03-5629911
הרצאה - תקנות הערבות ההדדית
הועברה בחודש אוקטובר 2013
א. מבוא
1. כפי שניתן להבין מכותרת ההרצאה, בכוונתי להתמקד בניתוח ההוראות המופיעות לתקנות האגודות השיתופיות (ערבות הדדית בקיבוץ מתחדש), התשס"ו-2005 (להלן: "תקנות הערבות ההדדית").
2. אך תיקון תקנות הערבות ההדדית בשנת 2005 לא נעשה בחלל ריק, והוא תוצאה של תהליכי עומק אשר התרחשו – ועודם מתרחשים - בקיבוצים.
3. בשל כך, ועל מנת שניתן יהיה להבין את ההוראות הקונקרטיות אשר בתקנות הערבות ההדדית בתוך המבנה הנכון שלהן, אפתח את הרצאתי בסקירת התהליכים אשר היוו את הרקע לתיקון התקנות.
ב. יצירת זן חדש של קיבוצים – הקיבוץ המתחדש
4. צורת החיים בקיבוץ המסורתי, שהתבססה על ערכים סוציאליים, כגון שיתוף רעיוני וכלכלי, יצרה מציאות בה לחבר הקיבוץ לא היו נכסים משל עצמו: הזכות הקניינית על הבית בו התגורר הייתה של הקיבוץ כחוכר לדורות ממנהל מקרקעי ישראל; שאר הנכסים בקיבוץ היו בבעלות הקיבוץ; את חברותו בקיבוץ הוא לא יכול היה להוריש; וכן הלאה.
5. בהקדמה למדריך שהוציא "המטה לשיוך דירות – התנועה הקיבוצית", היטיב לתאר נתן טל, אז מזכיר התנועה הקיבוצית, את התהליכים שהובילו לצורך בשיוך הדירות בקיבוץ, ודבריו יפים גם לגבי שאר נכסי הקיבוץ :
"הקיבוץ עובר תהליכי שינוי כחלק מהתמודדותו עם מציאות משתנה ומצבים בלתי פשוטים – שלא להגיד קשים. מחויבות החבר לפרנסתו, וכניסתו למרכז החברה כשהוא נושא באחריות הגוברת לעצמו ולמשפחתו וכן לקהילה הקיבוצית כולה – חייבה ראייה חדשה של זכויותיו הנצברות לו ברמה האישית, ובניית העצמאות הרחבה של השותפות בקיבוץ".
6. עם השנים, יצרה מציאות זו שתי בעיות שהעמידו בספק את יכולת הקיבוץ להמשיך ולהתקיים במתכונתו המסורתית: ראשית, חברי הקיבוץ הבינו, כי בהגיעם לשיבה אין להם בית או רכוש להוריש לילדיהם, וחברותם בקיבוץ נעלמת כלא הייתה; ושנית, שינוי סדר העדיפויות בחברה הוביל לכך שבמתכונת הנוכחית של הקיבוץ נמצאו מעטים שהיו מוכנים להיכנס לקיבוץ כחברים ולקבל על עצמם את ערכיו, ואת הקשיים הכלכליים הנלווים לכניסה זו.
7. וכפי שמלמדים גם דבריה של השופטת פרוקצ'יה בפס"ד שמואל אלף נ' קיבוץ איילת השחר:
"המשבר המקיף על היבטיו השונים – הכלכלי, החברתי, האידיאולוגי והדמוגרפי – האיץ את תהליכי השינוי שהחלו להתפתח בקיבוצים רבים במהלך שנות ה-90 ואילך, לאחר שבהדרגה התפתחה התודעה כי לצורך התמודדות עם המציאות המורכבת שנוצרה, נדרש לבצע שינויים מהותיים במסגרת החיים הקיימת".
8. משבר זה הוביל לעזיבה של חברים רבים ויצירת מצוקות כלכליות ומתחים חברתיים, כשבסופו של דבר, לא היה מנוס מריכוך צורת החיים של הקיבוץ ויצירת סוג חדש של קיבוץ – "קיבוץ מתחדש", וכפי שמוגדר בתקנה 5 לתקנות האגודות השיתופיות (סוגי אגודות):
(א) קיבוץ שיתופי – אגודה להתיישבות שהיא יישוב נפרד, המאורגנת על יסודות של בעלות הכלל בקנין, של עבודה עצמית ושל שוויון ושיתוף בייצור, בצריכה ובחינוך.
