ליעוץ ופרטים נוספים
לכל שאלה חייגו:
03-5629911

זכויות פנסיה של חבר קיבוץ מתחדש היוצא מהקיבוץ

  1.     נתבקשנו לחוות דעתנו בקשר עם זכאותו לפנסיה של חבר קיבוץ המבקש לעזוב את הקיבוץ.

א. רקע עובדתי

  1. בעבר הקיבוץ שגר בו החבר היה קיבוץ שיתופי. בהתאם לתקנות האגודות השיתופיות (חברות), תשל"ג-1973 (להלן: "תקנות החברות") הקיבוץ הקים קרן ייעודית לצבירת כל כספי הפנסיה של החברים שבאמצעותה שולם לחברים הוותיקים קצבת פנסיה חודשית. אולם, עם הפיכת הקיבוץ לקיבוץ מתחדש תוקן תקנון הקיבוץ ברוח הוראות תקנות האגודות השיתופיות (ערבות הדדית בקיבוץ מתחדש), תשס"ו-2005 (להלן: "תקנות ערבות הדדית").
  2. תקנות ערבות הדדית קובעות חובה על הקיבוץ להבטיח את הספקת צורכי חבריו שבגיל פרישה באופן שערכם הכולל לא יפחת מ"פנסיית הרשם", העומדת כיום על 40% מהשכר הממוצע, כהגדרתו בחוק הביטוח הלאומי (להלן: "פנסיית מטרה"). כך למשל, במקרה בו נוצר פער בין סכום הקצבה לה זכאי החבר מתוך החיסכון הפנסיוני שצבר לבין סכום "פנסיית מטרה", הקיבוץ ישלים את הפער הכספי מתוך הקרן.
  3. למרות זאת, תקנות ערבות הדדית, לא קובעות מהם הזכויות הפנסיוניות להן זכאי חבר קיבוץ שעוזב את הקיבוץ בטרם הגיעו לגיל פרישה. את המענה נמצא בתוספת הראשונה לתקנות החברות, שם נקבע מהם זכויות חבר שעוזב או יוצא מהקיבוץ.
  4. בענייננו, החבר מבקש לעזוב את הקיבוץ בטרם הגיעו לגיל פרישה.
  5. לחבר זכויות שיוך בית המגורים שלו בקיבוץ.
  6. במשך שנים רבות הפסיק החבר לשלם את תשלומי החובה, החלים עליו, כחבר קיבוץ וכתוצאה מכך קיימים לחבר חובות כלפי הקיבוץ.
  7. יצוין, כי במשך למעלה מעשור החבר ניהל מאבקים משפטיים מול הקיבוץ בנוגע לזכויותיו. במסגרת הליכים המשפטיים נפסק כי הקיבוץ שילם לחבר תשלום "חלף דמי עזיבה". וכן מתוך דוח יתרות קרן הפנסיה של החבר  עולה כי החבר משך מיוזמתו את כספי הפנסיה השייכים לו מקופת הקרן.

תקנון הקיבוץ

  1. תקנון הקיבוץ קובע (להלן: "התקנון"), כי הקיבוץ מחויב לשלם גמלת פנסיה לכל חבר קיבוץ שהגיע לגיל הפרישה, בהתאם להוראות התקנון ובאופן שלא יפחת מהמתחייב על פי תקנות ערבות הדדית. וכך קובע סעיף סעיף 66א לתקנון הקיבוץ:

"הקיבוץ מחויב לשלם גמלה, בכסף או בשווה כסף, לכל חבר קיבוץ ולכל חברת הקיבוץ שהגיעו לגיל הפרישה, בהתאם להוראות ולתנאים הקבועים בתקנון זה (להלן – הגמלה), ובאופן שלא יפחת מהמתחייב על-פי תקנות האגודות השיתופיות (ערבות הדדית בקיבוץ מתחדש), תשס"ו-2005".

