות האגודה לא די בתקנות שתיקן השר, אלא יש צורך בחקיקה ראשית. ומכיוון שחקיקה שכזו אינה בנמצא, ממילא לא ניתן לחייב חבר באגודה בחובותיה, והתקנה שהתקין השר בטלה.
מכאן יוצא איפוא, כי אין האגודה רשאית לתבוע מחבריה להשתתף בהוצאותיה ובהפסדיה, אפילו אם החליטה על כך האסיפה הכללית ברוב דעות, עד שאחרון החברים יסכים לכך, וכי פרט למקרים חריגים ביותר, אין לצמצם את אישיותה המשפטית הנפרדת של האגודה השיתופית, ויש לערוך אבחנה ברורה בין זכויותיה וחובותיה של האגודה לבין זכויותיו וחובותיו של החבר בה.
כאן המקום לציין, כי הפרדה חדה זו בין החבר לאגודה השיתופית אינה תופסת במקרים בהם נושא משרה מעל בתפקידו.
השופט ברק הוסיף, כי כל עוד אין חקיקה ראשית המאפשרת זאת, רק הסכמה אישית יכולה להטיל על חבר אגודה חובה לתרום לכיסוי חובות האגודה, כאשר הסכמה זו יכולה להינתן בעצם ההצטרפות לאגודה שתקנונה כולל הוראה המסמיכה את האגודה להטיל על חבר חובת השתתפות לחובות האגודה. אם אין בתקנון הוראה שכזו, רשאית האגודה לתקן את תקנונה, אך תיקון זה מחייב רק את אלה שהסכימו לו, ואינה מחייבת חבר אגודה שיתופית שלא הסכים לתיקון.
תקנון האגודה השיתופית
תקנון האגודה השיתופית הוא למעשה מסמך היסוד של האגודה שעל פיו היא פועלת ובו כלולות ההסכמות היסודיות של חברי האגודה.
על פי תקנות האגודות השיתופיות (ייסוד) בעת רישום האגודה ראשית האגודה לאמץ לעצמה את התקנות לדוגמא שאישר הרשם לאגודה מסוגה, או לקבוע לעצמה תקנות משלה, שבהם היא חייבת לכלול הוראות בנוגע למספר עניינים, ובין השאר שם האגודה, סמכויותיה ומטרותיה, הכשירויות הדרושות לחברות באגודה, הליכי קבלת חברים, העילות לפקיעת החברות, פרטים על רשויות האגודה, אסיפה כללית, ועד הנהלה, נהלי הבחירות לרשויות האגודה וכו'.
למעשה, משמש התקנון כחוזה בין האגודה ובין חבריה, וכמו כן, בין החברים לבין עצמם, וכלשונו של השופט ברנזון בפס"ד גלברג נ' תל עדשים:
"התקנון של אגודה שיתופית הוא בגדר הסכם בין האגודה לבין חבריה, המסדיר את היחסים המשפטיים ביניהם וקובע את הזכויות והחובות ההדדיות שלהם. הם יכולים ליהנות מהזכויות המוענקות בו ומתחייבים בחובות המוטלות על פיו באותם התנאים והסייגים האמורים בו"
לאור ראיית התקנון כחוזה, ומתוך תפיסה שבדומה לכל הסכם, הצדדים רשאים לקבוע את תנאי ההתקשרות ביניהם כרצונם, ממעט בית המשפט באופן עקרוני להתערב בקביעותיו של התקנון.
כמו כן, מאחר ותקנון האגודה הינו יציר כפיהם של חברי האגודה עצמם, הגישה הקלאסית היא שאין להתייחס אליו כחוזה אחיד, שבית המשפט רשאי לבטל בו סעיפים הנראים כסעיפים מקפחים.
סטייה מהוראות התקנון - לעיתים נוצרים מצבים, בהם האגודה השיתופית נוהגת במשך תקופה ארוכה שלא על פי הוראות התקנון, ואף אחד מחברי האגודה לא מערער על התנהלות זו. במקרים אלו עולה השאלה, האם סטייה מתקנון האגודה יש בה כדי לשנות הוראות מפורשות בתקנון?
בתי המשפט בישראל נדרשו לשאלה זו בהזדמנויות שונות, ומפסקי דין רבים עולה לכאורה המסקנה, כי סטייה מהוראות התקנון אינה הופכת לנורמה המחייבת את האגודה ואת חבריה. וכפי שניסח זאת השופט ברנזון
בפס"ד דוד בוכלצב:
"אי אפשר לעשות את תקנות האגודה פלסתר על ידי כך שנוהגים בניגוד להן במשך מספר שנים, ואחרי זה לחייב חבר העומד על קיום התקנות ככתבן וכלשונן שיקבל על עצמו דין "מנהג" נפסד כזה".
וכך גם קבע שופט המחוזי בנימין ארבל בשנת 2005 בעניין קיבוץ כפר סאלדנ' גיורא לשם:
"גם אם סטו חברי הקיבוץ פה ושם מהוראת התקנון, הרי כל עוד טרם בוטלו הוראות אלה, כדין, הרי יש לראותן בכללותן כשרירות ומחייבות".
אך יחד עם זאת, ולמרות אמירות נחרצות אלה, בית המשפט קבע, כי ישנם מקרים בהם נוהג הקיים באגודה השיתופית יש בו כדי לגבור על הוראות התקנון.
שינוי התקנון - כפי שראינו, כל סטייה מהוראות התקנון מחייבת את תיקונו, איך כיצד ניתן לעשות זאת, כיצד ניתן לשנות את התקנון?
בסעיף 7 לתקנת האגודות השיתופיות (ייסוד) נקבע, כי תיקון התקנות יהא על פי החלטה שנתקבלה באסיפה כללית, כשבאסיפה השתתפו אחוז מסוים מכלל חברי האגודה, שבעד התיקון הצביע רוב של שלושה רבעים מהמצביעים, שבסדר היום של האסיפה הכללית הכלול בהזמנה הופיע סעיף מפורש בדבר תיקון התקנות, ועוד.
למעשה, כאשר אגודה מעוניינת בתיקון תקנונה, היא יכולה לפעול בשתי דרכים חלופיות: או לפנות מראש לרשם האגודות בבקשה שיאשר את התיקון המוצע, ולאחר קבלת אישורו להעמיד את התיקון להצבעת האסיפה הכללית. אם פעלה האגודה באופן זה, אז נדרש רוב של 2/3 מקולות המצביעים באסיפה הכללית.
האפשרות השנייה היא להעמיד להצבעה באסיפה הכללית את התיקון המוצע, ובאם נתקבלה ההצעה ברוב של 3/4, ניתן להגיש את התיקון לאישור הרשם.
האסיפה הכללית
סמכויותיה של האסיפה הכללית - האסיפה הכללית היא למעשה הרשות העליונה של האגודה השיתופית, היא מורכבת מכלל חברי האגודה, וסמכויותיה הנרחבות כוללות גם את הסמכות לבצע את השינוי בהוראות היסוד של האגודה. אך למרות כוחה הרב, כפופה האסיפה להוראות החוק, לתקנון ולהסכמים שהיא מחויבת על פיהם.
האסיפה הכללית חייבת להתכנס לפחות אחד לשנה, והיא מתווה את מדיניותה של האגודה, מאשרת את המאזן והתקציב ובוחרת את רשויות האגודה השונות.
עם זאת, בתקנות האגודות השיתופיות (רשויות האגודה) נקבע כי, אגודה רשאית, אם תקנותיה מאפשרות זאת, לבחור מבין חבריה מועצה במקום האסיפה הכללית, ומשעשתה כן תבוא המועצה במקום האסיפה הכללית.
כלומר, במידה ותקנון האגודה מאפשר זאת, רשאית האגודה לבחור מבין חבריה מועצה במקום אסיפה כללית, ולמועצה זו תהיינה כל הסמכויות הנתונות לאסיפה הכללית כפי שמצוין בתקנון האגודה, למעט סמכויות שהוקנו לאסיפה בפקודת האגודות השיתופיות, כגון: סמכות להטיל קנסות אם התקנון מאפשר זאת, סמכות למנות מבקר או רו"ח לאגודה, סמכות להחליט על מיזוג האגודה עם אגודה אחרת ועוד, שלגביהן, נדרשת גם החלטה של האסיפה הכללית.
זימונה של האסיפה הכללית חייב להיעשות בהתאם להוראות המופיעות בתקנות האגודות השיתופיות (רשויות האגודה). בתקנות אלו נקבע, כי אין לפתוח בדיון באסיפה הכללית אלא אם בשעה שפתח אותה היו"ר נכח מניין חוקי של חברים על פי תקנות האגודה, וכן מפורט בהם מה חייב לכלול סדר יומה של האסיפה הכללית השנתית, ובין השאר, בחירת יושב ראש האסיפה ומזכירה, דין וחשבון של הועד על פעולות האגודה ומצב עסקיה, אישור התקציב השנתי של האגודה, בחירת רשויות האגודה אם תמה תקופת כהונתן, ועוד.
בהזמנה הנשלחת לחברי האגודה על מועד האסיפה הכללית ומקום קיומה, יש לפרט את סדר היום שיידון באסיפה, ובתחילת האסיפה יש לאשר את סדר היום. אין האסיפה רשאית להוסיף נושאים לסדר היום, והחלטה על נושא שאינו נכלל בסדר היום של האסיפה אינה תקפה, אך היא יכולה להסיר נושא מסדר היום.
בפס"ד גבריאל כהן נ' בית נקופה, הרחיב השופט שמגר על חשיבות הנושאים שנקבעו בסדר יומה של האסיפה, ועל סמכותה או אי סמכותה של האסיפה לסטות מן הנושאים ובאיזה אופן.
פסק הדין עסק בהחלטת ועד ההנהלה של מושב בית נטופה על הקצאת משטחים להקמת לולים לחברי המושב. חבר המושב, גבריאל כהן, טען כי האסיפה חרגה מסדר היום, מאחר שבהזמנה לאסיפה נקבע הסעיף: "אישור חלוקת משטחים", ומשמעות הדברים הייתה לטענתו, כי האסיפה יכולה לאשר או שלא לאשר את החלוקה שנקבעה בהחלטת ועד ההנהלה של המושב, אך לא היה בסמכותה לשנות את החלטת הועד, ולהסדיר הקצאת שטחים באופן שונה, כפי שעשתה בפועל.
בתחילה, הבהיר השופט שמגר, כי אסור לאסיפה לסטות מסדר היום שנקבע, שכן חבר שבחר שלא להגיע לאסיפה עלול למצוא עצמו נפגע, מבלי שניתנה לו זכות להשמיע את דברו. בתוך כך, דחה השופט שמגר את הטענה שחבר שבחר שלא להופיע לאסיפה, אין לו להלין אלא על עצמו.
משמעות הדברים היא, שההודעה המזמינה את החברים לאסיפה והמתארת את סדר יומה של האסיפה היא שקובעת מהם הנושאים שיידונו באסיפה זו, ואין לחרוג ממנה.
יחד עם זאת, בעניין הספציפי של בית נטופה, הבהיר השופט שמגר כי:
"הכוונה להביא נושא לאישור האסיפה הכללית אין פירושה שהאסיפה הכללית היא נטולת שיקול דעת ואינה יכולה אלא לאשר או לדחות. האישור מתייחס לחלוקת המשטחים ולא להחלטת ההנהלה, ועל כן רשאית האסיפה לדון בכל הקשור לחלוקה, בין לפי הצעת ההנהלה ובין בניגוד לה או בסטייה ממנה...
