03-5629911
זכות העיון של חברי המליאה בנתוני השכר של עובדי המועצה והתקשרויות עם יועצים
נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לזכותם של חברי המליאה במועצה האזורית לעיין בנתוני השכר של עובדי המועצה בכלל ושל עובדי המועצה הבכירים בפרט וכן בפרטי התקשרויות עם יועצים. להלן חוות דעתנו:
מסגרת משפטית ודיון
- באופן עקרוני זכות העיון של חברי מליאה במסמכי המועצה רחבה מאוד, כקבוע בסעיף 140א לפקודת העיריות:
140א(א) פנקסי העיריה ומסמכיה יהיו פתוחים לעיון ולבדיקה לפני כל חבר המועצה; הם יועמדו לרשותו לפי בקשתו לא יאוחר משלושה ימים מיום פנייתו אל ראש העיריה או מי שהוא הסמיכו לכך, והוא רשאי להכין לעצמו העתק, לרבות העתק צילומי, או תקציר מהם; אך לא יוצא פנקס או מסמך למטרה כאמור ממשמורת העיריה אלא בהסכמתו בכתב של ראש העיריה או מי שהוא הסמיכו לכך.
- הפסיקה פירשה זכות זו בהרחבה יתירה - עניין המשקף את החשיבות בשקיפות פעילותה של הרשות המקומית ובעלי התפקידים בה.
- יחד עם זאת, סעיף 140א(ב) לפקודת העיריות מסייג את זכות העיון כך:
140א(ב) זכות העיון בפנקסים ובמסמכים לפי סעיף קטן (א) אינה חלה על פנקס או מסמך שגילויו או פרסומו אסור על פי כל דין ועל רישום או מסמך הנוגעים במישרין בזכויותיו של פרט או בחובותיו כלפי העיריה, זולת אם הם משמשים נושא לדיון במועצה או בועדה מועדותיה שמבקש העיון חבר בה."
- כלומר, זכות העיון מוגבלת ביחס למידע החוסה תחת הגנת הפרטיות, למעט כאשר המידע המבוקש נוגע לנושא העולה לדיון במועצה או באחת מועדותיה.
- במאמר מוסגר יצוין, כי אמנם ההסדר החוקי אשר נקבע בסעיף 235 לצו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות) מצומצם יותר, אך יחד עם זאת, מכוח דיני ההיקש ומכך שהזכות העומדת למול זכות העיון היא הזכות לפרטיות, אנו סבורים כי יש לראות בסעיף 140 לפקודת העיריות כאילו חל גם על כל הרשויות המקומיות.
- בהקשר של חשיפת מידע הפוגע בפרטיות קיימת אבחנה בפסיקה בין זכות עיון בשכר עובדים אשר עניינם מועלה בפני המליאה, שאז הסייג לא חל (לדוגמא – עובדים סטטוטוריים ועובדים בכירים), לבין עובדים שעניינם אינו נושא בפני המליאה (עובדים מן המניין).
- באשר לגילוי פרטי שכר של עובדים מן המניין, בית המשפט דחה עתירה שבה התבקש גילוי בנושא זה, בשל הסייג האמור. ראו לעניין זה בעת"מ (חי') 4011/07 אילן גלבסקי נ' מר יעקב פרץ ראש עירית קרית אתא:
"סעיף 140א(א) לפקודת העיריה קובע אמנם כי "פנקסי העיריה ומסמכיה יהיו פתוחים לעיון ולבדיקה לפני כל חבר המועצה", אך אותו סעיף עצמו ממשיך וקובע כי זכות העיון אינה חלה על מסמך "שגילויו או פרסומו אסור על-פי כל דין" (סעיף 140א(ב)) ואיסור זה קיים בענייננו בנוגע לדוחות השכר של עובדי העירייה, החברה הכלכלית ועובדי המתנ"ס, וכן בנוגע לשכ"ט ששולם למשרד עו"ד נתן מאיר, זאת לאור הוראותיו של חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981...".
