מיסי קהילה ביישוב
נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לסוגיה של הטלת וגביית התשלומים ביישוב קהילתי. להלן התייחסותנו:
- כאשר אנו עוסקים בגביית תשלומים ביישוב, יש להבחין בין שני סוגי גבייה שונים - גבייה על ידי הועד המקומי, וגבייה על ידי האגודה השיתופית. ונרחיב על כל אחד מהם.
הועד המקומי
- הועד המקומי הינו גוף מינהלי, המהווה חלק מן השלטון המקומי בשטחי מועצות אזוריות. ככזה, חלות על הועד המקומי חובות מתחום המשפט המינהלי, והוא מהווה, גורם שלטוני ביחס לכל תושבי היישוב, מבלי קשר לשאלת חברותם באגודה השיתופית.
- מכאן נובע, שכל הטלת תשלומים המתבצעת על ידי הועד המקומי לא רק שיכולה לחול על כלל התושבים ביישוב, אלא אף חייבת לחול על כלל התושבים ביישוב.
- באשר לחיובים הכספיים אשר רשאי ועד מקומי להשית - קובע סעיף 133 לצו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות) (להלן: "הצו"), כי הועד המקומי רשאי, באישור המועצה, להטיל בתחום הנהלתו כל מס שהמועצה רשאית (אגרות, היטלים ודמי השתתפות) וכן רשאי הוא באישור המועצה, ובכפוף להוראות חוק ההסדרים, להטיל ארנונה כללית.
- מעבר לאישור המועצה, חשוב לציין, כי הטלה ראשונה של ארנונת ועד מקומי (כמו גם מיסים אחרים) טעונה גם אישור שרי הפנים והאוצר, כאשר בשנים האחרונות מאשר משרד הפנים לועדים מקומיים לגבות אך ורק תשלום ארנונה (שחיובו הינו על פי מ"ר), וגם זאת עד גובה כ-30% מגובה הארנונה שגובה המועצה.
- הסעיף בצו ממשיך וקובע, כי מיסי הועד המקומי ייגבו על ידי המועצה ויועברו לועד המקומי בניכוי הוצאות הגבייה, אלא אם החליטה המועצה להסמיך את הועד המקומי גם לגבות את המסים.
- עוד מצאנו להתייחס להפחתת גובה החיוב המטרי של מיסי הועד בגין נכסים למגורים החל מהמטר ה-100 (ארנונה מדורגת פוחתת).
- אמנם בתי המשפט הכירו בחוקיות קביעת ארנונה מדורגת, אך זאת כאשר הדבר עלה בקנה אחד עם התכלית העומדת בבסיס החיוב. כך, כאשר דובר על עסקים גדולים, ישנו היגיון בקביעת ארנונה מדורגת פוחתת, שכן התפרסותו של עסק על שטח גדול איננה מעידה בהכרח על רווחיות רבה או על היקף השירותים שהוא מקבל. ובדומה לכך, ישנו היגיון בקביעת ארנונה מדורגת עולה על נכסים למגורים, שכן לרוב, ישנה הלימה בין גודל הנכס למגורים באותה רשות, לבין המצב הסוציו-אקונומי של בעלי הנכס.
- לעומת זאת, קביעת ארנונה מדורגת פוחתת לגבי נכסים למגורים, רק מיטיבה עם "העשירים" ללא הצדקה, וקיים ספק לגבי חוקיותה והאם תעמוד במבחן של ביקורת שיפוטי.
האגודה השיתופית
- בניגוד לועד המקומי, האגודה השיתופית היא גוף מתחום המשפט הפרטי, אשר סמכותו הבסיסית הינה אך ורק כלפי חברי האגודה, ובהתאם להוראות התקנון של האגודה.
- מכאן, שככלל, רשאית האגודה לגבות תשלומים עבור שירותים אותם היא מספקת אך ורק מחברי האגודה.