(ב) קיבוץ מתחדש – אגודה להתיישבות שהיא יישוב נפרד, המאורגנת על יסודות של שיתוף הכלל בקנין, של עבודה עצמית ושל שוויון ושיתוף בייצור, בצריכה ובחינוך, המקיימת ערבות הדדית בעבור חבריה, בהתאם לתקנות האגודות השיתופיות (ערבות הדדית בקיבוץ מתחדש), התשס"ו-2005, ואשר בתקנונה קיימת הוראה באחד או יותר מהענינים האלה:
(1) חלוקת תקציבים לחבריה בהתאם למידת תרומתם, לתפקידיהם או לוותקם בקיבוץ;
(2) שיוך דירות בהתאם לתקנות האגודות השיתופיות (שיוך דירות בקיבוץ מתחדש), התשס"ו-2005;
(3) שיוך אמצעי הייצור לחבריה, למעט קרקע, מים ומכסות ייצור, ובלבד שהשליטה באמצעי הייצור לא תועבר לידי החברים, וקיימות הוראות בתקנון בדבר הגבלת הסחירות באמצעי הייצור, באופן שהשליטה בהם לא תעבור לידי החברים, הכל בהתאם לתקנות האגודות השיתופיות (שיוך אמצעי ייצור בקיבוץ מתחדש), התשס"ו-2005.
9. אם כן, הגדרות אלו מעלות שלושה רכיבים המבדילים בין קיבוץ שיתופי וקיבוץ מתחדש:
· הרכיב הראשון - בעוד קיבוץ שיתופי מאורגן על יסודות של בעלות הכלל בקניין, הקיבוץ המתחדש מאורגן על יסודות של שיתוף הכלל בקניין.
· הרכיב השני - על הקיבוץ המתחדש לקיים ערבות ההדית עבור חבריו, בהתאם לתקנות הערבות ההדדית.
· הרכיב השלישי - קיבוץ שיתופי יכול להפוך לקיבוץ מתחדש כאשר הוא כולל בתקנונו אחד (או יותר) משלושה תנאים: א. תקצוב דיפרנציאלי; ב. החלטה על שיוך בתים; ג. החלטה על שיוך נכסים;
ג. תיקון התקנון
10. כידוע, תקנון האגודה השיתופית הוא מסמך היסוד של האגודה שעל פיו היא פועלת ובו כלולות ההסכמות היסודיות של חברי האגודה. כאשר, למעשה, משמש התקנון כחוזה בין האגודה ובין חבריה, וכמו כן, בין החברים לבין עצמם.
11. כפי שראינו, הפיכה לקיבוץ מתחדש דורשת עריכת שינויים בתקנון האגודה. הוראה נוספת בעניין זה מופיע בתקנה 11(א) לתקנות הערבות הדדית:
(א) קיבוץ המבקש לתקן את תקנונו כך שיסווג כקיבוץ מתחדש יכלול בתקנונו גם הוראות בדבר הערבות ההדדית.
12. לרוב, שינוי התקנון נעשה בהתאם להוראות תקנה 7 לתקנות האגודות השיתופיות (ייסוד) ובהתאם להוראות אשר נקבעו בתקנון האגודה, באחת משתי דרכים:
- פנייה מראש לרשם האגודות בבקשה שיאשר את התיקון המוצע, ולאחר קבלת אישורו להעמיד את התיקון להצבעת האסיפה הכללית. אם פעלה האגודה באופן זה, אז נדרש רוב של 2/3 מקולות המצביעים באסיפה הכללית.
- העמדת השינוי המוצע להצבעה באסיפה הכללית, ובאם נתקבלה ההצעה ברוב של 3/4 (או רוב גדול יותר, במידה וכך נקבע בתקנון האגודה), ניתן להגיש את התיקון לאישור הרשם.
13. אך תקנה 9 לתקנות הערבות ההדדית קובעת הסדר שונה במעט לגבי קביעת עקרונות בדבר היקף הערבות ההדדית בתקנון הקיבוץ:
(א) בכפוף להוראות תקנות אלה, הקיבוץ יקבע בתקנונו את העקרונות בדבר היקף הערבות ההדדית שהוא מחויב לה על פי תקנות אלה כלפי החברים, ילדיהם והתלויים, וכן עקרונות ההסדרים שייושמו בקיבוץ לצורך עמידה בעקרונות הערבות ההדדית כאמור.
(ב) עקרונות בדבר היקף הערבות ההדדית ייקבעו בהתאם לתקנה 7 לתקנות האגודות השיתופיות (ייסוד), התשל"ו-1976 (להלן – תקנות הייסוד) בשינויים אלה:
(1) בתקנת משנה (ב)(2) לתקנות הייסוד – הרוב הנדרש הוא שלושה רבעים מהמצביעים באסיפה גם אם נקבע בתקנון רוב גדול יותר;
(2) בתקנה 7(ג) לתקנות הייסוד – הרוב הנדרש הוא שישים אחוזים מהקולות שניתנו בהצבעה באסיפה הכללית במקום רוב של שני שלישים הקבוע בתקנה האמורה.
