03-5629911
זכויות פנסיה של חבר קיבוץ מתחדש היוצא מהקיבוץ
- נתבקשנו לחוות דעתנו בקשר עם זכאותו לפנסיה של חבר קיבוץ המבקש לעזוב את הקיבוץ.
א. רקע עובדתי
- בעבר הקיבוץ שגר בו החבר היה קיבוץ שיתופי. בהתאם לתקנות האגודות השיתופיות (חברות), תשל"ג-1973 (להלן: "תקנות החברות") הקיבוץ הקים קרן ייעודית לצבירת כל כספי הפנסיה של החברים שבאמצעותה שולם לחברים הוותיקים קצבת פנסיה חודשית. אולם, עם הפיכת הקיבוץ לקיבוץ מתחדש תוקן תקנון הקיבוץ ברוח הוראות תקנות האגודות השיתופיות (ערבות הדדית בקיבוץ מתחדש), תשס"ו-2005 (להלן: "תקנות ערבות הדדית").
- תקנות ערבות הדדית קובעות חובה על הקיבוץ להבטיח את הספקת צורכי חבריו שבגיל פרישה באופן שערכם הכולל לא יפחת מ"פנסיית הרשם", העומדת כיום על 40% מהשכר הממוצע, כהגדרתו בחוק הביטוח הלאומי (להלן: "פנסיית מטרה"). כך למשל, במקרה בו נוצר פער בין סכום הקצבה לה זכאי החבר מתוך החיסכון הפנסיוני שצבר לבין סכום "פנסיית מטרה", הקיבוץ ישלים את הפער הכספי מתוך הקרן.
- למרות זאת, תקנות ערבות הדדית, לא קובעות מהם הזכויות הפנסיוניות להן זכאי חבר קיבוץ שעוזב את הקיבוץ בטרם הגיעו לגיל פרישה. את המענה נמצא בתוספת הראשונה לתקנות החברות, שם נקבע מהם זכויות חבר שעוזב או יוצא מהקיבוץ.
- בענייננו, החבר מבקש לעזוב את הקיבוץ בטרם הגיעו לגיל פרישה.
- לחבר זכויות שיוך בית המגורים שלו בקיבוץ.
- במשך שנים רבות הפסיק החבר לשלם את תשלומי החובה, החלים עליו, כחבר קיבוץ וכתוצאה מכך קיימים לחבר חובות כלפי הקיבוץ.
- יצוין, כי במשך למעלה מעשור החבר ניהל מאבקים משפטיים מול הקיבוץ בנוגע לזכויותיו. במסגרת הליכים המשפטיים נפסק כי הקיבוץ שילם לחבר תשלום "חלף דמי עזיבה". וכן מתוך דוח יתרות קרן הפנסיה של החבר עולה כי החבר משך מיוזמתו את כספי הפנסיה השייכים לו מקופת הקרן.
תקנון הקיבוץ
- תקנון הקיבוץ קובע (להלן: "התקנון"), כי הקיבוץ מחויב לשלם גמלת פנסיה לכל חבר קיבוץ שהגיע לגיל הפרישה, בהתאם להוראות התקנון ובאופן שלא יפחת מהמתחייב על פי תקנות ערבות הדדית. וכך קובע סעיף סעיף 66א לתקנון הקיבוץ:
"הקיבוץ מחויב לשלם גמלה, בכסף או בשווה כסף, לכל חבר קיבוץ ולכל חברת הקיבוץ שהגיעו לגיל הפרישה, בהתאם להוראות ולתנאים הקבועים בתקנון זה (להלן – הגמלה), ובאופן שלא יפחת מהמתחייב על-פי תקנות האגודות השיתופיות (ערבות הדדית בקיבוץ מתחדש), תשס"ו-2005".
- זאת ועוד, קובע התקנון כי מי שיצא לגמלאות בתקופת הקיבוץ השיתופי או במועד הפיכת הקיבוץ למתחדש עבר את גיל 55 לגברים ו- 52 לשנים וקיים לגביו חשש שלא יצליח לצבור חיסכון פנסיוני, למרות שהחבר מיצה באופן מלא את יכולת העבודה שלו, זכאי לקצבת פנסיה מלאה מהקיבוץ.וכך קובע סעיף 66ב לתקנון.