- בהקשר זה נקבע בפסק הדין כי האמור מתייחס גם לדוחות השכר של עובדי הרשות:
לעניין דוחות השכר של עובדי העירייה..., כאמור ב"מידע שגילויו מהווה פגיעה בפרטיות" (סעיף 9(א)(3) לחוק חופש המידע) ומאחר שהעותר לא הוכיח כי "הגילוי מותר על פי דין" (סעיף 9(א)(3) הנ"ל) וזאת משום שלא הראה כי המידע דרוש לו לשם שימוש בתוקף תפקידו בוועדה שבה הוא חבר, לצורך דיון ספציפי העתיד להתקיים במסגרת הוועדה, הרי שגם כאן חל האיסור הקבוע בחוק הגנת הפרטיות ואין לגלות את המידע."
- ובדומה לכך נפסק בעת"מ (חי') 11980-08-09 אריה מצליח פרג'ון נ' עיריית טירת הכרמל:
"בשים לב לאמור יש לבחון את הדרישה לעיון בתלושי השכר של העובדים. אין חולק כי מקום בו קיים חשד שמא משולמים תשלומים חורגים לעובדים כלשהם יש הצדקה לאפשר דיון במועצת העירייה בעניין ולשם כך לעיין במסמכים רלבנטיים. עם זאת אין מקום לאפשר עיון בתלושי שכר של עובדים בלי שקיים חשש שכזה, ואין להתיר "מסעות דיג" של חבר מועצה המבקש לפגוע בראש העיר...".
- לעומת זאת, בהקשר של שכר עובדים בכירים, ביהמ"ש התיר עיון רחב במקרה שבו נדון במועצה נושא משכורתם של עובדים סטטוטוריים, כעולה מבג"ץ 4402/91 בן ציון מורדוב נ' ראש עיריית-תל-אביב-יפו, מר שלמה להט:
"פשיטא, שאם נדון במועצת עירייה הסכם בדבר משכורתם של עובדים סטטוטוריים, מוכרת זכותו של חבר מועצה לעיין בהסכם עצמו על-פי הסיפא האמור. לדעתי, אין זכות העיון הסטטוטורית מוגבלת אך להסכם בדבר המשכורת עצמה. זכות זו משתרעת על כל מסמך, הרלוואנטי לגיבוש עמדתו של חבר מועצה באשר למסמך המיוחד המשמש נושא לדיון...
איזון זה נמצא בכך כי זכותו הכללית של חבר המועצה לעיין במסמכים של העירייה מתוחמת על ידי זכות הפרטיות, פרט לדיונים במועצת העירייה עצמה. במסגרת דיון זה ניתנים לחבר המועצה הכלים הדרושים לעבודתו... הן על מסמכים שעניינם נדון במישרין והן על מסמכים שעניינם נדון בעקיפין, אך שמידע לגביהם חשוב הוא וקשור למסמכים הנדונים במועצה. כמובן, אין להרחיב את זכות העיון ולהקיף במסגרתה כל מסמך של העירייה. זכות כזו מוכרת אמנם על-פי סעיף 140א(א) רישא לפקודת העיריות [נוסח חדש], אך זכות זו סויגה, ונקבע, כי אין היא חלה על מסמכים אשר פירסומם אסור הוא על-פי כל דין, למעט מסמכים המשמשים נושא לדיון במועצה. עם זאת, אין לצמצם את הסיפא לסעיף 140א(ב) לפקודת העיריות [נוסח חדש] ולהחילו אך על המסמך המיוחד שנדון בישיבת המועצה. פירוש מצמצם זה ימנע מחבר המועצה לבצע את תפקידו כראוי. ביצוע ראוי של התפקיד מחייב כי לחבר המועצה יהא מידע מלא ומקיף וכי תהא לו תמונה כוללת של הנושאים המשמשים נושא לדיון המועצה. כאשר נושא הדיון הוא משכורתו של עובד, זכאי חבר המועצה לקבל מידע על כל שאלה סבירה, הנוגעת למשכורת או לשכר בפועל, יהא כינוים של אותם משכורת או שכר אשר יהיה...
