חוות דעת: נזילת מים- אחריות לתיקון ותעריפים לחיוב
נתבקשנו לחוות דעתנו בקשר עם התעריף בגין נזילת מים, אשר מושב עובדים בארץ (להלן: "המושב") רשאי להחיל על תושב ההרחבה במושב (להלן: "הצרכן"). כן נתבקשנו לבחון על מי מוטלת האחריות לנזילות לאחר דיווח אודות נזילה לצרכן. להלן חוות דעתנו.
א. רקע עובדתי
1. המושב משמש ספק מים לחברי ותושבי המושב וההרחבה. במסגרת תפקידו זה, מספק המושב בין היתר, מים לצריכה ביתית, חקלאית, צורכי גינון ציבורי ועוד.
2. במושב מותקנת מערכת קריאה מרחוק של מוני המים הביתיים והחקלאיים המאפשרת ביקורת בזמן אמת של שימוש במים וכן בקרת דליפות ונזילות אפשריות. בכל מקרה בו באחד מן המונים הפרטיים מזוהה נזילה או חשד לה, נעשה דיווח לצרכן על מנת שיבדוק את מקור הנזילה ויתקנה.
3. מן המידע אשר נמסר לנו, המערכת התריעה אודות נזילה בביתו של הצרכן. בהתאם, דווח לצרכן על דליפה במשך מספר שבועות אשר במהלכם, החליף הצרכן חלק ממערכת המים בתחומי הרשות הפרטית שלו, דבר שהביא להפסקת הנזילה.
4. במסגרת דרישת תשלום מן הצרכן, נשאלנו האם יש לחייבו עבור צריכת המים כאמור בתעריף הרגיל, היינו לפי הכמות המוכרת לחיוב לנפש לחודש או בתעריף הגבוה החל על צריכת מים מעבר לצריכה בכמות המוכרת.
5. לפיכך, נתבקשנו לבחון מהן הוראות החוק בקשר עם חיוב הצרכן בגין הנזילה כאמור ועל מי מוטלת האחריות לתקינות מערכת המים הביתית. בנוסף, נשאלנו האם לאור שליחת הודעה לצרכן אודות נזילה באמצעות מערכת הקריאה מרחוק, עוברת האחריות אל הצרכן במובן שיש לחייבו בגין המים שנזלו בתעריף לצריכה מעבר לכמות המוכרת (תעריף גבוה) או שיש לחייבו בתעריף כמות מוכרת (תעריף נמוך).
ב. מסגרת משפטית ומתווה מוצע
ב.1. תעריף בגין נזילה
- כללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים), תשנ"ד-1994 (להלן: "כללי הספקים") מסדירים את אספקת המים של ספקים מקומיים מבחינת התעריפים הנגבים, אחזקת מערכות מים וביוב ועוד. נראה כי המושב מהווה ספק מים מקומי בהתאם להגדרתו בכללים אלו:
"ספק מקומי"- עיריה, מועצה מקומית לרבות מועצה אזורית, ועד מקומי, איגוד ערים, תאגיד או אגודה שיתופית המספקת מים לצרכניה ולרבות מי שפועל בתחומה כולו או חלקו, לעניין הספקת מים ומעט חברה.