  1. זאת ועוד, קובע התקנון כי מי שיצא לגמלאות בתקופת הקיבוץ השיתופי או במועד הפיכת הקיבוץ למתחדש עבר את גיל 55 לגברים ו- 52 לשנים וקיים לגביו חשש שלא יצליח לצבור חיסכון פנסיוני, למרות שהחבר מיצה באופן מלא את יכולת העבודה שלו, זכאי לקצבת פנסיה מלאה מהקיבוץ.וכך קובע סעיף 66ב לתקנון. 
  2. כמו כן, הזכות לגמלה פוקעת עם מות החבר או סיום חברותו של החבר בקיבוץ, מכל סיבה שהיא:
  3. אולם, סעיף 48 לתקנון קבוע כי חבר הנמצא ב"מסלול של עצמאות כלכלית" אינו זכאי לקבל תקציב מהקיבוץ, אינו צובר ותק לצורך חישוב דמי עזיבה, אינו צובר ותק לעניין גמלה ואינו צובר ותק לצורך פדיון דמי עזיבה. כמו כן, רואים חבר שלא העמיד את כל נכסיו ואת כוח עבודתו לטובת הקיבוץ כמי שבחר ב"מסלול של עצמאות כלכלית".

"... חבר הקיבוץ במסלול העצמאות הכלכלית (בתקנון זה – חבר במסלול עצמאות כלכלית), אינו זכאי לקבל תקציב מהקיבוץ, אינו צובר ותק לצורך חישוב דמי עזיבה, אינו צובר ותק לענין זכאות לגמלה (על-פי סעיף 66א לתקנון זה), אינו צובר ותק לצורך פדיון חלף דמי עזיבה כאמור בסעיף 113ג לתקנון זה, ואינו צובר ותק פנסיוני לצורך חישוב תשלומי קצבה...

חבר הקיבוץ, אשר לאחר החלטת האסיפה הכללית על פתיחת מסלול העצמאות הכלכלית, בפועל איננו מעמיד לרשות הקיבוץ את כח עבודתו ואינו מוסר לקיבוץ את נכסיו ו/או הכנסתו, הכל בהתאם ובכפוף ליתר הוראות תקנון זה, רואים אותו כחבר במסלול עצמאות כלכלית".

  1. גם סעיף 66ה לתקנון קבוע כי השנים בהם נמצא החבר ב"מסלול של עצמאות כלכלית" אינן נצברות בותק לזכאות לקצבת פנסיה ודמי עזיבה:

"מובהר, כי רק ותק שהצטבר במסגרת מסלול של חברות רגיל (להבדיל מוותק שהצטבר במסגרת מסלול של עצמאות כלכלית) יבוא במניין הוותק לצורך חישוב הזכאות לגמלה, כאמור בסעיף 48 לתקנון זה".

  1. בנוסף, התקנון קובע חובה על החברים במסלול עצמאות כלכלית להסדיר חיסכון פנסיוני שבאמצעותו ישולם בהגעה לגיל הפרישה קצבת פנסיה חודשית (סעיף 66ו' לתקנון). קיום חובה זו הינו תנאי לזכאות לקבלת קצבת גמלה עבור התקופה טרם יציאת החבר למסלול של עצמאות כלכלית.
  2. קרי, יש לראות את החבר, שכל הידוע לנו אינו עובד בקיבוץ או בחוץ, שמשך את כספי הפנסיה שלו מהקרן הייעודית, כמי שנמצא במסלול של עצמאות כלכלית. לפיכך, החבר אינו צובר ותק הן לעניין הפנסיה והן לעניין דמי העזיבה החל מהמועד בו החל החבר להיות במסלול של עצמאות כלכלית, שהינו מהיום בו הקיבוץ הפך לקיבוץ מתחדש. 
  3. בנוסף על האמור, החבר הינו בעל זכויות שיוך נכס המגורים שלו בקיבוץ. זכות החבר לשיוך נכס מגוריו שלו בקיבוץ מהווה "הטבה" שהקיבוץ מעניק לחבר (סעיף 44א לתקנון). הקיבוץ רשאי לערוך קיזוז בין תשלום דמי עזיבה שקיבל החבר לבין תשלום "חלף דמי עזיבה" ושווי נכס המגורים. כלומר, רשאי הקיבוץ לערוך קיזוז של שווי הנכס וכן תשלום "חלף דמי עזיבה" ששולם לחבר מול דמי העזיבה המגיעים לחבר לפי התוספת הראשונה לתק' החברות. וכך קובע סעיף 44א לתקנון.