- יחד עם זאת, בפסיקה נידונה במספר ווריאציות השאלה - כיצד יש לנהוג במצבים בהם תושב היישוב, אשר איננו חבר אגודה, נהנה משירותים אשר האגודה מספקת, מעצם היותו תושב, ואשר אין אפשרות להפסיק את אספקת השירותים הללו?
- התשובה לשאלה זו מורכבת ואינה חד משמעית, והיא תיגזר, בראש ובראשונה, מתוך נסיבותיו הספציפיות של כל מקרה ומקרה.
- כך למשל, כאשר דובר על תושב חבר אגודה, אשר נהנה מהשירותים אשר מספקת האגודה, והוא מעוניין להפסיק את חברותו באגודה – קבעו ביהמ"ש כי הוא רשאי להפסיק את חברותו, אך עליו להסדיר את עניין התשלום עבור השירותים מהם הוא ימשיך ליהנות, וזאת, בין היתר, מכח דיני עשיית עושר ולא במשפט (וראו למשל: ה"פ 22222-07-10 גיורא עפגין נ' מתיישבי אמנון; ותא"מ 18105-11-10 תושבי מעין ברוך נ' משה וזאנה).
- זאת ועוד, בה"פ (מחוזי חי') 12568-03-12 ולנסי נ' הררית (אשר ערעור עליו תלוי ועומד), קבע בית המשפט המחוזי בחיפה כדלקמן:
"חוזה מכללא בדרך ההתנהגות - מי שהצטרף כתושב לישוב קהילתי שיש בו צביון מסויים ורמת מסויימת של שירותי קהילה שמאפיינת אותו, ועבר את ועדת הקבלה - חזקה שהסכים לשאת בעלויות הדרושות כדי לשמור על רמת השירותים של היישוב. יש בכך משום קשירת חוזה בהתנהגות שמשמעותו - אני מוכן לשאת בעלויות הדרושות לשמירה על צביון המקום וייחודו.
תושב שהצטרף, איננו יכול לטעון כי הוא מעונין ליהנות מאופי היישוב ויתרונותיו, אך מבלי להשתתף בעלויות הכרוכות בכך. דהיינו - לדרוש שאת השירותים הקהילתיים האיכותיים יממנו חברי האגודה בלבד. מאחר והצטרפות ליישוב קהילתי בדרך של רכישת נכס מקרקעין או מגורים בנכס כזה איננה מחייבת הצטרפות כחבר לאגודה, כל פרשנות הפותרת תושבים כאלה מהשתתפות בתשלום עבור השירותים הניתנים, היתה יכולה ליצור מצב בו חברי האגודה נושאים בדמי חבר למען השבחת היישוב ושמירה על אופיו ורמתו, ואילו כל התושבים האחרים שבחרו שלא להיות חברי האגודה אך הצטרפו ליישוב בשל צביונו המיוחד - נהנים מכך אך נמנעים מלשלם.
עוד יש לזכור כי מי שהצטרף ליישוב ידע מלכתחילה כי ועד ההנהלה הוסמך לנהל את היישוב, וליישוב כזה הוא מצטרף. הצטרפותו ליישוב קהילתי מושתתת על ההבנה שהוא חלק מהיישוב הקהילתי. לפיכך, הוא מנוע מלטעון כנגד ועד ההנהלה שאין לו הזכות לניהול היישוב ולקבוע את רמת השירותים שבו".
- כלומר, בית המשפט הניח כי קיימת חזקה שמי שהצטרף ליישוב קהילתי הסכים לשאת בעלויות הדרושות כדי לשמור על רמת השירותים של היישוב, ובין היתר, מכח הסכם מכללא זה, רשאית האגודה לגבות ממנו תשלומים עבור השירותים אותם היא מספקת.