- סעיף 2(א) לכללי הספקים קובע כי לא ייגבה תשלום עבור אספקת מים אלא לפי הוראות הכללים. ואולם, בסעיף 2(ב)(2) מוחרגת תחולת כללי הספקים מספק מקומי שהינו יישוב מתוכנן והסעיף מחיל על יישובים מתוכננים רק את התעריפים המירביים לצריכה ביתית. וכלשון הסעיף:
"כללים אלה, למעט סעיפים 4א ו-4ב ולמעט חיוב מרבי לצרכן, לא יחולו, לעניין המים המסופקים ביישוב מתוכנן כהגדרתו בכללי המים (השימוש במים באזור קיצוב), התשל"ו-1976; ואולם לבקשת ספק מקומי שהוא אגודה שיתופית, מועצת הרשות הממשלתית רשאית לקבוע תעריף אחר אם שוכנעה כי אין בתעריפים כאמור, להבטיח כי הספק ימלא את חובותיו למתן שירותי המים או הביוב, וזאת לא כתוצאה ממעשה או מחדל שלו; קביעת המועצה לפי סעיף זה תיעשה לאחר התייעצות עם רשם האגודות השיתופיות כמשמעותו בפקודת האגודות השיתופיות ולאחר שנתנה לצרכני הספק הזדמנות להשמיע את טענותיהם ותפורסם באתר האינטרנט של הרשות הממשלתית; לעניין פסקה זו, "חיוב מרבי לצרכן" – החיוב שישלם צרכן של ספק מקומי, שאינו עולה על מכפלת כמות המים שצרך בתעריפים הקבועים בסעיפים 4(1.1) ו-4(1.2), לפי העניין."
- יישוב מתוכנן הוא יישוב הכלול ברשימת יישובים אשר הוכרו כיישובים מתוכננים על ידי שר החקלאות החתומה על ידו ומופקדת ברשות הממשלתית למים וביוב (להלן: "רשות המים"). המושב מופיע ברשימה זו ולפיכך הינו ספק מקומי שהוא יישוב מתוכנן (להלן: "ספק מתוכנן").
- מסתמן כי לאור החרגת ספק מתוכנן מתחולת כללי הספקים ולאור היעדר הסדרה של תעריפים ונהלים במקרי נזילות בדבר חקיקה אחר, קיימת לאקונה (חסר חקיקתי) או חוסר הסדרה מכוון לעניין ספק מתוכנן. זאת ועוד, מבירור שערך משרדנו מול חטיבת האסדרה ברשות המים, עולה כי אכן אין בנמצא הסדרה של הנושא ורשות המים אף נמצאת בימים אלו בהליך הסדרת הכללים אשר יחולו על ספקים מתוכננים.
- הננו רואים כי המדובר במקרה ייחודי שכן כאמור, אין מסגרת מסודרת בכללי המים או בחקיקה אחרת אשר ניתן להחיל על ספקים מתוכננים.
- יחד עם זאת, עמדתה הלא רשמית של רשות המים בקשר עם התנהלות ספקים מתוכננים, היא כי אי תחולת הכללים על ספק מתוכנן משמעותה כי הספק אינו מחוייב לעמוד בתנאים הקבועים בכללי הספקים. מכאן, שספק מתוכנן רשאי לבחור לאמץ את התנאים וההסדרים הקבועים בכללים כאמור ונראה כי זוהי הדרך המומלצת.
להלן נסקור את ההסדר הקבוע בכללי הספקים באשר לנזילות במערכת המים:
- סעיף 4(5.3) לכללים (להלן: "סעיף הנזילה") קובע כי מקום שנתגלתה בנכס נזילה סמויה של מים ברשת הפרטית של הנכס, על הספק להעריך את הצריכה הממוצעת בנכס בתקופה המקבילה בשנה הקודמת או במשך השנה השוטפת, לפי בחירתו (להלן: "צריכה ממוצעת").
- בעד צריכה ממוצעת זו יש לחייב את הצרכן לפי התעריפים הקבועים בכללי הספקים. בענייננו, נראה כי החיוב בגין הצריכה הממוצעת יהא בהתאם לתעריף הרגיל לכמות מים מוכרת.
- בעד מים שכתוצאה מהנזילה הסמויה, לא נעשה בהם שימוש מעבר לצריכה הממוצעת, נקבע כי יש לחייב לפי התעריף הקבוע בסעיף 7(3)(ב) בפסקת משנה 3.1.1.2 בכללי המים (תעריפים למים המסופקים מאת מקורות), התשמ"ז-1987 (להלן: "כללי מקורות") היינו 5.553 ₪ למ"ק (להלן: "תעריף נזילה").