 

ג. תקנות החברות

  1. התוספת הראשונה לתקנות האגודות השיתופיות (חברות), תשל"ג-1973 (להלן: "כללי עזיבה"), קובעת את זכויות חבר היוצא או מוצא מהקיבוץ שיתופי ומתחדש.
  2. תקנה 2 לכללי העזיבה קובעת כי כל חבר קיבוץ שעוזב זכאי לקבל מהקיבוץ דמי עזיבה. תקנה 3 קובעת את דרך חישוב דמי העזיבה:

"3. (א)  עוזב זכאי לקבל מהקיבוץ דמי עזיבה בסכום המתקבל ממכפלת הסכום הבסיסי במספר שנות הוותק וחלקיות השנה, של העוזב.

(ב)  מי שוותקו 8 שנים לפחות זכאי לתוספת ותק בשיעור הנקוב לצד מספר שנותיו המלאות בנספח א' ואולם אם כלל הוותק חלקי שנה נוספים, יהיה זכאי לתוספת לכל תקופת הוותק שלו, בשיעור הממוצע שבין מכפלת החודשים המלאים שצבר, בשיעור התוספת המתייחס לשנה מלאה נוספת ובין מכפלת יתרת החודשים באותה שנה בשיעור התוספת שלצד שנותיו המלאות."

  1. תקנה 4 לכללי העזיבה קובעת את הכללים לחישוב ותק החבר הזכאי לקבל דמי עזיבה:

4. (א) תקופות אלה יבואו במניין הוותק:

(1) ימי חופשה שעמדו לזכותו של העוזב ברישומי הקיבוץ עד לעזיבתו ובלבד שתקופה כאמור לא תעלה על 60 ימים;

(2) תקופת מועמדות של העוזב בקיבוץ, שבסופה נתקבל לחברות, אך לא תקופת התארחות או ניסיון שקדמה לתקופת המועמדות.

(ב) תקופות אלה לא יבואו במניין הוותק:

(1)   תקופה של חופשה מיוחדת;

(2)   תקופת שירותו של העוזב בשירות חובה בצבא או בשירות לאומי;

(3) התקופה שאחרי גיל פרישה;

ואולם הקיבוץ יהיה רשאי לקבוע כי התקופות האמורות בפסקאות משנה (1) ו-(2) יבואו במניין חישוב הוותק.

  1. תקנה 7 לכללי העזיבה קובעת, כי כל חבר שעוזב זכאי לקבל מהקיבוץ קצבה (פנסיה) בנוסף לדמי העזיבה. תקנה 8 קובעת את דרך חישוב הקצבה:
  2. הקיבוץ ישלם לעוזב, למן הגיעו לגיל פרישה, מדי חודש, עד ה-10 באותו חודש, בעבור החודש שחלף, קצבה בשיעור של 2% ממכפלת הסכום הבסיסי במספר שנות הוותק הפנסיוני וחלקיות השנה שלו ובתוספת הפרשי הצמדה למדד הידוע במועד כל תשלום חודשי לעומת המדד שהיה ידוע במועד העזיבה."
  3. קרי, התקנות מסמיכות את הקיבוץ המתחדש לקבוע מה הן התקופות אשר לא יבואו במניין הוותק לצורך חישוב דמי עזיבה והקצבה. דהיינו, הוראות סעיפים 48 ו- 66ה לתקנון שהובאו לעיל מתווספות לאמור בחוק ולמעשה החל מהמועד בו הפך הקיבוץ למתחדש, החבר לא צובר ותק לצורך חישוב קצבה פנסיונית ודמי עזיבה.
  4. תקנה 12 לכללי העזיבה, קובעת כי הקיבוץ רשאי לערוך קיזוז מכל תשלום המגיע לחבר או זכות עתידית, בגין חוב שחב החבר כלפי הקיבוץ:

"12. (א) הקיבוץ רשאי לנכות מכל תשלום המגיע לעוזב על פי כללים אלה כל סכום כסף או שווה כסף שהיה על העוזב להעביר לקיבוץ או שהעוזב חייב לקיבוץ.

(ב) היתה לעוזב, ביום העזיבה, זכות עתידה, וזו, או חלקה, לא הומחתה לקיבוץ או לא הועברה לו באופן אחר, רשאי הקיבוץ לנכות את ערכה הנוכחי של הזכות העתידה שלא הומחתה או הועברה, ואשר יחושב כקבוע בנספח ג', מכל תשלום, לרבות קצבה, המגיע לעוזב על פי כללים אלה; העוזב ימציא לידי הקיבוץ אסמכתאות מעודכנות בדבר היקף הזכות העתידה ופרטיה, וינקוט כל צעד הנדרש לצורך בירור זה .(ג) הוראות סעיף קטן (ב) לא יחולו על זכויות העוזב לקצבאות מהמוסד לביטוח לאומי, משרד הביטחון או קצבת נכות אחרת.

