03-5629911
התנהלות ועד מקומי
נתבקשנו לחוות דעתנו בנוגע ליחסי הועד מקומי עם האגודה השיתופית חקלאית ועם האגודה הקהילתית, וכן באשר לאפשרות של עובד המועצה לכהן כחבר ועדת ביקורת של ועד מקומי. ולהלן חוות דעתנו:
א. קשרי ועד מקומי ואגש"ח (כאשר יש זהות ועדים ואין אג"ש קהילתית)
1. האם הועד המקומי מחויב במכרז, בסכומים הדורשים זאת, או שמא ניתן להעביר עבודות ושירותים ישירות לאגודה?
1.1. כל ועד מקומי רשאי לפעול אך ורק על פי הסמכויות שהואצלו לו על ידי המועצה האזורית (סעיף 63 לצו המועצות האזוריות), ויפים הדברים גם לגבי סמכותו להתקשר בחוזים ולנהל מכרזים.
1.2. סעיף 89 לצו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות) (להלן: "צו המועצות האזוריות") קובע, כי:
"לא תתקשר המועצה בחוזה להעברת מקרקעין או טובין, להזמנת טובין או לביצוע עבודה אלא בהתאם להוראות שבתוספת השניה".
1.3. ומאחר וסעיף זה מוחל על ועדים מקומיים בסעיף 132 (ג) לצו, ההוראות הקובעות באילו מקרים חייב הועד המקומי לפרסם מכרז ובאילו מקרים הוא פטור מכך, מצויות בתוספת השנייה של צו המועצות האזוריות.
1.4. סעיף 3 לתוספת השנייה מונה את המקרים בהם רשאי ועד מקומי להתקשר בחוזה ללא מכרז, ולא נראה שקיים הבדל לעניין זה בין רכישת שירותים מהאגודה השיתופית לבין רכישת שירותים מגופים אחרים.
1.5. מפאת אורכו של הסעיף לא נביא את כלל המקרים המפורטים בו (מומלץ לעיין בסעיף), יחד עם זאת, נציין, כי:
· כאשר מדובר בחוזה להעברת טובין או לביצוע עבודה שערכו אינו עולה על 70,400 ₪, רשאי הועד המקומי להתקשר בחוזה ללא מכרז.
· כאשר מדובר בסכום העולה על 70,400 ₪, אולם אינו עולה על 351,800 ₪, ניתן להסתפק במכרז שאינו פומבי - "מכרז זוטא" - שפרטי עריכתו מצויים, גם כן, בתוספת השנייה לצו.
· כאשר מדובר על סכום העולה על 351,800 ₪, על הועד המקומי לקיים מכרז פומבי.
2. האם בסכומים קטנים יותר ממכרז זוטא יכול הועד להעביר עבודות או מתן שירותים ישירות לועד האגודה ללא צורך בקבלת הצעות נוספות?
כאמור, בסכומים שאינם מצריכים אפילו מכרז זוטא, אין מניעה שהועד המקומי יעביר שירותים לאגודה מבלי לקבל הצעות נוספות.
3. במידה והדברים ניתנים מה צריך להיכתב בהסכם בין שני הגופים?
על ההסכם לכלול את אותם פרטים אשר ייכללו בהסכם מול כל ספק שירותים אחר.
4. האם הועד המקומי צריך לראות בהנהלת האגודות (חקלאית או קהילתית) ספקים כמו ספקים אחרים או שבתנאים מסויימים יש להם עדיפות?
4.1. כל עוד מדובר בסכומים אשר אינם מצריכים מכרז פומבי או מכרז זוטא, לא נראה כי קיימת מניעה שהועד המקומי ייבחר להעדיף קבלת שירותים מהנהלת האגודה החקלאית או הקהילתית.
4.2. ישנם תחומים בהם האגודה החקלאית תחשב כספק יחיד, ולכן הועד המקומי רשאי להתקשר איתה ללא מכרז כמו אספקת מים (לגינון ציבורי ולמבנים ציבוריים), אספקת חשמל וכו'.
ב. קשרי ועד מקומי אגודה קהילתית
5. ראה השאלות לעיל רק במקום אגש"ח יכתב אגודה קהילתית?
5.1. סעיף 91(א) לצו המועצות האזוריות קובע את כלל זהות הועדים:
"כפוף לאמור בסעיפים 91א ו-91ב, מי שמכהנים בישוב שיתופי, במועד פלוני, כחברי ועד ההנהלה של האגודה השיתופית להתיישבות חקלאית של הישוב (להלן – האגודה השיתופית), יכהנו גם כחברי הועד המקומי של הישוב".