משנקבע בענייננו, כי על סדר יומה של האסיפה הכללית יעמוד "אישור חלוקת משטחים", צריך היה לפרש דברים אלה כמובנם הלשוני וכפשוטם...
אישור חלוקה, כשמו כן הוא; אין הוא בגדר "אישור המלצות ההנהלה" או אישור החלטה של גורם אחר, אלא אישור של החלוקה שתידון באסיפה שרשאית להחליט כהבנתה, ובלבד שההחלטה תהיה הוגנת ובתום לב, ללא אפליה פסולה".
הכרעת הרוב באסיפה הכללית, מחייבת את כל החברים וכל עוד ההחלטה נתקבלה כדין ולא הייתה נגועה בחוסר תום לב, הטריבונל השיפוטי לא יחליף את שיקול דעתה של האסיפה בשיקול דעתו.
אך על אף שהיקף הביקורת וההתערבות של בית המשפט בהחלטות האסיפה הכללית מצומצם, הוא בהחלט קיים. בפס"ד יונה כץ נ' קיבוץ עין צורים התוותה השופטת שטרסברג-כהן את הקריטריונים בעזרתם ייבחן בית המשפט את החלטת האסיפה הכללית:
· האם היא הולמת את החוק ואת התקנון.
· האם ההליך שהוביל להחלטה היה תקין.
· האם האסיפה הכללית חרגה מסמכותה.
· האם ההחלטה נתקבלה בתום לב.
· האם היא נוגדת את עקרונות הצדק הטבעי.
· האם היא פוגעת בזכויות האדם של החבר באופן בלתי מידתי.
למעשה, בית המשפט פסק, כי היקף הביקורת השיפוטית שתופעל על ידי בית המשפט ומידת ההתערבות בהחלטות האסיפה הכללית של הקיבוץ אינם אחידים ותלויים בטיב ההחלטה העומדת לביקורת, כשהביקורת תופעל במישורים הפרוצדורלי, המהותי והנורמטיבי.
עוד נקבע ע"י בית המשפט כי כעיקרון, יש לנהוג בריסון ובאיפוק בהפעלת הביקורת השיפוטית, אך ככל שפגיעתה של ההחלטה בחבר קשה יותר, וככל שהיא פוגעת בזכויות הראויות להגנה, ובייחוד בזכויות יסוד, כך יטה בית המשפט להרחיב את היקף הביקורת שיפעיל.
כאמור, סדר יומה של האסיפה הכללית כולל גם בחירת ועד הנהלה, מועצה, ועדת הביקורת ועוד. הבחירות צריך שתתקיימנה בהתאם לתקנות האגודות השיתופיות (רשויות האגודה). ישנם מקרים, בהם בתי המשפט פסלו בחירות שנעשו באסיפה הכללית. כך, במצבים בהם הבחירות נעשות שלא בהתאם להוראות מפורשות בתקנון האגודה, וכך במקרים בהם הבחירות התנהלו שלא תוך שמירה על עקרונות המקובלים לגבי בחירות כלשהן.
ועד ההנהלה של האגודה שיתופית
הגוף המרכזי ביותר שבוחרת האסיפה הכללית הוא ועד ההנהלה. הבחירות לועד ההנהלה יכולות להיעשות בדרך של הצבעה גלויה במהלך האסיפה הכללית, או באמצעות קלפי, במידה ולמעלה מ-10% מהנוכחים באסיפה דורשים זאת. באם מתקיימות בחירות באמצעות קלפי, על האסיפה להקדים ולבחור ועדת קלפי, ואם לא עשתה כן, על הרשם למנות ועדה זו.
פרט למקרים חריגים (כגון ועד ממונה) יכלול ועד ההנהלה רק חברי אגודה, וסמכויותיו הן שיוריות, וכוללות למעשה את כל סמכויות האגודה השיתופית שלא נמסרו לרשות אחרת בפקודה, בתקנות האגודות השיתופיות או בתקנות האגודה. על פי התקנות, על הועד וחבריו לפעול בתחום סמכויותיהם, בכפוף לתקנות האגודה ולהחלטות האסיפה הכללית, לטובת האגודה וללא הפליה.
מעבר לסמכויותיו השיוריות, הוענקו לועד ההנהלה סמכויות מפורשות: הוא רשאי להועיד את האסיפה הכללית בכל עת ולקבוע את סדר יומה, יש לו סמכות להטיל קנסות על חברי האגודה, יש לו סמכות למנות ועדות משנה ולאצול להן מסמכויותיו, וכן יש לו סמכות למנות מבקר פנים בעל כישורים מתאימים בכפוף לאישור רשם האגודות.
כל עוד פועל הועד במסגרת המטרות והסמכויות שנקבעו בתקנון האגודה ובהחלטותיה של האסיפה הכללית, וכל עוד פעילותו היא בגדר הפעילות הרגילה של עסקי האגודה, אין הוא זקוק לאישור מוקדם מהאסיפה הכללית. אולם על מנת לבצע פעולות שיש בהם כדי לפגוע באושיות האגודה או במטרותיה העיקריות, כגון מכירת נכסי האגודה או שינוי יעוד המקרקעין שברשותה, חייב ועד ההנהלה אישור מוקדם של האסיפה הכללית. ובכל מקרה, אין לועד סמכות לסטות מן החלטות האסיפה הכללית, שכן תפקידו הוא ליישם את החלטותיה.
ישנם דוגמאות רבות למצבים בהם נמצא שהחלטות הועד חרגו מסמכות. בעניין זה, למשל, קבע רשם האגודות השיתופיות, כי בשאלות של מדיניות, כמו למשל בהחלטה על אופי וטיב חלוקת מעט מגרשים להרבה חברים, לא ראוי שועד האגודה יחליט על כך, אלא יש לפנות את העניין לאסיפה הכללית על מנת לקבל הכרעה.
בתקנות נאמר מיהם הפסולים להיבחר לועד או להמשיך לכהן בו, ובין השאר:
- מי שהורשע בפס"ד סופי על עבירה שיש עמה קלון, תוך שלוש שנים מיום מתן פסק הדין.
- מי שהורשע בפס"ד סופי על עבירה שיש בה פגיעה ברכוש האגודה או מעשה זדון נגד האגודה או נגד עניניה ולא תמה תקופה של שלוש שנים מיום גמר ריצוי העונש.
- מי שהוכרז כפושט רגל כל עוד לא ניתן לו שחרור מאת בית המשפט.
- פסול דין עקב מחלת נפש.
- חבר בועדת הביקורת של האגודה.
באופן עקרוני, במרבית האגודות השיתופיות, תקופת הכהונה של ועד ההנהלה לא תעלה על ארבע שנים ולא תפחת משנה, והיא נקבעת בתקנות האגודה.
כאשר תמה תקופת הכהונה של אחת מרשויות האגודה, חבריה ימשיכו לכהן בתפקידם עד שתיבחר רשות במקומם, אולם, חובה על הועדה לכנס אסיפה כללית אשר על סדר יומה בחירות לרשויות האגודה תוך שלושה חדשים מיום תום תקופת הכהונה. במידה ולא כונסה אסיפה בתום שלושת החדשים, תסתיים כהונת הרשויות.
|
נושא |
ועד האגודה השיתופית חקלאית |
|
מקור הסמכות |
פקודת האגודות השיתופיות והתקנות שהותקנו מכוחה, תקנון האגודה והחלטות האסיפה הכללית. |
|
תפקידו |
הועד וחבריו יפעלו בתחום סמכויותיהם, בכפוף לתקנות האגודה והחלטות האסיפה הכללית, לטובת האגודה וללא הפליה. ישנן אגודות שקובעות בתקנוניהן במפורש כי לאגודה תהיה סמכות לפעול בעניינים מוניציפאליים- "לספק בתחומי היישוב שירותים מוניציפאליים ושירותים ציבוריים אחרים, ולמען מטרה זו לקיים מעמד של רשות מקומית מוכרת ושל סוכנים של רשויות, מוסדות ומפעלים הפועלים על פי חוק או זיכיון; וכן לייסד ולקיים למטרה זו שירותים, מוסדות ומפעלים הדרושים לשם כך." |
|
תקופת כהונתו |
הכלל הוא שתקופת כהונת הוועד תיקבע בתקנון האגודה, אך לא תעלה על 4 שנים ולא תפחת משנה[1]. |
|
סמכויותיו |
בתקנות האגודות השיתופיות (רשויות האגודה) התשל"ה 1975 נקבע– "לוועד... יהיו כל סמכויות האגודה שלא נמסרו לרשות אחרת בפקודה, בתקנות אלה, או בתקנות האגודה". |
|
מספר חברי הועד |
ועד האגודה ימונה על ידי האסיפה הכללית של האגודה, כך נקבע בסעיף 23 לתקנות האגודות השיתופיות (רשויות האגודה), תשל"ה-1975. כל אגודה רשאית לקבוע בתקנון מה יהיה מספר חברי הועד. |
|
פיקוח וביקורת על פעולות הועד |
נתון לפיקוח ולביקורת האסיפה הכללית ורשם האגודות השיתופיות. |
|
החובות המוטלות עליו |
מקורן בתחום המשפט הפרטי החל על תאגידים, המתיר לועד לפעול ככל שימצא לנכון, במסגרת החוק, לצורך קידום מטרות האגודה ולטובת חבריה. |
|
גביית מיסים |
האגודה השיתופית רשאית לגבות כל מס שמוטל על החברים מכח החלטת אסיפת החברים. |
זכויות החברים לבחור ולהיבחר למוסדות האגודה
סעיף 16 לפקודת האגודות השיתופיות קובע, כי באופן עקרוני "לכל חבר של אגודה תהיה למצער דעה אחת בעסקיה, אך לשום חבר לא תהא יותר מדעה אחת", אך הוא מפרט מספר חריגים לכלל זה:
· כאשר החבר לא יושב בארץ הוא רשאי למנות חבר אחר כמורשה במקומו.
· כאשר הדעות שקולות, ניתנה ליו"ר האסיפה הסמכות להכריע את הכף.
· כאשר הוא ממנה את בן או בת זוגתו כמורשה במקומו.
סעיף 15 לפקודת האג"ש מגדיר, כי אסור לשום חבר של אגודה להשתמש בזכויות של חבר אלא אם כן שילם לאגודה דמי חבר או עד אשר רכש באגודה מידת השתתפות כפי שייקבע בתקנות האגודה, ומוסיף הסעיף, כי משנתקבל חבר לאגודה, יהא חייב בהתחייבויות שהאגודה קיבלה על עצמה קודם להתקבלותו כחבר.
יישוב סכסוכים באגודות שיתופיות
סעיף 52 לפקודת האגודות השיתופיות קובע את הדרך ליישב סכסוכים בין האגודה לבין חבריה ובין חברי האגודה לבין עצמם.
בסעיף 52 (1) נאמר, כי האגודה רשאית לקבוע בתקנותיה הוראות בנוגע ליישוב סכסוכים הנוגעים לעסקי האגודה, בין ע"י הרשם או באופן אחר; ובסעיף 52 (2) נאמר, כי אם קבעו תקנות האגודה שיש להביא בפני הרשם לשם הכרעה כל סכסוך או סוג או סוגים של סכסוכים בנוגע לעסקי האגודה, הרשם רשאי ליישב הסכסוך בעצמו, או להעבירו לבורר.
במרבית המקרים, רשם האגודות ממנה בורר לשם דיון בסכסוך המובא לפניו, אך הפסק הניתן על ידי הבורר טעון את אישורו של הרשם, כך ניתנת לצדדים האפשרות לערער על פסק הבורר בפני הרשם. עם זאת, הכרעתו של הרשם הינה סופית, ויש לה תוקף כאילו מדובר בפסק דין שניתן על ידי בית משפט מחוזי.