(ד) היה לקיבוץ יסוד סביר להניח כי קיימת זכות עתידה שמידע מלא בעניינה לא הומצא לקיבוץ, ישלם הקיבוץ לעוזב את הסכום שאינו שנוי במחלוקת; היתרה, ככל שמגיעה, תשולם לעוזב לאחר שימציא את מלוא המידע הנדרש לצורך הבירור, כאמור בסעיף קטן (ב).

(ה) הקיבוץ רשאי לנכות את שווי נכסי החבר מדמי העזיבה המגיעים לו.

(ו) לעניין תקנה זו, "זכות עתידה" היא זכות לקבל בעתיד סכומי כסף או שווי כסף בגין כל אחת מאלה:

(1) עבודתו או משלח ידו של העוזב או של בן זוגו שהלך לעולמו והיה חבר בקיבוץ, תוך צבירת הוותק, או של אחד מהם;

(2) הפקדות כספיות שביצע הקיבוץ, לטובת העוזב, לפני העזיבה או לאחריה, לקופת גמל, או תשלומים אחרים בעלי אופי דומה כאשר הזכויות לתשלומים הנובעים מסוג המוצר הפנסיוני רשומות על שם העוזב.

 

  1. קרי, בהתאם לסעיף קטן (א) ו- (ה), הקיבוץ רשאי לקזז מדמי העזיבה המגיעים לחבר, את סכום חלף דמי העזיבה שקיבל בעבר, הכספים שיתקבלו ממכירת הבית וכן את  שווי זכויות השיוך להם זכאי החבר וסכום החובות שחב החבר כלפי הקיבוץ. בהתאם לסעיף קטן (ב), הקיבוץ רשאי לקזז מקצבת הפנסיה כל זכות עתידה שזכאי החבר לקבל מהקיבוץ (ראו גם בת"א (שלום טב') 64708-07-17 לאה שוורצמן נ' קיבוץ עין גב אגודה שיתופית חקלאית (נבו 30.7.2018)).

 

ד. סיכום

  1. לאור כל האמור לעיל, מסקנתו היא שבעבור התקופה שבה הקיבוץ היה שיתופי, נדרש הקיבוץ לשלם לחבר גמלה ודמי עזיבה בהתאם לשנות הותק שצבר החבר (תקנות 2 ו- 8 לכללי העזיבה). את הותק יש לחשב בהתייחס רק לתקופה בה החבר היה בקיבוץ שיתופי, החל מגיל 30 ועד כניסתו למסלול של עצמאות כלכלית והכל בכפוף להוראות סעיף 66ה לתקנון. בהתאם לסעיף 4(ג) לכללי העזיבה וסעיף 48 ו- 66ה לתקנון.
  2. עבור התקופה בה הקיבוץ הפך לקיבוץ מתחדש והחבר עבר למסלול של עצמאות כלכלית, הקיבוץ אינו נדרש לשלם לחבר גמלת פנסיה ודמי עזיבה. זאת ועוד, בהתאם לתקנון במועד עזיבת החבר את הקיבוץ, פוקעת זכאותו לגמלה מכח תק' הערבות ההדדית והוא זכאי לגמלה רק מכח התוספת הראשונה לתק' החברות.
  3. באשר לכספים אותם הקיבוץ נדרש לשלם לחבר והכספים שהקיבוץ רשאי לקזז, בהתאם לתקנה 12(א) ו-(ה) רשאי הקיבוץ לקזז מסכום דמי העזיבה שזכאי החבר לקבל את סכום חלף דמי העזיבה ששולם לו בעבר ושווי הטבות שקיבל. דהיינו, סכום שיתקבל ממכירת נכס המגורים של החבר או שווי זכויות שיוך נכס המגורים.
  4. בהתאם לתקנה 12(ב), רשאי הקיבוץ לקזז מקצבת הפנסיה כל זכות עתידה (כהגדרתה בסעיף 12(ו) לכללי העזיבה) לה זכאי החבר לקבל. קרי, מסכום קצבת הפנסיה על הקיבוץ לקזז את הסכום אותו משך החבר בעבר.
  5. כמו כן רשאי הקיבוץ לקזז מסכום דמי העזיבה וקצבת הפנסיה את סכום החובות שחב החבר כלפי הקיבוץ.  