לעומת זאת, אין זכות העיון משתרעת על ניכויים, הבאים על-פי הוראת העובד והמשקפים את ענייניו הפרטיים, כגון תכניות חיסכון והחזרי הלוואות (למעט הלוואות מהעירייה עצמה)..."
- יחד עם זאת, בפסיקות נוספות נראה כי גם זכות עיון זו מוגבלת לכך שהנושא עולה בפני המועצה ולא סתם כך כל אימת שחבר המליאה יחפוץ בכך, כמפורט בעת"מ (מרכז) 7330-04-19 קארין ברגינסקי נ' רחמים מלול, ראש עיריית רחובות:
"תכליתה של זכות העיון לפי סעיף 140א' לפקודה היא לאפשר לחברי מועצת העיר לקבל כל חומר הדרוש להם לצורך עבודתם..., ועל כן, מקום שמדובר בנושא העומד לדיון במועצת העיר (או בוועדה) זכות העיון של חבר מועצת העיר גוברת אף על הפגיעה בפרטיות...
בענייננו, הדרישה לקבל (בין היתר) את הסכמי ההתקשרות עם עורכי הדין והיועצים הכלכליים, ואת התשלומים ששולמו להם, הועלתה ע"י העותר 2 במכתבו..., וזאת, כנאמר שם, "בהמשך לישיבת המועצה שהתקיימה ביום 18/2/19". עיינתי בפרוטוקול ישיבת המועצה מיום 18/2/19, ומצאתי כי בישיבה זו לא עלה ולא נדון, ולא היה כלל על סדר היום, נושא ההתקשרויות של העירייה עם עורכי דין או עם יועצים כלכליים. העותרים גם לא טענו ולא הראו כי ענין זה עומד כיום או יעמוד בקרוב לדיון במועצה או בוועדה מוועדותיה.
לפיכך, חל הסייג שבסיפא לסעיף 140א'(ב), ואין מקום לחייב את העירייה כיום למסור מסמכים אלה לעיון. תחת זאת יינתן הסעד שניתן בבג"ץ 6546/97 הנ"ל.
באשר להסכמי ההתקשרות עם עורכי הדין והיועצים הכלכליים, ופירוט התשלומים ששולמו להם, אינני מורה לאפשר עיון בהם כיום, אולם אני קובע, כי אם נושא זה יעלה על סדר היום של מועצת העירייה, או של ועדה מוועדותיה שמי מהעותרים חבר בה, יהיה על העירייה וראש העירייה להעמיד לעיונם של העותרים גם את המסמכים הללו, מבעוד מועד לפני הדיון.
- באשר לשאלה האם אישור תקציב המועצה מהווה העלאת נושא שכר עובדים בכירים בפני המליאה, ומשכך מאפשר עיון במסמכים הנוגעים להם – אנו סבורים כי התשובה לכך שלילית, ונפרט נימוקינו בקצרה:
- ראשית, מאחר ואל מול זכות העיון עומדת הזכות לפרטיות, שהינה זכות יסוד במשפט הישראלי, נראה כי אין מקום להרחיב את זכות העיון יותר משהתירה הפסיקה עצמה במפורש.
- שנית, אילו נראה באישור התקציב כהעלאת כל סעיף מסעיפי התקציב כנושא לדיון בפני המליאה, המשמעות היא שניתן יהיה לבקש לעיין במסמכי כלל עובדי הרשות, שכן התקציב כולל גם תכלול ההוצאה בגין העסקת כלל העובדים ברשות – וזאת, כאמור, לא הותר, אלא רק גילוי מסמכים של עובדים אשר שכרם עולה לדיון בפני המליאה, ורק במועד שבו הדבר עולה בפני המליאה.
- שלישית, שכרם של העובדים הבכירים והסטטוטוריים הקיימים נקבע ואושר כבר, ולכן אין באישור התקציב כדי להשפיע באופן ממשי על נושא זה.
