03-5629911
חוות דעת בנושא הליך הקליטה ליישוב קהילתי
א. רקע:
התבקשנו לחוות דעתנו ביחס למספר סוגיות הקשורות להליך הקליטה של מועמד ליישוב הקהילתי. בין היתר נתבקשנו להשיב על השאלות הבאות:
- מה הן הוראות החוק המחייבות ביחס להליך קליטת מועמד ליישוב טרם זימונו לועדת הקבלה האזורית (להלן: "הועדה")?
- מה הוא תפקיד האגודה השיתופית הקהילתית בהליך?
- מינוי נציגי היישוב לועדת הקבלה - מי מוסמך למנות את נציגי הישוב לועדת הקבלה וכיצד?
- הליך האבחון- מי הגורם המפנה את המועמד למכון אבחון, מי רשאי לעיין בתוצאות ומתי, מה ניתן לחשוף בפני כלל היישוב מתוצאות אלו ובאיזה פורום?
- שיקול דעת חברי ועדת הקבלה- מה מידת שיקול הדעת של חברי הועדה בהצבעתם בועדה, והאם הם כפופים להנחיות מוקדמות מהיישוב או מגורם אחר כלשהו?
ב. המסגרת הנורמטיבית
- בשנת 2011 נכנס לתוקפו תיקון מס' 8 לפקודת האגודות השיתופיות (להלן: "הפקודה"), המוכר יותר כ"חוק ועדות קבלה".
- תיקון זה לפקודה כלל התייחסות לסוגיות רבות הנוגעות לפעילותה של ועדת הקבלה ליישובים, לרבות הרכב הועדה, השיקולים אותם היא רשאית לשקול וכיו"ב.
- הנושא הראשון אליו נתייחס הוא שאלת תחולתו הגיאוגרפית של התיקון לחוק. וכך נקבע בסעיף 6ב(א) לפקודה:
6ב.(א) (1) הקצאת מקרקעין לאדם לשם רכישת זכות במקרקעין ביישוב קהילתי שבו פועלת ועדת קבלה, תיעשה לאחר קבלת אישורה של ועדת הקבלה;
(2) העברה של זכות במקרקעין שהוקצו לאדם או של זכות במקרקעין שהועברה לפי דין, ביישוב קהילתי כאמור בפסקה (1), תיעשה לאחר שהמעביר קיבל את אישורה של ועדת הקבלה בנוגע לנעבר; הוראות פסקה זו יחולו, בשינויים המחויבים, גם על נעבר המעוניין להעביר את זכותו במקרקעין לאחר;
(3) העברת זכות במקרקעין בירושה, בין על פי דין ובין על פי צוואה, ביישוב קהילתי כאמור בפסקה (1), אינה טעונה את אישורה של ועדת הקבלה; ואולם הוראות פסקה (2) יחולו על יורש, בין על פי דין ובין על פי צוואה, המעוניין להעביר את זכותו לאחר.
- אם כן, על פי הסעיף, הקצאת מקרקעין ביישוב קהילתי שבו פועלת ועדת קבלה, תיעשה לאחר קבלת אישורה של ועדת הקבלה. אך מיהו אותו יישוב קהילתי שבו פועלת ועדת קבלה? על כך עונה הגדרת "יישוב קהילתי" בסעיף 2 לפקודה אשר נוספה אף היא במסגרת התיקון לפקודה:
"יישוב קהילתי" – יישוב בגליל או בנגב המאוגד כאגודה שיתופית שהרשם סיווג אותה כיישוב קהילתי כפרי או כאגודה שיתופית להתיישבות קהילתית (בהגדרה זו – יישוב), או הרחבה של קיבוץ, של מושב שיתופי, של מושב עובדים או של כפר שיתופי (בהגדרה זו – יישוב מקורי), המאוגדת כאגודה שיתופית שהרשם סיווג אותה כיישוב קהילתי כפרי או כאגודה שיתופית להתיישבות קהילתית, ומתקיימים כל אלה:
(1) מספר בתי האב ביישוב, או ביישוב המקורי ובהרחבה יחד, אינו עולה על 400;
(2) המספר המרבי של בתי האב ביישוב, או ביישוב המקורי ובהרחבה יחד, הוגבל בהתאם להוראות תכנית מיתאר ארצית או תכנית מיתאר מחוזית, כמשמעותן בחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965;
- נמצאנו למדים, שהוראות הפקודה המתייחסות לועדת קבלה רלוונטיות רק ליישובים קהילתיים בנגב או בגליל (לרבות הרחבות של קיבוצים ומושבים), אשר מספר בתי האב בהם אינו עולה על 400.