- יש לציין כי בכללי הספקים נקבע בסיפת סעיף 3 כי כאשר נקבעו בכללים תעריפים בדרך של הפניה לתעריפים שאינם נקובים בכללים או רכיבים בתעריפים, הקבועים בדבר חקיקה אחר, ייווסף להם סכום בגובה המע"מ, ככל שלא נכלל באותו דבר חקיקה אחר חיוב במע"מ.
- כאמור בענייננו סעיף הנזילה אכן מפנה לדבר חקיקה אחר, הוא כללי מקורות. בכללי מקורות נקבע כי התעריפים הנקובים בהם אינם כוללים מע"מ למעט אם נקבע אחרת, כאשר הוראות ס"ק 3.1.1.2 אינן כוללות חיוב במע"מ.
- לאור האמור לעיל עולה, כי יש להוסיף מע"מ לתעריף לחיוב בגין נזילות. מסקנה זו מתיישבת עם המצב הנהוג במושב כיום, בו כפי שנמסר לנו, מנפיק המושב חשבוניות לחברים אשר כוללות חיוב בגין מע"מ.
- בהקשר זה יודגש, כי סעיף הנזילה מגביל את ההסדר כאמור לשתי תקופות חשבון בלבד ורק לאחר שהצרכן המציא לספק הוכחה על תיקון הנזילה הסמויה.
- יש להדגיש כי בהחלתו את ההסדר אשר פורט בסעיפים 12-18 לעיל (להלן: "נוהל נזילה"), על הספק לנהוג בשוויוניות כלפי כל צרכניו ואל לו להפלות ביניהם.
ב.2. תחולת נוהל נזילה
- בקובעו תעריף מופחת בגין נזילות סמויות, להבדיל מתעריף מלא או פטור מלא, נוהל הנזילה מגלם בתוכו את נקודת האיזון לחלוקת האחריות בין הצרכן ובין ספק המים.
- זאת, הואיל ואף לאחר שנודע לצרכן אודות הנזילה האפשרית, עליו לבדוק ולשלול גורמים אחרים בעטיים צריכת המים חורגת מן הרגיל וככל שבדיקה זו לא הסבירה את צריכת המים הגבוהה, עליו לאתר ולתקן את הנזילה, דבר העלול לארוך זמן רב.
- יוער כי אין נראה זה סביר, להקציב לצרכן תקופה של ימים ספורים על מנת לאתר ולתקן את הנזילה וכי בנסיבות המקרה, הצרכן אכן ניסה לאתר את הנזילה במשך זמן רב ומשלא עלה בידו לעשות זאת, נאלץ להחליף חלק במערכת המים שלו.
- בנוסף, יש לזכור כי הזכאות לתעריף הנזילה אשר מותנית באיתור הנזילה ותיקונה, מוגבלת לשתי תקופות חיוב רצופות בלבד. לפיכך, נראה כי הן במצב בו הצריכה מעבר לצריכה בכמות המוכרת היתה מועטה והן במצב בו צריכה כאמור היתה רבה, כאשר הצריכה נבעה מנזילה ולא משימוש בפועל יש לחייב את הצרכן בתעריף הנזילה.
- וראו לעניין זה את אשר נקבע בת"א (נצ') 10120-11-11 פניציה אמריקה-ישראל (זכוכית שטוחה) בע"מ נ' מי-נע חברת המים והביוב של נצרת עילית בע"מ, בעניין סעיף 25(ג) לכללי תאגידי מים וביוב (חישוב עלות שירותי מים וביוב והקמת מערכת מים או ביוב), תש"ע-2009, אשר בנוסחו הקודם קבע תנאים זהים לאלו שנקבעו בסעיף הנזילה בקשר עם מתן תעריף מופחת בגין נזילת מים:
"התנאים והמגבלות הקבועים בסעיף 25(ג) כתנאי לזכאות לתעריף המופחת, לא זו בלבד שאינם מעודדים התנהגות אדישה ורשלנית כלפי נזילות ובזבוז מים, אלא מהווים תמריץ לצרכן לפעול לאיתור הנזילה ולתיקונה במהירות האפשרית, על מנת להימנע מתשלום עבור מים שלא נצרכו על ידו בפועל, הגם שמדובר בתעריף מופחת".