- באשר לאפשרות הגילוי של התקשרויות המועצה עם נותני שירותים – הפסיקה אינה חד משמעית:
- מחד, בעת"מ (חי') 4011/07 אילן גלבסקי הנ"ל נקבע כי יש צורך בכך שהנושא יעלה לדיון בפני המליאה וכן שנותני השירותים יצורפו כמשיבים לעתירה לנוכח הפגיעה בפרטיות:
"גם בנוגע להסכמי שכר הטרחה ששולם למשרד עו"ד נתן מאיר היה על העותר לצרף את משרד עורכי הדין כמשיבים ולהצביע על נימוק לחשיפת המסמכים או דיון ספציפי שאמור להתקיים בעניין זה במסגרת הוועדה בה הוא מכהן, דבר שלא נעשה ועל כן גם לעניין זה יש לדחות את העתירה."
- ומאידך, קיימות פסיקות הקובעות כי מידע על תשלומים ששולמו לקבלנים אשר התקשרו עם העירייה, כלל אינה נהנית מהגנת הפרטיות:
"העותרים ביקשו במכתב זה קבלת מידע ומסמכים על הטבות ותשלומים ששולמו לקבלנים שונים העוסקים עם העירייה. אין חולק כי פרטים על תשלומים ששולמו לקבלן הינם פרטים חשובים לביקורת על פעולות העירייה וחבר מועצה רשאי לבקש לעיין בהם.
איני סבור גם כי זהו מידע הנהנה מהגנת פרטיות, שכן אפילו אם יש במידע כדי ללמוד על הכנסותיהם של הקבלנים, הרי ברי כי מי שמתקשר עם גוף ציבורי יודע וצופה כי המידע על התקשרויותיו ועל התשלומים שקיבל יפורסם ברבים. פרסום מידע זה מתחייב מחובת השקיפות של הפעולה השלטונית".
- הדברים שבו ונקבעו בפסק דין אשר ניתן לאחרונה בעת"מ (ב"ש) 53144-02-20 רחמים סופר נ' עיריית אשקלון, בית המשפט קבע כי יש למסור לחבר המליאה המבקש זאת את המידע הנוגע להתקשרויות עם נותני השירות, שכן כלל אין במסירת מידע זה משום פגיעה בפרטיות, ולפיכך גם לא נדרשת הסכמתם/צירופם של נותנים השירותים להליך:
איני סבור גם כי יש בכך כדי לפגוע בפרטיות ובחיסיון כלכלי של המתקשרים: ראשית, אפילו יש במידע כדי ללמוד על הכנסותיהם של הקבלנים בתמורה לשירות שסיפקו לעיריה, הרי סביר, כי מי שמתקשר עם גוף ציבורי יודע וצופה, כי המידע על התקשרויותיו ועל התשלומים שקיבל יפורסם ברבים. פרסום מידע עשוי להתחייב, בשל דרישת השקיפות של הפעולה השלטונית. עצם התקשרות של גורם פרטי עם רשות ציבורית, כרוכה אפוא בהסכמה מכללא של אותו גורם פרטי כי פרטי ההסכם, שאינם מהווים עניין אישי חסוי על פי דין, יהיו חשופים וגלויים לעיניו הבוחנות של הציבור ולביקורתו. משכך, יש לראות מסירת פרטים על אודות תשלומים ששולמו לספק חיצוני, כמסירה למטרה שלשמה נמסר, כאמור בסעיף 2(9) לחוק הגנת הפרטיות.
...
העירייה לא הפנתה להוראות סודיות בהסכמים עם נותני השירות. אם אין נכללות הוראות מפורשות בדבר סודיות בהסכמים, ממילא לא מתקיים התנאי שבסעיף 2(8) לחוק הגנת הפרטיות (הפרה של חובת סודיות שנקבעה בהסכם).