- אך בתא"מ (קצ') 54269-02-14 תושבי גבעת יואב נ' גריגורי וכניאנסקי ואח' צמצם בית המשפט את החזקה שנקבעה בפס"ד ולנסי. במקרה זה נידונה תביעת האגודה הקהילתית לחייב שניים מתושבי היישוב, אשר רכשו בו בית מבלי שהתקבלו לחברות באגודה, לשלם לאגודה:
"דמי השתתפות בהוצאות השוטפות לצורך מימון שירותים הניתנים לתושבי היישוב, כגון שירותי מזכירות, אחזקת מערכת החינוך הפורמלית והבלתי פורמלית, גינון וחזות היישוב, ניקיון, אירועים קהילתיים, פעילויות שונות ועוד".
- ביהמ"ש קבע, כי מאחר ולא הוכח שהוסבר לתושבים (הנתבעים), בטרם קליטתם ליישוב, כי הם צפויים לשלם תשלומים נוספים מעבר לארנונה ותשלומי חינוך, ממילא קשה להניח כי נכרת חוזה מכללא בהתנהגות בין הצדדים.
- יתרה מכך, ביהמ"ש מצא, כי מאחר והנתבעים הצליחו להוכיח כי הם לא רכשו את ביתם על מנת ליהנות מרמת שירותים מוגברת, מעבר לרמת השירותים המסופקת באמצעות תשלומי החובה לרשות המקומית, וממילא הם הצליחו לסתור החזקה של יצירת חוזה מכללא, ועל כן האגודה אינה רשאית לגבות מהם את התשלומים.
סיכום
- בכל הנוגע לתשלומים לועד מקומי:
- בכל מקרה מדובר על חיוב כלל התושבים.
- הועד המקומי רשאי להטיל אך ורק ארנונה, וגם זאת רק לאחר קבלת אישור המועצה, ואישור שרי הפנים והאוצר.
- דרך הגבייה תעשה על ידי המועצה האזורית (והעברת הכספים בניכוי הוצאות לועד המקומי) או על ידי הועד המקומי, ככל והדבר אושר על ידי המועצה.
- בכל הנוגע לתשלומים לאגודה:
- הטלת תשלומים ממי שאינם חברי אגודה אינה פטורה מקשיים אך אפשרית, והדבר תלוי בנסיבותיו הייחודיות של כל מקרה ומקרה.
- הבסיס לחיוב יכול להיות חוזה מכללא שנוצר בין האגודה לתושב, אשר בעצם הצטרפותו הסכים לשאת בתשלומים הנדרשים לצורך אספקת רמת החיים הגבוה בישוב; או מכח דיני עשיית עושר ולא במשפט - מתוך מטרה למנוע מצב בו אותו תושב יהנה מהשירותים אותם מספקת האגודה אך לא ישלם עבורם.
- בעניין זה יצוין, כי הפסיקה עדיין אינה חד משמעית וערעור על פס"ד ולנסי הנ"ל, תלוי ועומד.
התבקשנו לבחון הסבת שירותי השמירה בישוב משירותים המופעלים על ידי חברת שמירה חיצונית לשירותי שמירה המופעלים באמצעות תושבי המושב והאם ניתן לאכוף ולחייב תושבים לקחת חלק בהפעלת שירותי השמירה במושב.
להלן חוות דעתנו:
נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לזכותם של חברי המליאה במועצה האזורית לעיין בנתוני השכר של עובדי המועצה בכלל ושל עובדי המועצה הבכירים בפרט וכן בפרטי התקשרויות עם יועצים. להלן חוות דעתנו:
חוק מוסר תשלומים תשע"ז-2017, והשלכותיו על רשויות מקומיות
הרצאה מס' 3 בסדרת ההרצאות שהועברה במסגרת הקורס "היבטים בניהול היישוב הכפרי", אשר הועבר ע"י משרדנו בשיתוף תנועת אור ומשרד הכלכלה
הרצאה מס' 2 בסדרת הרצאות שהועברה במסגרת הקורס "היבטים בניהול היישוב הכפרי", אשר הועבר ע"י משרדנו בשיתוף תנועת אור ומשרד הכלכלה
הרצאה מס' 1 בסדרת הרצאות שהועברה במסגרת הקורס "היבטים בניהול היישוב הכפרי", אשר הועבר ע"י משרדנו בשיתוף תנועת אור ומשרד הכלכלה
הרצאתו של עו"ד איתן מימוני בנושא "היטל השבחה", הועבר בפני מליאת המועצה האזורית מטה אשר ביום 20.2.2017.