למעשה, בידי האגודה להכריע בתקנון שלה, האם כל הסכסוכים הנובעים מעסקי האגודה יימסרו לרשם האגודות, או שמא רק חלק מהסכסוכים יימסרו אליו, ואפילו לקבוע כי הדבר ייקבע לפי דרישת התובע. אך אין באפשרותה להרחיב את היקף הבוררות שיכלול גם עניינים שהם מחוץ לעסקי האגודה.
כך למשל קבע בית המשפט המחוזי בחיפה בעניין נח נ' כהן, כי הבורר שנתמנה על ידי הרשם אינו מוסמך לדון בסכסוך בין חבר אגודה לבין מי שאינו חבר, בנושא הקשור להסכם ביניהם בדבר רכישת משק חקלאי, שכן זהו חוזה משפטי לכל דבר, ועל מנת שהבורר יוכל לדון בעניין, יש צורך בהסכמה מפורשת של הצדדים עצמם.
אך מה בדיוק נכלל בתוך עסקי האגודה ומה לא? על מנת להכריע בשאלה זו, נעזר בית המשפט במבחן האם סלע המחלוקת הינה מחלוקת פנימית בין האגודה לחברים ואז לבורר יכולה להיות סמכות להכריע בהם, או שמא מדובר בעניינים חוקתיים שאינם ניתנים לבירור באמצעות בורר.
מצאנו בהכרעות בתי המשפט דוגמאות לעניינים חוקתיים. כך למשל, תוקף הצבעה באסיפה כללית, כשרות הבחירות, טענות שהאגודה פעלה בניגוד לתקנון כשהחליטה להוציא חבר מאגודה, סכסוך בין יורשים לעיזבון בקשר לזכויות במשק, ועוד.
וכן מצאנו דוגמאות לעניינים פנימיים, בהם לבורר יכולה להיות סמכות הכרעה. כך, תביעות חוב על ידי האגודה מחבר, מכירת קרקעות על ידי האגודה, חלוקת מכסת ביצים, סכסוך באשר לגובה דמי עזיבה מהאגודה, ועוד.
ג. הועד המקומי - יהודה ושומרון
סמכויות הועד המקומי ויחסיו עם המועצה האזורית
לקראת סוף שנות ה-90 הציע משרד האוצר לבטל את מעמדם הסטטוטורי של הוועדים המקומיים, אך מאחר והצעה זו עוררה התנגדות רבה בקרב המועצות האזוריות ותנועות ההתיישבות, מינה מנכ"ל משרד הפנים בשנת 1999 את ועדת אמרני - ועדת מומחים לקביעת מעמדו וסמכויותיו של הועד המקומי במסגרת המועצה האזורית, אשר המליצה להרחיב את סמכויות המועצה האזורית על חשבון סמכויות הועד המקומי, אך להשאיר את הועד המקומי על כנו כגוף סטטוטורי עם סמכויות מצומצמות שיוגדרו בצו.
האצלת סמכויות לועד המקומי - סע' 112 לצו, המתייחס לכל נושא האצלת הסמכויות לועד המקומי מאת המועצה האזורית אומר כך:
112. (א) לועד מקומי יהיו, בתחום הנהלתו, כל סמכויות המועצה שבתחומה, לפי סעיף 57, ככל שאצלה לו המועצה על פי החלטתה ובהתאם לתנאים שנקבעו בה, לרבות התנאים והמגבלות בסמכויות אלה ובכפוף לסעיף 57(ד); הועד המקומי יהיה רשאי לעשות שימוש בסמכויותיו, ככל שלא יהיה בכך סתירה להחלטות המועצה שהודיעה עליהן לועד ולחוקי העזר שלה.
כלומר, המועצה האזורית יכולה לאצול לועד המקומי את סמכויותיה המנויות בסעיף 57 לצו כדלהלן (בכפוף למגבלות של סעיף 57(ד)):
המועצה מוסמכת, בשים לב להוראות הממונה במידה שאין בכך משום סתירה לכל דין או תחיקת ביטחון, לטפל ולפעול בכל עניין הנוגע לשירותים מוניציפאליים לתושבים בתחום המועצה האזורית, ובכלל זה יהיו לה הסמכויות הבאות:
(1) להקים, לקיים ולנהל שירותים, מפעלים ומוסדות, שהם, לדעת המועצה, לתועלת הציבור;
(2) לדאוג לפיתוח תחום המועצה ושיפורו ולקידום הענינים הכלכליים, החברתיים, התרבותיים והחינוכיים, של תושביו או של כל חלק מהם; ובלבד שהמועצה לא תטפל בעניני תרבות וחינוך הנוגעים לישוב אחד או לישובים אחדים אלא אם היתה דעתם של הועדים המקומיים, שלהנהלתם נתונים הישובים הנוגעים בדבר, נוחה מטיפול כזה;
(3) לשמש נאמן או אפוטרופוס לכל עניין ציבורי;
(4) להקים ולקיים בנינים ולעשות עבודות ציבוריות...;
(6) להסדיר, להגביל או לאסור את הקמתם ואת הנהלת עניניהם של כל שירות, מפעל ומוסד ציבורי, או של כל סוג שבהם, וכן לקבוע מחירים, אגרות ושאר תנאים לשימוש בהם ולהנאה מהם, וימים ושעות לפתיחתם ולסגירתם;
(7) להסדיר או להגביל את הקמתם של עסקים, מלאכות ותעשיות או של כל סוג שבהם, לרבות קביעת ימים ושעות לפתיחתם ולסגירתם ולהסדיר את רישויים של עסקי מלאכות ותעשיות;
(8) לקבוע סדרים, להטיל איסורים והגבלות, לאחוז באמצעים ולחייב תושבים, בעלים ומחזיקים שהם יאחזו באמצעים - כדי להבטיח את בריאות הציבור, את הסדר ואת הבטחון; למנוע הופעתם והתפשטותם של מחלות ונגעים, לרבות מחלות ונגעים של בעלי חיים וצמחים, ולבערם; להשמיד מזיקים או בעלי חיים שאין להם בעלים, למנוע דליקות ולכבותן, לסלק מפגעים ולמנוע תקלות, לרבות הריסת בנינים מסוכנים או מזיקים לבריאות;
(9) להסדיר, להגביל או לאסור רוכלות, תגרנות רחוב, צילומי רחוב, פרסומת רחוב, איסוף כספים ברחוב וכיוצא באלה;
(10) להסדיר עניני השקאה, מרעה ומניעת סחף וכן ענין אחר בעל ערך חקלאי שהסדרתו היא לטובת כלל החקלאים בתחום המועצה;
(11) ביחס למפעלי המים שהוקמו על ידי המועצה או גוף ציבורי אחר או על ידי יחיד, לשם אספקת מים בתחומה של המועצה –
(3) להסדיר אספקת מים ציבוריים על ידי ברזי מים והשימוש בהם;
...
ומה אומר סעיף 57(ד) לצו? סעיף זה קובע, כי המועצה תהא רשאית לאצול מתפקידיה וסמכויותיה לועד מקומי, למעט סמכויותיה על פי פרק י' ועל פי סעיפים 57 (א)(12) ו- (15), 65 ו- 117, כלומר, המועצה רשאית לאצול מתפקידיה וסמכויותיה לועד המקומי למעט:
· ייסוד תאגיד ואחזקה של מניות בתאגיד (סעיף 57(א)(12)
· הטלת אגרות והיטלים של המועצה (סעיף 65).
· אישור תקציב ועד מקומי (סעיף 117).
· חקיקת חוקי עזר (פרק י' וסעיף 57(א)(12)).
שימוש בסמכויות הועד המקומי - סעיף 112א לצו קובע, כי ועד מקומי רשאי לבצע סמכויותיו בעצמו או באמצעות המועצה, והוא רשאי לפנות למועצה שתבצע עבורו פעולות בתחומו במסגרת תקציבו, כאשר המועצה חייבת לבצע עבור הועד את הפעולות שביקש:
(א) הועד המקומי רשאי לפעול לביצוע הסמכויות שהואצלו לו בעצמו או באמצעות המועצה.
(ב) החליט הועד המקומי לפעול באמצעות המועצה רשאי הוא לפנות אליה בבקשה לבצע פעולות בתחומו, במסגרת תקציבו המאושר.
(ג) קיבלה המועצה פניה כאמור בסעיף קטן (ב), תעשה את כל הדרוש לביצוע הפעולה המבוקשת, לרבות התקשרות לרכישת טובין או שירותים, לפי הענין; פעולות כאמור ימומנו מתקציב המאושר של הועד המקומי.
האצלת סמכויות ליו"ר הועד המקומי - סע' 4 לצו קובע, כי ראש המועצה רשאי, באישור המועצה, לאצול לראש ועד מקומי מתפקידיו וסמכויותיו מלבד סמכויותיו לפי חוק רישוי עסקים.
איסור קבלת שכר - סעיף 108ו(ב) לצו קובע, כי ראש ועד מקומי לא יהא זכאי לשכר בקשר לביצוע תפקידו.
פיקוח המועצה האזורית על הועד המקומי
פיקוח המועצה האזורית על הועד המקומי בא לידי ביטוי במספר סעיפים בצו:
בחירת קרובי משפחה לועד - סעיף 108(ה)-(ז) לצו:
(ה) ראה
(ו) התפטרות חבר ועד שהודיע על נכונותו להתפטר, תיכנס לתוקף עם מסירת הודעתו לידי ראש המועצה.
(ז) לא הודיע חבר ועד כנדרש בסעיף קטן (ה) וראה
ועד נחשל - אם וועד מקומי אינו ממלא את התפקידים שהוטלו עליו או שאינו מנהל כשורה את תחום שיפוטו, רשאית המועצה האזורית, באישור הממונה, להורות על בחירת ועד ולקבוע את תאריך הבחירות או למנות וועד מתוך אנשים שכשרים להיות חברי וועד או למנות וועדה למילוי תפקידי הוועד המקומי, ובלבד שמימון פעילותו של הוועד ייעשה מתקציב הוועד המקומי. וכלשון סעיף 121ח לצו:
נראה למועצה כי ועד מקומי אינו ממלא את התפקידים שהוטלו עליו לפי הפקודה, צו זה או כל דין אחר, או שאינו מנהל כשורה את תחום שיפוטו, רשאית היא, באישור הממונה, להורות על בחירת ועד ולקבוע את תאריך הבחירות או למנות, לאחר התייעצות עם הגופים הציבוריים הנוגעים בדבר, ועד מתוך אנשים שכשרים להיות חברי ועד או למנות, לאחר התייעצות כאמור, ועדה למילוי תפקידי הועד המקומי, ובלבד שמימון פעילותו של הועד הממונה ייעשה מתקציב הועד המקומי.
ועד המסרב למלא חובה - אם הוועד המקומי נמנע ממילוי חובתו או ביצוע עבודה שהוטלה עליו, רשאי ראש המועצה האזורית לצוות על הוועד לבצע את חובותיו. אם הוועד המקומי יפר צו זה, רשאי ראש המועצה, באישור הממונה, למנות אדם לביצוע העבודה או מילוי החובה ולהורות כי ההוצאות והשכר ייפרעו מתקציב הוועד המקומי. וכלשון סעיף 121ט לצו:
(א) ראה
(ב) לא מילא הועד המקומי את הצו בתוך הזמן האמור בו, רשאי
נטילת סמכות מועד מקומי- סעיף 112 לצו:
(א) לועד מקומי יהיו בתחום הנהלתו, כל סמכויות המועצה שבתחומה, …
(ב) המועצה רשאית לבטל אצילת סמכות לועד המקומי כאמור בסעיף קטן (א) ובלבד שנתנה לועד המקומי הזדמנות להשמיע את טענותיו.