ג. הוראות החוק המחייבות ביחס להליך קליטת מועמד ביישוב (טרם זימונו לועדת הקבלה האזורית) ותפקידה של האגודה השיתופית בהליך:
- תיקון 8 לפקודה איננו מטיל על האגודה או על היישוב הוראות מחייבות ביחס להליך הקליטה טרם זימון המועמד לועדת הקבלה.
- יחד עם זאת, בשנת 2019 פרסמה רשות מקרקעי ישראל את החלטת הנהלה מספר 4672 בה נקבעו "דגשים לדרך עבודתן של ועדות קבלה ליישובים קהילתיים" (להלן: "החלטת רמ"י").
- בהחלטת רמ"י מוצע כי היישוב יקיים הליכי היכרות מקדמיים עם המועמד:
"8. מוצע כי היישוב יקיים הליכי היכרות עם המועמד טרם זימונו לועדת הקבלה וטרם גיבוש עמדת היישוב בועדת הקבלה. חשוב שהן ליישוב והן למועמד תינתן הזדמנות סבירה להכיר זה את זה, ולקבל החלטה בדבר ההתאמה לחיי הקהילה ביישוב. במסגרת זו מוצע, בין היתר, כי המועמד יבקר ביישוב, ייפגש עם תושביו וכן יתקיים כל הליך היכרות המקובל על הצדדים.
9. מוצע כי יבוצע תיעוד של הליך ההיכרות. כך, למשל, מוצע לרשום את הליכי ההיכרות, את התרשמות נציגי היישוב מההליך ואירועים מיוחדים, אם היו. "
- יודגש, כי הוראות אלו אינן מהוות חובה, ושיקול הדעת באשר לקיומם או אי קיומם של הליכים מקדמיים שמור ליישוב ולאגודה השיתופית באמצעותה הוא מאוגד.
- חשוב להבהיר כי אין בהליכים מקדמיים אלו בכדי להוביל לפסלות המועמד טרם הבאתו בפני הועדה, אף אם נציגי היישוב סברו כי המועמד אינו מתאים ליישוב, וכי לכל מועמד עומדת הזכות לדיון בפני ועדת הקבלה. כך נקבע במסגרת החלטת רמ"י:
" 11. יצוין כי גם אם נציגי היישוב סברו כי המועמד אינו מתאים ליישוב, לכל מועמד ומועמדת הזכות לדיון בפני ועדת הקבלה, שאישורה הוא שנדרש בהתאם לפקודה. אי לכך, על נציגי היישוב לעדכן את המועמד בדבר זכותו לפנות לועדת הקבלה, רצוי בכתב".
ד. מינוי נציגי היישוב לועדה
- בהתאם לסעיף 6ב((ב)(1)) לפקודה, ועדת קבלה של יישוב קהילתי תורכב מחמישה חברים, בינם שני נציגי היישוב הקהילתי. כמו כן, במקרה והיישוב הקהילתי אינו מסונף לאף תנועה, יכהן נציג שלישי בועדה מטעם היישוב הקהילתי.
- יחד עם זאת, במסגרת תיקון 8 לא נקבע מי בעל הסמכות למנות את אותם נציגי היישוב, וניתן אך להקיש מתוך החוק מה היא כוונת המחוקק.
- כאמור, סעיף 6ב מציב תנאי מחייב לפיו ועדת קבלה תוכל להתקיים רק ביישוב קהילתי, כאשר יישוב קהילתי מוגדר כ- " יישוב בגליל או בנגב המאוגד כאגודה שיתופית " .
- הנה כי כן, שלא קיומה של אגודה שיתופית ביישוב, שהרי כלל אין תחולה לחוק ועדות הקבלה.
- אשר על כן, אנו סבורים כי כוונת המחוקק הייתה להאציל את הסמכות לבחירת נציגי היישוב לועדת הקבלה לאגודה השיתופית באמצעותה היישוב מאוגד.
ה. הליך האבחון
- סעיף 6ג(א)(4) לפקודה קובע כי לא ניתן לפסול מועמד בגין אי-התאמה לחיי חברה בקהילה ללא חוות דעת מקצועית של מי שהתמחותו באבחון התאמה.
- בהתאם להחלטת רמ"י, הגורם היחיד אשר מוסמך להפנות את המועמד למכון אבחון הינה ועדת הקבלה:
" 10. מודגש כי ועדת הקבלה בלבד מוסמכת להפנות את המועמד למכון אבחון, ולא גורם ביישוב המטפל בהליכי ההיכרות".
- כמו כן, העתק מחוות הדעת יישלח רק לועדת הקבלה האזורית ויו"ר ועדת הקבלה יוודא שליחת חוות הדעת לכל חברי הועדה האזורית לפני הדיון בועדה.