 

    

        איתן מימוני, טבק ושות'

משרד עורכי דין                                                                                                                                                                         

 

 

חוות דעת - הפעלת שירותי שמירה

התבקשנו לבחון הסבת שירותי השמירה בישוב משירותים המופעלים על ידי חברת שמירה חיצונית לשירותי שמירה המופעלים באמצעות תושבי המושב והאם ניתן לאכוף ולחייב תושבים לקחת חלק בהפעלת שירותי השמירה במושב. להלן חוות דעתנו:

חוות דעת פינוי דחסנים

פינוי אשפה מכוח מכרז

זכות העיון של חברי המליאה בנתוני השכר של עובדי המועצה והתקשרויות עם יועצים

נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לזכותם של חברי המליאה במועצה האזורית לעיין בנתוני השכר של עובדי המועצה בכלל ושל עובדי המועצה הבכירים בפרט וכן בפרטי התקשרויות עם יועצים. להלן חוות דעתנו:

חוק חדש יחייב רשויות מקומיות לשלם לספקים בפרקי זמן מוגדרים

חוק מוסר תשלומים תשע"ז-2017, והשלכותיו על רשויות מקומיות

הרצאה - קבלת תושבים ליישוב, ופרישת חברים מן האגודה הקהילתית

הרצאה מס' 3 בסדרת ההרצאות שהועברה במסגרת הקורס "היבטים בניהול היישוב הכפרי", אשר הועבר ע"י משרדנו בשיתוף תנועת אור ומשרד הכלכלה

הרצאה - דירקטורים, בעלי תפקידים וועדות ביקורת באגודה השיתופית ובועד המקומי

הרצאה מס' 2 בסדרת הרצאות שהועברה במסגרת הקורס "היבטים בניהול היישוב הכפרי", אשר הועבר ע"י משרדנו בשיתוף תנועת אור ומשרד הכלכלה

הרצאה - היישוב כיישות משפטית

הרצאה מס' 1 בסדרת הרצאות שהועברה במסגרת הקורס "היבטים בניהול היישוב הכפרי", אשר הועבר ע"י משרדנו בשיתוף תנועת אור ומשרד הכלכלה

הרצאה - היטל השבחה

הרצאתו של עו"ד איתן מימוני בנושא "היטל השבחה", הועבר בפני מליאת המועצה האזורית מטה אשר ביום 20.2.2017.

הרצאה - היחס בין הועד המקומי והאגודה השיתופית

הרצאה שהועברה ע"י עו"ד תומר טבק בינואר 2017 לעובדי האגף לאיגוד שיתופי במסגרת יום עיון למשרד רשם האגודות השיתופיות

הרצאה- דיני עבודה ודיני מכרזים בועד המקומי ובאגודה השיתופית

הרצאה שהועברה על ידי משרדנו ביולי 2016 במועצה אזורית רמת הנגב.

הרצאה - יישוב סכסוכים בקיבוץ

הועברה בחודש אוקטובר 2013

הרצאה - ועדים מקומיים

הועברה בחודש מרץ 2015

דרכי הגבייה של הועד המקומי

נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לדרכי הגבייה העומדות בפני ועד מקומי רגבה (להלן: "הועד") כנגד תושבים אשר אינם משלמים את מיסי הועד. להלן חוות דעתנו:

הרצאה- השכרת יחידות דיור ביישובים

הרצאה אשר העביר עו"ד איתן מימוני, במסגרת יום עיון בנושא השכרת דירות להנהלות יישובים.

המותר והאסור בחופי הרשות המקומית

נתבקשנו לחוות דעתנו באשר למותר והאסור בחופים אשר בתחומי הרשות המקומית. להלן חוות דעתנו:

זכאות עובד לתשלום עבור תוספת וותק, קרן פנסיה וקרן השתלמות בחופשה ללא תשלום

נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לזכאותו של עובד לתשלומים עבור תוספת וותק, קרן פנסיה וקרן השתלמות, במהלך חופשה ללא תשלום.