מינוי עובדים בועד המקומי- סעיף 112ב לצו:
(א) ועד מקומי רשאי להעסיק עובדים לשם ביצוע סמכויות שהמועצה אצלה לו ובלבד שיש למשרות אלה הקצבה בתקציבו המאושר.
(ב) לא יתמנה אדם לעובד של ועד מקומי אלא באישור המועצה.
(ג) מינוי עובדים לועד מקומי ייעשה על פי הוראות סעיף 50יז, בשינויים המחויבים.
(ד) שכרם ותנאי עבודתם של עובדי ועד מקומי יהיו כשל עובדי מועצה אזורית ובלבד שזכויותיו לגמלאות של עובד שנתקבל לעבודה לאחר יום ט"ז בכסלו התשס"ב (1 בדצמבר 2001) יבוטחו בקרן פנסיה צוברת.
- כאמור בסעיף 112ג לצו, מינוי עובדים לועד מקומי ייעשה על פי הוראות סעיף 50יז. ס' 50יז לצו: על קבלת עובדים לעבודה במועצה יחולו הוראות צו המועצות המקומיות (נוהל קבלת עובדים לעבודה), התשל"ז – 1977, כפי תוקפו בישראל מעת לעת בשינויים המחוייבים.
המשמעות, בין היתר, הינה כי על קבלת עובדים לעבודה במועצה יחולו חובות המכרז המפורטות בצו המועצות המקומיות (נוהל קבלת עובדים לעבודה).
ביקורת בועד המקומי - בעבר, הועד המקומי היה רשאי להקים ועדות שונות לעניינים שונים, והוועדות היו רשאיות לקבוע לעצמן את סדרי עבודתן ודיוניהן. אך הצו תוקן, והתווסף סעיף 110א, הקובע חובה על המועצה האזורית לבחור ועדת ביקורת לועד המקומי:
(א) המועצה תבחר ועדת ביקורת מבין תושבי הישוב, אשר אינם חברי ועד מקומי, מתוך רשימת תושבים שיציעו את מועמדותם.
(ב) מספר חברי ועדת הביקורת לא יפחת משלושה ולא יעלה על חמישה.
(ג) ועדת הביקורת תבדוק אם החלטות הועד המקומי הוצאו לפועל כדין, תבדוק את חשבונות הועד המקומי ותוודא כי פעולותיו נעשו במסגרת תקציבו המאושר וכן תבדוק אם תוקנו ליקויים בפעולות הועד המקומי אשר נמצאו בביקורות קודמות.
(ד) לצורך ביצוע תפקידיה, רשאית ועדת הביקורת לקבל מכל חבר ועד מקומי או עובד ועד מקומי, ידיעות, מסמכים והסברים הדרושים לה.
(ה) בתוך שלושה חודשים מתום כל שנה תמציא ועדת הביקורת לועד המקומי טיוטת דוח ביקורת מפורט שיתייחס לפעילות הועד המקומי ותאפשר לו להעיר הערות לטיוטה בתוך שלושים ימים; ועדת הביקורת תקיים דיון בהערות הועד המקומי ותערוך את דוח הביקורת הסופי.
(ו) בתוך חמישה חודשים מתום כל שנה, תמציא ועדת הביקורת לידי הועד המקומי, ראש המועצה ולידי ועדת הביקורת של המועצה את דוח הביקורת הסופי; דוח הביקורת יהא פתוח לעיון כל תושב בישוב וסיכום תמציתי ממנו יופץ לכל תושבי הישוב בתוך 14 ימים ממועד הגשתו למועצה.
מתוך סעיפים אלה עולה, כי המועצה תבחר ועדת ביקורת מבין תושבי הישוב מתוך רשימת תושבים שהציעו מועמדותם ואינם חברים בועד המקומי. הועדה תבדוק: האם החלטות הועד בוצעו כדין; האם בחשבונות הועד יש חריגה מתקציב; האם תוקנו ליקויים קודמים; כמו כן, מוסמכת הועדה לקבל מכל חבר ועד או עובד ידיעות, מסמכים והסברים.
בנוסף, תמציא ועדת הביקורת טיוטת דו"ח שנתית לועד בתוך 3 חדשים מתום השנה, ועל הועד להגיש לטיוטה תוך 30 יום. תוך 5 חדשים תמציא הועדה את דו"ח הביקורת לועד, לראש המועצה ולועדת הביקורת של המועצה, וכן לעיון כל תושבי הישוב 14 יום אחרי העברתו למועצה.
ביקורת חשבונות - כאמור, קובע סעיף 112א לצו, כי ועד מקומי רשאי לפעול לביצוע הסמכויות שהואצלו לו בעצמו או באמצעות המועצה. על ועד מקומי שהחליט לפעול בעצמו לביצוע סמכויותיו, שהן, בין היתר, התקשרויות עם נותני שירותים וספקים שונים, יחולו סעיפים 119 ו-119א לצו:
119 ביקורת חשבונות
(א) חשבונות ועד מקומי שלא החליט לפעול באמצעות המועצה כאמור בסעיף 112א יבוקרו בידי רואה חשבון שמינתה לכך המועצה והוא יגיש למועצה דוח על פעולותיו של הועד המקומי; העתק הדוח יועבר בידי רואה החשבון לממונה.
119א. חשבונות ועד מקומי
ועד מקומי שלא החליט לפעול באמצעות המועצה כאמור בסעיף 112א-(א) חשבונותיו התנהלו בהתאם להוראות החלות על חשבונות המועצה; (ב) יגיש למועצה, מדי שנה, דוח כספי שנתי מבוקר בידי רואה חשבון, לגבי שנת כספים לגבי שנת הכספים שחלפה; הדוח הכספי יוגש לא יאוחר מארבעה חודשים מתום שנת הכספים; תמצית הדוח הכספי תופץ לכל תושבי הישוב בתוך 14 ימים מהגשת הדוח למועצה.
חשבונות ועד מקומי יבוקרו במקרה כזה בידי רואה חשבון שמינתה המועצה והוא יגיש דו"ח למועצה על פעולות הועד המקומי. העתק יועבר על ידי רואה החשבון לממונה על המחוז. החשבונות יתנהלו לפי הוראות המועצה. דו"ח כספי מבוקר יוגש למועצה. תמצית הדו"ח תופץ לכל תושבי הישוב תוך 14 יום מיום הגשתו למועצה.
מיסים
ראשית יש לעשות הבחנה בין המושגים (מסים/אגרות/מחיר/דמי השתתפות/היטל):
· מס/ארנונה- תשלום המוטל דרך כפייה על ידי הרשות הציבורית, באין כנגדו שום תמורה ישירה הניתנת מידי הרשות למשלם המסים.
· אגרה- אגרה נבדלת ממס בזה שהיא משתלמת בקשר לשירות מסוים, אך אין התשלום חייב להיות מתאים לערך השירות (תעודת לידה, הוצאת רישיון, ניהול משפט).
· מחיר- מקום שהרשות הציבורית "מוכרת" מצרכים או שירותים לכל מאן דבעי וקובעת להם תשלום על בסיס מסחרי. המחיר הוא תמורה במלוא מובן המילה ואין בו שמץ של מס.
· דמי השתתפות- מעין חיבור של מס ומחיר, תשלום המוטל דרך כפיה על סוג בני אדם לפי הנאתם משירות מסוים. זוהי תמורת חובה המוטלת על בעלי נכסים לשם מימון שיפורים מיוחדים העלולים להשביח את ערכם (סלילת כבישים, ביוב, השבחה).
· היטל- שיטת חיוב בעלת עקרון דומה לדמי ההשתתפות, אלא שהיטל מוטל על בעל הנכס בחלק היחסי של כלל הוצאות הרשות המקומית בגין תשתית פלונית, בהתאם לשטחו או לנפחו של הנכס.
מיסי הועד המקומי, ארנונה היטלים ואגרות - סעיף 114 לצו קובע כדלקמן:
(א) ועד מקומי רשאי, באישור המועצה, ובכפוף להוראות תקנון זה או כל דין או כל ת
(ב) ועד מקומי לא יטיל לראשונה ארנונה כללית על סוג נכס המצוי בתחומו אלא לאחר שקיבל לכך את אישור הממונה.
(ג) ועד מקומי ישתמש לצורכי ה
(ד) הו
(ה) דיני גבייתם של מסי המועצה יחולו, בשינויים המחוייבים לפי העניין, על גבייתם של מסי ועד מקומי; נגבו המסים בידי הועד המקומי, יהיו ליושב ראש ועד מקומי אותן הסמכויות הנתונות לראש המועצה בקשר לגביית המסים.
(ו) הוסמך הועד המקומי לגבות ארנונה כללית, יחולו עליו תקנות ההסדרים במשק המדינה (הנחה מארנונה), התשנ"ג- 1993, כפי תוקפן בישראל מעת לעת, בשינויים המחוייבים לפי העניין, כאילו במקום "המועצה" כתוב בהם "הועד המקומי"; הועד המקומי לא יפ
(ז) לא החליט ועד מקומי על ה
(ח) נוכחה המועצה שועד מקומי שהוסמך לגבות את מסי הועד אינו גובה אותם או מתרשל בגבייתם, רשאית המועצה, לאחר שהתרתה בועד המקומי, לגבות את מסי הועד המקומי במקום הועד המקומי ולהשתמש בהם בהתאם לתקציבו, לצורכי היישוב.
(ט) המועצה רשאית, בכפוף לאישור הממונה, לבקשת הועד ובנסיבות מיוחדות, להטיל בתוך שנת הכספים תוספת למסי ועד, בעת התקופה שמיום האישור עד סוף שנת הכספים, ולקבוע מו
אם כן, ועד מקומי רשאי להטיל כל מס שהמועצה רשאית להטיל עפ"י סע' 65(א), האומר כך:
65. (א) המועצה רשאית, באישור הממונה, להטיל בתחום המועצה האוזרית או בחלק ממנו אגרות, היטלים ודמי ההשתתפות (להלן - מסים).
ובכפוף להוראות סעיפים 67 ו-67א, בהם נקבעו הוראות שונות לגבי הארנונה שניתן להטיל.
לצורכי מסים ישתמש הועד המקומי בשומות המועצה לנכסים, כשבנוסף, מסי הועד המקומי ייגבו בידי המועצה אלא אם החליטה המועצה להסמיך את הועד המקומי לגבות במקומה.
הטלת חיוב בדמי השתתפות או בהיטל מיועדים בעיקר למימון תחזוקת תשתיות ספציפיות אותן מעוניינת הרשות להקים, תשתיות המוקמות לאורך זמן. בנוסף, תשלום ההיטל או דמי ההשתתפות מוטל באופן חד פעמי על בעל הנכס, לאחר
עמדתו של הצו המעודדת, ואולי אף מחייבת, הטלת מסי ועד על ידי הועד המקומי, מתיישבת עם הצפייה כי היישוב יספק לעצמו את מירב השירותים, מעבר לשירותים המינימאליים אותם מספקת המועצה.
אך לצד ההוראות המצדדות לכאורה, בה
· על ההטלה להיעשות על פי חוק הוראות הצו או כל דין או כל תחיקת ביטחון אחרת.
