השכרת המרכז הקהילתי לצורך עריכת אירועים שונים

רקע עובדתי

1. המדובר במרכז המשמש להעברת חוגים, ונמצא בהליכים לקבלת רישוי עסק קבוע בתחום "ניהול אירועים" אך ללא מזון ואלכוהול.
2. אחד מתושבי היישוב פנה אל הועד המקומי בבקשה לערוך אירוע באולם במרכז (להלן: "המארגן", "האירוע" ו-"האולם" בהתאמה).
3. האפשרויות לביצוע האירוע שהוצעו ע"י המארגן:
   1. שכירת האולם ע"י המארגן והפקתו את האירוע במלואו, כולל גביית דמי השתתפות מהמשתתפים כאשר המזון יסופק ע"י חברת קייטרינג.
   2. הפקת האירוע ע"י המארגן כאשר הועד המקומי יהא אחראי לתשלום לספקים.

לשם הדיוק נשתמש בחוות דעת זו במונח "הרשאת שימוש" במקום ב"שכירות".

3. כמו כן, מתקבלות פניות אחרות מטעם התושבים בבקשה לעשות שימוש במרכז לצורך אירועים פרטיים.

המסגרת המשפטית

סמכות הועד המקומי להתקשר בהסכם למתן הרשאה לשימוש באולם במרכז:

4. ועד מקומי הוא "רשות מקומית" כהגדרתה בסעיף 3 לחוק הפרשנות, תשמ"א – 1981 (להלן: "חוק הפרשנות") אשר נתכונן מכוח סעיף 3 לפקודת המועצות המקומיות [נוסח חדש] (להלן: "פקודת המועצות") ובהתאם להוראות צו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), תשי"ח – 1958 (להלן: "צו המועצות האזוריות"). רשות מקומית הינה תאגיד סטטוטורי ותאגיד מוגדר בחוק הפרשנות כגוף משפטי, כשר לחיובים, לזכויות ולפעולות משפטיות[1].
5. צו המועצות האזוריות קובע בסעיף 89 כי מועצה אזורית לא תתקשר בחוזה להעברת מקרקעין או טובין, להזמנת טובין או לביצוע עבודה אלא בהתאם להוראות שבתוספת השנייה. סעיף 132(ג) קובע כי סעיף 89 (בין היתר) יחול גם על ועד מקומי לפי העניין ובשינויים המחוייבים.
6. הגם שנראה כי לכאורה התקשרות לשם מתן הרשאת שימוש באולם אינה עולה בגדר העברת מקרקעין או טובין כאמור בסעיף ‎5 לעיל, בכל מקרה ככל והועד המקומי יבחר להתקשר עם המארגן והתקשרות זו לא תעלה על סך של 69,600 ₪, הרי שמדובר בהתקשרות פטורה ממכרז בהתאם לסעיף ל3(3) לתוספת השנייה לצו ובהתאם לעדכון סכומים בענייני מכרזים עפ"י המדד שפורסם ביום 15.12.15 שמפרסם משרד הפנים.           
7. לפיכך, נראה כי אין מניעה כי הועד המקומי יתקשר עם המארגן או גוף/אדם פרטי אחר בהסכם לשם מתן הרשאת שימוש וללא עריכת מכרז.

ביטוח ואחריות המרכז בעת האירוע

8. נשאלנו לגבי אחריות וחבות המרכז בעת קיומו של האירוע מבחינת העובדים, טיב המזון, השפעת ריחות לא נעימים וכיו"ב, הואיל והאירוע ייערך באולם שהינו מקום סגור.
9. ככל והועד יבחר להעניק הרשאה בלבד למארגן, אזי האחריות לערוך ביטוחים מתאימים צריכה לחול על המארגן ובתנאי כי הועד המקומי יוסף לשם המבוטח בפוליסה.
10. יובהר כי ההצעה שהועלתה ע"י המארגן לפיה המשתתפים יחתמו על כתבי ויתור, אינה מקובלת ובוודאי שאין בה בכדי לפטור מאחריות לקרות אירוע נזיקי או לקיום אירוע ללא רישיון מתאים וכל רישוי נדרש אחר שכן פעולה ללא רישוי עסקים היא עבירה פלילית.