- כמו כן, הזכות לגמלה פוקעת עם מות החבר או סיום חברותו של החבר בקיבוץ, מכל סיבה שהיא:
- אולם, סעיף 48 לתקנון קבוע כי חבר הנמצא ב"מסלול של עצמאות כלכלית" אינו זכאי לקבל תקציב מהקיבוץ, אינו צובר ותק לצורך חישוב דמי עזיבה, אינו צובר ותק לעניין גמלה ואינו צובר ותק לצורך פדיון דמי עזיבה. כמו כן, רואים חבר שלא העמיד את כל נכסיו ואת כוח עבודתו לטובת הקיבוץ כמי שבחר ב"מסלול של עצמאות כלכלית".
"... חבר הקיבוץ במסלול העצמאות הכלכלית (בתקנון זה – חבר במסלול עצמאות כלכלית), אינו זכאי לקבל תקציב מהקיבוץ, אינו צובר ותק לצורך חישוב דמי עזיבה, אינו צובר ותק לענין זכאות לגמלה (על-פי סעיף 66א לתקנון זה), אינו צובר ותק לצורך פדיון חלף דמי עזיבה כאמור בסעיף 113ג לתקנון זה, ואינו צובר ותק פנסיוני לצורך חישוב תשלומי קצבה...
חבר הקיבוץ, אשר לאחר החלטת האסיפה הכללית על פתיחת מסלול העצמאות הכלכלית, בפועל איננו מעמיד לרשות הקיבוץ את כח עבודתו ואינו מוסר לקיבוץ את נכסיו ו/או הכנסתו, הכל בהתאם ובכפוף ליתר הוראות תקנון זה, רואים אותו כחבר במסלול עצמאות כלכלית".
- גם סעיף 66ה לתקנון קבוע כי השנים בהם נמצא החבר ב"מסלול של עצמאות כלכלית" אינן נצברות בותק לזכאות לקצבת פנסיה ודמי עזיבה:
"מובהר, כי רק ותק שהצטבר במסגרת מסלול של חברות רגיל (להבדיל מוותק שהצטבר במסגרת מסלול של עצמאות כלכלית) יבוא במניין הוותק לצורך חישוב הזכאות לגמלה, כאמור בסעיף 48 לתקנון זה".
- בנוסף, התקנון קובע חובה על החברים במסלול עצמאות כלכלית להסדיר חיסכון פנסיוני שבאמצעותו ישולם בהגעה לגיל הפרישה קצבת פנסיה חודשית (סעיף 66ו' לתקנון). קיום חובה זו הינו תנאי לזכאות לקבלת קצבת גמלה עבור התקופה טרם יציאת החבר למסלול של עצמאות כלכלית.
- קרי, יש לראות את החבר, שכל הידוע לנו אינו עובד בקיבוץ או בחוץ, שמשך את כספי הפנסיה שלו מהקרן הייעודית, כמי שנמצא במסלול של עצמאות כלכלית. לפיכך, החבר אינו צובר ותק הן לעניין הפנסיה והן לעניין דמי העזיבה החל מהמועד בו החל החבר להיות במסלול של עצמאות כלכלית, שהינו מהיום בו הקיבוץ הפך לקיבוץ מתחדש.
- בנוסף על האמור, החבר הינו בעל זכויות שיוך נכס המגורים שלו בקיבוץ. זכות החבר לשיוך נכס מגוריו שלו בקיבוץ מהווה "הטבה" שהקיבוץ מעניק לחבר (סעיף 44א לתקנון). הקיבוץ רשאי לערוך קיזוז בין תשלום דמי עזיבה שקיבל החבר לבין תשלום "חלף דמי עזיבה" ושווי נכס המגורים. כלומר, רשאי הקיבוץ לערוך קיזוז של שווי הנכס וכן תשלום "חלף דמי עזיבה" ששולם לחבר מול דמי העזיבה המגיעים לחבר לפי התוספת הראשונה לתק' החברות. וכך קובע סעיף 44א לתקנון.
ג. תקנות החברות
- התוספת הראשונה לתקנות האגודות השיתופיות (חברות), תשל"ג-1973 (להלן: "כללי עזיבה"), קובעת את זכויות חבר היוצא או מוצא מהקיבוץ שיתופי ומתחדש.