(ג) לחברי הקיבוץ זכות לקבל מידע על היקף הערבות ההדדית שהם או התלויים בהם זכאים לה מכל גורם בקיבוץ הנוגע בדבר.
14. כלומר, פנייה מראש לרשם האגודות תדרוש רוב של 60% (ולא שני שלישים, כפי הנדרש בד"כ), והעמדת השינוי להצבעה באסיפה הכללית בטרם אישור התיקון אצל הרשם תדרוש רוב של שלושה רבעים, גם אם נקבע בתקנון רוב גדול יותר.
15. אך בין כך ובין כך, עקב החלשת כוחו הכלכלי של הקיבוץ עקב העברת נכסיו לחברים, כאשר ההצעה מגיעה לידי הרשם, עליה להיתמך בחוות דעת המאשרת את יכולת הקיבוץ לעמוד בדרישות תקנות הערבות ההדדית, וכאמור בתקנה 11(ב) לתקנות הערבות ההדדית:
(ב) בקשה לאישור תיקון תקנון תיתמך בחוות דעת של גורם מקצועי המעידה כי בהיותו קיבוץ מתחדש, יהיה ביכולתו של הקיבוץ לקיים את הוראות תקנות אלה.
ד. תקנות הערבות ההדדית
16. תקנות הערבות ההדדית מבחינות, בין היתר, בין שלושה מצבים שונים בהם מחויב קיבוץ מתחדש לספק את צורכי חבריו:
· חברים בגיל העבודה;
· חברים בגיל הפרישה;
· חברים בעלי צרכים מיוחדים;
17. חברים בגיל העבודה
17.1. תקנה 2 לתקנות הערבות ההדדית עוסקת בהספקת צרכי החברים בגיל העבודה וילדיהם:
2. (א) הקיבוץ ישלים את הספקת צורכי חבריו שבגיל העבודה באופן הוגן, לפי קריטריונים שוויוניים, בשים לב ליכולת הקיבוץ אך תוך מתן עדיפות לצרכים אלה ובכל מקרה באופן שערכם הכולל לא יפחת משכר המינימום, בכפוף לאמור בתקנות אלה.
(ב) לערך הכולל הקבוע בתקנת משנה (א) ייווסף, בעד כל ילד קטין שנמצא בחזקתו של החבר סכום כמפורט להלן:
(1)בעד ילד שטרם מלאו לו 4 שנים – שליש משכר המינימום, ובעד ילד בגיל 4 שנים ומעלה – רבע משכר המינימום, ובלבד שבעד כל ילד יעביר הקיבוץ סכום זה לחבר אחד בלבד;
(2) בעד ילדיו של הורה יחיד יוגדלו השיעורים שבפסקה (1) ב-50%;
(3) בעד ילד שרק אחד מהוריו חבר, זכאי ההורה החבר רק למחצית מהשיעורים הקבועים בפסקה (1).
17.2. עוד ממשיכה תקנה 2 וקובעת, כי קיבוץ המספק את צרכי החבר (תשלומי ערבות הדדית) יהיה זכאי "להתחשבן" עם החבר המקבל את תמיכת הקיבוץ, ולהביא בחשבון כל נכס או הכנסה של החבר ובן זוגו, למעט קצבאות ייעודיות:
(ג) לצורך השלמת הסכומים כאמור בתקנות משנה (א) ו-(ב), רשאי הקיבוץ להביא בחשבון כל הכנסה או נכס של החבר או של בן זוגו, למעט קצבאות ייעודיות לנכים שנועדו לספק צרכים ייחודיים של החבר כגון: קצבת ניידות, שירותים מיוחדים, וכיוצא באלה.
17.3. לבסוף, מתייחסת תקנה 2 לתנאים אשר בהם תלויה הספקת צורכי החבר אשר בגיל העבודה:
(ד) השלמת הספקת צורכי חבר בגיל העבודה תהא מותנית בכל אלה:
(1) החבר פנה לרשויות המתאימות בקיבוץ לשם השלמת הספקת צרכיו כאמור;
(2) החבר מקיים את התחייבויותיו לקיבוץ ואת הוראות התקנון;
(3) החבר ממצה את יכולת השתכרותו ומקיים את חובת עבודתו;
(4) החבר ממצה את זכויותיו לקבלת כל הכנסה או נכס, לרבות כלפי צדדים שלישיים, כגון בן זוג, בן זוג לשעבר, המדינה, ביטוח לאומי וכיוצא באלה;
(5) החבר גילה גילוי נאות של כל ההכנסות והנכסים שלו ושל בן זוגו ונמצא שאין באלה כדי לכסות את צרכיו בערך הכולל הקבוע בתקנת משנה (א);
(6) החבר העביר לקופת הקיבוץ את שכר עבודתו זולת אם החליט הקיבוץ שהחבר אינו נדרש להעביר את שכר עבודתו או חלק ממנו לקיבוץ.