טיפול במזון המוגש באירוע:

11. צו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי), תשע"ג-2013 (להלן: "צו רישוי עסקים") קובע בסעיף 4.6(ה) כי עסק להסעדה (קייטרינג) – כהגדרתו בתקנות רישוי עסקים (תנאים תברואיים לעסקים ליצור מזון), התשל"ב-1972 (להלן: "תקנות תנאים תברואתיים") טעון רישוי בהתאם לצו רישוי עסקים.
12. בתקנות תנאים תברואתיים נקבעו בסימן י' בין היתר התנאים להכנתו, אחסונו ושינוע של מזון בעסק הסעדה. בסעיף 10.3(ג) בצו הסחר נקבע למשל, כי "מזון שמיועד לאכילה חם יחומם מחדש לקראת הגשתו עד טמפרטורה של 80 מעלות צלזיוס לפחות בתוך המזון".
13. בנוסף נקבע בצו רישוי עסקים כי לעסק הסעדה דרוש רישוי לפי צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הסחר במזון, ייצורו והחסנתו) התשכ"א-1960 (להלן: "צו סחר").
14. נראה כי עמידה בתנאים הקבועים בחוק היא חובתו של עסק ההסעדה ולא של המרכז בו נערך האירוע שכן עסק ההסעדה הוא החב ברישוי.
15. ככל והועד המקומי יבחר להתקשר בהסכם הרשאה בלבד אזי חובת הרישוי תהיה על המארגן ובמידה ויבחר להשתמש בשירותי הסעדה עליו לדאוג כי עסק ההסעדה יהיה בעל רישוי עסק מתאים.
16. באשר לשאלתכם בנוגע לסוגית אחריות המרכז לצורך האירוע, הואיל ותקנות רישוי עסקים (תנאי תברואה נאותים לבתי אוכל תשמ"ג – 1983) (להלן: "תקנות תברואת בתי אוכל") מגדירות אולם שמחות כ"מקום להכנת כיבוד וארוחות לאירועים חברתיים או משפחתיים ולהגשתם" והואיל והמזון לאירוע מסופק ע"י חברת הסעדה, על פניו נראה כי לא מדובר בהפעלת עסק ללא רישיון.

סיכום והמלצות

17. נראה כי אין מניעה למתן הרשאת שימוש במרכז לשימוש לאדם/גוף פרטי.
18. לאור האמור לעיל נראה כי ככל והועד מעוניין להתקשר עם המארגן להפקת האירוע מוצע כי ההתקשרות צריכה להיות במסגרת הסכם הרשאה למתן שימוש בשטח האולם בלבד (ראה סעיף ‎2.1 לעיל). כך הפקת האירוע תעשה על כל היבטיה ע"י המארגן (כולל התקשרות ותשלום לספקים).
19. לעניין אחריות המרכז, יש לוודא בנוסף כי יעוגן בהסכם ההרשאה כי המארגן יהיה אחראי לכל נזק שייגרם לצד ג' וכן יערוך את הביטוחים המתאימים, תוך הוספת הועד המקומי לשם המבוטח.
20. עוד מומלץ לעגן בהסכם ההרשאה ולעמוד על כך כי על המארגן לפעול בכפוף לכל דרישות והוראות החוק בהפקתו את האירוע וכי יתקשר אך ורק עם שירותי הסעדה וספקים אחרים שלהם רישיון עסק תקף וכי אין להכין מזון באולם עצמו (כאמור בניגוד להוראות תקנות תברואת בתי אוכל, ראה סעיף ‎16 לעיל).  
21. חובת השמירה על המזון מחומם קודם להגשתו, בהתאם לקבוע בחוק מוטלת על עסק ההסעדה.