ב.3. אחריות לתקינות מערכת המים הביתית
- למען הסר ספק יצויין, כי בנוגע לשאלת האחריות לתקינות מערכת המים ובכלל זה לעניין נזילות, הוראות חוק המים, תשי"ט-1959, קובעות כי אדם חייב להחזיק את מתקני המים שברשותו במצב תקין כדי למנוע בזבוז מים (סעיף 9(2)).
- עוד יש לציין את הוראות חוק העזר של המועצה האזורית בתחומה נמצא המושב, קובעות כי תיקונה של רשת פרטית ייעשה ע"י בעל הנכס ועל חשבונו וכי עליה להיות מתוחזקת במצב תקין ע"י הצרכן ועל חשבונו, להנחת דעתו של מנהל המים של המועצה.
ג. סיכום והמלצות
- מסתמן כי נכון למועד זה, בכל הנוגע לספקים מתוכננים אין הסדרה בכללים או בחקיקה לעניין התנהלות במקרי נזילות.
- עד למועד פרסום הנחייה מתאימה ע"י רשות המים המסדירה את התנהלות ספקים מתוכננים, מומלץ לפעול על פי כללי הספקים המקומיים לעניין נזילות.
- כללים אלו קובעים נוהל נזילה לפיו בגין צריכה בכמות ממוצעת, הדומה לצריכה במהלך השנה או בתקופה המקבילה בשנה הקודמת, יחוייב הצרכן בתעריף הרגיל. בגין צריכת מים כתוצאה מנזילה יחוייב הצרכן בתעריף של 5.553 ₪ למ"ק ועל תעריף זה יתווסף מע"מ.
- מומלץ כאמור, לקבל אסמכתא על תיקון הנזילה מן הצרכן ולהגביל את החיוב בתעריף נזילה לשתי תקופות חיוב.
תעריף מירבי לצריכה בכמות המוכרת הוא 4.697 ₪ למ"ק. תעריף מירבי מעבר לצריכה בכמות המוכרת הוא 9.19 ₪ למ"ק.
התבקשנו לבחון הסבת שירותי השמירה בישוב משירותים המופעלים על ידי חברת שמירה חיצונית לשירותי שמירה המופעלים באמצעות תושבי המושב והאם ניתן לאכוף ולחייב תושבים לקחת חלק בהפעלת שירותי השמירה במושב.
להלן חוות דעתנו:
נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לזכותם של חברי המליאה במועצה האזורית לעיין בנתוני השכר של עובדי המועצה בכלל ושל עובדי המועצה הבכירים בפרט וכן בפרטי התקשרויות עם יועצים. להלן חוות דעתנו:
חוק מוסר תשלומים תשע"ז-2017, והשלכותיו על רשויות מקומיות
הרצאה מס' 3 בסדרת ההרצאות שהועברה במסגרת הקורס "היבטים בניהול היישוב הכפרי", אשר הועבר ע"י משרדנו בשיתוף תנועת אור ומשרד הכלכלה
הרצאה מס' 2 בסדרת הרצאות שהועברה במסגרת הקורס "היבטים בניהול היישוב הכפרי", אשר הועבר ע"י משרדנו בשיתוף תנועת אור ומשרד הכלכלה
הרצאה מס' 1 בסדרת הרצאות שהועברה במסגרת הקורס "היבטים בניהול היישוב הכפרי", אשר הועבר ע"י משרדנו בשיתוף תנועת אור ומשרד הכלכלה
הרצאתו של עו"ד איתן מימוני בנושא "היטל השבחה", הועבר בפני מליאת המועצה האזורית מטה אשר ביום 20.2.2017.