הרצאה שהועברה ע"י עו"ד תומר טבק בינואר 2017 לעובדי האגף לאיגוד שיתופי במסגרת יום עיון למשרד רשם האגודות השיתופיות
הרצאה שהועברה על ידי משרדנו ביולי 2016 במועצה אזורית רמת הנגב.
הועברה בחודש אוקטובר 2013
נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לדרכי הגבייה העומדות בפני ועד מקומי רגבה (להלן: "הועד") כנגד תושבים אשר אינם משלמים את מיסי הועד. להלן חוות דעתנו:
הרצאה אשר העביר עו"ד איתן מימוני, במסגרת יום עיון בנושא השכרת דירות להנהלות יישובים.
נתבקשנו לחוות דעתנו באשר למותר והאסור בחופים אשר בתחומי הרשות המקומית. להלן חוות דעתנו:
נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לזכאותו של עובד לתשלומים עבור תוספת וותק, קרן פנסיה וקרן השתלמות, במהלך חופשה ללא תשלום.
נתבקשנו להתייחס לסוגיית משך כהונתו של יו"ר הועד באגודה, ולהלן חוות דעתנו:
נתבקשנו לחוות דעתנו במספר סוגיות הנוגעות לגביית חובות מיסי ועד מקומי. להלן חוות דעתנו:
נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לאחריות המקצועית וחשיפה לתביעות משפטיות של חברי וועד הנהלת האגודה במושב וחברי הועד המקומי במושב, ולהלן חוות דעתנו:
נתבקשנו לחוות דעתנו בנוגע לאופן בחירת חברי ועד מקומי בקבוץ בנסיבות בהן יש צורך במילוי מקום פנוי בוועד, ולהלן חוות דעתנו:
נתבקשנו לבדוק האם קמה לרשות המקומית חובת דיווח למשטרה על מעשיו של נהג הסעות אשרשוחח עם ילדי ההסעה על עניינים מיניים. להלן חוות דעתנו:
נתבקשנו לחוות דעתנו במספר שאלות הנוגעות לנוכחות גורמים שונים בישיבות של הועד המקומי. להלן חוות דעתנו:
התבקשנו לחוות דעתנו בשאלה האם קיים ניגוד עניינים בין כהונת חבר ועד המקומי, לבין עבודתו במתנ"ס אשר בשליטה של המועצה האזורית. להלן חוות דעתנו:
נתבקשנו לחוות דעתנו בנוגע למספר עניינים הנוגעים ישיבתו הראשונה של ועד מקומי ממונה, ולהלן התייחסותנו:
נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לאופן בו ניתן להחליף את נציב היישוב במליאת המועצה האזורית, האם הדבר בסמכות המועצה או וועד היישוב, וכיצד נקבע מי יימלא את התפקיד. להלן חוות דעתנו:
נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לאפשרויות העומדות בפני מעסיק בכל הנוגע לעובדים אשר אינם מחתימים שעון נוכחות (אין מדובר במאגר ביומטרי) ובאשר לעובדים אשר אינם מגישים דו"ח נוכחות (להלן: "העובדים"), ולהלן חוות דעתנו:
נתבקשנו לחוות דעתנו בנוגע לשאלה, האם חבר מליאת רשות מקומית יכול לכהן כמנכ"ל עמותה עירונית בבעלותה של הרשות, והאם גזבר הרשות רשאי לכהן כגזבר עמותה זו. להלן חוות דעתנו:
נתבקשנו לחוות דעתנו בנוגע לזכות העיון במסמכי ועד מקומי של תושב היישוב, ולהלן חוות דעתנו:
נתבקשנו לערוך חוות דעת ביחס לשאלה האם באפשרות ועד מקומי להשכיר שטחי פרסום במבנים ציבוריים באחריותו. להלן חוות דעתנו:
להלן סקירה שהכין משרדנו אודות המצב המשפטי באשר לסוגייה של פרישת חברים מן האגודות הקהילתיות, וזאת בעקבות פסק דין אשר ניתן לאחרונה שעסק בנושא בהרחבה:
התבקשנו לחוות דעתנו באשר להפסקת חברותו של חבר קיבוץ, בשל כך שהוא מתגורר בחו"ל ואינו נמצא בקשר עם הקיבוץ. להלן חוות דעתנו:
נתבקשנו לחוות דעתנו בנוגע לשאלת אחריות חברי אגודה שיתופית קהילתית בקיבוץ (להלן: "האגודה") ביחס לחובותיה של האגודה וכן בנוגע לנוהל פירעון חוב האגודה במקרה בו חברי האגודה אינם בעלי אחריות אישית לחובותיה.