18. חברים בגיל פרישה
18.1. תקנה 3 לתקנות הערבות ההדדית עוסקת בהספקת צרכי החברים בגיל הפרישה וילדיהם:
3. (א) הקיבוץ יבטיח את הספקת צורכי חבריו שבגיל פרישה באופן שערכם הכולל לא יפחת מגובה סכום הגמלה הפנסיונית.
(ב) לצורך הבטחת הספקת הצרכים כאמור בתקנת משנה (א), יהא הקיבוץ חייב להפריש או לייחד מקורות לענין זה בעדיפות על פני שיוך נכסי הקיבוץ לחברים, או במסגרת שיוך כזה.
(ג) לערך הכולל הקבוע בתקנת משנה (א) ייווסף, בעד כל ילד קטין הנמצא בחזקתו של החבר סכום כמפורט להלן:
(1) בעד ילד שטרם מלאו לו 4 שנים – שליש משכר המינימום, ובעד ילד בגיל 4 שנים ומעלה – רבע משכר המינימום, ובלבד שבעד כל ילד יעביר הקיבוץ סכום זה לחבר אחד בלבד;
(2) בעד ילדיו של הורה יחיד יוגדלו השיעורים שבפסקה (1) ב-50%;
(3) בעד ילד שרק אחד מהוריו חבר, זכאי ההורה החבר רק למחצית מהשיעורים הקבועים בפסקה (1).
18.2. אם כן, הספקת צורכי החברים שבגיל הפרישה לא תפחת מ"סכום הגמלה הפנסיונית", המוגדרת בסעיף ההגדרות של התקנון כ-35% מהשכר הממוצע כהגדרתו בחוק הביטוח הלאומי.
18.3. מלבד זאת, קובעת תקנה 3 כי קיבוץ המספק צרכי חבר בגיל פרישה יהיה רשאי לנכות מסכומים אלה כל סכום בעל אופי פנסיוני שנצבר על שם החבר או שהוא זכאי לקבלו, למעט קצבאות הביטוח הלאומי:
(ד) הקיבוץ רשאי לנכות מהסכומים הקבועים בתקנות משנה (א) ו-(ג) כל סכום שנצבר על שם החבר או שהוא זכאי לו או שהוא מקבל כגמלה או כתשלום אחר בעל אופי פנסיוני ולמעט קצבאות הביטוח הלאומי.
18.4. לבסוף, קובעת תקנה 3 כי:
(ה) הבטחת הספקת המחיה של חבר בגיל הפרישה יכול שתותנה בגילוי נאות של הסכומים האמורים בתקנת משנה (ד).
19. חברים בעלי צרכים מיוחדים
19.1. תקנה 4 לתקנות הערבות ההדדית עוסקת בהספקת צרכים מיוחדים:
4. (א) קיבוץ יספק את הצרכים המיוחדים של החברים ושל התלויים בהם לפי קריטריונים שוויוניים, בשים לב להיקף הצרכים המיוחדים וליכולת הקיבוץ אך תוך מתן עדיפות גבוהה לצרכים אלה.
19.2. עוד מוסיפה תקנה 4 וקובעת, כי הספקת צרכים מיוחדים לחבר ולתלויים בו יכולה להיות מותנית בהסדרים שייקבע הקיבוץ:
(ב) הספקת הצרכים המיוחדים לחבר ולתלויים בו יכול שתותנה בהסדרים שיקבע הקיבוץ לגבי שימוש בהכנסות ובנכסים של החבר ושל התלויים בו או שעבודם לטובת הקיבוץ כנגד הספקת הצרכים המיוחדים, ולרבות גילוי נאות לענין זה, וכן רשאי הקיבוץ להביא בחשבון תקבולים, או שירותים אחרים שבעלי הצרכים המיוחדים זכאים להם שלא מהקיבוץ, בשל היותם בעלי צרכים מיוחדים ומיועדות לצרכיהם המיוחדים, והכל בלבד שתובטח להם זכות דיור עד אריכות ימיהם.