- תקנה 2 לכללי העזיבה קובעת כי כל חבר קיבוץ שעוזב זכאי לקבל מהקיבוץ דמי עזיבה. תקנה 3 קובעת את דרך חישוב דמי העזיבה:
"3. (א) עוזב זכאי לקבל מהקיבוץ דמי עזיבה בסכום המתקבל ממכפלת הסכום הבסיסי במספר שנות הוותק וחלקיות השנה, של העוזב.
(ב) מי שוותקו 8 שנים לפחות זכאי לתוספת ותק בשיעור הנקוב לצד מספר שנותיו המלאות בנספח א' ואולם אם כלל הוותק חלקי שנה נוספים, יהיה זכאי לתוספת לכל תקופת הוותק שלו, בשיעור הממוצע שבין מכפלת החודשים המלאים שצבר, בשיעור התוספת המתייחס לשנה מלאה נוספת ובין מכפלת יתרת החודשים באותה שנה בשיעור התוספת שלצד שנותיו המלאות."
- תקנה 4 לכללי העזיבה קובעת את הכללים לחישוב ותק החבר הזכאי לקבל דמי עזיבה:
4. (א) תקופות אלה יבואו במניין הוותק:
(1) ימי חופשה שעמדו לזכותו של העוזב ברישומי הקיבוץ עד לעזיבתו ובלבד שתקופה כאמור לא תעלה על 60 ימים;
(2) תקופת מועמדות של העוזב בקיבוץ, שבסופה נתקבל לחברות, אך לא תקופת התארחות או ניסיון שקדמה לתקופת המועמדות.
(ב) תקופות אלה לא יבואו במניין הוותק:
(1) תקופה של חופשה מיוחדת;
(2) תקופת שירותו של העוזב בשירות חובה בצבא או בשירות לאומי;
(3) התקופה שאחרי גיל פרישה;
ואולם הקיבוץ יהיה רשאי לקבוע כי התקופות האמורות בפסקאות משנה (1) ו-(2) יבואו במניין חישוב הוותק.
- תקנה 7 לכללי העזיבה קובעת, כי כל חבר שעוזב זכאי לקבל מהקיבוץ קצבה (פנסיה) בנוסף לדמי העזיבה. תקנה 8 קובעת את דרך חישוב הקצבה:
- הקיבוץ ישלם לעוזב, למן הגיעו לגיל פרישה, מדי חודש, עד ה-10 באותו חודש, בעבור החודש שחלף, קצבה בשיעור של 2% ממכפלת הסכום הבסיסי במספר שנות הוותק הפנסיוני וחלקיות השנה שלו ובתוספת הפרשי הצמדה למדד הידוע במועד כל תשלום חודשי לעומת המדד שהיה ידוע במועד העזיבה."
- קרי, התקנות מסמיכות את הקיבוץ המתחדש לקבוע מה הן התקופות אשר לא יבואו במניין הוותק לצורך חישוב דמי עזיבה והקצבה. דהיינו, הוראות סעיפים 48 ו- 66ה לתקנון שהובאו לעיל מתווספות לאמור בחוק ולמעשה החל מהמועד בו הפך הקיבוץ למתחדש, החבר לא צובר ותק לצורך חישוב קצבה פנסיונית ודמי עזיבה.
- תקנה 12 לכללי העזיבה, קובעת כי הקיבוץ רשאי לערוך קיזוז מכל תשלום המגיע לחבר או זכות עתידית, בגין חוב שחב החבר כלפי הקיבוץ:
"12. (א) הקיבוץ רשאי לנכות מכל תשלום המגיע לעוזב על פי כללים אלה כל סכום כסף או שווה כסף שהיה על העוזב להעביר לקיבוץ או שהעוזב חייב לקיבוץ.
(ב) היתה לעוזב, ביום העזיבה, זכות עתידה, וזו, או חלקה, לא הומחתה לקיבוץ או לא הועברה לו באופן אחר, רשאי הקיבוץ לנכות את ערכה הנוכחי של הזכות העתידה שלא הומחתה או הועברה, ואשר יחושב כקבוע בנספח ג', מכל תשלום, לרבות קצבה, המגיע לעוזב על פי כללים אלה; העוזב ימציא לידי הקיבוץ אסמכתאות מעודכנות בדבר היקף הזכות העתידה ופרטיה, וינקוט כל צעד הנדרש לצורך בירור זה .(ג) הוראות סעיף קטן (ב) לא יחולו על זכויות העוזב לקצבאות מהמוסד לביטוח לאומי, משרד הביטחון או קצבת נכות אחרת.