5.2. הנה כי כן, סעיף זה דורש שני תנאים מצטברים:
-
שיהיה מדובר בישוב שיתופי;
-
שיהיה מדובר באגודה שיתופית חקלאית. (כאשר יש לציין, כי התייחסותו של הסעיף לאגודה שיתופית חקלאית איננה מקרית, והיא תוצאה של שינוי בצו המועצות האזוריות משנת 2007).
5.3. משמעות הדברים היא, שעיקרון זהות הועדים חל רק ביישוב שיתופי, וחל רק בין הועד המקומי וועד ההנהלה של האגודה החקלאית, וכפי שנאמר בדו"ח מבקר המדינה:
"משרד מבקר המדינה העיר למשרד הפנים כי עליו להבחין בין אגודות שיתופיות להתיישבות חקלאית ובין אגודות שיתופיות להתיישבות קהילתית ולאפשר את החלת עקרון "זהות הועדים" רק על ועד ההנהלה של אגודה חקלאית ועל הועד המקומי, על פי הוראות צו המועצות האזוריות".
5.4. יחד עם זאת, קיימת אפשרות של יצירת זהות וועדים בין האגודה הקהילתית לועד המקומי, וזאת בהתקיים מספר תנאים, וביניהם - הוספת סיווג "חקלאית" לאגודה הקהילתית, והכרה של המועצה האזורית בה כישוב השיתופי.
5.5. להשלמת התמונה נציין את המלצת "הועדה לבדיקת המלצות מבקר המדינה בנושא הוועדים המקומיים" (ועדת רייף) ולפיה "יש לשקול את תיקון הצו באופן שזהות הוועדים תתקיים מול האגודה הקהילתית ביישוב...". כאשר נכון להיום, הדברים עדיין בגדר המלצה בלבד.
5.6. הנה כי כן, כאשר ישנה זהות ועדים בין הועד המקומי לאגודה הקהילתית, המשמעויות מקבילות למצב של זהות ועדים בין ועד מקומי לאגודה החקלאית, והתשובות האמורות לעיל לגבי האגודה החקלאית נכונות גם לגבי אגודה קהילתית.
6. האם לאור סעיפים 128 ו-89 בצו המועצות (תת סעיפים א ו ב) יכול בכלל ועד מקומי להתקשר בהסכם עם האגודה הקהילתית במצב של זהות ועדים או כמעט זהות ועדים?
6.1. משילוב הסעיפים אשר הזכרת אכן עולה, כי תאגיד אשר חבר הועד המקומי מנהל אותו, לא יהיה צד לחוזה או לעסקה עם הועד המקומי, ולכאורה, היה מקום לומר, כי במצב של זהות ועדים, הועד המקומי אינו רשאי להתקשר בחוזה או בעסקה עם האגודה השיתופית, שהיא תאגיד אשר מנהלו הינו חבר הועד המקומי.
6.2. אך נראה לומר שבפועל אין הדבר כך.
6.3. הסדר "זהות הועדים" ביישוב הינו הכרחי על מנת שגוף אחד בלבד ינהל את ענייניו של היישוב, והחלת האיסור הנ"ל על מצב זה, סותר לחלוטין תכלית זו, שכן הוא ייצור קשיים רבים וייפגע בתפקודם השוטף של שני הועדים (הרבה יותר מאשר במצב של שני ועדים נפרדים).
6.4. מעבר לכך, מבחינת הפרקטיקה הנוהגת, לא קיים איסור על התקשרויות בין ועד מקומי לאגודה השיתופית במקרה של זהות ועדים, כאשר על התקשרויות אלו חלים, גם כן, דיני המכרזים, וכפי שפורט לעיל.
7. האם במקרה של אגודה קהילתית יש בכלל משמעות לזהות ועדים? במידה וכן מה המשמעות?
כאמור לעיל, כאשר ישנה זהות ועדים בין הועד המקומי לאגודה הקהילתית, המשמעויות מקבילות למצב של זהות ועדים בין ועד מקומי לאגודה החקלאית
8. האם ועד מקומי יכול לעשות הסכמים במקביל עם האגש"ח ועם האגודה הקהילתית מבלי לבקש ולקבל הצעות מחיר נוספות (בסכום הקטן מסכום המצריך מכרז זוטא).
כפי שנזכר לעיל, כאשר מדובר על סכומים הקטנים ממכרז זוטא, לא קיימת על הועד המקומי חובה לפעול בדרך של מכרז, וממילא לא נראה שקיימת מניעה שייערכו הסכמים עם האגודה החקלאית ועם האגודה הקהילתית.