· על הטלת המסים להיעשות באישור המועצה.
באשר לסוגיית גובה האגרה, יש לבחון כל מקרה לגופו ביחס לסוג השירות, היקפו, תעריפו ומידת נ
כעולה מסעיף 114(ה) לצו, גבייתם של מיסי ועד מקומי תעשה על פי דיני גבייתם של מיסי המועצה, בשינויים המחויבים, כאשר ליו"ר הועד יהיו אותן סמכויות שיש ל
ד. יחסי האגודה השיתופית והועד המקומי
ערבוב התחומים בין הועד המקומי לבין ועד האגודה
לאור המצב המשפטי והעובדתי הנ"ל, נוצר ערבוב בין התחומים שבאחריותו וסמכותו של כל אחד מהוועדים. מיסי האגודה השיתופית מכונים לעיתים - מיסים מוניציפאליים; עובדי האגודה העוסקים באספקת שירותים מוניציפאליים (כגון גינון, פינוי אשפה, אחזקת מוסדות ציבור) מועסקים שלא בדרך של מכרז; אין הפרדה בין חשבונות הבנק והתקציבים של האגודה השיתופית והועד המקומי ועוד;
בנוסף, לא פעם מתגלעים עימותים בין תושבי הועד המקומי שאינם חברי האגודה החקלאית, (תושבי ההרחבה), לבין תושבים שהם חברי הקיבוץ ו/או המושב, בין השאר, בנוגע לזכויות בקרקע הנכללת בהסכם המשבצת, שינוי ייעודה ושימושיה, הבעלות והאחריות על המבנים הציבוריים, (שחלקם נבנו בכספי האגודה החקלאית) היקף המסים והאגרות שיש לשלם בגין הפעילות הקהילתית בישוב, אופן השימוש בהכנסות הועד ובנכסי האגודה ובשטחי האגודה המשמשים את הקהילה כולה, ובנוגע לחיי הקהילה ואופייה.
המחשות לעניין זה, ניתן לראות לא פעם בפסיקות בתי המשפט, ובאמת לאחרונה ניתנו מספר פסקי דין מעניינים העוסקים במצב בו חבר אגודה מעוניין לעזוב את האגודה ולהמשיך להיות בעל זכויות במקרקעין, אך בתקנון האגודה יש סעיף שאינו מאפשר זאת.
זכותו של חבר המעוניין לפרוש מהאגודה השיתופית מעוגנת בתקנות. יחד עם זאת, מקובל להגביל את היציאה באגודות חקלאיות בשני תנאים:
א. ההודעה צריכה להימסר לפחות מספר חודשים מראש.
ב. אין להודעה תוקף כל עוד החבר חייב כספים לאגודה או נזקק לשירותים שהאגודה מספקת לחבריה.
לאחר הפסקת החברות, מנותק הקשר בין האגודה לבין החבר, הלכה למעשה, כך שתקנון האגודה והחלטות האסיפה אינן מחייבות אותו, ומאידך, על האגודה לא מוטלת כל חובה להמשיך ולהעניק לחבר הפורש שירותים שהיא מעניקה לחבריה.
בפס"ד עפגין[3] דן בית המשפט המחוזי בנצרת בתוקף סעיף בתקנון, אשר מגביל את יכולת חברי האגודה לפרוש ממנה ומתנה את הפרישה בכך שהחבר לא יהיה בעל זכויות בנכס בתוך ההרחבה וקבע, כי סעיף כאמור הינו בטל בהיותו נוגד את עקרון חופש ההתאגדות, שהינו עיקרון יסוד בשיטת המשפט שלנו.
בפס"ד מעין ברוך[4], שב וקבע בית המשפט, כי סעיף בתקנון אשר מתנה את פרישתו של החבר מהאגודה בכך שהוא יוותר או ימכור את זכויותיו במקרקעין לצד שלישי שיסכים להצטרף כחבר באגודה, הינו סעיף אשר נוגד את תקנת הציבור.
זהות ועדים
ס' 97 לצו בדבר ניהול מועצות אזוריות (יהודה ושומרון) קובע את כלל זהות הוועדים לפיו, ביישוב כפרי שיתופי, חברי ועד האגודה השיתופית להתיישבות חקלאית הם שימלאו גם את תפקיד הועד המקומי, אף כי הם נבחרים רק על-ידי חברי האגודה השיתופית ולא על ידי כלל תושבי היישוב. כאשר חברי ועד האגודה פעלו כוועד מקומי, חלו עליהם הוראות צו המועצות האזוריות.
97 (א) כפוף לאמור בסעיפים 97א ו-97ב, מי שמכהנים בישוב שיתופי, במועד פלוני, כחברי ועד ההנהלה של האגודה השיתופית להתיישבות חקלאית של הישוב (להלן - האגודה השיתופית), יכהנו גם כחברי הועד המקומי של הישוב.
בעקבות בג"צ 753/87 בורשטיין נ' שר הפנים תוקן הצו, ונוצרה האפשרות החוקית לבטל, בתנאים מסוימים, את זהות הוועדים ולקיים בחירות כלליות לוועד מקומי נפרד מוועד האגודה. בתחילה, פסיקה זו לא חלה על המושבים השיתופיים והקיבוצים, אלא על מושבים בלבד.
בשנת 2002 פנה תושב שכונת ההרחבה במושב השיתופי נורדיה לשר הפנים, ודרש זכות לבחור ולהיבחר, שאם לא כן יפנה בעתירה לבג"ץ. כתוצאה מכך, שר הפנים מחק את סעיף 'זהות הוועדים' גם במושבים השיתופיים. בהמשך (פרשיית ההרחבה קיבוץ גשר הזיו) העניין הוחל גם על קיבוצים.
צירוף נציגות - סע' 97א לצו קובע, כי בישוב שיתופי שאיננו קיבוץ או קבוצה, רשאי תושב לבקש נציגות בועד ההנהלה. הממונה יצווה על צירוף נציגים אם היו בישוב מעל 10% תושבים שאינם חברי האגודה. בישוב שהוא קיבוץ יורה הממונה על צירוף נציגים אם חתמו על הבקשה 10% מכלל הבוחרים בקיבוץ ואם עלה מספר התושבים שאינם חברי הקיבוץ על 30%.
97א (א) מי שרשום בפנקס הבוחרים (להלן – בוחר) של יישוב שיתופי והוא אינו חבר האגודה השיתופית, רשאי לבקש מהממונה, לא יאוחר מהיום ה-64 שלפני יום הבחירות, להורות כי לועד המקומי של הישוב ייבחרו בנוסף לחברי ועד הנהלת האגודה, גם נציגים של בעלי זכות בחירה בישוב שאינם חברים באגודה השיתופית.
(ד) כפוף לאמור בסעיף 97ב, מצא הממונה כי בישוב שיתופי שלגביו הוגשה בקשה כאמור בסעיף קטן (א), מספר הבוחרים שאינם חברי האגודה השיתופית הוא 10% לפחות ממספר הבוחרים בישוב, יורה כי בנוסף לחברי ועד ההנהלה של האגודה השיתופית האמור בסעיף 97, ייבחרו גם נציגים של הבוחרים באותו ישוב שאינם חברי האגודה השיתופית (להלן בפרק זה - הנציגות).
(ד1) ביישוב שהוא קיבוץ או קבוצה יורה הממונה כאמור אם הוגשה הבקשה על ידי 10% מבין הבוחרים הרשומים ביישוב ומספר הבוחרים שאינם חברי האגודה השיתופית הוא 30% לפחות ממספר הבוחרים ביישוב.
פיצול ועדים - סעיף 97ב לצו קובע, כי השר יצווה על פיצול הועדים אם ביקשו זאת 20% מתושבי הישוב שאינם חברי האגודה או עפ"י בקשה של 50% מכלל הבוחרים, במקרה של קיבוץ. הממונה יורה בכל ישוב, על פיצול הועדים, אם היו בישוב מעל 50% תושבים שאינם חברי האגודה.
97ב. על אף האמור בסעיפים 97א ו-97א(ד), יורה הממונה לקיים בחירות לועד מקומי של ישוב שיתופי, בדרך האמורה בפרק זה לגבי ישוב שאינו שיתופי, בכל אחד ממקרים אלה:
(1) מספר הבוחרים בישוב שאינם חברי אגודה שיתופית, עולה על מספר הבוחרים חברי האגודה
(2) על פי בקשה של 20% מבין הבוחרים של ישוב שהוגשה לממונה לא יאוחר מהיום ה-64 שלפני יום הבחירות.
(3) בישוב שהוא קיבוץ או קבוצה – על פי בקשה של 50% מהבוחרים של הישוב שהוגשה לממונה כאמור בפסקה (2).
חברי הועד המקומי בהעדר זהות - על פי סעיף 104 לצו, מספר חברי הועד המקומי מקום שלא קיימת זהות ועדים הוא:
מספר התושבים מספר חברי הועד
עד 1,500 5 עד 7
1,501 ומעלה 9 עד 11
האגודה הקהילתית
בעבר, הישובים השיתופיים השונים היו מאוגדים במסגרת התיישבותית קטנה והומוגנית, והם התבססו, בין היתר, גם על אידיאולוגיה חברתית, וחרף השוני בין סוגי היישובים השונים, נכון לומר שהחיים בישוב השיתופי הם מסגרת חברתית קהילתית, ולא רק מסגרת כלכלית או מסגרת מגורים.
במהלך השנים, הצטרפו לישובים תושבים שאינם בעלי נחלות או חברי האגודה השיתופית החקלאית והדבר יצר מציאות חדשה שחייבה יצירת מנגנון שיאפשר ניהול פנימי של הקהילה ובכך יקטין את אפשרויות החיכוך שבין התושבים שאינם חברי האגודה החקלאית לבין אלו החברים באגודה החקלאית.
לצורך כך נוצרה האגודה השיתופית להתיישבות קהילתית, שבה מאוגדים כלל התושבים בעלי זכויות בקרקע בישוב, כשמדובר, על פי תקנה 2(8) לתקנות האגודות השיתופיות (סוגי אגודות), ב: "אגודה שעיקר מטרותיה הן ארגון התישבות חבריה בקהילה וניהול חיי הקהילה בישוב כמפורט בתקנון האגודה".
מבחינה עקרונית, האגודה הקהילתית לא התיימרה לשמש כועד מקומי, ועיקר פעילותה אמור היה להתמקד בניהול חיי הקהילה וריכוז שירותים משותפים לכלל החברים שבישוב.
אך כוונות לחוד ומציאות לחוד, וביקורת על תפקודה בפועל של האגודה הקהילתית עלתה שוב ושוב.
הביקורת על האגודה הקהילתית - כבר בחוות דעת שהכין המשנה ליועמ"ש משנת 1996 נקבע, כי אגודה קהילתית, שהיא גוף מתחום המשפט הפרטי, אינה רשאית להסיג את גבולם של הוועד המקומי ושל המועצה האזורית, והתיימרותה ליטול לעצמה סמכויות של הרשות המקומית, על ידי קביעת סמכויות אלה בתקנון, אינה כדין.
השנים חלפו, אך בדו"ח על התנהלות השלטון המקומי לשנת 2009 מצא מבקר המדינה, כי בניגוד לחוות דעת זו, אושרו תקנונים של אגודות שבהן הייתה נטילת סמכויות המהווה השגת גבול, כשביישובים רבים פועלות האגודות כגוף מוניציפאלי במקום הוועדים המקומיים.
בעקבות דו"ח המבקר, הוקמה באוקטובר 2010 ועדת רייף, שתפקידה היה לבחון את המלצות מבקר המדינה בנושא הוועדים המקומיים.