הרצאה שהועברה ע"י עו"ד תומר טבק בינואר 2017 לעובדי האגף לאיגוד שיתופי במסגרת יום עיון למשרד רשם האגודות השיתופיות
הרצאה שהועברה על ידי משרדנו ביולי 2016 במועצה אזורית רמת הנגב.
הועברה בחודש אוקטובר 2013
נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לדרכי הגבייה העומדות בפני ועד מקומי רגבה (להלן: "הועד") כנגד תושבים אשר אינם משלמים את מיסי הועד. להלן חוות דעתנו:
הרצאה אשר העביר עו"ד איתן מימוני, במסגרת יום עיון בנושא השכרת דירות להנהלות יישובים.
נתבקשנו לחוות דעתנו באשר למותר והאסור בחופים אשר בתחומי הרשות המקומית. להלן חוות דעתנו:
נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לזכאותו של עובד לתשלומים עבור תוספת וותק, קרן פנסיה וקרן השתלמות, במהלך חופשה ללא תשלום.
נתבקשנו להתייחס לסוגיית משך כהונתו של יו"ר הועד באגודה, ולהלן חוות דעתנו:
נתבקשנו לחוות דעתנו במספר סוגיות הנוגעות לגביית חובות מיסי ועד מקומי. להלן חוות דעתנו:
נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לאחריות המקצועית וחשיפה לתביעות משפטיות של חברי וועד הנהלת האגודה במושב וחברי הועד המקומי במושב, ולהלן חוות דעתנו:
נתבקשנו לחוות דעתנו בנוגע לאופן בחירת חברי ועד מקומי בקבוץ בנסיבות בהן יש צורך במילוי מקום פנוי בוועד, ולהלן חוות דעתנו:
נתבקשנו לבדוק האם קמה לרשות המקומית חובת דיווח למשטרה על מעשיו של נהג הסעות אשרשוחח עם ילדי ההסעה על עניינים מיניים. להלן חוות דעתנו:
נתבקשנו לחוות דעתנו במספר שאלות הנוגעות לנוכחות גורמים שונים בישיבות של הועד המקומי. להלן חוות דעתנו:
התבקשנו לחוות דעתנו בשאלה האם קיים ניגוד עניינים בין כהונת חבר ועד המקומי, לבין עבודתו במתנ"ס אשר בשליטה של המועצה האזורית. להלן חוות דעתנו:
נתבקשנו לחוות דעתנו בנוגע למספר עניינים הנוגעים ישיבתו הראשונה של ועד מקומי ממונה, ולהלן התייחסותנו:
נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לאופן בו ניתן להחליף את נציב היישוב במליאת המועצה האזורית, האם הדבר בסמכות המועצה או וועד היישוב, וכיצד נקבע מי יימלא את התפקיד. להלן חוות דעתנו:
נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לאפשרויות העומדות בפני מעסיק בכל הנוגע לעובדים אשר אינם מחתימים שעון נוכחות (אין מדובר במאגר ביומטרי) ובאשר לעובדים אשר אינם מגישים דו"ח נוכחות (להלן: "העובדים"), ולהלן חוות דעתנו:
נתבקשנו לחוות דעתנו בנוגע לשאלה, האם חבר מליאת רשות מקומית יכול לכהן כמנכ"ל עמותה עירונית בבעלותה של הרשות, והאם גזבר הרשות רשאי לכהן כגזבר עמותה זו. להלן חוות דעתנו:
נתבקשנו לחוות דעתנו בנוגע לזכות העיון במסמכי ועד מקומי של תושב היישוב, ולהלן חוות דעתנו:
נתבקשנו לערוך חוות דעת ביחס לשאלה האם באפשרות ועד מקומי להשכיר שטחי פרסום במבנים ציבוריים באחריותו. להלן חוות דעתנו:
להלן סקירה שהכין משרדנו אודות המצב המשפטי באשר לסוגייה של פרישת חברים מן האגודות הקהילתיות, וזאת בעקבות פסק דין אשר ניתן לאחרונה שעסק בנושא בהרחבה:
התבקשנו לחוות דעתנו באשר להפסקת חברותו של חבר קיבוץ, בשל כך שהוא מתגורר בחו"ל ואינו נמצא בקשר עם הקיבוץ. להלן חוות דעתנו:
נתבקשנו לחוות דעתנו בנוגע לשאלת אחריות חברי אגודה שיתופית קהילתית בקיבוץ (להלן: "האגודה") ביחס לחובותיה של האגודה וכן בנוגע לנוהל פירעון חוב האגודה במקרה בו חברי האגודה אינם בעלי אחריות אישית לחובותיה.