כהונת יו"ר הוועד

נתבקשנו להתייחס לסוגיית משך כהונתו של יו"ר הועד באגודה, ולהלן חוות דעתנו:

שאלות ותשובות בעניין גביית חובות מיסי ועד מקומי

נתבקשנו לחוות דעתנו במספר סוגיות הנוגעות לגביית חובות מיסי ועד מקומי. להלן חוות דעתנו:

אחריות חברי ועד הנהלה וחברי ועד מקומי במושב

נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לאחריות המקצועית וחשיפה לתביעות משפטיות של חברי וועד הנהלת האגודה במושב וחברי הועד המקומי במושב, ולהלן חוות דעתנו:

בחירת חברי ועד מקומי

נתבקשנו לחוות דעתנו בנוגע לאופן בחירת חברי ועד מקומי בקבוץ בנסיבות בהן יש צורך במילוי מקום פנוי בוועד, ולהלן חוות דעתנו:

חובת דיווח למשטרה על נהג הסעות ששוחח על תכנים מיניים עם ילדי ההסעה

נתבקשנו לבדוק האם קמה לרשות המקומית חובת דיווח למשטרה על מעשיו של נהג הסעות אשרשוחח עם ילדי ההסעה על עניינים מיניים. להלן חוות דעתנו:

עניינים שונים הנוגעים לישיבות הועד המקומי

נתבקשנו לחוות דעתנו במספר שאלות הנוגעות לנוכחות גורמים שונים בישיבות של הועד המקומי. להלן חוות דעתנו:

ניגוד עניינים – חבר ועד מקומי ועובד מתנ"ס

התבקשנו לחוות דעתנו בשאלה האם קיים ניגוד עניינים בין כהונת חבר ועד המקומי, לבין עבודתו במתנ"ס אשר בשליטה של המועצה האזורית. להלן חוות דעתנו:

ישיבה ראשונה של ועד מקומי ממונה

נתבקשנו לחוות דעתנו בנוגע למספר עניינים הנוגעים ישיבתו הראשונה של ועד מקומי ממונה, ולהלן התייחסותנו:

החלפת נציג היישוב במליאת המועצה האזורית

נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לאופן בו ניתן להחליף את נציב היישוב במליאת המועצה האזורית, האם הדבר בסמכות המועצה או וועד היישוב, וכיצד נקבע מי יימלא את התפקיד. להלן חוות דעתנו:

דיווח נוכחות על ידי עובד

נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לאפשרויות העומדות בפני מעסיק בכל הנוגע לעובדים אשר אינם מחתימים שעון נוכחות (אין מדובר במאגר ביומטרי) ובאשר לעובדים אשר אינם מגישים דו"ח נוכחות (להלן: "העובדים"), ולהלן חוות דעתנו:

כהונת בעלי תפקידים ברשות המקומית ובעמותה עירונית של הרשות

נתבקשנו לחוות דעתנו בנוגע לשאלה, האם חבר מליאת רשות מקומית יכול לכהן כמנכ"ל עמותה עירונית בבעלותה של הרשות, והאם גזבר הרשות רשאי לכהן כגזבר עמותה זו. להלן חוות דעתנו:

זכות עיון במסמכי ועד מקומי

נתבקשנו לחוות דעתנו בנוגע לזכות העיון במסמכי ועד מקומי של תושב היישוב, ולהלן חוות דעתנו:

השכרת שטחי פרסום במבנים ציבוריים על ידי הועד המקומי

נתבקשנו לערוך חוות דעת ביחס לשאלה האם באפשרות ועד מקומי להשכיר שטחי פרסום במבנים ציבוריים באחריותו. להלן חוות דעתנו:

פרישת חברים מן האגודה הקהילתית – סקירה משפטית

להלן סקירה שהכין משרדנו אודות המצב המשפטי באשר לסוגייה של פרישת חברים מן האגודות הקהילתיות, וזאת בעקבות פסק דין אשר ניתן לאחרונה שעסק בנושא בהרחבה:

הפסקת חברותו של חבר שאינו מתגורר בקיבוץ

התבקשנו לחוות דעתנו באשר להפסקת חברותו של חבר קיבוץ, בשל כך שהוא מתגורר בחו"ל ואינו נמצא בקשר עם הקיבוץ. להלן חוות דעתנו:

ייחוס חובות האגודה לחברי האגודה בקיבוץ

נתבקשנו לחוות דעתנו בנוגע לשאלת אחריות חברי אגודה שיתופית קהילתית בקיבוץ (להלן: "האגודה") ביחס לחובותיה של האגודה וכן בנוגע לנוהל פירעון חוב האגודה במקרה בו חברי האגודה אינם בעלי אחריות אישית לחובותיה.