במסקנותיה, שבה ועדת רייף והמליצה, כי האגודה הקהילתית לא תהווה תחליף לועד המקומי ושהיא לא תהיה רשאית למלא תפקידים מוניציפאליים.
יחד עם זאת, המליצה הועדה לשקול תיקון צו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות) באופן שזהות ועדים תתקיים מול האגודה הקהילתית ביישוב ולא מול האגודה החקלאית (ביישוב בו קיימות שתי אגודות כאמור), וזאת רק במידה ולפחות 80% מהבוחרים חברים בה. גם במקרה זה, תיוותר האפשרות לבקש כי יתקיימו בחירות לועד בנפרד.
ההמלצה לתיקון זה באה על רקע העובדה, כי זהות ועדים הותרה רק ביחס לאגודות חקלאיות, ולא לגבי אגודות קהילתיות. אך נכון לעכשיו, זהות הועדים אינה מותרת ביחס לאגודות קהילתיות. (מלבד אם המועצה האזורית הכירה באגודה הקהילתית כ"ישוב השיתופי" וחברים באגודה הקהילתית למעלה מ- 80% מכל תושבי הישוב).
האגודות הקהילתיות – עזיבת חברים - האיסור על האגודה הקהילתית לשמש כועד מקומי (ואפילו לא לאפשר מצב של זהות ועדים בין הועד המקומי לבין האגודה הקהילתית מלבד במקרים מסויימים כאמור) העלה ביתר שאת את השאלה - מדוע יש צורך באגודה הקהילתית? ואכן החלה תופעה של חברים באגודות הקהילתיות השונות שהחליטו כי ברצונם להפסיק את חברותם באגודה הקהילתית, וזאת מבלי שיצטרכו לוותר על זכויותיהם בקרקע. ובמילים אחרות – להמשיך להתגורר ביישוב מבלי להיות חברים באגודה.
וצריך להדגיש - הקשיים שמתעוררים עקב הפסקת החברות על ידי תושב כזה או אחר חורגים בהרבה מההתמודדות הפרטנית של האגודה עם העוזב, והם מהווים סכנה להמשך התקיימות האגודה, שכן אם העוזב ממשיך להתגורר בישוב וממשיך ליהנות מהשירותים הניתנים על ידי האגודה מבלי לשלם מיסי אגודה, מדוע ששאר החברים לא יעשו כמוהו?
פס"ד עמיר דרורי נ' מועצת מקרקעי ישראל - בית המשפט העליון
בשנת 2005 פסק בית המשפט העליון בעתירתו של עמיר דרורי, תושב כפר רות, אשר ביקש מבית המשפט לקבוע שני עניינים: ראשית, כי מועצת מקרקעי ישראל אינה רשאית לנקוט עמדה, לפיה החכרה לדורות של נחלה חקלאית בישוב כפרי מותנית בחברותו של המחזיק בה באגודה שיתופית חקלאית המצויה באותו ישוב. ושנית, כי למועצת מקרקעי ישראל אין סמכות להטיל סנקציות על חבר אגודה המבקש לפרוש מהאגודה, על ידי שלילת זכאותו לזכויות במקרקעין בהן הוא מחזיק.
ביוני 2003, לאחר הגשת העתירה, ולאחר שמיעת הערות ביהמ"ש העליון, קיבלה מועצת מקרקעי ישראל את החלטה מס' 970, הכוללת, בין היתר, את ההוראות הבאות:
· "אף שככלל תישמר מסגרתן של האגודות השיתופיות, הפסקת חברות באגודה לא תחייב, ככל הנוגע למינהל מקרקעי ישראל ביטול זכותו של המתיישב בנחלתו".
· "הפסקת החברות באגודה לא תשנה מהמתכונת החוזית הקיימת בין המתיישב, האגודה והמינהל".
· "המשך מתן השירותים למתיישב, יוסדר בהסכם בינו לבין האגודה".
· "מתיישב שפרש מהאגודה, שטח נחלתו בחוזה החכירה האישי לא יפחת משטחם של בעלי הנחלות שנותרו חברים באגודה".
לאור זאת, קבע בית המשפט העליון, כי:
"העתירה אשר הונחה בפני בית משפט זה בשנת 2003, איבדה זה מכבר את צביונה המקורי. מאז התייתרו הסעדים אותם ביקש העותר הואיל והוא זכה בהם זה מכבר, בעקבות השינוי שחל במדיניות המשיבים שראשיתו בשנת 1998 (החלטה 823), וסופו בהחלטה 970 מחודש יוני 2003".
על אף שהעתירה נדחתה, הייתה זו, למעשה, הכרה של בית המשפט ביכולתו של אדם להפסיק את חברותו באגודה החקלאית, מבלי לוותר על זכותו בנחלה.
בשנת 2011 ניתנו שני פסקי דין העוסקים ביכולתו של חבר אגודה קהילתית להפסיק את חברותו באגודה, מבלי לוותר על זכותו במקרקעין המצויים בשטחי האגודה. גורם נוסף חשוב בפסקי הדין אלו, הוא העובדה כי בתקנון האגודות הקהילתיות הללו היו סעיפים המתנים את אפשרות הפסקת החברות באגודה בוויתור על הזכויות במקרקעין שבשטחי האגודה.
פס"ד גיורא עפגין נ' מתיישבי אמנון – בית המשפט המחוזי
באוקטובר 2011 ניתנה פסיקת ביהמ"ש המחוזי בנצרת, בה נידונה בקשתו של גיורא עפגין, תושב ההרחבה של הישוב הקהילתי כפרי "מתיישבי אמנון" וחבר האגודה הקהילתית, לקבל פס"ד בו יוצהר על בטלות כל סעיף בתקנון המחייב מחזיק בנכס בתחום הישוב להיות חבר באגודה.
בית המשפט מצא, כי בהסכם בין עפגין לבין האגודה, אין כל התחייבות של עפגין להצטרף לחברות באגודה השיתופית קהילתית, אלא אך ורק הסכמה לשאת בחלקו במיסים המוניציפאליים שייקבעו ויאושרו על פי דין, אך הוסיף כי:
"יתרה מכך, ומעבר לנדרש, ספק רב בעיניי אם התחייבות להצטרף לאגודה שיתופית ולהיות אחד מחבריה, מונעת לעולמי עולמים סיום חברות באותה אגודה. התחייבות כזו תעמוד בסתירה לזכות היסוד של חופש ההתאגדות, ואני נוטה לדעה כי זכות יסוד זו גוברת על ההתחייבות החוזית, כך שבכל עת יוכל אותו אדם להשתחרר מהתחייבות זו ולבטל את חברותו באגודה".
בסופו של דבר, קיבל ביהמ"ש את התובענה והצהיר כי כל סעיף בתקנון הקושר בין זכויות מתיישב במקרקעין לבין חברות באגודה בטל, ולפיכך זכאי עפגין לסיים את חברותו באגודה, אך עליו להסדיר עם האגודה את נושא השירותים שהיא מספקת לו, וכפי שנרחיב בפרק הדיון.
לאור חשיבות העניין, ביקש ביהמ"ש את עמדת היועץ המשפטי, אשר סבר, בדומה להכרעת ביהמ"ש, כי הפסקת החברות באגודה אין בה כדי לשלול את זכויות החוכר במגרש.
פס"ד תושבי מעין ברוך נ' משה וזאנה – בית משפט השלום
כעבור חודשיים, בדצמבר 2011, ניתן פסק דין של ביהמ"ש השלום בנצרת. בפסק הדין נידונה תביעתה של אגודה קהילתית מעין ברוך כנגד מספר חברי אגודה שסירבו לשלם מיסי אגודה. מנגד, טענו הנתבעים, כי הם הודיעו לאגודה על פרישתם ממנה, ועל כן, אין היא מוסמכת לחייבם בתשלום כלשהו. כאמור, גם במקרה זה כלל תקנון האגודה סעיף המגביל יציאת חבר מהאגודה למצב בו אין לו זכויות במקרקעין.
בית המשפט הבהיר, כי "האגודה לא הצביעה על שום טעם, אשר מצדיק סטייה מההלכה המנחה" שנקבע בעניין עפגין, ולפיכך:
"סעיף בתקנון אשר מתנה את פרישתו של החבר מהאגודה בכך שהוא יוותר או ימכור את זכויותיו במקרקעין לצד שלישי שיסכים להצטרף כחבר באגודה, הינו סעיף אשר נוגד את תקנת הציבור. סעיף כאמור אינו עולה בקנה אחד עם ערכיה של מ"י כמדינה דמוקרטית, ומהווה פגיעה חמורה ובלתי מידתית בכבוד האדם וחירותו".
עוד הוסיף בית המשפט, כי הודעת הפרישה מן האגודה מהווה גילוי דעת של הנתבעים שאין הם מבקשים לקבל מן האגודה שירותים כלשהו, והעובדה שהאגודה המשיכה, לטענתה, לספק לנתבעים שירותים שונים, אינה מטילה עליהם חובה אוטומטית להשבת שווי השירותים. כדי שתקום חובה שכזו, היה על האגודה להוכיח , כי בנסיבות העניין, מן הראוי הוא להכיר בעילת תביעה זו, וזאת היא לא עשתה.
כאמור, פסיקות המחוזי והשלום קובעות, כי סעיפים הקובעים שהחברות באגודה לא יכולה לפקוע כל עוד לא חדל להיות בעל זכות וחזקה במקרקעין בתחום הישוב אינם חוקיים ודינם בטלות. יחד עם זאת, חשוב לשים לב, כי מדובר בפסיקה מנחה ועדיין לא בהלכה מחייבת.
מבט לעתיד על יחסי הועד מקומי והאגודה השיתופית: המלצות "ועדת רייף"
בחוות דעת שהכין המשנה ליועמ"ש משנת 1996 נקבע, כי אגודה קהילתית, שהיא גוף מתחום המשפט הפרטי, אינה רשאית להסיג את גבולם של הוועד המקומי ושל המועצה האזורית, והתיימרותה ליטול לעצמה סמכויות של הרשות המקומית, על ידי קביעת סמכויות אלה בתקנון, אינה כדין.
בדו"ח מבקר המדינה על התנהלות השלטון המקומי לשנת 2009, נאמר כי בניגוד לחוות דעת זו, אושרו תקנונים של אגודות שבהן הייתה נטילת סמכויות המהווה השגת גבול, כשביישובים רבים פועלות האגודות כגוף מוניציפאלי במקום הוועדים המקומיים.
בעקבות דו"ח המבקר, הוקמה באוקטובר 2010 הועדה לבדיקת המלצות מבקר המדינה בנושא הועדים המקומיים - "ועדת רייף", שתפקידה היה לבחון את המלצות מבקר המדינה בנושא הוועדים המקומיים, וביתר פירוט: לבחון את נושא זהות הוועדים; לבחון את יחסי הגומלין בין ועד האגודה השיתופית והועד המקומי, וכן בין שני אלה למועצה האזורית; לבחון את נושא מבני הציבור ביישובים ושיוכם; ולהמליץ לשר על שינויי חקיקה, ככל שיידרשו; ועוד;
במאי 2011 פורסמו "המלצות הועדה לבדיקת המלצות מבקר המדינה בנושא הועדים המקומיים". להלן עיקרי המלצות הועדה הנוגעות לתפקידו של הועד המקומי:
· שימור מעמדם הסטטוטורי של הועדים המקומיים, והשארת מקור הסמכויות במועצה האזורית.