נתבקשנו להתייחס לתיקון לצו המועצות המקומיות(מועצות אזוריות), הנוגע לחובה להקלטת ישיבות מליאת המועצה, ולהלן התייחסותנו:
נתבקשנו לחוות דעתנו בקשר עם חובת אגודה קהילתית לרכוש מזון המיועד למוסדות חינוך שונים בתחומיה המנוהלים על ידה, מספק מזון בעל רישיון עסק.
נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לשאלה – האם מותר להחנות קרוואנים בשטח המיועד לחניה לחוף. להלן חוות דעתנו:
נתבקשנו לחוות דעתנו בנוגע ליחסי הועד מקומי עם האגודה השיתופית חקלאית ועם האגודה הקהילתית, וכן באשר לאפשרות של עובד המועצה לכהן כחבר ועדת ביקורת של ועד מקומי. ולהלן חוות דעתנו:
נתבקשנו לחוות דעתנו באשר למספר שאלות הנוגעות לסוגיית זהות הוועדים בין ועד מקומי לבין אגודה קהילתית (להלן: "האגודה") המצויים בשטחי יהודה ושומרון. להלן חוות דעתנו.
נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לאפשרות להקים מערכת סולארית על גגות שטחי מקרקעין אשר ניתנה בהם זכות הרשאה. להלן חוות דעתנו:
נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לדינו של חבר ועד מקומי, אשר איננו משתתף בישיבות ועד, האם יו"ר הועד המקומי מוסמך לפטרו ולפנות למועמד הבא אחריו בתור באותה רשימה? להלן חוות דעתנו:
התייחסות לדו"ח ועדת הביקורת של הועד המקומי.
נתבקשנו לחוות דעתנו לגבי תקינותם של מכתבי פרישה מאגודה קהילתית אשר שלחו מספר חברי אגודה. להלן התייחסותנו:
נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לאיזון הנכון בין רצונה של ועדת הביקורת של הועד המקומי לבצע את עבודתה, לבין הפגיעה הנגרמת ביכולת התפקוד של הועד המקומי. להלן התייחסותנו:
נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לסוגיה של הטלת וגביית התשלומים ביישוב קהילתי. להלן התייחסותנו:
נתבקשנו לחוות דעתנו באשר למשמעות האצלת סמכויות מן המועצה לועד המקומי והאם יש במהלך זה כדי לחשוף את חברי הועד לתביעות משפטיות מן הגורמים השונים. להלן התייחסותנו:
נתבקשנו לחוות דעתנו בשאלה - באילו מקרים תחול אחריות אישית על בעלי התפקידים באגודה ומה ניתן לעשות בכדי להבטיח כיסוי ביטוחי לבעלי התפקידים? ולהלן חוות דעתנו:
נתבקשנו לערוך חוות דעת ביחס למספר שאלות בנוגע להשכרת מרכז קהילתי ביישוב לצורך השכרתו מעת לעת לצורך אירועים שונים (להלן: "המרכז" ו-"היישוב" בהתאמה). בין היתר נשאלנו האם ניתן להשכיר מוסד ציבורי לגוף/אדם פרטי, מהי אחריות המוסד למתרחש בתחומו במצב דברים זה וכן מהו הדין בנוגע למזון אשר יוגש באירוע ואופן שמירתו. להלן חוות דעתנו:
הועברה בחודש אוקטובר 2013
נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לסוגיות העולות מתוך מנגנון העברת תלמידים המתגוררים בשטחה של רשות מקומית, מחטיבת ביניים אזורית אחת לחטיבת ביניים אזורית אחרת, ולהלן חוות דעתנו:
נתבקשנו לחוות דעתנו בדבר ההיבטים השונים הקשורים בחברי קיבוץ, המבקשים לבנות בית מגורים בקיבוץ בהתאם להחלטות שיוך הדירות.
נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לאפשרותה של רשות מקומית להעסיק סייעת רפואית המלווה ילד בעל צרכים רפואיים ייחודיים (עד כדי סכנת חיים), במשך 6 ימים בשבוע, בהתאם לשעות הלימודים באותו מוסד חינוכי, וכן כיצד ביכולתה לפעול במקרה של סירוב מצד הסייעת הרפואית לעבוד בהתאם להיקף המשרה הנדרש, ולהלן חוות דעתנו:
נתבקשנו על ידך לחוות דעתנו בנוגע להמשך העסקת מזכירה בבית ספר יסודי רשמי באמצעות רשות מקומית, אשר בעלה הינו מנהל בית הספר המועסק על ידי משרד החינוך, ולהלן חוות דעתנו:
האם לצורך שימוש בצילום כראייה משפטית, בקרות אירוע, מוטלת חובה על הישובים אשר בתחום מועצה האזורית להתריע בפני הנכנסים והיוצאים מיישובי המועצה, כי מוצבת מצלמה המתעדת את מעשיהם?
נתבקשנו לערוך חוות דעת ביחס למספר שאלות בנוגע להשכרת מרכז קהילתי ביישוב לצורך השכרתו מעת לעת לצורך אירועים שונים. בין היתר נשאלנו האם ניתן להשכיר מוסד ציבורי לגוף/אדם פרטי, מהי אחריות המוסד למתרחש בתחומו במצב דברים זה וכן מהו הדין בנוגע למזון אשר יוגש באירוע ואופן שמירתו. להלן חוות דעתנו:
נתבקשנו לחוות דעתנו ביחס לשאלה האם חלה על היישוב חובה להמשיך ולדאוג להחזקת גני הילדים (מעל גיל 3) בתחומו.
נתבקשנו לחוות דעתנו בעניין תוקפה החוקי של ההחלטה על הקמת גן יישובי, נוסף על מערכת הגנים המתוקצבת על ידי משרד החינוך, וכן גביית תשלומים מעבר לקבוע בחוזר מנכ"ל משרד החינוך, באגודה אגודה שיתופית חקלאית להתיישבות קהילתית בע"מ מסוג יישוב קהילתי
האם מועצה אזורית יכולה להרחיב היקפן של עבודות בנייה באמצעות אותו הקבלן או שמא יש צורך בעריכת מכרז חדש?
מטרתו של מדריך זה הינה להקל במעט את ההתמודדות עם סבך החוקים והתקנות, להבדיל בין עיקר וטפל, ולפרוש את המידע המשפטי הראשוני לו אתה זקוק בדרכך.
האם פרסום בעיתון רשות מקומית מהווה הפרה של חוק הבחירות (דרכי תעמולה), תשי"ט-1959? מהן הדרכים לתקוף או למנוע את הוצאת העיתון המפר?
האם החלטת הוועד המקומי בקשר להצבת פסי האטה בכניסה ליישוב הינה חוקית?
האם וועד שמונה ע"י רשם האגודות השיתופיות באגודה שיתופית, רשאי לאשר תקציבים ומאזנים וכן קבלת חברים לאגודה ללא אישור האסיפה הכללית של האגודה?