נזכיר שוב, כי הוראות חוק הגנת הפרטיות המגינות על מידע שמסר אדם מפני גילוי, מטעמי שמירה על פרטיותו, אינן חלות על מידע שמסר תאגיד.
- וכן בהמשך –
סבורני, כי מידע על תשלומים ששולמו לספקים הינו חיוני, לביקורת על פעולות העירייה וחבר מועצה רשאי לקבלם. איני סבור, כי מידע מסוג זה חוסה תחת הגנת פרטיות, שכן גם אם יש במידע כדי ללמוד על הכנסותיהם של הספקים, הרי ברי לסברתי, כי מי שמתקשר עם גוף ציבורי יכול לצפות, כי המידע על התקשרויותיו ועל התשלומים שקיבל יפורסם ברבים. פרסום מידע זה נדרש, נוכח חובת השקיפות של הפעולה השלטונית.
- בהקשר זה, סייג ביהמ"ש מסירת חוזים שבהם ישנו סעיף סודיות מפורש:
בהנחה כי אין באיזה מן ההסכמים הוראה מפורשת בדבר סודיות מידע, נראה, כי אין טעם סביר למנוע מן העותר עיון במסמכים אלה. ואולם, מחמת זהירות ומשהספקים לא היו צד לעתירה, הרי ככל שאיזה מן ההסכמים, שנכרת עם ספק שאיננו תאגיד, כולל הוראה בדבר סודיות, תמסור העיריה תוך 14 ימים הצהרה בעניין, תוך הפניה למס' הסעיף הרלוונטי בהסכם, ותהיה פטורה מהעמדת המידע החסוי ע"פ אותו הסכם לעיון העותר.
אציין, כי לא מצאתי בנסיבות מקום לסלק העתירה על הסף מחמת אי צירוף הספקים כצדדים להליך, נוכח הפרשנות דלעיל לעניין הוראת סעיף 2(9) לחוק לענייננו, ונוכח ההוראה שניתנה, לעניין אי גילוי מידע החסוי ע"פ הסכם עם מי מהספקים שאינו תאגיד.
- בשים לב לכך שהפסיקות העדכניות יותר מתירות גילוי מידע הנוגע להתקשרות נותני שירותים, והן גם עוסקות בנושא זה ביתר הרחבה ביחס לפסיקה המצמצמת, וכן נוכח המגמה המרחיבה חשיפת מידע לכל אדם מכח חוק חופש המידע, נראה כי יש מקום לאפשר קבלת המידע, הן ביחס לנותני שירותים שהינם תאגיד והן ביחס לנותני שירותים שאינם תאגיד, וזאת למעט במקרים שבהם מדובר על הסכם שנכרת עם ספק שאיננו תאגיד, הכולל הוראה בדבר סודיות – במקרה זה, אין להעמיד את המידע החסוי על פי אותו הסכם לעיון חברי המליאה.
סיכום ומסקנות
- ככל ומדובר בפנייה לקבלת מסמכים ו/או מידע אשר יש בהם פגיעה בפרטיות, יש לאזן בין חובת הגילוי הרחבה לבין הפגיעה בפרטיות.
- כך, ביחס למידע הנוגע לעובדים מן המניין, נראה כי חל איסור למסור פרטים אודות שכרם לחברי המליאה.
- ככל ומדובר על עובדים בכירים ו/או עובדים סטטוטוריים, אזי ככל ונושא זה עולה לדיון במועצה, ניתן לחשוף המידע בפני חברי המליאה המבקשים זאת, אלא שכאמור – אנו סבורים כי אישור התקציב כשלעצמו אינו מהווה העלאת הנושא לדיון במועצה.
- באשר למסירת פרטי התקשרות עם יועצים וספקים – נראה כי יש מקום למסירת המידע, למעט ביחס למידע שנקבע בהסכם ההתקשרות כי הוא חסוי (וגם זאת כאשר מדובר בנותן שירותים שאינו תאגיד).
בכבוד רב,
איתן מימוני
איתן מימוני, טבק ושות'
משרד עורכי דין