(ד) היה לקיבוץ יסוד סביר להניח כי קיימת זכות עתידה שמידע מלא בעניינה לא הומצא לקיבוץ, ישלם הקיבוץ לעוזב את הסכום שאינו שנוי במחלוקת; היתרה, ככל שמגיעה, תשולם לעוזב לאחר שימציא את מלוא המידע הנדרש לצורך הבירור, כאמור בסעיף קטן (ב).
(ה) הקיבוץ רשאי לנכות את שווי נכסי החבר מדמי העזיבה המגיעים לו.
(ו) לעניין תקנה זו, "זכות עתידה" היא זכות לקבל בעתיד סכומי כסף או שווי כסף בגין כל אחת מאלה:
(1) עבודתו או משלח ידו של העוזב או של בן זוגו שהלך לעולמו והיה חבר בקיבוץ, תוך צבירת הוותק, או של אחד מהם;
(2) הפקדות כספיות שביצע הקיבוץ, לטובת העוזב, לפני העזיבה או לאחריה, לקופת גמל, או תשלומים אחרים בעלי אופי דומה כאשר הזכויות לתשלומים הנובעים מסוג המוצר הפנסיוני רשומות על שם העוזב.
- קרי, בהתאם לסעיף קטן (א) ו- (ה), הקיבוץ רשאי לקזז מדמי העזיבה המגיעים לחבר, את סכום חלף דמי העזיבה שקיבל בעבר, הכספים שיתקבלו ממכירת הבית וכן את שווי זכויות השיוך להם זכאי החבר וסכום החובות שחב החבר כלפי הקיבוץ. בהתאם לסעיף קטן (ב), הקיבוץ רשאי לקזז מקצבת הפנסיה כל זכות עתידה שזכאי החבר לקבל מהקיבוץ (ראו גם בת"א (שלום טב') 64708-07-17 לאה שוורצמן נ' קיבוץ עין גב אגודה שיתופית חקלאית (נבו 30.7.2018)).
ד. סיכום
- לאור כל האמור לעיל, מסקנתו היא שבעבור התקופה שבה הקיבוץ היה שיתופי, נדרש הקיבוץ לשלם לחבר גמלה ודמי עזיבה בהתאם לשנות הותק שצבר החבר (תקנות 2 ו- 8 לכללי העזיבה). את הותק יש לחשב בהתייחס רק לתקופה בה החבר היה בקיבוץ שיתופי, החל מגיל 30 ועד כניסתו למסלול של עצמאות כלכלית והכל בכפוף להוראות סעיף 66ה לתקנון. בהתאם לסעיף 4(ג) לכללי העזיבה וסעיף 48 ו- 66ה לתקנון.
- עבור התקופה בה הקיבוץ הפך לקיבוץ מתחדש והחבר עבר למסלול של עצמאות כלכלית, הקיבוץ אינו נדרש לשלם לחבר גמלת פנסיה ודמי עזיבה. זאת ועוד, בהתאם לתקנון במועד עזיבת החבר את הקיבוץ, פוקעת זכאותו לגמלה מכח תק' הערבות ההדדית והוא זכאי לגמלה רק מכח התוספת הראשונה לתק' החברות.
- באשר לכספים אותם הקיבוץ נדרש לשלם לחבר והכספים שהקיבוץ רשאי לקזז, בהתאם לתקנה 12(א) ו-(ה) רשאי הקיבוץ לקזז מסכום דמי העזיבה שזכאי החבר לקבל את סכום חלף דמי העזיבה ששולם לו בעבר ושווי הטבות שקיבל. דהיינו, סכום שיתקבל ממכירת נכס המגורים של החבר או שווי זכויות שיוך נכס המגורים.
- בהתאם לתקנה 12(ב), רשאי הקיבוץ לקזז מקצבת הפנסיה כל זכות עתידה (כהגדרתה בסעיף 12(ו) לכללי העזיבה) לה זכאי החבר לקבל. קרי, מסכום קצבת הפנסיה על הקיבוץ לקזז את הסכום אותו משך החבר בעבר.
- כמו כן רשאי הקיבוץ לקזז מסכום דמי העזיבה וקצבת הפנסיה את סכום החובות שחב החבר כלפי הקיבוץ.
איתן מימוני, טבק ושות'
משרד עורכי דין