נתבקשנו להתייחס לתיקון לצו המועצות המקומיות(מועצות אזוריות), הנוגע לחובה להקלטת ישיבות מליאת המועצה, ולהלן התייחסותנו:
נתבקשנו לחוות דעתנו בקשר עם חובת אגודה קהילתית לרכוש מזון המיועד למוסדות חינוך שונים בתחומיה המנוהלים על ידה, מספק מזון בעל רישיון עסק.
נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לשאלה – האם מותר להחנות קרוואנים בשטח המיועד לחניה לחוף. להלן חוות דעתנו:
נתבקשנו לחוות דעתנו בנוגע ליחסי הועד מקומי עם האגודה השיתופית חקלאית ועם האגודה הקהילתית, וכן באשר לאפשרות של עובד המועצה לכהן כחבר ועדת ביקורת של ועד מקומי. ולהלן חוות דעתנו:
נתבקשנו לחוות דעתנו באשר למספר שאלות הנוגעות לסוגיית זהות הוועדים בין ועד מקומי לבין אגודה קהילתית (להלן: "האגודה") המצויים בשטחי יהודה ושומרון. להלן חוות דעתנו.
נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לאפשרות להקים מערכת סולארית על גגות שטחי מקרקעין אשר ניתנה בהם זכות הרשאה. להלן חוות דעתנו:
נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לדינו של חבר ועד מקומי, אשר איננו משתתף בישיבות ועד, האם יו"ר הועד המקומי מוסמך לפטרו ולפנות למועמד הבא אחריו בתור באותה רשימה? להלן חוות דעתנו:
התייחסות לדו"ח ועדת הביקורת של הועד המקומי.
נתבקשנו לחוות דעתנו לגבי תקינותם של מכתבי פרישה מאגודה קהילתית אשר שלחו מספר חברי אגודה. להלן התייחסותנו:
נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לאיזון הנכון בין רצונה של ועדת הביקורת של הועד המקומי לבצע את עבודתה, לבין הפגיעה הנגרמת ביכולת התפקוד של הועד המקומי. להלן התייחסותנו:
נתבקשנו לחוות דעתנו באשר למשמעות האצלת סמכויות מן המועצה לועד המקומי והאם יש במהלך זה כדי לחשוף את חברי הועד לתביעות משפטיות מן הגורמים השונים. להלן התייחסותנו:
נתבקשנו לחוות דעתנו בשאלה - באילו מקרים תחול אחריות אישית על בעלי התפקידים באגודה ומה ניתן לעשות בכדי להבטיח כיסוי ביטוחי לבעלי התפקידים? ולהלן חוות דעתנו:
נתבקשנו לערוך חוות דעת ביחס למספר שאלות בנוגע להשכרת מרכז קהילתי ביישוב לצורך השכרתו מעת לעת לצורך אירועים שונים (להלן: "המרכז" ו-"היישוב" בהתאמה). בין היתר נשאלנו האם ניתן להשכיר מוסד ציבורי לגוף/אדם פרטי, מהי אחריות המוסד למתרחש בתחומו במצב דברים זה וכן מהו הדין בנוגע למזון אשר יוגש באירוע ואופן שמירתו. להלן חוות דעתנו:
הועברה בחודש אוקטובר 2013
נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לסוגיות העולות מתוך מנגנון העברת תלמידים המתגוררים בשטחה של רשות מקומית, מחטיבת ביניים אזורית אחת לחטיבת ביניים אזורית אחרת, ולהלן חוות דעתנו:
נתבקשנו לחוות דעתנו בדבר ההיבטים השונים הקשורים בחברי קיבוץ, המבקשים לבנות בית מגורים בקיבוץ בהתאם להחלטות שיוך הדירות.
נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לאפשרותה של רשות מקומית להעסיק סייעת רפואית המלווה ילד בעל צרכים רפואיים ייחודיים (עד כדי סכנת חיים), במשך 6 ימים בשבוע, בהתאם לשעות הלימודים באותו מוסד חינוכי, וכן כיצד ביכולתה לפעול במקרה של סירוב מצד הסייעת הרפואית לעבוד בהתאם להיקף המשרה הנדרש, ולהלן חוות דעתנו:
נתבקשנו על ידך לחוות דעתנו בנוגע להמשך העסקת מזכירה בבית ספר יסודי רשמי באמצעות רשות מקומית, אשר בעלה הינו מנהל בית הספר המועסק על ידי משרד החינוך, ולהלן חוות דעתנו:
האם לצורך שימוש בצילום כראייה משפטית, בקרות אירוע, מוטלת חובה על הישובים אשר בתחום מועצה האזורית להתריע בפני הנכנסים והיוצאים מיישובי המועצה, כי מוצבת מצלמה המתעדת את מעשיהם?
נתבקשנו לערוך חוות דעת ביחס למספר שאלות בנוגע להשכרת מרכז קהילתי ביישוב לצורך השכרתו מעת לעת לצורך אירועים שונים. בין היתר נשאלנו האם ניתן להשכיר מוסד ציבורי לגוף/אדם פרטי, מהי אחריות המוסד למתרחש בתחומו במצב דברים זה וכן מהו הדין בנוגע למזון אשר יוגש באירוע ואופן שמירתו. להלן חוות דעתנו:
נתבקשנו לחוות דעתנו ביחס לשאלה האם חלה על היישוב חובה להמשיך ולדאוג להחזקת גני הילדים (מעל גיל 3) בתחומו.
נתבקשנו לחוות דעתנו בעניין תוקפה החוקי של ההחלטה על הקמת גן יישובי, נוסף על מערכת הגנים המתוקצבת על ידי משרד החינוך, וכן גביית תשלומים מעבר לקבוע בחוזר מנכ"ל משרד החינוך, באגודה אגודה שיתופית חקלאית להתיישבות קהילתית בע"מ מסוג יישוב קהילתי
האם מועצה אזורית יכולה להרחיב היקפן של עבודות בנייה באמצעות אותו הקבלן או שמא יש צורך בעריכת מכרז חדש?
מטרתו של מדריך זה הינה להקל במעט את ההתמודדות עם סבך החוקים והתקנות, להבדיל בין עיקר וטפל, ולפרוש את המידע המשפטי הראשוני לו אתה זקוק בדרכך.
האם פרסום בעיתון רשות מקומית מהווה הפרה של חוק הבחירות (דרכי תעמולה), תשי"ט-1959? מהן הדרכים לתקוף או למנוע את הוצאת העיתון המפר?
האם החלטת הוועד המקומי בקשר להצבת פסי האטה בכניסה ליישוב הינה חוקית?
האם וועד שמונה ע"י רשם האגודות השיתופיות באגודה שיתופית, רשאי לאשר תקציבים ומאזנים וכן קבלת חברים לאגודה ללא אישור האסיפה הכללית של האגודה?