- יובהר, כי היישוב ושום גורם אחר אינם רשאים ליצור קשר עם מכון האבחון בעניין חוות הדעת. אולם, ככל שיתעורר צורך בשאלות הבהרה לחוות הדעת שהועברה לועדת הקבלה - יו"ר ועדת הקבלה בלבד יעביר למכון האבחון בכתב שאלות אלה.
ו. שיקול דעת חברי ועדת הקבלה:
- סעיף 6ג לפקודת האגודות השיתופיות מגדיר מהם השיקולים אותם ועדת הקבלה רשאית לשקול בבואה להכריע האם לאשר את מועמדותו של המועמד או לדחותה:
6ג. (א) ועדת קבלה רשאית לסרב לקבל מועמד ליישוב הקהילתי בהתבסס על אחד או יותר משיקולים אלה בלבד:
(1) המועמד הוא קטין;
(2) המועמד נעדר יכולת כלכלית להקים בית ביישוב הקהילתי בתוך פרק זמן הקבוע בהסכם הקצאת המקרקעין;
(3) אין למועמד כוונה לקבוע את מרכז חייו ביישוב הקהילתי;
(4) המועמד אינו מתאים לחיי חברה בקהילה; החלטת ועדת קבלה לסרב לקבל מועמד בשל שיקול זה, תהיה על סמך חוות דעת מקצועית של מי שהתמחותו באבחון התאמה כאמור;
(5) חוסר התאמה של המועמד למרקם החברתי-תרבותי של היישוב הקהילתי, שיש יסוד להניח כי יהיה בו כדי לפגוע במרקם זה;
(6) מאפיינים ייחודיים של היישוב הקהילתי או תנאי קבלה הקבועים בתקנות האגודה, אם ישנם כאלה, ובלבד שקיבלו את אישור הרשם.
(ב) בשוקלה את השיקולים האמורים בסעיף קטן (א), תיתן ועדת הקבלה את דעתה לגודל היישוב הקהילתי, לוותקו, לחוסרו ולאופי האוכלוסייה בו.
(ג) ועדת הקבלה לא תסרב לקבל מועמד מטעמי גזע, דת, מין, לאום, מוגבלות, מעמד אישי, גיל, הורות, נטייה מינית, ארץ מוצא, השקפה או השתייכות מפלגתית-פוליטית.
- אין ספק שרשימת המגבלות החלות על ועדות הקבלה ארוכה ומפורטת (ראו סעיף 6ג(ג) המצוטט לעיל), וכוללת בתוכה: גזע, דת, מין, לאום, נטייה מינית, ארץ מוצא וכיו"ב, אך מנגד, גם השיקולים אותם הותר לשקול במפורש הינם שיקולים "פתוחים" המאפשרים גמישות לועדת הקבלה, ובתוך כך השיקול של אי התאמה לחיי חברה בקהילה של אי התאמה למרקם חברתי-תרבותי, ומאפיינים ייחודים של היישוב שהוכרו על ידי רשם האגודות השיתופיות.
- בהתאם לסעיף זה, ניכר כי שיקול דעתם של חברי הועדה הוא עצמאי, והם אינם כפופים לאף גורם.
- יצוין, כי הועדה צריכה לתת למועמד החלטה מנומקת בכתב בתוך תקופה סבירה.
- כמו כן, ככל והועדה החליטה לסרב לקבל את המועמד, ההחלטה צריכה לכלול את העילה לפיה הוחלט לסרב לקבלו לפי סעיף 6ג(א) לפקודה ואת הנימוקים לעילה זו. אם ההחלטה התקבלה ברוב דעות, יש לציין זאת בהחלטה.
- יש לציין בהחלטה שלמועמד יש זכות להשיג על ההחלטה בפני ועדת ההשגות בתוך 30 יום מיום קבלת ההחלטה בידי המועמד ולצרף להחלטה כל חומר רלוונטי שלא נמסר לו קודם לכן, לרבות, המסמכים שהיו בפני הועדה ובכלל זה חוות הדעת של מכון האבחון, ההתכתבות עם המכון, ככל שנעשתה, ופרוטוקול הדיון. מומלץ לשלוח את ההחלטה גם בדואר וגם באמצעי אלקטרוני. על הועדה לוודא כי ההחלטה הגיעה לידי המועמד.
- ועדת ההשגות רשאית לבטל את החלטת ועדת הקבלה, לאשרה, להחזיר את הנושא לדיון מחודש בועדת הקבלה או לקבל החלטה אחרת במקומה.
איתן מימוני ושות'
משרד עורכי דין