· הותרת ההסדר בדבר אצילת הסמכויות מהמועצה לועדים המקומיים. יחד עם זאת, המועצה תקבע סל שירותים מקומיים מינימאלי אותו היא תהיה מחויבת להעניק לכלל תושביה.
· הקצבות המועצה ליישובים, ככל שישנן, יועברו אך ורק לחשבון הועד המקומי.
· הועד המקומי יחויב לקיים אסיפות תושבים בעלות תוקף מחייב כלפי הועד המקומי לפחות פעם אחת בשנה, לרבות ערב אישור תקציב.
· ועד מקומי יעביר תקציבו, לאחר אישורו באסיפת התושבים, לאישור המועצה במתכונת אחידה ומחייבת. המועצה תבטיח כי תהיה התאמה בין הסמכויות שאצלה לועד לבין התקציב המוגש על ידו לאישורה.
· מבני ציבור מוניציפאליים יש להעמיד לשימוש כלל תושבי היישוב, כאשר תקן מקובל למבנים אלו ביישוב כפרי ייקבע במשותף על ידי משרד הפנים, מרכז המועצות האזוריות ותנועות ההתיישבות, בהתאם לגודל היישוב ואופיו. יחד עם זאת, הועדה ממליצה שבכל מקרה יש לאפשר הסכם חופשי בין הועד המקומי לאגודה ביישוב נתון, ורק כאשר לא תמצא הסכמה, ההכרעה תהיה על ידי ראש המועצה האזורית (או מי מטעמו), בהתאם בתקן מבני ציבור מוניציפאליים.
· האגודה הקהילתית אינה מהווה תחליף לועד המקומי ואינה רשאית למלא תפקידים מוניציפאליים.
· כפי שנקבע בצו – גם במצב של זהות ועדים, הזהות היא פרסונאלית בלבד. הועד המקומי הוא גוף משפטי נפרד מועד האגודה, ועליו להתנהל לפי הוראות הצו ושאר הדינים הרלוונטיים.
· הועדה ממליצה לשקול תיקון הצו באופן שזהות ועדים תתקיים מול האגודה הקהילתית ביישוב ולא מול האגודה החקלאית (ביישוב בו קיימות שתי אגודות כאמור), וזאת רק במידה ולפחות 80% מהבוחרים חברים בה. גם במקרה זה, תיוותר האפשרות לבקש כי יתקיימו בחירות לועד בנפרד.
· כל ועד מקומי יגיש למועצה דו"חות כספיים מבוקרים על פעולותיו.
· העסקת עובדים על ידי הועד המקומי תהא טעונה אישור המועצה, וחריג לכלל זה יהיה לגבי משרות מינימאליות שאיושן יהיה פטור מאישור (מזכיר, גזבר, מנהל חשבונות).
· התקשרויות הועד צריכות להיות כפופות לדיני המכרזים החלים על המועצות האזוריות.
· ביישוב מעל 2000 תושבים הועד רשאי לקיים בעצמו את הליך המכרז, והמועצה תאשר כי הליך המכרז היה תקין.
· ביישובים קטנים יותר, עורך המכרז ותנאי המכרז ייקבעו בהתאם לסכום ההתקשרות הכרוך בו: מכרזים שסכומם מחייב מכרז פומבי (למעלה מ-330,000 ₪) ייערכו על ידי ועדת המכרזים של המועצה; מכרזים בסכומים נמוכים יותר, יבוצעו על פי רשימת הספקים ונותני השירותים הנמצאים במועצה, ויישלחו למספר ספקים, בהתאם לסכום המכרז.
· נושאי הקמת תשתיות ומבני ציבור ופיתוחם יטופלו רק על ידי המועצה.
· הועדה ממליצה לתקן החקיקה הנוגעת לארנונה שרשאי הועד המקומי להטיל, ולקבוע שיעור מינימאלי ומקסימאלי לארנונת ועד מקומי, מבלי שתהיה משמעות למועד הטלת הארנונה הראשונה (בניגוד למצב כיום, בו קיים הבדל בין ועדים שהטילו ארנונה לפני 2005 לבין אלו שהטילו ארנונה רק לאחר שנה זו).
[1] לכלל נקבעו כמה חריגים לפיהם באגודה שסווגה כמושב עובדים, כפר שיתופי, יישוב קהילתי כפרי תהיה תקופת כהונתו של הוועד שנתיים באגודה להתיישבות קהילתית ניתן לקבוע תקופת כהונה בין שנתיים ל- 5 שנים.
[2] הגדרת "קרוב משפחה" לעניין זה, מופיעה בסעיף 108א(ג) בצו: "בן זוג, הורה או הורי הורה, בן זוגו, בן או בת או בני זוגם, אח או אחות או בני זוגם".
[3] ה"פ (נצ') 22222-07-10 גיורא עפגין נ' מתיישבי אמנון – ישוב קהילתית כפרי אגודה שיתופית בע"מ
[4] תא"מ (נצ') 18105-11-10 תושבי מעין ברוך אגודה שיתופית להתיישבות קהילתית בע"מ נ' משה וזאנה
.jpg "השתלמות תעודה ייחודית בנושא אגודות שיתופיות שמתקיימת בלשכת עורכי הדין בשיתוף משרד הכלכלה והתעשייה")
חוות דעת - הפעלת שירותי שמירה
התבקשנו לבחון הסבת שירותי השמירה בישוב משירותים המופעלים על ידי חברת שמירה חיצונית לשירותי שמירה המופעלים באמצעות תושבי המושב והאם ניתן לאכוף ולחייב תושבים לקחת חלק בהפעלת שירותי השמירה במושב. להלן חוות דעתנו:
חוות דעת פינוי דחסנים
פינוי אשפה מכוח מכרז
זכות העיון של חברי המליאה בנתוני השכר של עובדי המועצה והתקשרויות עם יועצים
נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לזכותם של חברי המליאה במועצה האזורית לעיין בנתוני השכר של עובדי המועצה בכלל ושל עובדי המועצה הבכירים בפרט וכן בפרטי התקשרויות עם יועצים. להלן חוות דעתנו:
הרצאה: היחס בין ועדות הביקורת בועד המקומי ובאגודה
הועברה בחודש מאי 2019
חוק חדש יחייב רשויות מקומיות לשלם לספקים בפרקי זמן מוגדרים
חוק מוסר תשלומים תשע"ז-2017, והשלכותיו על רשויות מקומיות
הרצאה - קבלת תושבים ליישוב, ופרישת חברים מן האגודה הקהילתית
הרצאה מס' 3 בסדרת ההרצאות שהועברה במסגרת הקורס "היבטים בניהול היישוב הכפרי", אשר הועבר ע"י משרדנו בשיתוף תנועת אור ומשרד הכלכלה
הרצאה - דירקטורים, בעלי תפקידים וועדות ביקורת באגודה השיתופית ובועד המקומי
הרצאה מס' 2 בסדרת הרצאות שהועברה במסגרת הקורס "היבטים בניהול היישוב הכפרי", אשר הועבר ע"י משרדנו בשיתוף תנועת אור ומשרד הכלכלה
הרצאה - היישוב כיישות משפטית
הרצאה מס' 1 בסדרת הרצאות שהועברה במסגרת הקורס "היבטים בניהול היישוב הכפרי", אשר הועבר ע"י משרדנו בשיתוף תנועת אור ומשרד הכלכלה
הרצאה - היטל השבחה
הרצאתו של עו"ד איתן מימוני בנושא "היטל השבחה", הועבר בפני מליאת המועצה האזורית מטה אשר ביום 20.2.2017.
הרצאה - היחס בין הועד המקומי והאגודה השיתופית
הרצאה שהועברה ע"י עו"ד תומר טבק בינואר 2017 לעובדי האגף לאיגוד שיתופי במסגרת יום עיון למשרד רשם האגודות השיתופיות
הרצאה- דיני עבודה ודיני מכרזים בועד המקומי ובאגודה השיתופית
הרצאה שהועברה על ידי משרדנו ביולי 2016 במועצה אזורית רמת הנגב.
הרצאה - יישוב סכסוכים בקיבוץ
הועברה בחודש אוקטובר 2013
הרצאה - ועדים מקומיים
הועברה בחודש מרץ 2015
ועדת ביקורת בועד המקומי ובאגודה השיתופית
הועברה בחודש נובמבר 2015
דרכי הגבייה של הועד המקומי
נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לדרכי הגבייה העומדות בפני ועד מקומי רגבה (להלן: "הועד") כנגד תושבים אשר אינם משלמים את מיסי הועד. להלן חוות דעתנו:
הרצאה- השכרת יחידות דיור ביישובים
הרצאה אשר העביר עו"ד איתן מימוני, במסגרת יום עיון בנושא השכרת דירות להנהלות יישובים.
המותר והאסור בחופי הרשות המקומית
נתבקשנו לחוות דעתנו באשר למותר והאסור בחופים אשר בתחומי הרשות המקומית. להלן חוות דעתנו:
זכאות עובד לתשלום עבור תוספת וותק, קרן פנסיה וקרן השתלמות בחופשה ללא תשלום
נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לזכאותו של עובד לתשלומים עבור תוספת וותק, קרן פנסיה וקרן השתלמות, במהלך חופשה ללא תשלום.
כהונת יו"ר הוועד
נתבקשנו להתייחס לסוגיית משך כהונתו של יו"ר הועד באגודה, ולהלן חוות דעתנו:
שאלות ותשובות בעניין גביית חובות מיסי ועד מקומי
נתבקשנו לחוות דעתנו במספר סוגיות הנוגעות לגביית חובות מיסי ועד מקומי. להלן חוות דעתנו:
אחריות חברי ועד הנהלה וחברי ועד מקומי במושב
נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לאחריות המקצועית וחשיפה לתביעות משפטיות של חברי וועד הנהלת האגודה במושב וחברי הועד המקומי במושב, ולהלן חוות דעתנו:
בחירת חברי ועד מקומי
נתבקשנו לחוות דעתנו בנוגע לאופן בחירת חברי ועד מקומי בקבוץ בנסיבות בהן יש צורך במילוי מקום פנוי בוועד, ולהלן חוות דעתנו:
חובת דיווח למשטרה על נהג הסעות ששוחח על תכנים מיניים עם ילדי ההסעה
נתבקשנו לבדוק האם קמה לרשות המקומית חובת דיווח למשטרה על מעשיו של נהג הסעות אשרשוחח עם ילדי ההסעה על עניינים מיניים. להלן חוות דעתנו:
עניינים שונים הנוגעים לישיבות הועד המקומי
נתבקשנו לחוות דעתנו במספר שאלות הנוגעות לנוכחות גורמים שונים בישיבות של הועד המקומי. להלן חוות דעתנו:
ניגוד עניינים – חבר ועד מקומי ועובד מתנ"ס
התבקשנו לחוות דעתנו בשאלה האם קיים ניגוד עניינים בין כהונת חבר ועד המקומי, לבין עבודתו במתנ"ס אשר בשליטה של המועצה האזורית. להלן חוות דעתנו:
ישיבה ראשונה של ועד מקומי ממונה
נתבקשנו לחוות דעתנו בנוגע למספר עניינים הנוגעים ישיבתו הראשונה של ועד מקומי ממונה, ולהלן התייחסותנו:
החלפת נציג היישוב במליאת המועצה האזורית
נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לאופן בו ניתן להחליף את נציב היישוב במליאת המועצה האזורית, האם הדבר בסמכות המועצה או וועד היישוב, וכיצד נקבע מי יימלא את התפקיד. להלן חוות דעתנו:
דיווח נוכחות על ידי עובד
נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לאפשרויות העומדות בפני מעסיק בכל הנוגע לעובדים אשר אינם מחתימים שעון נוכחות (אין מדובר במאגר ביומטרי) ובאשר לעובדים אשר אינם מגישים דו"ח נוכחות (להלן: "העובדים"), ולהלן חוות דעתנו:
כהונת בעלי תפקידים ברשות המקומית ובעמותה עירונית של הרשות
נתבקשנו לחוות דעתנו בנוגע לשאלה, האם חבר מליאת רשות מקומית יכול לכהן כמנכ"ל עמותה עירונית בבעלותה של הרשות, והאם גזבר הרשות רשאי לכהן כגזבר עמותה זו. להלן חוות דעתנו:
זכות עיון במסמכי ועד מקומי
נתבקשנו לחוות דעתנו בנוגע לזכות העיון במסמכי ועד מקומי של תושב היישוב, ולהלן חוות דעתנו:
השכרת שטחי פרסום במבנים ציבוריים על ידי הועד המקומי
נתבקשנו לערוך חוות דעת ביחס לשאלה האם באפשרות ועד מקומי להשכיר שטחי פרסום במבנים ציבוריים באחריותו. להלן חוות דעתנו:
פרישת חברים מן האגודה הקהילתית – סקירה משפטית
להלן סקירה שהכין משרדנו אודות המצב המשפטי באשר לסוגייה של פרישת חברים מן האגודות הקהילתיות, וזאת בעקבות פסק דין אשר ניתן לאחרונה שעסק בנושא בהרחבה:
הפסקת חברותו של חבר שאינו מתגורר בקיבוץ
התבקשנו לחוות דעתנו באשר להפסקת חברותו של חבר קיבוץ, בשל כך שהוא מתגורר בחו"ל ואינו נמצא בקשר עם הקיבוץ. להלן חוות דעתנו:
ייחוס חובות האגודה לחברי האגודה בקיבוץ
נתבקשנו לחוות דעתנו בנוגע לשאלת אחריות חברי אגודה שיתופית קהילתית בקיבוץ (להלן: "האגודה") ביחס לחובותיה של האגודה וכן בנוגע לנוהל פירעון חוב האגודה במקרה בו חברי האגודה אינם בעלי אחריות אישית לחובותיה.