19.3. לבסוף, קובעת תקנה 4, כי:
(ג) לצורך הבטחת הספקת הצרכים המיוחדים, הקיבוץ חייב להפריש או לייחד מקורות לענין זה בעדיפות על פני שיוך נכסי הקיבוץ לחברים, או במסגרת שיוך כזה.
20. הספקת הצרכים במצבים מיוחדים
20.1. סכום גבוה מהאמור בתקנות - תקנה 8 לתקנות הערבות ההדדית קובעת, כי הקיבוץ רשאי לספק את צורכי חבריו והצרכים המיוחדים גם מעבר לקבוע בתקנות הערבות ההדדית.
20.2. סכום נמוך מהאמור בתקנות - תקנה 7 קובעת, כי כאשר הקיבוץ אינו מסוגל לעמוד בחובותיו לחברים, הוא רשאי לפנות לרשם על מנת שיאשר הפחתת השיעורים הקבועים בתקנות לזמן מה:
7. (א) קיבוץ, שמחמת מצב כלכלי חמור אינו מסוגל לעמוד בחובתו לספק או להשלים לחבריו את הצרכים ואת הצרכים המיוחדים בהתאם לתקנות אלה, רשאי להגיש לרשם בקשה מפורטת, להפחתת הסכומים והשיעורים הקבועים בתקנות אלה, הנתמכת בחוות דעת של גורם מקצועי.
(ב) נוכח הרשם, לאחר חקירה לפי סעיף 43 לפקודה או בדיקה לפי סעיף 44 לפקודה, כי אין הקיבוץ מסוגל לעמוד בחובתו לספק או להשלים לחבריו את הצרכים ואת הצרכים המיוחדים על פי תקנות אלה, רשאי הוא לאשר הפחתה של השיעורים הקבועים בתקנות אלה לתקופה שיקבע, לפי שיקול דעתו, ובלבד שהפגיעה בהספקת הצרכים והצרכים המיוחדים או השלמתם תהיה מזערית, ככל הניתן; הפחתת שיעורים כאמור תיעשה לפי הסדר שלהלן:
(1) הפחתת שיעורי הצרכים לחברים בגיל עבודה;
(2) הפחתת שיעורי הצרכים המיוחדים;
(3) הפחתת שיעורי הצרכים לחברים בגיל פרישה.
(ג) הקיבוץ רשאי להגיש לרשם בקשה להארכת התקופה האמורה בתקנת משנה (ב) במתכונת הקבועה בתקנת משנה (א), והרשם רשאי להאריך את התקופה האמורה.
20.3. חבר בעצמאות כלכלית - בתקנה 10 נקבעו הוראות שונות העוסקות בחבר אשר לא ימסור את הכנסותיו לקיבוץ ובשל כך לא יהיה זכאי לסיפוק צרכיו בידי הקיבוץ. וכך לשון התקנה:
10. קיבוץ רשאי לקבוע בתקנונו הוראה ולפיה –
(1) הוא רשאי לסכם בכתב עם חבר כי החבר יכול שלא למסור את כל הכנסותיו לקיבוץ ובשל כך לא יהיה זכאי לסיפוק צרכיו בידי קיבוץ, ובלבד שהוא תורם לקיומה של הערבות ההדדית בסכומים ובשיעורים שקבע הקיבוץ (להלן – חבר בעצמאות כלכלית);
(2) הסכומים או השיעורים כאמור בפסקה (1) יכול שיהיו נמוכים יותר מהסכומים או השיעורים שמפרישים חברים שאינם חברים בעצמאות כלכלית, ובלבד שאם נקבע סכום או שיעור נמוך כאמור, לא יהיה החבר זכאי להשתתף בנכסי הקיבוץ או בהכנסותיו, אלא באופן יחסי לשיעור השתתפותו בערבות ההדדית לעומת חברי קיבוץ שאינם חברים בעצמאות כלכלית.
21. הוראות נוספות
21.1. אופן הספקת הצרכים או השלמתם - תקנה 5 קובעת כי הספקת הצרכים או השלמתם יכול שתיעשה בין בכסף, בין בשווה כסף ובין בעין, בהתאם להחלטות שהקיבוץ יקבל.
21.2. ועדת צרכים מיוחדים - בתקנה 6 נקבע כי על הקיבוץ להקים ועדה אשר תדון בבקשות החברים הנוגעות להכרה בצורכיהם המיוחדים וכד'.
21.3. הזכות לקבלת מידע - כן קובעת תקנה 9(ג) כי לחברי הקיבוץ זכות לקבל מיעד על היקף הערבות ההדדית שהם או התלויים בהם זכאים לה מכל גורם בקיבוץ הנוגע בדבר.