הקלטות ישיבת מליאת המועצה האזורית

נתבקשנו להתייחס לתיקון לצו המועצות המקומיות(מועצות אזוריות), הנוגע לחובה להקלטת ישיבות מליאת המועצה, ולהלן התייחסותנו:

אספקת מזון למוסדות חינוך

נתבקשנו לחוות דעתנו בקשר עם חובת אגודה קהילתית לרכוש מזון המיועד למוסדות חינוך שונים בתחומיה המנוהלים על ידה, מספק מזון בעל רישיון עסק.

חניית קרוואנים בחוף

נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לשאלה – האם מותר להחנות קרוואנים בשטח המיועד לחניה לחוף. להלן חוות דעתנו:

התנהלות ועד מקומי

נתבקשנו לחוות דעתנו בנוגע ליחסי הועד מקומי עם האגודה השיתופית חקלאית ועם האגודה הקהילתית, וכן באשר לאפשרות של עובד המועצה לכהן כחבר ועדת ביקורת של ועד מקומי. ולהלן חוות דעתנו:

זהות ועדים בין ועד האגודה לועד המקומי – יו"ש

נתבקשנו לחוות דעתנו באשר למספר שאלות הנוגעות לסוגיית זהות הוועדים בין ועד מקומי לבין אגודה קהילתית (להלן: "האגודה") המצויים בשטחי יהודה ושומרון. להלן חוות דעתנו.

הקמת מערכת סולארית על גגות בשטחי מקרקעין אשר ניתנה בהם זכות שימוש

נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לאפשרות להקים מערכת סולארית על גגות שטחי מקרקעין אשר ניתנה בהם זכות הרשאה. להלן חוות דעתנו:

חבר ועד מקומי הנעדר מישיבות הועד

נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לדינו של חבר ועד מקומי, אשר איננו משתתף בישיבות ועד, האם יו"ר הועד המקומי מוסמך לפטרו ולפנות למועמד הבא אחריו בתור באותה רשימה? להלן חוות דעתנו:

דו"ח ועדת ביקורת של הועד המקומי

התייחסות לדו"ח ועדת הביקורת של הועד המקומי.

בחינת מכתבי פרישה מהאגודה

נתבקשנו לחוות דעתנו לגבי תקינותם של מכתבי פרישה מאגודה קהילתית אשר שלחו מספר חברי אגודה. להלן התייחסותנו:

האיזון בין ועדת הביקורת של הועד המקומי לבין הועד המקומי

נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לאיזון הנכון בין רצונה של ועדת הביקורת של הועד המקומי לבצע את עבודתה, לבין הפגיעה הנגרמת ביכולת התפקוד של הועד המקומי. להלן התייחסותנו:

מיסי קהילה ביישוב

נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לסוגיה של הטלת וגביית התשלומים ביישוב קהילתי. להלן התייחסותנו:

האצלת סמכויות לועד המקומי

נתבקשנו לחוות דעתנו באשר למשמעות האצלת סמכויות מן המועצה לועד המקומי והאם יש במהלך זה כדי לחשוף את חברי הועד לתביעות משפטיות מן הגורמים השונים. להלן התייחסותנו:

אחריותם האישית של בעלי התפקידים באגודה

נתבקשנו לחוות דעתנו בשאלה - באילו מקרים תחול אחריות אישית על בעלי התפקידים באגודה ומה ניתן לעשות בכדי להבטיח כיסוי ביטוחי לבעלי התפקידים? ולהלן חוות דעתנו:

השכרת המרכז הקהילתי לצורך עריכת אירועים שונים

נתבקשנו לערוך חוות דעת ביחס למספר שאלות בנוגע להשכרת מרכז קהילתי ביישוב לצורך השכרתו מעת לעת לצורך אירועים שונים (להלן: "המרכז" ו-"היישוב" בהתאמה). בין היתר נשאלנו האם ניתן להשכיר מוסד ציבורי לגוף/אדם פרטי, מהי אחריות המוסד למתרחש בתחומו במצב דברים זה וכן מהו הדין בנוגע למזון אשר יוגש באירוע ואופן שמירתו. להלן חוות דעתנו:

הרצאה - תקנות הערבות ההדדית

הועברה בחודש אוקטובר 2013

רישום תלמידים

נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לסוגיות העולות מתוך מנגנון העברת תלמידים המתגוררים בשטחה של רשות מקומית, מחטיבת ביניים אזורית אחת לחטיבת ביניים אזורית אחרת, ולהלן חוות דעתנו:

התחייבויות הקיבוץ כלפי גורם מממן- דירות החברים

נתבקשנו לחוות דעתנו בדבר ההיבטים השונים הקשורים בחברי קיבוץ, המבקשים לבנות בית מגורים בקיבוץ בהתאם להחלטות שיוך הדירות.