הקלטות ישיבת מליאת המועצה האזורית
נתבקשנו להתייחס לתיקון לצו המועצות המקומיות(מועצות אזוריות), הנוגע לחובה להקלטת ישיבות מליאת המועצה, ולהלן התייחסותנו:
אספקת מזון למוסדות חינוך
נתבקשנו לחוות דעתנו בקשר עם חובת אגודה קהילתית לרכוש מזון המיועד למוסדות חינוך שונים בתחומיה המנוהלים על ידה, מספק מזון בעל רישיון עסק.
חניית קרוואנים בחוף
נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לשאלה – האם מותר להחנות קרוואנים בשטח המיועד לחניה לחוף. להלן חוות דעתנו:
התנהלות ועד מקומי
נתבקשנו לחוות דעתנו בנוגע ליחסי הועד מקומי עם האגודה השיתופית חקלאית ועם האגודה הקהילתית, וכן באשר לאפשרות של עובד המועצה לכהן כחבר ועדת ביקורת של ועד מקומי. ולהלן חוות דעתנו:
זהות ועדים בין ועד האגודה לועד המקומי – יו"ש
נתבקשנו לחוות דעתנו באשר למספר שאלות הנוגעות לסוגיית זהות הוועדים בין ועד מקומי לבין אגודה קהילתית (להלן: "האגודה") המצויים בשטחי יהודה ושומרון. להלן חוות דעתנו.
הקמת מערכת סולארית על גגות בשטחי מקרקעין אשר ניתנה בהם זכות שימוש
נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לאפשרות להקים מערכת סולארית על גגות שטחי מקרקעין אשר ניתנה בהם זכות הרשאה. להלן חוות דעתנו:
חבר ועד מקומי הנעדר מישיבות הועד
נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לדינו של חבר ועד מקומי, אשר איננו משתתף בישיבות ועד, האם יו"ר הועד המקומי מוסמך לפטרו ולפנות למועמד הבא אחריו בתור באותה רשימה? להלן חוות דעתנו:
דו"ח ועדת ביקורת של הועד המקומי
התייחסות לדו"ח ועדת הביקורת של הועד המקומי.
בחינת מכתבי פרישה מהאגודה
נתבקשנו לחוות דעתנו לגבי תקינותם של מכתבי פרישה מאגודה קהילתית אשר שלחו מספר חברי אגודה. להלן התייחסותנו:
האיזון בין ועדת הביקורת של הועד המקומי לבין הועד המקומי
נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לאיזון הנכון בין רצונה של ועדת הביקורת של הועד המקומי לבצע את עבודתה, לבין הפגיעה הנגרמת ביכולת התפקוד של הועד המקומי. להלן התייחסותנו:
מיסי קהילה ביישוב
נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לסוגיה של הטלת וגביית התשלומים ביישוב קהילתי. להלן התייחסותנו:
האצלת סמכויות לועד המקומי
נתבקשנו לחוות דעתנו באשר למשמעות האצלת סמכויות מן המועצה לועד המקומי והאם יש במהלך זה כדי לחשוף את חברי הועד לתביעות משפטיות מן הגורמים השונים. להלן התייחסותנו:
אחריותם האישית של בעלי התפקידים באגודה
נתבקשנו לחוות דעתנו בשאלה - באילו מקרים תחול אחריות אישית על בעלי התפקידים באגודה ומה ניתן לעשות בכדי להבטיח כיסוי ביטוחי לבעלי התפקידים? ולהלן חוות דעתנו:
השכרת המרכז הקהילתי לצורך עריכת אירועים שונים
נתבקשנו לערוך חוות דעת ביחס למספר שאלות בנוגע להשכרת מרכז קהילתי ביישוב לצורך השכרתו מעת לעת לצורך אירועים שונים (להלן: "המרכז" ו-"היישוב" בהתאמה). בין היתר נשאלנו האם ניתן להשכיר מוסד ציבורי לגוף/אדם פרטי, מהי אחריות המוסד למתרחש בתחומו במצב דברים זה וכן מהו הדין בנוגע למזון אשר יוגש באירוע ואופן שמירתו. להלן חוות דעתנו:
הרצאה - תקנות הערבות ההדדית
הועברה בחודש אוקטובר 2013
הרצאה – דיני עבודה בוועד המקומי ובאגודה השיתופית ביישובי יהודה ושומרון
הועברה בחודש אפריל 2016
הרצאה- הועד המקומי בשלטון הדו רבדי – יישובי יהודה ושומרון
הועברה בחודש פברואר 2015
חובת מכרזים בועד המקומי - התקשרויות עם קבלנים וספקים
הועברה בחודש ספטמבר 2015
הרצאה- הועד המקומי, ועד האגודה ומערכת היחסים ביניהם – יישובי יהודה ושומרון
הועברה בחודש מרץ 2016
הרצאה - סמכויות ואחריות חברי מליאת המועצה האזורית ביו"ש
הועברה בחודש מרץ 2016
הרצאה - חובת מכרזים במועצה האזורית
הועברה בחודש מרץ 2016
רישום תלמידים
נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לסוגיות העולות מתוך מנגנון העברת תלמידים המתגוררים בשטחה של רשות מקומית, מחטיבת ביניים אזורית אחת לחטיבת ביניים אזורית אחרת, ולהלן חוות דעתנו:
התחייבויות הקיבוץ כלפי גורם מממן- דירות החברים
נתבקשנו לחוות דעתנו בדבר ההיבטים השונים הקשורים בחברי קיבוץ, המבקשים לבנות בית מגורים בקיבוץ בהתאם להחלטות שיוך הדירות.
היקף העסקה- סייעת רפואית
נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לאפשרותה של רשות מקומית להעסיק סייעת רפואית המלווה ילד בעל צרכים רפואיים ייחודיים (עד כדי סכנת חיים), במשך 6 ימים בשבוע, בהתאם לשעות הלימודים באותו מוסד חינוכי, וכן כיצד ביכולתה לפעול במקרה של סירוב מצד הסייעת הרפואית לעבוד בהתאם להיקף המשרה הנדרש, ולהלן חוות דעתנו:
העסקת קרובי משפחה בבית ספר
נתבקשנו על ידך לחוות דעתנו בנוגע להמשך העסקת מזכירה בבית ספר יסודי רשמי באמצעות רשות מקומית, אשר בעלה הינו מנהל בית הספר המועסק על ידי משרד החינוך, ולהלן חוות דעתנו:
הצבת מצלמות בכניסה ליישובים לצורך שימוש כראייה משפטית
האם לצורך שימוש בצילום כראייה משפטית, בקרות אירוע, מוטלת חובה על הישובים אשר בתחום מועצה האזורית להתריע בפני הנכנסים והיוצאים מיישובי המועצה, כי מוצבת מצלמה המתעדת את מעשיהם?
השכרת המרכז הקהילתי לצורך עריכת אירועים שונים
נתבקשנו לערוך חוות דעת ביחס למספר שאלות בנוגע להשכרת מרכז קהילתי ביישוב לצורך השכרתו מעת לעת לצורך אירועים שונים. בין היתר נשאלנו האם ניתן להשכיר מוסד ציבורי לגוף/אדם פרטי, מהי אחריות המוסד למתרחש בתחומו במצב דברים זה וכן מהו הדין בנוגע למזון אשר יוגש באירוע ואופן שמירתו. להלן חוות דעתנו:
חובת החזקת גני הילדים ביישוב
נתבקשנו לחוות דעתנו ביחס לשאלה האם חלה על היישוב חובה להמשיך ולדאוג להחזקת גני הילדים (מעל גיל 3) בתחומו.
גביית תשלום גני ילדים
נתבקשנו לחוות דעתנו בעניין תוקפה החוקי של ההחלטה על הקמת גן יישובי, נוסף על מערכת הגנים המתוקצבת על ידי משרד החינוך, וכן גביית תשלומים מעבר לקבוע בחוזר מנכ"ל משרד החינוך, באגודה אגודה שיתופית חקלאית להתיישבות קהילתית בע"מ מסוג יישוב קהילתי
הרחבת היקף עבודות במבנה המועצה האזורית
האם מועצה אזורית יכולה להרחיב היקפן של עבודות בנייה באמצעות אותו הקבלן או שמא יש צורך בעריכת מכרז חדש?
מדריך למועמד לבחירות לראשות עירייה
מטרתו של מדריך זה הינה להקל במעט את ההתמודדות עם סבך החוקים והתקנות, להבדיל בין עיקר וטפל, ולפרוש את המידע המשפטי הראשוני לו אתה זקוק בדרכך.
תעמולת בחירות אסורה באמצעות שימוש בעיתון רשות מקומית
האם פרסום בעיתון רשות מקומית מהווה הפרה של חוק הבחירות (דרכי תעמולה), תשי"ט-1959? מהן הדרכים לתקוף או למנוע את הוצאת העיתון המפר?
סמכות הועד המקומי להתקין פסי האטה
האם החלטת הוועד המקומי בקשר להצבת פסי האטה בכניסה ליישוב הינה חוקית?
סמכות וועד ממונה באגודה שיתופית ביחס לאסיפה הכללית
האם וועד שמונה ע"י רשם האגודות השיתופיות באגודה שיתופית, רשאי לאשר תקציבים ומאזנים וכן קבלת חברים לאגודה ללא אישור האסיפה הכללית של האגודה?