ג. עובד מועצה חבר ועדת ביקורת בועד מקומי
9. האם עובד מועצה יכול להיות חבר ועדת הביקורת של הועד המקומי בעומדו בכל הדרישות האחרות?
9.1. סעיף 130א(א) בצו המועצות האזוריות קובע, כי ועדת הביקורת של הועד המקומי תיבחר על ידי המועצה מבין תושבי היישוב אשר אינם חברי ועד מקומי.
9.2. מכאן, שלא קיימת מגבלה מפורשת על מינוי ועדת הביקורת של הועד המקומי על ידי המועצה.
9.3. יחד עם זאת, מאחר וועדת הביקורת אחראית לפקח על פעולות הועד המקומי, יש להניח, כי חבריה יידרשו לעמוד, לכל הפחות, בתנאים הנדרשים מחברי ועד מקומי, ככל והרציונאל העומד בבסיס המגבלות רלוונטי גם לחברי ועדת הביקורת.
9.4. מסקנה זו מקבלת חיזוק מתוך עיון בדרך המינוי של ועדת הביקורת של המועצה, שהיא הגוף הקרוב ביותר לועדת הביקורת של הועד המקומי.
9.5. על פי סעיף 39(א) לצו, ועדת הביקורת של המועצה תמונה מבין חבריה, כלומר – המגבלות החלות על חברי המועצה מוחלות דה פקטו גם על חברי ועדת הביקורת של המועצה. ונראה כי נכון וראוי לעשות כן גם לגבי ועדת הביקורת של הועד המקומי.
9.6. בסעיף 19 (ב)(4) לצו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), תשי"ח-1958, נקבע, כי עובד המועצה במשכורת אינו זכאי להיבחר כחבר המועצה.
9.7. ובסעיף 99 לצו, הוחלה הוראה זו אף על ועדים מקומיים, כך שמי שעובד הועד המקומי במשכורת אינו זכאי להיבחר כחבר הועד המקומי.
9.8. התכלית העומדת בבסיסם של סעיפים אלה היא מניעת ניגוד עניינים בולט, לדוגמא – מניעת מצב בו עובד מועצה יוכל, בכובעו כחבר מועצה, לקבוע את שכרו. ובדומה לכך לגבי עובד ועד מקומי בכובעו כחבר ועד מקומי.
9.9. האם יש מגבלה על עובד מועצה להיבחר כחבר ועד מקומי? על פי הועדה לניגוד עניינים התשובה לכך חיובית.
9.10.הועדה קבעה, בחוות דעתה 2.21 "ניגוד עניינים מוסדי – מילוי תפקיד במועצה אזורית בועד מקומי", כי אין מקום שעובד המועצה יכהן כחבר הועד המקומי בתחומי אותה מועצה, שכן עבודתו בועד המקומי מכפיפה אותו למרות המועצה, על אורגניה השונים, לרבות עובדיה הבכירים.
9.11. עוד נימקה הועדה, כי קיימת סתירה בין חובתו של חבר ועד מקומי לדאוג לענייניו של הועד בו הוא מכהן, ולעיתים גם מייצג בפני המועצה, לבין חובת האמון והכפיפות של עובד המועצה האזורית למועצה.
9.12. נימוק שלישי של הועדה היה, שנוכח סמכויות הפיקוח הרבות של מועצה אזורית כלפי הועד המקומי, אין מקום לאפשר, לפי דיני ניגוד העניינים הכלליים, לחבר הגוף המפוקח לשמש כעובד הגוף המפקח.
9.13. נראה לומר, כי ביחס לחבר בועד הביקורת של הועד המקומי, ישנה שייכות חלקית בלבד לנימוקים אלה, המגבילים את עובד המועצה מלכהן בועד המקומי.
9.14. נימוקי הכפיפות והפיקוח שייכים אמנם גם בחבר ועדת הביקורת, אך באופן חלקי הרבה יותר, שכן המפגש בין ועדת הביקורת של הועד המקומי לבין המועצה מוגבל הרבה יותר מאשר המפגש בין הועד המקומי למועצה.
9.15. בנוסף, לגבי הנימוק של סתירה בין התפקידים, לא נראה כי קיימת סתירה בין חובתו של חבר ועדת הביקורת לפקח על עבודת הועד המקומי, לבין חובת האמון של עובד המועצה למועצה, וזאת, בניגוד לחבר הועד המקומי.
9.16. לאור כל האמור נראה לומר, כי אף שעובד המועצה איננו יכול לכהן כחבר בועד מקומי אשר בשטחי המועצה, אין מניעה שעובד המועצה יכהן כחבר בועד הביקורת של הועד המקומי, שכן תפקידים אלה אינם מעמידים את המכהן בהם במצב של ניגוד עניינים.