היקף העסקה- סייעת רפואית

נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לאפשרותה של רשות מקומית להעסיק סייעת רפואית המלווה ילד בעל צרכים רפואיים ייחודיים (עד כדי סכנת חיים), במשך 6 ימים בשבוע, בהתאם לשעות הלימודים באותו מוסד חינוכי, וכן כיצד ביכולתה לפעול במקרה של סירוב מצד הסייעת הרפואית לעבוד בהתאם להיקף המשרה הנדרש, ולהלן חוות דעתנו:

העסקת קרובי משפחה בבית ספר

נתבקשנו על ידך לחוות דעתנו בנוגע להמשך העסקת מזכירה בבית ספר יסודי רשמי באמצעות רשות מקומית, אשר בעלה הינו מנהל בית הספר המועסק על ידי משרד החינוך, ולהלן חוות דעתנו:

הצבת מצלמות בכניסה ליישובים לצורך שימוש כראייה משפטית

האם לצורך שימוש בצילום כראייה משפטית, בקרות אירוע, מוטלת חובה על הישובים אשר בתחום מועצה האזורית להתריע בפני הנכנסים והיוצאים מיישובי המועצה, כי מוצבת מצלמה המתעדת את מעשיהם?

השכרת המרכז הקהילתי לצורך עריכת אירועים שונים

נתבקשנו לערוך חוות דעת ביחס למספר שאלות בנוגע להשכרת מרכז קהילתי ביישוב לצורך השכרתו מעת לעת לצורך אירועים שונים. בין היתר נשאלנו האם ניתן להשכיר מוסד ציבורי לגוף/אדם פרטי, מהי אחריות המוסד למתרחש בתחומו במצב דברים זה וכן מהו הדין בנוגע למזון אשר יוגש באירוע ואופן שמירתו. להלן חוות דעתנו:

חובת החזקת גני הילדים ביישוב

נתבקשנו לחוות דעתנו ביחס לשאלה האם חלה על היישוב חובה להמשיך ולדאוג להחזקת גני הילדים (מעל גיל 3) בתחומו.

גביית תשלום גני ילדים

נתבקשנו לחוות דעתנו בעניין תוקפה החוקי של ההחלטה על הקמת גן יישובי, נוסף על מערכת הגנים המתוקצבת על ידי משרד החינוך, וכן גביית תשלומים מעבר לקבוע בחוזר מנכ"ל משרד החינוך, באגודה אגודה שיתופית חקלאית להתיישבות קהילתית בע"מ מסוג יישוב קהילתי

הרחבת היקף עבודות במבנה המועצה האזורית

האם מועצה אזורית יכולה להרחיב היקפן של עבודות בנייה באמצעות אותו הקבלן או שמא יש צורך בעריכת מכרז חדש?

מדריך למועמד לבחירות לראשות עירייה

מטרתו של מדריך זה הינה להקל במעט את ההתמודדות עם סבך החוקים והתקנות, להבדיל בין עיקר וטפל, ולפרוש את המידע המשפטי הראשוני לו אתה זקוק בדרכך.

תעמולת בחירות אסורה באמצעות שימוש בעיתון רשות מקומית

האם פרסום בעיתון רשות מקומית מהווה הפרה של חוק הבחירות (דרכי תעמולה), תשי"ט-1959? מהן הדרכים לתקוף או למנוע את הוצאת העיתון המפר?

סמכות הועד המקומי להתקין פסי האטה

האם החלטת הוועד המקומי בקשר להצבת פסי האטה בכניסה ליישוב הינה חוקית?

סמכות וועד ממונה באגודה שיתופית ביחס לאסיפה הכללית

האם וועד שמונה ע"י רשם האגודות השיתופיות באגודה שיתופית, רשאי לאשר תקציבים ומאזנים וכן קבלת חברים לאגודה ללא אישור האסיפה הכללית של האגודה?

יצירת קשר

השאירו פרטיכם ונחזור אליכם בהקדם: